ביטקוין. בתי המשפט קובעים גבולות גזרה חדשים לבנקים / צילום: Reuters, Dado Ruvic
מחירו של ביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר, עלה בחודשים האחרונים במאות אחוזים ולאחרונה שווי השוק של כלל מטבעות הביטקוין חצה את רף טריליון הדולר. עבור משקיעים מוסדיים ברחבי העולם, הרף התחתון שבו שוק הופך לרלוונטי עבורם עומד על טריליון דולר.
אמנם בהמשך שווי המטבע ירד בחזרה וגרר אחריו את השווי הכולל של ביטקוין מתחת לרף הזה, אבל מכיוון שהוכיח שהוא יכול לעשות זאת, זה כנראה רק עניין של זמן עד ששווי השוק יתבסס מעל הסכום הסימבולי הזה.
סדרת האירועים שהביאו את ביטקוין לשוויו הנוכחי החלה עוד בחודש יולי 2020 עת החלה חברת מיקרוסטרטג'י במסע רכישות חסר תקדים של ביטקוין עד אשר המירה את כלל רזרבות המזומן שלה לביטקוין, ואף גייסה הון נוסף בשני סבבי גיוס וסך החזקותיה היום בביטקוין הם כ-4 מיליארד דולר.
באוקטובר 2020 נכנסה חברת התשלומים פייפל אף היא למשחק המטבעות הדיגיטליים והחלה לאפשר ללקוחותיה, תחילה רק בארה"ב, להחזיק ולשלם בביטקוין ובעוד מספר מטבעות, באמצעות הארנק שלה.
אל מיקרוסטרטג'י ופייפל הצטרפה חברת טסלה שהכריזה בפברואר השנה כי רכשה ביטקוינים בשווי של מיליארד וחצי דולר שערכם עלה מאז באחוזים רבים. אבל חברות אלו, גדולות ומבוססות ככל שיהיו, עדיין אינן נחשבות כמי שמביאות בהשקעותיהן את מהפכת הביקושים והנזילות הדרמטית.
איזה גופים מוסדיים עתידים לחולל את המהפכה?
בכל הנוגע לביקושים, "המוסדיים" מכונים ה"כסף החכם" של וול סטריט ושל כל יתר שווקי ההון מסביב לגלובוס, הם הלווייתנים האמיתיים של העולם הפיננסי ועל פיהם יישק דבר - ברצונם תהפוך השקעה מסוג כזה או אחר להשקעה מקובלת ולגיטימית, וברצונם יכול להפוך גם ביטקוין מנכס איזוטרי, בלון ניסוי פיננסי של קבוצה קטנה של משוגעים לדבר, אנשים פרטיים או חברות כאלה ואחרות המריצים כסף מסוג חדש שלא מונפק על ידי מדינה כלשהי, למשהו בסדר גודל שונה לגמרי, להשקעה שבה משתתפים כספים בסדר גודל אחר לגמרי, החסכונות של הציבור כולו.
ככלל, קרנות הפנסיה ושאר הגופים מוסדיים אינם נוטים להיכנס להשקעות שערכן הכולל (Market Capitalization) מתחת לרף שווי שוק מספק עבורן. הם אינם רוכשים למשל מניות הנסחרות "מעבר למדף" ואשר נפחי המסחר בהן נמוכים.
לכך יש מספר סיבות אבל שתי העיקריות הן ראשית המגבלה החוקית שאוסרת על הגופים הללו להחזיק בשליטה בחברות ושנית העובדה שהן מטבען קונות ומוכרות כמות גדולה מאד של מניות (בארה"ב למשל מדובר בבלוקים של 10,000 מניות), ובכך עלולות ליצור תנודתיות חדה בשווי השוק של מניות שאינן בגודל ובנפחי מסחר המסוגלים "לספוג" מסחר בהיקפים כאלה.
הגופים המוסדיים מתכננים להתחיל להשקיע בביטקוין
לאחרונה, נשמעו התבטאויות של מספר גופים מוסדיים אמריקאים על כוונתם להתחיל להחזיק ביטקוין במסגרת סל ההשקעות שלהם. כך למשל, הגיש בית ההשקעות הוותיק "גוגנהיים" המנהל נכסים פיננסיים בשווי של כ-250 מיליארד דולר בקשה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית לרכישת ביטקוין באמצעות קרן גרייסקייל GBTC המחזיקה מטבעות ביטקוין בשווי של 35 מיליארד דולר, כ-3.5% מכלל הביטקוינים שהונפקו עד כה.
בקשתה של גוגנהיים אושרה בינואר 2021. היא אינה הגוף המוסדי היחיד שמדבר ומתכנן להיכנס להשקעה במטבע הדיגיטלי. הבנק הוותיק ביותר בארצות הברית, ניו יורק בנק מלון, הכריז כי יאפשר ללקוחותיו שמירה של ביטקוין במסגרת הבנק ושני הבנקים הגדולים מורגן סטנלי וג'יי פי מורגן הודיעו שגם הם שוקלים את הנושא. בית ההשקעות סקיי ברידג' קפיטל כבר השקיע בחודשים האחרונים 500 מיליארד דולר במטבע המבוזר.
בתוך כך השבוע החלה להיסחר לראשונה Purpose ETF ה-ביטקוין ETF הראשון שהחל להיסחר בבורסת טורנטו שבקנדה. זהו עוד ציון דרך משמעותי בדרך לכניסה של כסף מוסדי לביטקוין.
ככל שמשקיעים מוסדיים נוספים יבחרו להשקיע כספים לטווח ארוך בביטקוין צפויים לקרות כמה תהליכים. הראשון הוא שהביקושים למטבע יגדלו מאוד. אחרי שפייפאל וגופים נוספים מאפשרים תשלום בביטקוין, גם צד הביקושים להשקעות במטבע עצמו גדל מאוד. כך שהשוק מתרחב משני הכיוונים.
יתרון נוסף הוא הפחתה עתידית של תנודתיות. טסלה, מיקרוסטרטג'י וחברות אחרות שכבר השקיעו בביטקוין, ככל הנראה לא יסחרו במטבע ברמה היומית, אז ככל שיותר יצטרפו התנודתיות תפחת והסיכוי שיהפוך למטבע עובר לסוחר הולך ועולה. יטענו כי כך נפסיד תשואות גבוהות בתוך ימים. ייתכן, אבל גם שיווי המשקל הכלכלי יהיה הגיוני יותר.
גיא רוכמן הוא מומחה ומרצה בתחום המטבעות הדיגיטליים ולירון רוז הוא יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון