הפסקת קפה. הפתעה! / איור: הילה נועם
הַפְתָּעָה!
מַשֶּׁהוּ טוֹב יָצָא לִי בַּשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה,
קִבַּלְתִּי הַחְלָטָה שְׁקוּלָה וּנְבוֹנָה:
עֲבוֹדָה מֵהַבַּיִת, יוֹם בְּשָׁבוּעַ לְפָחוֹת,
זֶה יָעִיל, זֶה חָכָם. אֶצְלִי אֵין הֲנָחוֹת.
הָרִכּוּז נֶהֱדָר, אֵין כִּמְעַט הַפְסָקוֹת,
יֵשׁ זְמַן לְמֶחְקָר וּלְשִׂיחוֹת עֲמֻקּוֹת,
וּתְחוּשַׁת בִּטָּחוֹן, כֵּן, פָּשׁוּט כָּךְ:
אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה מָה מִתְחוֹלֵל לִי בַּמָּסָךְ.
אַחֲרֵי שֶׁדָּבַקְתִּי בַּשִּׁיטָה הַמְּסֻדֶּרֶת
שֶׁפִּנְּתָה קְצָת מֶרְחַב בַּיּוֹמָן.
הוֹדַעְתִּי הַיּוֹם: "אֲנִי מִתְפַּטֶּרֶת",
נִצַּלְתִּי הֵיטֵב אֶת הַזְּמַן.
מתוך פרויקט השירים "והעבד הזה הוא אני", העוסק בעולם העבודה
שירים קודמים: