החלימו אבל לא התאוששו / צילום: Shutterstock
תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה
אופיר ורמשטיין, עצמאי בן 44 מהוד השרון, חלה בקורונה ביולי האחרון בעקבות מפגש עם עובד שלו, שנשא את הנגיף. הוא חלה באופן קשה ובמשך יותר מחודשיים, מאוגוסט עד אוקטובר, הוא היה מאושפז במצב אנוש. בעקבות האשפוז הממושך, הוא נאלץ לסגור את החברה שלו לאספקת שירותי אינטרנט (חברת קוויק לינק 011). ואם כל זה לא מספיק, הוא סובל כעת גם מתסמונת "קוביד-ארוך" או "פוסט-קוביד" - תופעות לוואי ארוכות-טווח של המחלה.
פוסט-קוביד מלווה את המחלימים מקורונה במשך חודשים אחרי שהחלימו. "הורדתי 30 ק"ג במשקל ואני לא מצליח להעלות אותם חזרה", מספר ורמשטיין. "אני סובל מכאבי גפיים ושרירים ומעייפות נוראית. וגם הזיכרון שלי נפגע מאוד. עד כדי כך שכשאני צופה בסדרת טלוויזיה שכבר צפיתי בה בעבר, אין לי מושג שזה המצב. יש גם כאבי ראש ובעיות ריכוז".
פוסט-קוביד עלול לתקוף גם אנשים שחלו בקורונה באופן לא קשה. זה מה שקרה לעידן (שם בדוי), בן 40 מדרום הארץ, עובד במגזר הציבורי, שנדבק גם הוא במקום עבודתו. "גם אחרי שהחלמתי התסמינים המשיכו ללוות אותי, ולכן נשארתי חודשיים בבית על חשבון ימי המחלה שלי", הוא מספר. "בעיקר סבלתי מחולשה כללית. כל הליכה למטבח הרגישה כאילו חזרתי ממרתון. תופעות נוספות שחוויתי היו נשירת שיער ומגרנות".
עידן שב לעבודה אך לא מצליח לעבוד כבעבר. "בעבודה מול המחשב העיניים שורפות ואני סובל מסחרחורות. אני חוזר מדי יום הביתה גמור כאילו עבדתי בבניין, לא בעבודה משרדית. פעם הייתי עושה שעות נוספות בלי בעיה, היום אני בקושי סוחב שמונה שעות של משמרת, וזה פוגע בשכר שלי". הוא גם סופג עיקומי אף מצד הממונים עליו. "הם אומרים לי: כולם חוזרים, למה אתה לא בא?", הוא מספר.
דלית (שם בדוי), בת 32, שנדבקה בקורונה מחוץ למקום עבודתה, מתמודדת עם תסמינים קשים של פוסט-קוביד זה יותר משנה. "אני עדיין סובלת מנשירת שיער, פגיעה בזיכרון ותשישות קיצונית. הכושר הגופני שלי ירד לאפס. כל עוד עבדנו מהבית, הצלחתי לשמור על המשרה שלי. אך כעת כשנראה שחוזרים למשרד, אני לא חושבת שאוכל. אני שוקלת להתפטר בלית ברירה".
תסמונת של 10%-20% מהמחלימים
מהו שיעור המחלימים מקורונה שסובלים מ"פוסט-קוביד"? במכבי שירותי בריאות מעריכים שמדובר ב-10%-20% מכלל המחלימים, ובמספרים, לפחות כ-80 אלף אנשים. התסמינים הנפוצים, אם להסתמך על מחקר שביצעו במכבי ביוני 2020-ינואר 2021, הם עייפות (78%), ירידה בכושר הגופני (69%), ירידה במשקל של יותר מ-3 ק"ג (47%), קשיי נשימה (38%), כאבים בחזה (27%), חרדה (27%) תתרנות (24%) ובעיות קוגניטיביות (23%). המחקר מבוסס על נתוני 240 מחלימים שהגיעו למרפאת המחלימים של הקופה. "רוב המחלימים יסבלו מתופעות לוואי במשך כמה שבועות", אומר ד"ר דן אויירו, מייסד מרפאת המחלימים של מכבי בבני ברק וסגן המנהל הרפואי במחוז מרכז. "ובכל מקרה בפוסט-קוביד, אנחנו לומדים שהתלונות הולכות ודועכות ככל שחולף הזמן. יש מתאם בין חומרת המחלה להופעת התסמינים של פוסט-קוביד ומשכם, ויש יותר נטייה לפוסט-קוביד בקרב אנשים עם מחלות רקע".
עוד תופעות שנלוות להחלמה מקורונה עלולות להיות דיכאון וחרדה ואפילו פוסט-טראומה. "אנחנו מספקים אבחנות של פוסט-טראומה בעיקר לאנשים שחוו מחלה קשה לרבות אשפוז. ההרגשה הזאת, שעוד רגע אתה מאבד את נשימתך, היא חוויה טראומטית, וגם לחוות הרדמה והנשמה זו חוויה קשה. מחלימים גם סובלים מקשיי שינה וחרדה".
הידבקות כתאונת עבודה
מהן הזכויות שעומדות לסובלים מפוסט-קוביד ומתקשים לעבוד בשל כך? מי שנדבקו בקורונה במסגרת עבודתם, כמו ורמשטיין ועידן, יכולים לתבוע זכויות מול הביטוח הלאומי, במסלול של פגיעה בעבודה. הקורונה אמנם לא נמנית עם מחלות המקצוע שהביטוח הלאומי מכיר בהן, אבל הידבקות מכל אדם שהוא במסגרת העבודה - לקוח, קולגה וגם אחרים - ואף בדרך לעבודה וממנה, יכולה להיחשב תאונת עבודה.
בנסיבות כאלה, עובד זכאי לפיצוי מהביטוח הלאומי עבור הימים שבהם נעדר מהעבודה בגלל הקורונה, מה שמכונה "דמי פגיעה" - פיצוי בגובה 75% מהשכר או ההכנסה החודשיים. התנאים המלאים לקבלתם מפורטים באתר הביטוח הלאומי. שכירים שנעדרו מהעבודה במשך יותר מ-12 יום יקבלו דמי פגיעה מהיום הראשון, ואילו עצמאים במצב זהה רק אחרי 12 ימי היעדרות. כך או כך, אפשר לקבל דמי פגיעה למשך 91 יום לכל היותר.
נפגעי עבודה גם זכאים להחזר הוצאות עבור הטיפול הרפואי, וכדי להשיגו "יש לפנות למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים, עם אישור ההכרה שקיבלת מהביטוח הלאומי, וקבלות על ההוצאות", מסבירים בביטוח הלאומי.
ומה לגבי מי שנעדר מהעבודה בגלל הקורונה מעבר ל-91 יום, והוא נפגע עבודה? אפשרות רלוונטית לחולי פוסט-קוביד היא לתבוע קצבת נכות זמנית. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי היא שקובעת את דרגת הנכות, והיא צריכה להיות גבוהה מ-9% כדי לזכות נפגעים בקצבה חודשית. בכמה כסף מדובר? הקצבה מחושבת כשיעור הנכות מ-75% מהשכר. למשל נכות של 9%, על בסיס שכר של 15 אלף שקל בחודש, תזכה בכ-1,000 שקל בחודש.
עו"ד מתן פריידין, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד ENF אלי, נדלר, פריידין ושות', מייצג עשרות אנשים שסובלים מפוסט-קוביד מול הביטוח הלאומי. לדבריו, מתוך כ-25 אנשים שליווה עד היום במקרים של היפגעות בעבודה, כחמישה הצליחו לקבל קצבת נכות זמנית מהביטוח הלאומי. מדובר בקצבה למשך כמה חודשים. "הבעיה העיקרית היא לקבל את אישור המעסיק לכך שההדבקה התרחשה בעבודה", מסביר פריידין. "מעסיקים לא ששים לספק אותו".
כמובן, מי שמסתייע בעורך דין מול הביטוח הלאומי צריך להביא בחשבון את העמלה שהוא רשאי לגבות, מקסימום של 17% מהקצבה במשך 60 חודשים, בקצבת נכות של 20% ויותר. ורמשטיין הוכר באחרונה כמי שנדבק בקורונה בעבודה, ומקבל קצבה מהביטוח הלאומי.
הסעיף שאנשים לא מודעים אליו
אנשים שנדבקו מחוץ למקום העבודה יתקשו להשיג פיצוי כלשהו מהביטוח הלאומי, מאחר שזכאות לנכות כללית, לדוגמה, כרוכה בעמידה בקריטריונים מחמירים מאוד כמו הכנסה שנמוכה מ-6,331 שקל בחודש, נכות שגבוהה מ-60% וכושר השתכרות שנחתך בחצי לפחות.
האפשרות הרלוונטית יותר מבחינת עובדים אלה היא פנייה לביטוחים פרטיים. הפעלת סעיף אובדן כושר עבודה, בין אם כחלק מהביטוח הפנסיוני ובין אם כביטוח שנרכש בנפרד, לא יועיל לרוב, כי נדרשת הוכחה של אובדן כושר עבודה קבוע או זמני בשיעור גבוה מ-75%. "אך מי שסוחבים גם מחלות רקע וגם מתקשים לעבוד בגלל הקורונה, למשל בגלל קשיי ריכוז חמורים או ריאות שנפגעו - חשוב שינסו למצות זכויות גם דרך הביטוח", אומרת עו"ד יעל אברהם ממשרד חיים קליר ושות', העוסק בתביעות ביטוח ונזיקין.
ביטוח מחלות קשות לא יועיל במקרים של פוסט-קוביד, שכן הוא מבטח מפני מחלות ספציפיות, כמו סרטן, התקף לב חריף, טרשת נפוצה ואחרות, ולא בפני קורונה, שהיא מחלה חדשה.
אך מי שברשותו ביטוח בריאות פרטי, כדאי שיבדוק אם יש בביטוח כיסוי עבור הוצאות רפואיות כמו טיפולים אלטרנטיביים, החזר הוצאות אשפוז וכן הלאה. "אנשים אינם תמיד מודעים לסעיף הזה, ולמתמודדים עם פוסט-קוביד הוא יכול בהחלט להועיל", אומרת עו"ד אברהם.
הקלות מהמעסיק
מה בנוגע למעסיקים? למה הם מחויבים מול עובדים עם פוסט-קוביד ובאילו מקרים הם רשאים לפטר? חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי מעסיקים מחויבים לבצע "התאמות סבירות" כדי לאפשר לעובד שחלה להמשיך לעבוד. לפי עו"ד דידי לופו, מומחה לדיני עבודה, פטור משעות נוספות או מתורנויות ארוכות, ואפשרות לעבודה מהבית, הם בגדר התאמות סבירות עבור עובדים עם פוסט-קוביד.
"אם עובד מיצה את ימי המחלה שלו ואינו מסוגל לחזור לעבוד - זה ככל הנראה מצב שבו המעסיק רשאי לפטר, אך צריך לבחון כל מקרה לגופו", אומר לופו.