גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מבינים למה אנשים מסרבים לחזור מחל"ת? סימן שאתם פריבילגים

אני שומע על שלל יוזמות לתמריצים לעובדים שיחזרו לעבוד, ויש לי רעיון לתמריץ שיכול להיות נחמד: מה דעתם על ליצור מקומות עבודה הוגנים יותר?

צעירים משחקים בחוף / צילום: Associated Press, Oded Balilty
צעירים משחקים בחוף / צילום: Associated Press, Oded Balilty

א. אווירת עליצות ודריכות של טרום-שופינג שרתה על הממתינים בתור הארוך והרגוע עם מידה חצי מספקת של ריחוק חברתי שהשתרך בסביבות השעה 11 וחצי בבוקר ביום שישי האחרון מול שער רוז'ה, הכניסה הראשית לקניון מול הים באילת. מד חום מדד את החום ומאבטח בדק את התיקים. האמת, ששמחתי לחכות בתור; גם כי מדובר ככל הנראה בתור שמציע את הנוף הכי יפה בארץ, עם הרי אדום, ים סוף, מפרץ אילת ועקבה בצדו השני, וגם כי בביקור הקודם שלי באילת, שנערך לצורך כתבה אי אז ביולי 2020, בין הגבלה להקלה, הייתה העיר נטושה, עצובה, מובטלת ומודאגת והקניון עמד בשיממונו. גם בביקור הזה, שנערך לצורך חופשה, אפשר היה לראות שעדיין קשה לה. אילת כמו שהיא עכשיו מזכירה לי אנשים שמחייכים אבל העיניים שלהם עצובות. זה מאוד נוגע ללב.

הגיע תורי. לא הייתי בקניון כבר די הרבה זמן, אבל הגוף זוכר. מבלי לחשוב פצחתי באותו סדר פעולות אוטומטי: טפחתי על כיסי המכנסיים, נלחצתי ששכחתי את הארנק, נרגעתי כשנזכרתי שהוא בתיק. שאלתי את עצמי אם הוא באמת שם, עניתי שכן אבל לא הייתי באמת בטוח, הוצאתי את הטלפון מהכיס, אחר כך את המפתחות. שאלתי את עצמי למה אני שם את הטלפון ואת המפתחות בכיס כשיש לי תיק, לא הייתה לי תשובה. אז למה אתה סוחב תיק, שאלתי את עצמי, גם לזה לא הייתה לי תשובה. הנחתי את המפתחות ואת הטלפון במגש הקטן, הורדתי את התיק, בדקתי במהירות שהארנק שם. אמרתי בוקר טוב למאבטח, עניתי לא כששאל אם יש לי נשק, הארנק היה שם. הושטתי את היד אל מד החום, מדדתי את החום, קיבלתי תוצאה שהייתה מדויקת כמו סקר באינטרנט, עברתי את גלאי המתכות בהצלחה והושטתי יד כדי לאסוף את חפציי. כבר הייתי עם התיק על הכתף כששמתי לב שהמאבטח מדבר אליי. אתה הראשון שאמר לי בוקר טוב, אמר המאבטח.
חוזרים לשגרה.

ב. בואו נדבר על החזרה מחל"ת. יש בעיה, אומרים לנו, וזו בעיה חמורה ורצינית מאוד שכבר יש לה שם קליט: "הבעיה עם העובדים". המשק אמנם נפתח מחדש, אבל מעסיקים ממגוון סקטורים, במיוחד כאלו שלא משלמים בהם הרבה, מדווחים על מצוקה; עובדות ועובדים רבים לא מעוניינים או ממהרים לשוב לעבודה, למרות כל מה שעשו בשבילם. המצב כמו שהוא עכשיו נוח להם, ואת המומחים לכלכלה זה די מוציא מהדעת. איך זה יכול להיות, הם משתאים, הרי העבודה היא חיינו! זה דור של אנשים שלא אוהבים לעבוד! שלא רוצים לעבוד! גוערים אחרים (לעומת כל הדורות שממש אהבו ורצו לעבוד? תמהני). מה הם עושים כל היום, מתמלאים אחרים בזעם אפל, "יושבים בבית?!". אחרים אף הגדילו וכינו את התקופה "קייטנת החל"ת". הסנטימנט החדש ברור וידוע: העובדים אשמים, כמו תמיד, והפעם - כשהם מנצלים לרעה ומתוך כפיות טובה את רשת הביטחון שנתנה להם המדינה.

רשת ביטחון? בואו נדבר על ביטחון תעסוקתי, כי יכול להיות שבגלל הקורונה כבר שכחנו איך נראה שוק העבודה הישראלי, מי המנוצל בו לרעה ומי כפוי הטובה. אז לפני שאנחנו מאשימים את העובדים שיצאו לקייטנת חל"ת, בואו נזכיר: העובד הישראלי עובד הרבה יותר ימים ושעות ממקביליו ב-OECD, כ-1,900 שעות בשנה, מקבל הרבה פחות ימי חופשה מהם, ולקינוח: מרוויח הרבה פחות. לא מדובר בסתם קינוח - על ראשו מונח דובדבן יוקר המחיה. לפי כל המדדים של איזון עבודה-חיים פרטיים, הישראלי נמצא בתחתית הטבלה - כלומר, הוא יותר בעבודה מאשר בבית. מלבד כל הפינוקים האלה, מתהדר שוק העבודה הישראלי בתוספות כמו פערים עמוקים, בחוסר שוויון בין גברים ונשים, בהשתתפות לא שווה, באכיפה עלובה של חוקי העבודה, באפליה, בנוקשות, בחוסר מוביליות, במיומנות נמוכה ומעל הכול - בפריון נמוך. כל הגורמים הנ"ל מציירים תמונה ברורה של עובדות ועובדים שרע להם. לסיכום: לדפוק את העובדים ואז להאשים אותם - מה יותר ישראל מזה?

כך נראה רובו של שוק העבודה הישראלי, אם שכחנו. ועכשיו, כשאנחנו זוכרים ויודעים מי פה דופק את מי בדיוק, האם עדיין יש פה מישהו שיעז בלב שלם להאיץ בעובדות ובעובדים האלה לחזור? תראו לי אחד - אחד! - מכל הכלכלנים, הפקידים והפרשנים הבכירים שהיה חוזר לעבודה כזו בעצמו לו ניתנה לו האפשרות שלא. אני שומע פרופסורים לכלכלה שרק מתוך נימוס לא אכתוב את שמם מדברים על כך שהעבודה היא מקור לסיפוק בחיים. כן, אולי בשבילם, אולי גם בשבילי, ואני מקווה שגם בשבילכן, הקוראות והקוראים - אבל אלה שהתמזל מזלם הם המיעוט. רוב האנשים עובדים כי צריך ואת הסיפוק מחפשים במקומות אחרים, אם נשאר להם כוח.

אני שומע על שלל יוזמות של המדינה ושל המעסיקים לתת תמריצים לעובדים שיחזרו לעבוד, ויש לי רעיון לתמריץ שאולי יכול להיות נחמד: מה אתם אומרים על ליצור מקומות עבודה הוגנים יותר?

ג. הקניון היה מפוצץ בקונים, ואף שכולם היו עם מסכה, יצאנו משם מהר ובידיים ריקות יחסית וחזרנו למאהל שלנו בפאתי אילת; אצלנו זו מסורת. פעם בשנה, למרות שהאחרונה הייתה לפני חמש שנים, יורדת החבורה המורחבת לאילת עם אוהלים וילדים ומה לא לסופשבוע ארוך-ארוך של שכרון חושים.

מרגיז אותי שמדברים ככה בחדשות על העובדות והעובדים שלא חוזרים מחל"ת, פשוט כי חלקם חברות וחברים שלי - ואני נעלב כשמדברים לא יפה על החברים שלי. והם ממש לא הבעיה של שוק העבודה. אם כבר, ההפך, שוק העבודה היה הבעיה שלהם. אני מדבר על האנשים שלא עובדים בעבודות החלום שלהם: ההוא שעובד בחברת נסיעות, זו שעובדת במשרד רו"ח וההוא שהדריך קבוצות וכיו"ב - הם עשו מה שצריך כל השנים, היו טובים בזה, ולא קיטרו יותר מדי והתקדמו לא רע. ואז באה 2020 ופתאום, אחרי כמה חודשים של חל"ת, אפשר היה ממש לראות עליהם מה קורה לנפש של אדם כשמסירים ממנה את העול של עבודה לא מספקת, לא מתגמלת ולא מאתגרת. את המועקה של מנהל מתעמר או סביבת עבודה רעילה. את המשא הבלתי נסבל של השעות הארוכות והחופשים הקצרים. לא לראות את הילדים, לצאת לפני שהאיר ולחזור אחרי שמחשיך (איפה הפרופסורים לכלכלה שעובדים בתנאים כאלה?) - איך אפשר לבקש מבנאדם כזה, שכל הנאמר לעיל זו השגרה שלו - לחזור מהר, שלא לדבר על ברצון, לעבודה? הרי אם היינו שמים את העובדים בישראל על סקאלה שבקצה אחד המאבטח שלי שאף אחד חוץ ממני לא אומר לו בוקר טוב, ובקצה השני את הפרופסור לכלכלה שאומר שהעבודה היא "מקור לסיפוק בחיים" - יש לי תחושה טובה מאוד שהמאבטח לא היה נשאר לבד.

לא כולם רוצים לחזור לשגרה הקודמת שלהם, ואני מבין אותם. מי שלא מבין אותם, כנראה שחי בבועה של פריבילגיות ולא מכיר בני אדם רגילים, רק קלישאות על עבודה.

כי לא מספיק לחזור לשגרה - העניין הוא לשנותה!

עוד כתבות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש על סף מכירת השליטה גם באלרון

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● סכום העסקה המשוער: כ-90 מיליון דולר

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס: ארה"ב תתחייב שהמלחמה תסתיים, גם ללא אישור ישראלי

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית