גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם פייסבוק פועלת עם מותגי-על לחיסול היבוא המקביל?

כך נטען בתביעה שהגישה חברה המייבאת ביבוא מקביל מוצרים של טומי הילפיגר, נייקי וריבוק, אשר חשבונה נחסם בפייסבוק

חסימה מפייסבוק / אילוסטרציה: שאטרסטוק
חסימה מפייסבוק / אילוסטרציה: שאטרסטוק

האם פייסבוק עושה יד אחת עם חברות מותגי החזקות בעולם על מנת לחסל את שיטת היבוא המקביל ואת התחרות בתחום, זאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון שהכשיר את היבוא המקביל עוד בשנת 2014?

חברת מחסן היבואן הגישה לאחרונה תביעה נגד פייסבוק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, זאת לאחר שהרשת החברתית חסמה את הדף העסקי של מחסן היבואן בשלהי ינואר 2021. יש לציין כי החשבון נחסם לכאורה ללא התראה מוקדמת. לטענת מחסן היבואן, המיוצגת על ידי עו"ד גיא אופיר, פייסבוק נכנעה ללחץ של חברות הענק כגון טומי הילפיגר, נייק וריבוק זאת כדי למנוע תחרות ולהילחם בשיטת "היבוא המקביל".

בתביעה דורשת מחסן היבואן להשיב לפעילות מלאה את חשבון הפרסום שבבעלותה; להימנע מהטלת הגבלות על החשבון; ליתן צו מניעה לפיו פייסבוק אינה רשאית לחסום את פעילות חשבון הפרסום ללא מתן התראה מוקדמת אלא אם החשבון הפרסום ביצע עבירה פלילית; ליתן צו הצהרתי כי סגירת חשבון הפרסום ללא התראה מוקדמת מהווה פגיעה בחופש העיסוק של התובעת, בזכות לקניין, וכי פייסבוק אינה רשאית לעשות כן ללא התנהגות מפרת דין של מחסן היבואן.

יבוא מקביל הוא יבוא למדינה של מוצרים שנקנו מהיצרן עבור מדינה אחרת. בדרך זו מבקש היבואן המקביל לקנות את המוצרים בזול במדינה פלונית ולמכור אותה במחיר נמוך יותר מהמחיר של היבואן הרשמי של החברה בישראל. בשנת 2014 קבע בית המשפט העליון בערעור שהגישה חברת מחסן היבואן כי יבוא מקביל של מוצרים "אמיתיים" ומקוריים אינו מפר כשלעצמו את סימני המסחר של היצרן, וכי שימוש בסימן המסחר לצורך שיווק הסחורה שאליה צמוד סימן המסחר, הוא שימוש חיוני ומותר.

מצד שני, הוטלו מספר הגבלות על היבואן המקביל כגון איסור ליצור אצל הצרכנים את הרושם המוטעה.

"פייסבוק נוהגת כבריון קפריזי הפועל בכוחניות"

מחסן היבואן, המונה 14 עובדים, טוענת בכתב התביעה כי חסימת החשבון שלה גורמת לנזקים של עשרות אלפי שקלים בכל יום ומצב זה מביא את החברה לחשש מקריסה כלכלית. לטענתה, "ככל הנראה משנוכחו לדעת אותם תאגידי על כי אינם יכולים לנצח את מחסן היבואן בזירה המשפטית, פנו הם 'לחבריה' - תאגידים רב לאומיים, המפעילים את הרשתות החברתיות, ושם מבקשים לחסום ולמנוע לחלוטין את פעילות מחסן היבואן, והכל ככל הנראה אגב תלונות כוזבות של הפרת זכויות יוצרים". לדברי עו"ד גיא אופיר, "את מה שבית המשפט העליון התיר, תאגידי העל במחשכים אוסרים".

על פי הנטען בתביעה, ב-24 בינואר נחסם ללא התראה חשבון הפייסבוק של מחסן היבואן, המונה 50 אלף עוקבים. עוד באותו היום פנתה החברה לפייסבוק בדרישה להבהרות. אולם עד כה סירבה פייסבוק להסביר באופן מפורש מדוע נחסם החשבון. ב-18 בפברואר השיבה הרשת החברתית כי מחסן היבואן הפרה את תנאי השימוש של פייסבוק בכך שפרסמה תוכן באיכות נמוכה או מטעה, אך לא פירטה במה דברים אמורים.

על פי הנטען בכתב התביעה, גם בחודש אוגוסט 2020 נחסם חשבון הפייסבוק של מחסן היבואן ללא התראה מראש. זאת בעקבות תלונה של עורכת דין מהולנד שטענה כי מחסן היבואן מפרסמת מוצרים שאינם מקוריים של מעצב האופנה הגרמני קרל לגרפלד. בעקבות דין ודברים, חזרה בה עורכת הדין ההולנדית מתלונתה, ולאחר דין ודברים מול פייסבוק - הושב החשבון של מחסן היבואן לפעילות.

