רחוב בירושלים לאחר הסגר. מנצלים את המשבר הכלכלי ואת הריחוק החברתי / צילום: Shutterstock, Alex Eidelman
מה משותף להצעות מפתות ורווחיות במיוחד לעבודה מהבית, תחילתו של קשר רומנטי חדש וסוער, זכייה משמעותית בהגרלה וגם דרישת שלום מנסיך ניגרי? כל הדרכים הללו מהוות חלק משיטות הגיוס של "בלדרי כספים" לצורכי הלבנת הון ומימון טרור, בארץ ובעולם.
גורמי פשיעה ומלביני הון ברחבי העולם משתמשים בקצב הולך וגובר ב-Money Mules - "בלדרי כספים" לצורך הלבנת הון, בדגש על השנה החולפת (2020), תוך ניצול מגבלות הריחוק החברתי והמשבר הכלכלי. גם בישראל מתריעה הרשות להלבנת הון על התופעה, ואף שיחררה לאחרונה רשימה של "דגלים אדומים" למוסדות הפיננסיים ולאזרחים, הכוללים הנחיות לאיתור של סימנים מחשידים.
אותם בלדרי כספים הם אזרחים משוטים - אנשים תמימים שאינם מודעים לכך שהם מבצעים עבירה. הם מקבלים כספים לחשבונם האישי או לחברת קש שאותה הם מתבקשים לייסד, מעבירים אותם הלאה בהתאם להנחיות שניתנות להם ושכרם משולם לרוב באמצעות עמלה. תפקידם בשרשרת הוא לסייע בטשטוש מקור הכסף המולבן ויעדו הסופי.
הנושא זוכה בחודשים האחרונים לתשומת לב גוברת מצד גורמי אכיפה בינלאומיים ומגופים פיננסיים, ומתקיים מאמץ נרחב לתפיסת רשתות גלובליות של בלדרי כספים ומפעיליהן. רשתות אלו מנצלות את משבר הקורונה ואת האבטלה שזינקה - בין היתר באמצעות פנייה לאוכלוסיות המצויות במשבר כלכלי.
השיטה: "הצעת עבודה מהבית!"
ברשות לאיסור הלבנת הון בישראל, בראשה עומדת ד"ר שלומית ווגמן, הבחינו כי ישנה עלייה בתופעה גם בין גבולותינו. דיווחים רבים של גופים פיננסיים בישראל מעלה פעילות במודע ולא במודע של גורמים הנחשדים להיות בלדרי כספים, כולל קבלת כספים מחו"ל, המרתם לנכסים וירטואליים (מטבעות קריפטו) והעברתם לארנק דיגיטלי אחר. מהמידע שנאסף ברשות, עולות פניות מקוונות של מלביני הון מחו"ל לאזרחים ישראליים בהצעות עבודה פיקטיביות, כאשר למעשה בכוונתם להשתמש בהם כבלדרים משוטים.
על רקע זה, מפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון רשימת "דגלים אדומים" לציבור הרחב ולסקטור הפיננסי. ברשויות מסמנים כמובן את העבריינים, אך מוטרדים יותר מבלדרי הכספים שאינם יודעים כי "גויסו".
איך הופכים אנשים לבלדרי כספים מבלי להיות מודעים לכך?
לפי מידע שנאסף ברשות לאיסור הלבנת הון, בשנה האחרונה מנצלים גורמי פשיעה את הריחוק החברתי והעבודה מהבית וחלק ניכר מהליכי הגיוס של הבלדרים נעשה בצורה מקוונת. במסגרת זאת משתמשים "גייסי הבלדרים" בשיטות שונות - אחת מהן היא "הצעת העבודה המפתה מהבית". לפי היורופול, אותן הצעות מבוצעות לרוב בתקשורת מרחוק (רשתות חברתיות, דוא"לים), כולל של גורמים ממדינות זרות, המציעים עבודות כנציג מכירות, עוזר אדמיניסטרטיבי, סוכן פיננסי, קצין ניהול, בודק תוכנה (QA) וכו’.
בפורומים מקוונים אף נמכרות "ערכות" לגיוס בלדרי כספים הכוללות אתרים מזויפים, נסחי פניות מוכנים ואף שירותי משרד לטובת התכתבות עם הקורבנות.
ערוץ גיוס נוסף הוא ה"מתווה הרומנטי". מדו"ח רשמי של הרשות האמריקאית להוגנות עסקית, עולה כי ישנה עלייה של כ-30% ב-2018 ביחס לשנת 2017 בניסיונות לגיוס בלדרי כספים בארה"ב באמתלה של קשר "רומנטי". המגייסים משקיעים פרק זמן ממושך (לצורך ביסוס יחסי אמון עם הקורבן כדי שיעביר עבורם כספים, או לחלופין כדי לגזול ממנו במרמה כספים. לפי האינטרפול, ישנו זינוק בהונאות מסוג זה מאז פרוץ הקורונה עקב עלייה חדה בשימוש באתרי היכרויות מקוונים.
גם שיטת ההונאה הידועה שזכתה לכינוי "עוקץ הנסיך הניגרי" הפכה לקרקע לגיוס בלדרים. בשיטה זו המגייס מבצע פנייה, לרוב בדואר האלקטרוני, שבה מציג את עצמו כאדם ממשפחה עשירה שמתקשה להעביר את הונו ממקום למקום ומבקש את סיוע הקורבן בהעברת הכספים בתמורה לאחוזים.
האינטרפול: מבצעים לאיתור בלדרים
מנתונים של האינטרפול עולה כי מספר הבלדרים שאותרו בפעילות לחשיפת רשתות של בלדרי כספים זינק ב-575% בחמש השנים האחרונות, כאשר במבצע האחרון שנערך אותרו גם 227 "מגייסים".
הערכת הסיכונים הלאומית של בריטניה מציגה גידול של 32% בהיקף בלדרי הכספים שנחשפו בין 2017 ל-2019 (ל-42,482 מקרים). בארה"ב, משרד המשפטים האמריקני מפרסם כי במהלך 2020 מספר הבלדרים שאותרו גדל בכ-400% בתוך שנה.
דוגמה לבלדר שפעל בהיקפים משמעותיים נרשמה ביוני 2020, אז הוגש כתב אישום נגד אזרח ניגרי המתגורר בדובאי בשם רמון עבאס, אושיית רשתות חברתיות (מעל 2.5 מיליון עוקבים), שנחשב לאחד ממלביני ההון הגדולים בעולם באמצעות בלדרים "משוטים". על פי האישום, עבאס גייס את הבלדרים לרוב באמצעות רשתות חברתיות, בעיקר דרך אינסטגרם. הוא מואשם כי הלבין כספים גם עבור צפון קוריאה. בפשיטה של משטרת דובאי בביתו נתפסו 40 מיליון דולר במזומן, 13 מכוניות פאר ופרטים אישיים של 2 מיליון אזרחים מרחבי העולם שאותם ניסה להונות.
בדו"ח רשמי של ארגון ה-FATF, כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, בנושא נכסים וירטואליים (VA) מספטמבר 2020, צוין מקרה שאירע בדרום אפריקה כאשר רשת הלבנת הון מסועפת העבירה סכום של כ-12,000 יחידות ביטקוין (שווה ערך דאז ל-108 מיליון דולר) באמצעות חשבונות שונים של בלדרי כספים לידי מחוללי הפשיעה.
בישראל: חשיפת העוקץ הסיני
וזה קורה גם בישראל. ברשות לאיסור הלבנת הון אומרים כי גם בישראל נרשמת פעילות ערה של "בלדרי הכספים", וכי תושבים ישראליים מקבלים פניות, לרוב מגורמים זרים, תוך הבטחה להכנסה גבוהה עם השקעת זמן מינימלית.
כך, לדוגמה, באחד מהמקרים שנחשפו נשלחה לגורמים ישראליים הצעה מצד גורם סיני, תחת כסות של חברת אלקטרוניקה סינית קיימת (ככל הנראה ללא ידיעתה), לשמש כנציג מכירות מהבית של החברה אשר תפקידו להעביר כספים מ"לקוחות" לחשבונות אחרים בתמורה לעמלה התחלתית של 10%. דוא"ל זהה נשלח לגורמים ברחבי העולם, כולל ישראל, והכיל פרטים אמיתיים של החברה, למעט מספר הטלפון שהוחלף.
הדגלים האדומים של הרשות לאיסור הלבנת הון
לציבור הרחב: כיצד להימנע מלהפוך לבלדרי כספים?
● להימנע מביצוע פעולות פיננסיות עבור גורם שאינכם מכירים
● להיזהר מהצעת עבודה מפתה, ללא דרישות ניסיון ובתגמול גבוה
● לחשוד ממערכת יחסים "רומנטית" שנדרש בה מכם לבצע פעולות פיננסיות
למגזר הפיננסי: כיצד להימנע מלשרת חשבון של בלדר כספים?
● הלקוח חורג משמעותית מההתנהלות הרגילה בחשבון
● הלקוח מסרב לענות לגבי מקור הכספים או מספק הסברים לא הגיוניים
● כספים בחשבון הלקוח מועברים למדינות בעייתיות
● הלקוח מעביר כספים לאנשים שאינו מכיר
● הלקוח פותח מספר חשבונות בבנקים שונים במקביל
● הלקוח מקבל כספים מ"מעסיק" חשוד (חברה שאינה קיימת)