בניין המריבה. "העילה הצעירה ביותר לפינוי היא בת 30 שנה" / צילום: איל יצהר
לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב תביעה לפי סדר דין מקוצר (ללא הוכחות) של חברת עמידר נגד שבעה מבני משפחת סייף משכונת עג’מי ביפו. לטענת עמידר, בני המשפחה מחזיקים בבניין בן שלוש קומות ברחוב שלוחות 19, ללא הסכמת החברה המשכנת, כלומר - הם פולשים. השופט דחה את בקשת עמידר לסדר דין מקוצר, ואף הוסיף כי "מתעורר חשד כי מידת העניין של רשות הפיתוח בנכס פלוני מתעוררת רק כאשר ערכו הכלכלי עולה".
רקע: הסיפור מתחיל בראשית שנות ה-60, אז שכרו האחים מוסטפה ושאכר סייף נכס של חברת עמידר ביפו. מדובר בנכסי נפקדים שעברו לידי רשות הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל ומנוהלים על ידי עמידר. בשלב מסוים העביר מוסטפה את כל זכויותיו לאחיה של אשתו, זוהייר, ללא הסכמת חברת עמידר. במהלך השנים הוסיפו בני משפחת סייף קומת מגורים נוספת ועוד שתי יחידות מגורים ואיחדו ופיצלו דירות. עמידר טוענת כי הבנייה אינה חוקית, ואולם בני משפחת סייף אומרים כי עשו זאת במסגרת פרויקט שיקום שכונות של משרד הבינוי והשיכון.
לפי טענת חברת עמידר, "הנתבעים הם מי אשר פלשו ובנו תוספות בנייה על המקרקעין נושא התביעה, ומי אשר מחזיקים במקרקעין של כדין, וזאת ללא כל אישור ו/או הסכמה מאת התובעת ובניגוד לכל דין".
ההחלטה: שופט בית משפט השלום, עמית יריב, מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה מול דיירי הדיור הציבורי המתגוררים בנכסי רשות הפיתוח: "אני חושב שהמדינה צריכה לטפל בנכסים שלה. אנו נתקלים בזה מדי יום ביומו, ותמיד תיקים כאלה מוגשים על ידי רשות הפיתוח. מה שקורה, ואני לא מתייחס למקרה הספציפי הזה... הוא כשדייר רואה שלא באים לפנות אותו, אחרי שנתיים הוא מתחיל להרגיש בבית, אחרי עשר שנים הוא מתחיל לשפץ, אחרי 20 שנה מבחינתו זה שלו, הוא משלם ארנונה. נכון שמבחינת החוק זה לא שלו, אבל יותר קל לנהל תיק כזה אחרי שנתיים, והמדינה באופן שיטתי מגישה את התביעות האלה אחרי עשר עד 15 שנה".
השופט יריב הוסיף: "שתי העילות היסטוריות. העברת הזכויות נעשתה בשנת 1972 והשינויים במושכר מתועדים בתשריט שערכה התובעת בשנת 1991. רוצה לומר: הצעירה בשתי העילות היא בת 30 שנה".
השופט יריב פסק לעמידר הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים וקבע שהמשפט, כולל הוכחות, ייערך בחודש יוני.
תגובות: עו"ד משה רז כהן, שייצג את בני משפחת סייף בהליך, סבור כי מדובר בשיטה בעייתית: "עמידר נהגה במקרה הזה בחוסר הגינות משווע כאשר הגישה בקשה לפינוי בסדר דין מקוצר. תביעה בסדר דין מקוצר נועדה בדרך-כלל לפינוי פולשים, בעוד שבמקרה שלפנינו אין מחלוקת כי המשפחה מתגוררת בנכס מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת מתוקף חוזה דיירות מוגנת. אני משוכנע שתביעת הפינוי שהגישה עמידר תידחה".
תגובת עמידר: "כסוכן מורשה של רשות מקרקעי ישראל, פועלת חברת עמידר בהתאם להוראות החוק - להסדרת הזכויות בנכסים ללא כל קשר לערכם הכלכלי".