"זוהי תצוגת תכלית לשרירותיות שנוקטת פייסבוק ולכך 'שהאצבע קלה על ההדק' וב'החלטה קפריזית' ללא כל התחשבות בזכויות המשתמשים - סוגרת עמודים וחשבונות פרסום, שעבור מקימי העמוד מדובר בצינור האוויר במיוחד בימי מגפת הקורונה. ובאותה הדרך - ללא כל הנמקה, משיבה את החשבון לפעילות בלי להסביר מה קרה ומה היה לא בסדר". לטענת עו"ד אופיר, "פייסבוק לא מקיימת כל דיאלוג עם בעלי העמודים אלא נוהגת כבריון קפריזי הפועל בכוחניות".

על פי הנטען בתביעה, פייסבוק מוגדרת כ"שומר שכר" של חשבונות הפייסבוק העסקיים על פי חוק השומרים, ולאור זאת יש לה חובת נאמנות כלפי מחסן היבואן. חובה אשר הופרה על פי הנטען. עוד נטען כי ההסכם מול פייסבוק מכיל תנאים מקפחים ובכל מקרה פייסבוק התנהלה בחוסר תום לב בביצוע ההסכם ובהפרתו.

בסיום כתב התביעה נאמר כי "חסימת חשבון הפרסום כמוה כדחפור הדורס את החנות הפיזית של מחסן היבואן. במצב הקורונה, בה עיקר הפעילות הנה בפייסבוק ובאינסטגרם, היה עדיף למחסן היבואן כי דחפור יהרוס את חנותה הפיזית, מאשר שפייסבוק תחסום את חשבון הפרסום שלה", אשר מהווה לטענתה כאמור מקור הכנסה עיקרי.

ביהמ"ש דחה את הבקשה לסעדים זמניים

במקביל הגישה מחסן היבואן בקשה לסעדים זמניים זהים. שופט בית המשפט המחוזי עודד מאור דחה את הבקשה לסעדים זמניים על הסף ללא צורך בתשובת פייסבוק לבקשה. זאת בשל השיהוי בין חסימת החשבון ב-24 בינואר 2021 עד להגשת התביעה ב-1 במרץ.

השופט מאור כתב בהחלטתו כי "גם אם אהיה מוכן ללכת כברת דרך נוספת לטובת מחסן היבואן, שביקשה ראשית למצות את הפנייה המוקדמת לפייסבוק, אליה היא פנתה כבר ב-24 בינואר אולם מתברר שפניותיה לא נענו, וגם פניותיו הטלפוניות של בא-כוחה של מחסן היבואן לא נענו על ידי פייסבוק, ורק ביום 18 בפברואר התקבלה תשובתה... הרי יכולה הייתה לפנות לבית המשפט מיד לאחר קבלת תשובתה של פייסבוק, אולם פייסבוק השתהתה, ופנתה רק היום, בחלוף 10 ימים.. התנהלות שיש בה כדי ללמד לפחות על פני הדברים על העדר הדחיפות שראתה המבקשת בפנייה לבית המשפט לאורך התקופה. משכך יש לדחות את הבקשה לסעד זמני בשל השיהוי".

פייסבוק בחרה שלא להגיב לידיעה. עו"ד גיא אופיר המייצג את מחסן היבואן מסר בתגובה כי "יש לנו פה התאגדות של תאגידים שבאים לחסל מתחרים. מדובר בעבירה פלילית של הגבלים עסקיים עם בעלי המותגים, החברות החזקות בשוק העולמי, ובמסגרת הסכמים לא כתובים שמהווים הגבלים עסקים והסדר כובל, פייסבוק מחסלת את המתחרים של החברות, כלומר כל מי שמתעסק ביבוא מקביל. לצערי הרב, רשות התחרות, הן בישראל והן במדינות רבות בעולם, מפגרת אחר ההתקדמות הטכנולוגית ולא מפנימה כי פייסבוק וגוגל הפכו להיות חברות שאינן מתמצות רק בטכנולוגיה אלא הלכה למעשה חברות העוסקות במכר ושיווק. מצער אותי מאוד שבית המשפט בחר שלא לדון בסעד הזמני ובכך נותן את האפשרות לפייסבוק להתיש את מחסן היבואן בהליך משפטי ארוך, בשעה שהחנות המקוונת שלה בפייסבוק תהיה סגורה".

עוד כתבות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט; טסלה מזנקת, נטפליקס צוללת

הנאסד"ק עולה בכ-0.1%, הדאו ג'ונס מוסיף לערכו כ-0.4% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים