הקונגרס אישר את הצעת חוק התמריצים לנפגעי הקורונה של הנשיא ג'ו ביידן בהיקף של 1.9 טריליון דולר. זאת אחרי שהחוק שהוכן על ידי בית הנבחרים, עבר בסנאט, וחזר לבית הנבחרים לאישור סופי של חבילת הסיוע שנועדה למלא חלק ניכר מהבטחות הקמפיין של הדמוקרטים "לנצח את המגפה" ולהחיות את הכלכלה המקרטעת.
"זו חקיקה מדהימה, היסטורית, שתעשה דרך משמעותית מאוד לחיסול הנגיף ולמתן לפתרון למשבר הכלכלי שלנו", אמרה יו"ר הבית ננסי פלוסי, דמוקרטית מקליפורניה ביום שלישי.
בעוד שמנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, הגדיר את החוק כ"חוק הגדול ביותר נגד העוני של ארה"ב", כל הרפובליקאים בסנאט התנגדו לחבילה בטענה כי היא מנופחת מדי, ליברלית מדי ולא נותנת את הפתרונות הראויים למציאות הקשה שנוצרה בארה"ב עקב נגיף הקורונה שבימים אלה מציינים שנה ל"הגעתו" לארה"ב.
אחד המאפיינים המשמעותיים של החוק, הוא הניסיון להתמודד עם באופן פדרלי, מלמעלה, עם סוגיות עוני מרכזיות שמושכות חלק ניכר מהציבור האמריקאי "למטה". התוכנית כוללת זיכויי מס מורחבים להורים, טיפול בילדים סיוע בשכר דירה ובמזון. על פי ההערכות התוכנית אמורה להעלות על מעל קו העוני, לפחות את מחצית הילדים שחיים מתחתיו ויגדיל ב-20% את ההכנסה של שני העשירונים התחתונים.
החבילה כוללת: צ'קים לאזרחים בהיקף של 1,400 דולר בהיקף של 422 מיליארד דולר שיועברו ליחידים שמרוויחים פחות מ-80 אלף דולר בשנה ולזוגות שמרוויחים ביחד פחות מ־160 אלף דולר לשנה; העברת כספים ישירות לממשלות של 50 המדינות בעלות כולל של 350 מיליארד דולר; דמי אבטלה נוספים למובטלי הקורונה בסך 300 דולר לשבוע עד סוף ספטמבר בעלות כוללת של 246 מיליארד דולר (10,200 הדולר הראשונים - לא ימוסו); תקציבים ייעודיים לחינוך מגן חובה דרך 12 שנות לימוד וכולל מכללות ואוניברסיטאות בהיקף של 169 מיליארד דולר ועוד 55 מיליארד לטובת תוכניות טיפול בילדים קטנים; הקלות מס ואשראי מס למשפחות עם ילדים - 143 מיליארד דולר; תוספת תקציב לתחבורה ותשתיות בעלות 122 מיליארד דולר; רפואה ציבורית - 109 מיליארד דולר; 50 מיליארד יופנו לסיוע לעסקים קטנים; 30 מיליארד דולר יופנו לסיוע "חירום" בשכר דירה וכן סיוע לחסרי בית; ו-12 מיליארד לסיוע במזון לנזקקים - בעיה שהפכה להיות גם של מעמד הביניים במהלך השנה האחרונה.
70% מהאמריקאים בעד התוכנית
סקר של סוכנות אי-פי ו־NORC משבוע שעבר העלה כי 70% מכלל האמריקאים, כולל 44% ממצביעי המפלגה הרפובליקאית תומכים בחבילה של ביידן.
אולם יש לציין כי הדמוקרטים הפרוגרסיביים נאלצו לספוג שתי מפלות. הראשונה, והגדולה מכולן, היא ויתור על העלאת שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר לשעה עד שנת 2025. ושנית, ההארכה של דמי האבטלה השבועיים - ירדה מ-400 דולר שהדמוקרטים ביקשו עד אוגוסט ל-300 דולר, אך הדמוקרטים הצליחו לדחות בכך את סיום מועד התשלום מאוגוסט לספטמבר.
בכלל, הדמוקרטים לא ליקקו דבש בסנאט שם החוק עבר בסוף על חודו של קול - 50 דמוקרטים מול 49 רפובליקאים (כאשר אחד מהם נאלץ להשתתף בהלוויה של אביו באותו היום).
בניסיון לדחות כמה שיותר את ההצבעה, הסנאטור הרפובליקאי, רון ג'ונסון, דרש כי כל 628 עמודי החוק יוקראו במליאה. דבר שהביא לתוספת זמן של 11 שעות. זאת בנוסף לעוד 12 שעות של משא ומתן על עשרות תיקונים שהרפובליקאים ביקשו בתוך הסעיפים הקטנים וכן עוד 9 שעות לדיונים על החוק שנגעו להטבות למובטלים.
