גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כלכלה רותחת": הרוח החדשה הנושבת מהבית הלבן - כל מה שצריך לדעת על תוכנית התמריצים

תוכנית הסיוע המסיבית שהנשיא ביידן הצליח להעביר השבוע בקונגרס צפויה להזניק את הכלכלה האמריקאית ● הכלכלנים מדברים על צמיחה מהירה, ובממשל מצפים לחזרה לתעסוקה מלאה במשק ● האזהרות מאינפלציה לא שיחקו הפעם תפקיד, ויש מי שמזהים שינוי דרמטי בגישה בוושינגטון

הנשיא ג'ו ביידן, אתמול / צילום: Reuters, TOM BRENNER
הנשיא ג'ו ביידן, אתמול / צילום: Reuters, TOM BRENNER

באמצע ינואר, שבוע לפני שנכנס לבית הלבן, ג'ו ביידן הציג את תוכנית הסיוע שלו, עם תג מחיר שאפתני של 1.9 טריליון דולר. השבוע, קצת פחות מחודשיים מאוחר יותר, הנשיא האמריקאי הטרי הצליח להעביר בקונגרס חבילת סיוע בסך 1.9 טריליון דולר. על חודו של קול, אבל הצליח.

התוכנית של ביידן צפויה להזניק לא רק את הכלכלה האמריקאית, אלא גם את הכלכלה העולמית כולה. כך העריכה השבוע בראיון ל'גלובס' ד"ר לורנס בון, הכלכלנית הראשית של ה־OCED.

"ארה"ב מאיצה את החיסון וגם מספקת תמריץ כלכלי נוסף, שחלק גדול ממנו מיועד לאנשים שזקוקים לו וישתמשו בו לצריכה ולא לחיסכון", אמרה הד"r בון, "זה יגדיל את הצמיחה בארה"ב השנה ל־6.5%, לעומת 3.2% בהערכה הקודמת, ויגדיל את הצמיחה הכלכלית העולמית באחוז שלם. זה משמעותי מאוד".

בון לא לבד. כלכלני גולדמן זאקס צופים גם הם זינוק בצמיחה, וחוזים שהאבטלה בארה"ב תרד ל־4.1% בלבד בסוף השנה, ואז עוד תמשיך לרדת. בקרדיט סוויס קובעים ש"במירוץ הסוסים לנורמליות של אחרי המגפה, ארה"ב זינקה במהירות מהשאר". אם ההערכות האלה יתממשו, לכלכלה האמריקאית צפויה שנה חזקה ביותר.

לא כולם מרוצים מכל פרטי התוכנית. כדי להשיג את הקולות, הדמוקרטים נאלצו בין היתר לקבוע תקרת הכנסה נמוכה מהמתוכנן למענקים בסך 1,400 דולר שנכללו בתוכנית. גם היוזמה להעלאת שכר מינימום ל־15 דולר לא נכללה בחוק הסופי. ייתכן שהשינויים האלה עוד יתנקמו בדמוקרטים - ועוד נחזור לזה - אבל בשורה התחתונה, מדובר באחת מחבילת הסיוע השאפתניות שעברו בארה"ב.

חבילת הסיוע, על שלל סעיפיה, מיועדת עקרונית להתמודד עם נזקי המגפה. חלקים ממנה מיועדים להתמודדות ישירה עם הקורונה: למשל מימון לחיסונים ובדיקות, או לפתיחה בטוחה של בתי הספר. יש שם גם התמודדות עם הנזקים הכלכליים של המגפה, מהארכת דמי האבטלה המוגדלים, ועד לסיוע לרשויות מקומיות. ויש תוכניות זמניות, כמו קצבאות ילדים, שהדמוקרטים מקווים שיהפכו לקבועות. וכאמור, למרות ההסברים על כך שזו תוכנית להתמודדות עם מצב חירום כמו־מלחמתי, ולא תוכנית חילוץ כלכלית סטנדרטית יותר - ושמה הרשמי הוא אף 'תוכנית ההצלה האמריקאית' - אין ספק שיש פה גם אלמנט של המרצת הכלכלה.

לקחי העבר

כשמשווים את התוכנית לתוכניות כלכליות קודמות אפשר למצוא כמה הבדלים בולטים, ולקחים חשובים שנלמדו. למשל, הפרשנים בארה"ב מצביעים על כך שתוכנית הסיוע של ביידן גדולה הרבה יותר מהתוכנית, שגיבש הבית הלבן של אובמה וסגנו ביידן, אחרי המשבר הפיננסי של 2008, שלא הייתה מספקת.

אם אחרי המשבר ההוא משקולת החובות של משקי הבית והרשויות מקומיות הכבידה על ההתאוששות, הרי שעכשיו הממשלה הפדרלית מרעיפה עליהם מזומנים. ובנוסף, אם גולת הכותרת הכלכלית של ממשל טראמפ הייתה הפחתת מסים לתאגידים, הרי שביידן מתמקד במשקי הבית, ובמיוחד בעשירונים הנמוכים יותר.

אבל לצד אלה אפשר לאתר גם עוד שינוי, עקרוני יותר: ביידן לוקח סיכון מחושב. יכול להיות שתוכנית הסיוע שלו גדולה מדי, ושהוא עושה יותר מדי. ובכל זאת הוא עושה את זה.

כדי להבין את הסיכון אפשר לחזור לוויכוח סוער עליו כתבנו ב'גלובס' לאחרונה. במרכזו עומדות טענות של כלכלנים נודעים כמו לארי סאמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר, או אוליבייה בלנשאר, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, ולפיהן התוכנית "תחמם" יותר מדי את הכלכלה האמריקאית, ותגרום לזינוק לא רצוי באינפלציה. זה דיון שעדיין מתמשך וחושף אי־הסכמה מפתיעה בין המקרו־כלכלנים. למשל סביב שאלות כמו מה באמת פוטנציאל הצמיחה האמיתי של הכלכלה האמריקאית? האם יש עוד מרחב מוגבל להתאוששות, כמו שסאמרס טוען, או שאולי הכלכלה האמריקאית רחוקה מהפוטנציאל שלה, כמו שטוענת הכלכלנית קלאודיה סאהם.

דיון אחר קשור לשאלה מה יעשו משקי הבית עם הצ'קים שיקבלו תחת התוכנית הנוכחית, והאם בכלל יש סיבה להניח שהם יביאו לזינוק מוגזם בהוצאות (בין הטוענים שלא: גאוטי אגרטסון, אחד המקרו־כלכלנים הצעירים הבולטים בארה"ב). ולקינוח, יש את השאלה האם הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב, יהיה מסוגל להתמודד עם האינפלציה, אם זו אכן תתחיל לזנק.

בקיצור, יש ויכוח סביב גודל חבילת הסיוע של ביידן, והוא לא יוכרע במישור התיאורטי. מה שיכריע אותו הוא המציאות, כלומר מה שיקרה למשק האמריקאי בפועל. הבית הלבן, כמובן, כבר הבהיר מה עמדתו, והעביר את החבילה כמתוכנן (פחות או יותר). כפי שציין פרשן ה"פיננשייל טיימס", מרטין וולף, ואחרים, יש כאן בעצם הימור מצדו של ביידן, שהוא יכול להזרים סיוע מסיבי לכלכלה בלי לגרום ליותר מדי תופעות לוואי מזיקות.

 

ביידן לוקח סיכון

מה שמעניין הוא עצם העובדה שביידן לקח את הסיכון של "לעשות יותר מדי". המהלך הזה עומד בניגוד לדפוס המוכר מהפוליטיקה האמריקאית של העשורים האחרונים, לפיו דווקא ממשלים דמוקרטיים מנסים להפגין אחריות תקציבית וניסיון לשלוט על הגירעון - כולל הנשיא אובמה שכבר ב־2010, כשפצעי המשבר הפיננסי עדיין היו טריים יחסית, הקים "ועדה לאומית לאחריות ורפורמה תקציבית".

הפעם ביידן מפגין נכונות לעמוד מאחורי תוכנית סיוע מסיבית, בלי שהוא מפגין חששות מיוחדים מהגירעון - והוא אמור להציג עוד תוכנית נרחבת להשקעות במשק בהמשך. לא רק זה, אלא שלביידן יש תמיכה מיו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, וגם משרת האוצר שלו, ג'נט ילן, כלכלנית בעלת שם שהייתה קודמתו של פאוול בתפקיד. המסר של ילן, עליו היא חוזרת בלא מעט הזדמנויות, הוא חד משמעי. "המחיר של 'לעשות מעט מדי' הרבה יותר גבוה מהמחיר של לעשות משהו גדול", אמרה ילן, "בטווח הארוך, היתרונות יעלו בהרבה על העלויות".

 

השינוי הזה בעמדות של ההנהגה הכלכלית של ארה"ב הוביל השבוע את ההיסטוריון הכלכלי המוערך, פרופ' אדם טוז, מאוניברסיטת קולומביה (במאמר ב'פוריין פוליסי') לקבוע שיש כאן 'שחר של עידן כלכלי חדש'.

בעיקר, הוא מזהה שינוי בהטייה של הטכנוקרטים שמנווטים את הכלכלה. בעבר, כותב טוז, "ההעדפה הייתה לשגות בכיוון הזהיר יותר, גם במדיניות תקציבית וגם במדיניות מוניטרית, לקמץ על תמריצים ולהעלות את הריבית מוקדם מדי". התוצאה, לפי טוז, הייתה שמיליונים שיכלו להיות מועסקים נותרו מובטלים, כוח המיקוח של העובדים נפגע, הקייס להעלאת שכר מינימום נחלש, וכך גם התמריצים להשקיע בהעלאת הפריון. מי שנפגעו מכך במיוחד הם עובדים שחורים, ובעיקר גברים שחורים. והנכונות של ביידן ויועציו להשיק תוכנית סיוע כה אגרסיבית מעידה, לפי טוז, שההעדפה הזאת השתנתה.

 

15 דולר לשעה

מה שמביא אותנו למה שלא היה בחבילה - העלאת שכר המינימום ל־15 דולר. ביידן דיבר על הצורך להעלות את שכר המינימום הפדרלי ל־15 דולר כבר בנאום הראשון בקמפיין שלו, באפריל 2019. והמספר הזה, 15 דולר, עמד גם בלב הבחירות המיוחדות שנערכו בג'ורג'יה בינואר, ושהניצחון בהן נתן לדמוקרטים רוב דחוק בסנאט. וכאמור, כדי להעביר את חבילת הסיוע, הבית הלבן נאלץ לוותר על שילוב העלאת שכר המינימום בחוק. ייתכן שהדמוקרטים עוד ישלמו על כך בבחירות האמצע שייערכו כבר בשנה הבאה.

אבל מנגד, אפשר אולי לראות בתוכנית המסיבית של ביידן ניסיון להגיע להישג דומה, אבל מכיוון אחר. לשפר את מצבם של העובדים בתחתית סולם ההכנסות, אבל לא באמצעות העלאה של שכר המינימום בחקיקה, אלא פשוט דרך המרצת המשק האמריקאי עד שהצמיחה תסחוף את כולם. זה מה שנקרא "לחמם את הכלכלה", או להגיע ל"כלכלה בלחץ גבוה" (מונח אותו טבע הכלכלן ארתור אוקון בשנות השבעים).

הרעיון הבסיסי הוא שלמצב בו הכלכלה משגשגת ושיעור האבטלה מגיע לשפל ממשי, כך שכל מי שרוצה יכול למצוא עבודה, יש תופעות לוואי חיוביות. למשל עלייה בשכר, הצטרפות של עוד עובדים לשוק התעסוקה, וגם השקעה של חברות בהעלאת הפריון (אפשר לטעון שאת חלק מהסממנים האלה אפשר היה לזהות בשוק העבודה בישראל בשלהי העשור הקודם). אבל יש כאן גם סכנה: עלייה באינפלציה.

המושג של "כלכלה בלחץ גבוה" עלה לכותרות ונדון רבות בעיתונות הכלכלית בשבועות האחרונים, ואפשר למצוא גם התבטאויות עבר של חברי הצוות הכלכלי של ביידן על היתרונות האפשריים של הגישה הזאת (ולמרבה האירוניה, גם של לארי סאמרס, שעכשיו כאמור מתנגד לתוכנית). טוז, ההיסטוריון הכלכלי, קובע שחבילת התמריצים של ביידן תוכננה כדי ליצור במכוון כלכלה כזאת. אבל האם התוכנית של ביידן אכן תיצור לחץ כזה?

זה מחזיר אותנו לשאלה עד כמה המשק האמריקאי רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו, וכאמור, אין על זה הסכמה. ילן, בכל מקרה, הסבירה בהודעה שפרסמה אחרי העברת התוכנית שעם כניסתה לתפקיד היא חששה שהמשבר יותיר צלקת על מיליוני משקי הבית האמריקאים, "וינמיך באופן קבוע את יכולת ההשתכרות שלהם. חששתי שזה יקרה בקנה מידה נרחב. אבל עכשיו אני בטוחה שזה לא יקרה… במקום התאוששות ארוכה ואיטית, אני מצפה שנוכל להגיע לתעסוקה מלאה כבר בשנה הבאה".

גם המסגור של התוכנית הכלכלית של ביידן בתור הימור ענקי הפך לנפוץ למדי. מרטין וולף, מה"פיננשייל טיימס", הסביר בחודש שעבר ש"הצלחת חבילת הסיוע היא בעלת חשיבות אדירה. ההוכחה שממשלה אקטיבית יכולה לספק דברים טובים לציבור היא חיונית לבריאות הדמוקרטיה האמריקאית", והוסיף שהוא "מתפלל שההימור של ממשל ביידן יצליח".

מעבר לסיכונים, צריך לזכור גם את הסיכוי שגלום בחבילת הסיוע, ושמתבטא בתחזיות הצמיחה האופטימיות מהימים האחרונים. אם התוכנית של ביידן תספק את הסחורה, היא עשויה להיזכר בתור הרגע שבו כלכלת ארה"ב עלתה על נתיב של צמיחה מואצת.

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

השוק מתמחר הורדת ריבית ומניות הבנייה מזנקות; אבל לא כולם משוכנעים

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם, ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק, מזהיר: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים הם משובשים לחלוטין. להפך, רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל היכינו את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם