בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר
פרופ' מרדכי (מוטי) רביד, רופא בכיר ולשעבר המנהל הרפואי של בית החולים מעיני הישועה, שילם כופר בסך 250 אלף שקל לאחר שנחשב בהעלמת מס בהיקף 250 אלף שקל מעסקאות שביצע בין השנים 2014-2010; אלון ברזני וחברת ברזני הסעות בע"מ מאזור הדרום שילמו כופר בסך של 900 אלף שקל הוטל בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין בין השנים 2015-2014, בסכום של כ-609 אלף שקל.
שתי החלטות הכופר הללו מתפרסמות היום (ד') במסגרת קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2018 של רשות המסים. הקובץ מכיל 216 החלטות, מתוכן 89 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, 124 החלטות בתיקי מכס ומע"מ ושלוש החלטות משותפות למכס ומע"מ ומס הכנסה (החלטות רשות המסים).
עוד כולל קובץ ההחלטות: חמישה תיקים בגין הברחת סיגריות על-ידי עובדי קצא"א. באוגוסט 2016 התפרסמה הפרשייה במסגרתה עלה החשד כי עובדי קצא"א הבריחו סיגריות לישראל אותן העמיסו ממכליות נפט וגז שעגנו ליד מתחם החברה. חמישה מתוך החשודים בפרשייה הגיעו להסדר כופר, במסגרתו שילמו כופר על סך 20,000 שקל כל אחד, ועבודתם בחברה הופסקה באופן מיידי.
בקובץ "מככבים" גם עשרות משכירי דירות שנחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה. מתוך 89 תיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין שנידונו בוועדה, 23 תיקים היו של אנשים שנחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה - 25% מכלל תיקי מס ההכנסה שהסתיימו בכופר באותה שנה.
זוהי השנה השלישית שבה "כיכבו" בדוח החלטות ועדות הכופר מעלימי המס מהשכרת דירות. גם בשנת 2016 ו-2017 הם היו בולטים בדוח, ולא בכדי. מדובר בתוצאות המאבק שהכריזה רשות המסים, בראשותו של מנהל הרשות לשעבר משה אשר, נגד מעלימי המס בשוק הנדל"ן, ובפרט המשקיעים בשוק הדיור.
בין החלטות הכופר נגד משמיטי הכנסות משכר דירה החלטה נגד דוד וייסברג מהצפון, שנחשד באי-דיווח על הכנסות מהשכרת דירות בשנים 2007-2016 בסך של כ-930,000 שקל, ושילם כופר בסך 140 אלף שקל;
צבי אהרונסון, גמלאי מאזור חיפה, נחשד באי-דיווח על הכנסות מהשכרת דירות בשנים 2010-2016 בסך של 630,000 שקל, ושילם כופר בסך של 80,000 שקל; אריה רייזל גמלאי מאזור חיפה נחשד באי-דיווח על הכנסות השכרת דירות בשנים 2013-2016 בסך של 327,000 שקל; וגל בן דוד, עצמאי מאזור הצפון, נחשד באי-דיווח על הכנסות מהשכרת דירות בשנים 2010-2016 בסך של כ-213,000 שקל ושילם כופר בסך של 32,000 שקל.
עוד בקובץ החלטות הכופר "ספיחים" מפרשת העלמות ההכנסות בבנק USB השוויצרי. דרור שטיינגרדט, גמלאי מחיפה, נחשד באי-דיווח על חשבון בנק (UBS) והכנסות פסיביות שצמחו בו בשנים 2007-2016 בסכום לא ידוע, ושילם כופר בסך של 135,000 שקל.