חסן טואפרה / צילום: תמונה פרטית
בשבוע של הרצח המתועב של מוחמד עדאס בן ה-15 בג'לג'וליה קשה להיות אופטימי בקשר למצבה של החברה הערבית בישראל. אבל אולי דווקא המיקוד בה במערכת הבחירות הנוכחית ובסדר היום הישראלי, שלו אחראי במידה רבה מסיבותיו הפוליטיות ראש הממשלה בנימין נתניהו, עשוי להצביע על התחלה של כיוון חיובי. אם מחפשים סיבות מדוע בחברה הערבית יהיו לליכוד (לפי סקרים) מנדט אחד או שניים, הנה אחת מהן - נתניהו הוביל את המערכת הפוליטית כולה להתייחס לערבים, מלפיד שמכריז על כוונתו לשותפות עם המשותפת, לרבות כניסה לממשלתו (אף שלא שם מועמד ערבי ברשימתו) דרך העבודה עם מועמדת ערביה במקום גבוה, וגם מרצ שאצלה זה לא חידוש אמנם, אבל את השריון במקום הרביעי הקדישה לאשה ערביה.
בראיון ראשון לתקשורת, מתעקש חסאן טואפרה, הראש הטרי של הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, להיות אופטימי. אולי כמתחייב מגילו הצעיר, רק 33, אבל גם ממה שהוא רואה כפוטנציאל הצמיחה והתיקון הגדול של החברה הערבית דווקא מנקודת המוצא הנוכחית.
ונקודת המוצא הזו נראית קשה מאוד. בהיבט האלימות והפשע, הנער עדאס הוא הנרצח ה-17 בחברה הערבית מתחילת השנה, קצב של שני נרצחים בשבוע. גם במדדים האחרים הנתונים קשים: משפחה ערבית מכניסה בממוצע 11 אלף שקל בחודש, מחצית ממשפחה יהודית. שיעור האבטלה בחברה הערבית גבוהה בהרבה, 40% מהצעירים בגילאי 18-24 מוגדרים "חסרי מעש" משמע ללא עבודה או לימודים, ואובדן התוצר בשל ההשתלבות החלקית והמצב הכלכלי הירוד של החברה הערבית ככלל מגיע לפי אומדנים ל 36 מיליארד שקל.
להביא ליישום יעיל של תוכנית החומש
על השולחן של טואפרה שנכנס לתפקיד לאחר שנתיים שלא אויש בגלל מחלוקות פוליטיות, שני נושאים עיקריים. האחד יישום יעיל ככל שניתן של כספי תוכנית החומש לחברה הערבית - אותה תוכנית 922 שהוארכה עד סוף השנה. והשני הכנת תוכנית ההמשך לאישור הממשלה שתקום, אינשאללה לאחר הבחירות.
והנה הנתונים, לפי מעקב גלובס מתוך 10.7 מיליארד שקל כספי התוכנית, מאז 2016 הוקצו ליישום 7.7 מיליארד שקל, ומהם יושמו בפועל 4.1 מיליארד שקל. לבד מכך עוד 4 מיליארד שקל הוקצו בנפרד לסגירת פערים בחינוך, שם המעקב סבוך יותר אבל הביצוע לפי דיווחי המשרד סביר.
טואפרה מעריך כי את כל הכספים שהוקצו כבר ניתן יהיה ליישם בפועל, אבל הבעיה נשארה עם עוד 3 מיליארד שקל שטרם הוקצו בגלל חסמים שונים, הן ברשויות הערביות והן במשרדי הממשלה. הפיתרון לפי טואפרה, ראשית הסטה של כספים שלא ניתן לנצלם למטרות המיועדות. בתוך משרדי הממשלה, המלאכה אפשרית גם אם לא פשוטה, וטואפרה מנהל התדיינות עם כל משרד בנפרד כדי לעשות כן. כאשר מדובר בהעברת כספים ממשרד למשרד החסמים גדולים בהרבה, ונדרשים לאישורי ממשלה וועדת כספים, אישורים שבימים אלה הם משימה כמעט בלתי אפשרית.
"אני מעריך כי חלק ניכר מה-3 מיליארד שקל שעדיין לא הוקצו, יוקצה כבר בחודשים הקרובים, בתחום השיכון בעיקר וגם בחינוך בלתי פורמלי ובשיפור ברמת ההוראה. נגיע למימוש גבוה, ואני מקווה שזה יהיה בטווח 70%-80% מהיקף תקציב התוכנית כולה, שזה יותר מהממוצע ביישום החלטות ממשלה".
שוקד על תוכנית ההמשך ל-922
טואפרה הציב עוד יעד שאפתני, לשכנע את הממשלה לשמור על הכספים שלא הוקצו עדיין, ולפרוס אותם לשנים הבאות, בעיקר בתחום התשתיות החסרות כל כך בחברה הערבית. ומדוע לא הוקצו? עיקר התקציב המבושש הוא בתחום הדיור והתשתיות. כך למשל כ-100 מיליון שקל הוקצו להקמת ועדות מקומיות לערים ורשויות ערביות גדולות אלא שהמהלך לא התקדם מסיבות שונות, חלקן בגלל חוסר יכולת של הרשויות להקים את הועדות. עוד תקציבים שיועדו להקמת אזורי תעשייה ושכונות מגורים בבנייה רוויה בתחום הרשויות נתקעו בגלל מחסור בקרקעות ציבוריות ברשויות הערביות או צווארי בקבוק ברשויות התכנון לאישור הקמת אזורים אלה.
"חלק ניכר מתוכנית 922 נגע לתשתיות ולתחומים שההנעה שלהם והיישום ארוכי טווח, ובמהלך השנים גם בהשתנות, ולכן צריך להגדיר בהקדם כי כספים שלא נוצלו בשל כך, ניתן יהיה להסיטם או להשתמש בהם גם מעבר ל-2021", אומר טואפרה.
ומה עם "923" - כפי מכונה כבר תוכנית ההמשך? טואפרה והמשרד לשוויון חברתי מובילים את התכנון המבוסס בין השאר על תכנון ראשוני של מי שמילאה את מקום ראש הרשות לפני שנה, לירון הנץ, ובה מיקוד בתחומים הבוערים ביותר של החברה הערבית. שמונה צוותים ממשלתיים כבר החלו לפעול בהכנת התוכנית הזו, והיא אמורה לא רק להמשיך אלא לנסות להעמיק בטיפול השורש.
טואפרה מדגיש כי "תוכנית 922 עשתה מהפיכה בכך שנגעה בהרבה תחומי חיים, כמעט כל משרדי הממשלה היו מעורבים והממשלה הודתה לראשונה שיש תת התקצוב לחברה הערבית. ההחלטה חייבה את משרדי הממשלה ברף תקציבי מותאם לחברה הערבית ויש לכך תוצאות יפות, למשל כיום, שליש מהתלמידים בטכניון ערבים, התחבורה הציבורית התפתחה מאוד ועוד. עם זה עדיין נחוץ שינוי שורשי בהמשך".
שנת מעבר שתסייע לצעירים להשתלב
בראש הבעיות, הפשע והאלימות. הטיפול בכך מחולק לתחום האכיפה, בעיקר המשטרה אבל גם צה"ל וזרועות אחרות במאבק בתופעת גניבות הנשק והעברתו לארגוני הפשע הערביים.
טואפרה מופקד על ההיבטים האחרים שישולבו למעשה בתוכנית החומש הבאה, אבל היישום אמור להתחיל עוד בטרם תאושר. אחד ממוקדי התוכנית החדשה יהיה מה שמכונה "שנת המעבר" לצעירים אחרי בית ספר תיכון. השיעור העצום כאמור של חסרי המעש בקרב שכבת הדור הזו (40%), נערי הברזלים המסתובבים בשכונה או בכפר בחוסר תוחלת, הופך אותה לכר פורה לגיוס לארגוני הפשע, במקרה הרע, או לאבטלה או תעסוקה בתחומים בעלי פריון ושכר נמוך במקרה הטוב.
שנת המעבר נועדה להכין את הצעירים הללו לכניסה לחיים. טואפרה אומר כי המודל יבנה עם סל אפשרויות לכל צעיר או יישוב - עם סדנאות ללמידה אקדמית והכוונה למקצועות עם פריון גבוהה - הנדסה, שיווק, הייטק - הכשרה בשפות, כתיבת קורות חיים, ראיונות עבודה, הקניית ביטחון עצמי, כישורים דיגיטליים, פסיכומטרי, בעיקר הכשרה והעשרה בתחומים שיש פער גדול מהחברה היהודית. והיא תכלול גם פרק התנדבותי.
היא מבוססת על רעיון ה-Gap Year מהעולם והיעד, לקחת את המאפיינים של החברה הערבית ולהתאים לזה את השנה הזו. הפוליטיקאים הערבים התנגדו עד כה נחרצות למודל "שנת השירות האזרחי/קהילתי" וטואפרה והממשלה ייתקלו כאן במוקשים, ומשימתם תהיה לשכנע את מנהיגי הציבור כי המטרה היא למען הציבור. ואולי יהיה זה גם מבחנם של הפוליטיקאים הערבים בעימות הפנימי של החשש מהזדהות עם המדינה והפרויקטים שלה, לעומת הצורך לטפל בקשיי החברה.
מחקר של הד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, ראשת התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון ומרב שביב, עמיתת מחקר בבית הספר לממשל ע"ש קנדי, אוניברסיטת הרווארד, מראה כי הבעיה הזו של הצעירים חסרי המעש, נוער הברזלים, היא מוקש ופצצת זמן אסונית, כך כדברי חאג'-יחיא. לפי המחקר - המדינה התמקדה בנשים הערביות הצעירות שמצבן השתפר בתחום ההשכלה והתעסוקה, והזניחה את הגברים הצעירים, שהלכו לאחור.
חאג'-יחיא אומרת כי כעת צריך להתמקד בגברים, שכן הנשים מוגנות יחסית והסכנה שידרדרו לפשע קטנה מאוד. הצעירים הללו יוצרים מוקש ארוך שנים שאם לא יטופל טיפול שורש הוא אסון של ממש. "הצעירים הללו יהוו נטל על החברה הערבית ועל המדינה כולה, אנחנו נתגעגע למספרים הקשים של היום, ורק טיפול רחב היקף, כמו מודל "שנת המעבר" ימנע את האסון". עוד היא אומרת כי המיקוד צריך להיות באוכלוסייה המוסלמית בתוך הערבים, ובעיקר בדתית יותר. הנתונים מראים שככל שרמת הדתיות גדלה, כך שיעור הצעירים חסרי המעש. המדינה נוטה לטפל נקודתית בבעיות אבל כאן חייבים טיפול הוליסטי ומורכב.
למצוא פתרונות למצוקת האשראי
תחום חשוב אחר המתדלק את הפשע בחברה הערבית הוא מצוקת האשראי: הנתונים מראים כי רק 2% מהמשכנתאות בישראל ניתנות לחברה הערבית ל-12% מהבוגרים בחברה הערבית אין חשבון בנק לעומת אחוז בודד בקרב היהודים, ומחציתם לא מחזיקים כרטיס אשראי, לעומת 15% מהיהודים. כלומר התשלומים נעשים במזומן.
כשאין אשראי רשמי וממוסד, נותר צורך חיוני שאליו נכנסים ארגוני הפשע באמצעות הלוואות שוק אפור ושחור. בתוכנית הנכתבת של טואפרה, יש ניסיונות לתת פיתרון לכך, ובין השאר התקיימו מפגשים עם ראשי הבנקים בניסיון להבין היכן בדיוק הבעיות ואיך אפשר לנטרל אותן.
כך למשל עלה כי בסוגיית המשכנתאות היעדר הרישוי המלא לבתים מונע משכון שלהם, אבל גם בבתים שניתנים למשכון הבנקים מהססים לתת משכנתה מחשש לאי-סחירות. טואפרה אומר כי מוסר התשלומים והחזרי ההלוואות בחברה הערבית דווקא גבוה, והבנקים חייבים להתחשב גם בכך. הבנקים צריכים להתייחס גם לייחודיות של החברה הערבית, האוריינות הדיגיטלית הנמוכה, התשתיות הדיגיטליות החלשות, ועוד, אבל בפועל הם סוגרים סניפים, כמו בכל הארץ, רק שבקרב הערבית הפגיעה קשה יותר. בצוות העוסק בטיפול בבעיה שותפים גם בנק ישראל, החשב הכללי ואגף התקציבים, שעוד מימי אמיר לוי, נחשב מנוע עיקרי של תכניות החומש לחברה הערבית.
לתחום החינוך יוקצה חלק חשוב שעיקרו הפניה מהגיל הרך למקצועות בעלי פריון עבודה גבוהה. רק 2% מהמועסקים בחברות ההייטק הישראליות הם ערבים, עשירית משיעורם באוכלוסייה, ואת זה הכוונה לשנות.
"מבחינתי זה מתחיל מהגיל הרך. לא כיתה י"ב ומעלה. צריך לטפל טיפול שורש וחיזוק כישורי הלמידה הדיגיטליים מהגן, חשיפה לעולמות טכנולוגיים. רובוטיקה תכנות וכו' כבר מהיסודי ולא רק בסוף התיכון והסטודנטים. משרדי הממשלה כעת עדיין לא שם, ובוודאי לא בקורונה. חייבים להחדיר חשיבה כזו לשם. צעיר ערבי כדי להצליח צריך לדעת ארבע שפות: ערבית מדוברת וספרותית וכן עברית ואנגלית. יכולת השליטה של הצעיר הממוצע היא נמוכה, אפילו בערבית. חלק מהבעיה באיכות ההוראה הנמוכה. יינתן לזה דגש מיוחד, למשל הרחבת הפיילוט המוצלח של אולפנים לעברית ביישובים הערבים", אומר טואפרה.
פיתוח החברה הערבית קריטי למדינה כולה
בתחום הדיור והקרקעות רשמה 922 הצלחה גדולה בכך ששמה את המוקד בתכניות מתאר שכמעט לא היו קיימות בישובים הערביים. עד סוף 2021 לכמעט כל הישובים הגדולים, מעל 5,000 תושבים, תהיה תוכנית מתאר. מי שאחראי בין השאר לשינוי הוא ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהחוק הקרוי על שמו הוא מושא לביקורת וכעס עצומים בחברה הערבית.
בדצמבר אושר בממשלה דוח שהכין קמיניץ להסרת חסמים בתחום הקרקעות. הבעיות הן כי רוב הקרקעות בחברה הערבית פרטיות ומחזיקים בהן 30% מהערבים. ליתר אין מענה של ממש. אחת מהנקודות החשובות ביותר לתיקון היא היעדרן של אדמות מדינה בשטחי השיפוט המצומצמים של הערים והרשויות הערביות. הפיתרון הוא הרחבת שטחי שיפוט - הקו הכחול. טואפרה אומר כי הוא ואנשי ימליצו לממשלה לקבוע יעדים כמותיים לכך, "זה אחד מהפתרונות הכי חשובים לעניין מצוקת הדיור הזו". אבל גם הוא יודע כי מדובר בשדה מוקשים וללא גיבוי פוליטי ומדיניות ברורה, ההתנגדות של המועצות והרשויות היהודיות בוועדות הגיאוגרפיות האחראיות על שטחי השיפוט, תגבר.
השורה התחתונה של טואפרה: הפיתוח החברתי כלכלי של החברה הערבית, קריטי למדינה כולה. החברה הערבית כיום לא תורמת ולא מממשת את הפוטנציאל שלה. אם נשכיל למצוא את מנועי הצמיחה שלה, ונביא לשילוב אמיתי, ההשקעה במסגרת התוכנית של 10 מיליארד שקל בחמש שנים תביא לבדה לעליה של 36 מיליארד שקל בתוצר.
חסאן טואפרה
ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית ● בן 33, נולד במראר ולמד בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים ● בין תפקידיו הקודמים, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, רכז חשמל וחינוך ברשות החברות ורפרנט ברשות ני"ע ● עשה את ההתמחות בראיית חשבון במשרד סומך חייקין ● בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ותואר ראשון בראיית חשבון וכלכלה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ושניהם בהצטיינות