גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מבינים למה אנשים מסרבים לחזור מחל"ת? סימן שאתם פריבילגים

אני שומע על שלל יוזמות לתמריצים לעובדים שיחזרו לעבוד, ויש לי רעיון לתמריץ שיכול להיות נחמד: מה דעתם על ליצור מקומות עבודה הוגנים יותר?

צעירים משחקים בחוף / צילום: Associated Press, Oded Balilty
צעירים משחקים בחוף / צילום: Associated Press, Oded Balilty

א. אווירת עליצות ודריכות של טרום-שופינג שרתה על הממתינים בתור הארוך והרגוע עם מידה חצי מספקת של ריחוק חברתי שהשתרך בסביבות השעה 11 וחצי בבוקר ביום שישי האחרון מול שער רוז'ה, הכניסה הראשית לקניון מול הים באילת. מד חום מדד את החום ומאבטח בדק את התיקים. האמת, ששמחתי לחכות בתור; גם כי מדובר ככל הנראה בתור שמציע את הנוף הכי יפה בארץ, עם הרי אדום, ים סוף, מפרץ אילת ועקבה בצדו השני, וגם כי בביקור הקודם שלי באילת, שנערך לצורך כתבה אי אז ביולי 2020, בין הגבלה להקלה, הייתה העיר נטושה, עצובה, מובטלת ומודאגת והקניון עמד בשיממונו. גם בביקור הזה, שנערך לצורך חופשה, אפשר היה לראות שעדיין קשה לה. אילת כמו שהיא עכשיו מזכירה לי אנשים שמחייכים אבל העיניים שלהם עצובות. זה מאוד נוגע ללב.

הגיע תורי. לא הייתי בקניון כבר די הרבה זמן, אבל הגוף זוכר. מבלי לחשוב פצחתי באותו סדר פעולות אוטומטי: טפחתי על כיסי המכנסיים, נלחצתי ששכחתי את הארנק, נרגעתי כשנזכרתי שהוא בתיק. שאלתי את עצמי אם הוא באמת שם, עניתי שכן אבל לא הייתי באמת בטוח, הוצאתי את הטלפון מהכיס, אחר כך את המפתחות. שאלתי את עצמי למה אני שם את הטלפון ואת המפתחות בכיס כשיש לי תיק, לא הייתה לי תשובה. אז למה אתה סוחב תיק, שאלתי את עצמי, גם לזה לא הייתה לי תשובה. הנחתי את המפתחות ואת הטלפון במגש הקטן, הורדתי את התיק, בדקתי במהירות שהארנק שם. אמרתי בוקר טוב למאבטח, עניתי לא כששאל אם יש לי נשק, הארנק היה שם. הושטתי את היד אל מד החום, מדדתי את החום, קיבלתי תוצאה שהייתה מדויקת כמו סקר באינטרנט, עברתי את גלאי המתכות בהצלחה והושטתי יד כדי לאסוף את חפציי. כבר הייתי עם התיק על הכתף כששמתי לב שהמאבטח מדבר אליי. אתה הראשון שאמר לי בוקר טוב, אמר המאבטח.
חוזרים לשגרה.

ב. בואו נדבר על החזרה מחל"ת. יש בעיה, אומרים לנו, וזו בעיה חמורה ורצינית מאוד שכבר יש לה שם קליט: "הבעיה עם העובדים". המשק אמנם נפתח מחדש, אבל מעסיקים ממגוון סקטורים, במיוחד כאלו שלא משלמים בהם הרבה, מדווחים על מצוקה; עובדות ועובדים רבים לא מעוניינים או ממהרים לשוב לעבודה, למרות כל מה שעשו בשבילם. המצב כמו שהוא עכשיו נוח להם, ואת המומחים לכלכלה זה די מוציא מהדעת. איך זה יכול להיות, הם משתאים, הרי העבודה היא חיינו! זה דור של אנשים שלא אוהבים לעבוד! שלא רוצים לעבוד! גוערים אחרים (לעומת כל הדורות שממש אהבו ורצו לעבוד? תמהני). מה הם עושים כל היום, מתמלאים אחרים בזעם אפל, "יושבים בבית?!". אחרים אף הגדילו וכינו את התקופה "קייטנת החל"ת". הסנטימנט החדש ברור וידוע: העובדים אשמים, כמו תמיד, והפעם - כשהם מנצלים לרעה ומתוך כפיות טובה את רשת הביטחון שנתנה להם המדינה.

רשת ביטחון? בואו נדבר על ביטחון תעסוקתי, כי יכול להיות שבגלל הקורונה כבר שכחנו איך נראה שוק העבודה הישראלי, מי המנוצל בו לרעה ומי כפוי הטובה. אז לפני שאנחנו מאשימים את העובדים שיצאו לקייטנת חל"ת, בואו נזכיר: העובד הישראלי עובד הרבה יותר ימים ושעות ממקביליו ב-OECD, כ-1,900 שעות בשנה, מקבל הרבה פחות ימי חופשה מהם, ולקינוח: מרוויח הרבה פחות. לא מדובר בסתם קינוח - על ראשו מונח דובדבן יוקר המחיה. לפי כל המדדים של איזון עבודה-חיים פרטיים, הישראלי נמצא בתחתית הטבלה - כלומר, הוא יותר בעבודה מאשר בבית. מלבד כל הפינוקים האלה, מתהדר שוק העבודה הישראלי בתוספות כמו פערים עמוקים, בחוסר שוויון בין גברים ונשים, בהשתתפות לא שווה, באכיפה עלובה של חוקי העבודה, באפליה, בנוקשות, בחוסר מוביליות, במיומנות נמוכה ומעל הכול - בפריון נמוך. כל הגורמים הנ"ל מציירים תמונה ברורה של עובדות ועובדים שרע להם. לסיכום: לדפוק את העובדים ואז להאשים אותם - מה יותר ישראל מזה?

כך נראה רובו של שוק העבודה הישראלי, אם שכחנו. ועכשיו, כשאנחנו זוכרים ויודעים מי פה דופק את מי בדיוק, האם עדיין יש פה מישהו שיעז בלב שלם להאיץ בעובדות ובעובדים האלה לחזור? תראו לי אחד - אחד! - מכל הכלכלנים, הפקידים והפרשנים הבכירים שהיה חוזר לעבודה כזו בעצמו לו ניתנה לו האפשרות שלא. אני שומע פרופסורים לכלכלה שרק מתוך נימוס לא אכתוב את שמם מדברים על כך שהעבודה היא מקור לסיפוק בחיים. כן, אולי בשבילם, אולי גם בשבילי, ואני מקווה שגם בשבילכן, הקוראות והקוראים - אבל אלה שהתמזל מזלם הם המיעוט. רוב האנשים עובדים כי צריך ואת הסיפוק מחפשים במקומות אחרים, אם נשאר להם כוח.

אני שומע על שלל יוזמות של המדינה ושל המעסיקים לתת תמריצים לעובדים שיחזרו לעבוד, ויש לי רעיון לתמריץ שאולי יכול להיות נחמד: מה אתם אומרים על ליצור מקומות עבודה הוגנים יותר?

ג. הקניון היה מפוצץ בקונים, ואף שכולם היו עם מסכה, יצאנו משם מהר ובידיים ריקות יחסית וחזרנו למאהל שלנו בפאתי אילת; אצלנו זו מסורת. פעם בשנה, למרות שהאחרונה הייתה לפני חמש שנים, יורדת החבורה המורחבת לאילת עם אוהלים וילדים ומה לא לסופשבוע ארוך-ארוך של שכרון חושים.

מרגיז אותי שמדברים ככה בחדשות על העובדות והעובדים שלא חוזרים מחל"ת, פשוט כי חלקם חברות וחברים שלי - ואני נעלב כשמדברים לא יפה על החברים שלי. והם ממש לא הבעיה של שוק העבודה. אם כבר, ההפך, שוק העבודה היה הבעיה שלהם. אני מדבר על האנשים שלא עובדים בעבודות החלום שלהם: ההוא שעובד בחברת נסיעות, זו שעובדת במשרד רו"ח וההוא שהדריך קבוצות וכיו"ב - הם עשו מה שצריך כל השנים, היו טובים בזה, ולא קיטרו יותר מדי והתקדמו לא רע. ואז באה 2020 ופתאום, אחרי כמה חודשים של חל"ת, אפשר היה ממש לראות עליהם מה קורה לנפש של אדם כשמסירים ממנה את העול של עבודה לא מספקת, לא מתגמלת ולא מאתגרת. את המועקה של מנהל מתעמר או סביבת עבודה רעילה. את המשא הבלתי נסבל של השעות הארוכות והחופשים הקצרים. לא לראות את הילדים, לצאת לפני שהאיר ולחזור אחרי שמחשיך (איפה הפרופסורים לכלכלה שעובדים בתנאים כאלה?) - איך אפשר לבקש מבנאדם כזה, שכל הנאמר לעיל זו השגרה שלו - לחזור מהר, שלא לדבר על ברצון, לעבודה? הרי אם היינו שמים את העובדים בישראל על סקאלה שבקצה אחד המאבטח שלי שאף אחד חוץ ממני לא אומר לו בוקר טוב, ובקצה השני את הפרופסור לכלכלה שאומר שהעבודה היא "מקור לסיפוק בחיים" - יש לי תחושה טובה מאוד שהמאבטח לא היה נשאר לבד.

לא כולם רוצים לחזור לשגרה הקודמת שלהם, ואני מבין אותם. מי שלא מבין אותם, כנראה שחי בבועה של פריבילגיות ולא מכיר בני אדם רגילים, רק קלישאות על עבודה.

כי לא מספיק לחזור לשגרה - העניין הוא לשנותה!

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק