גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתמורה להטבות מס של מיליארדי שקלים: אמדוקס שוקלת להעביר את הקניין הרוחני שלה לישראל

ענקית הטכנולוגיה פנתה לרשות המסים כדי לקבל החלטה מוקדמת בעניין שווי הטבות המס שתוכל לקבל, ולהסדיר מראש מחלוקות פוטנציאליות ● עפ"י חוק עידוד השקעות הון היא נהנית כבר היום משיעורי מס מופחתים, ובהמשך תהיה זכאית לשיעורי מס מטיבים של 6%

ענקית הטכנולוגיה הבינלאומית אמדוקס נמצאת במגעים עם רשות המסים להעברת כל ה-IP של החברה (הקניין הרוחני) לישראל, בתמורה להטבות מס בשווי מיליארדי שקלים.

ההטבות שלהן זכאית החברה מעוגנות בחוק עידוד השקעות הון, וכוללות שיעורי מס מטיבים של 6% בלבד. מס החברות הוא בשיעור של 23%, אך אמדוקס נהנית כבר היום ממס נמוך בהרבה מתוקף אותו חוק.

עם זאת, בטרם ביצוע המהלך הדרמטי פנתה החברה לקבלת "פרה רולינג" (החלטה מוקדמת) מרשות המסים, כדי לברר את היקף ההטבות שלהן היא זכאית, ובייחוד כדי לקבל ודאות מס בנושאים שעלולים לעורר מחלוקות מול הרשות סביב היקף ההטבות. בין הנושאים בהם מבקשת החברה ודאות נמצא נושא שווי רכישות ה-IP מהחברות בקבוצה הממוקמות בחו"ל, לטובת העברתו לארץ.

הקלות גם בדיבידנדים

אמדוקס, המספקת מערכות ושירותים בתחומי חיוב לקוחות (בילינג) וניהול לקוחות (CRM), עובדת עם השחקנים המובילים בתעשיית התקשורת והמדיה בעולם (ובהם טימובייל, וודפון, סינגטל ו-MGM), ומאפשרת להם להעביר את פעילותם לענן, ליהנות מתשתיות G5 ולקבל חוויית משתמש איכותית.

החברה פועלת ב-85 מדינות, יש לה כ-350 לקוחות והיא מעסיקה כ-26 אלף עובדים. כחמישית מהם ממוקמים בישראל (ברעננה, בשדרות ובנצרת). מרכזי הפיתוח שלה נמצאים בארץ, בארה"ב, בהודו, בקפריסין ובברזיל. בימים אלה היא מקימה קמפוס חדשני ברעננה בעלות של כ-350 מיליון דולר. הבנייה צפויה להסתיים ב-2022. היקף ההכנסות השנתי של אמדוקס העולמית עמד על כ-4.2 מיליארד דולר בשנת הכספים 2020, והחברה נסחרת בנאסד"ק בשווי שוק של קרוב ל-11 מיליארד דולר.

אמדוקס היא בדיוק מסוג החברות שאליהן כיוונו המדינה ורשות המסים כאשר חוקקו את ההטבות המשמעותיות בחוק עידוד השקעות הון (ראו מסגרת). החוק מקנה הטבות מס לחברות יצואניות שיש להן הכנסות המבוססות על נכסי קניין רוחני (IP) טכנולוגי, כמו תוכנה.

כדי שמפעל ייחשב לטכנולוגי מועדף, הוצאות המחקר והפיתוח שלו בשלוש השנים שקדמו לשנת המס צריכות להיות בשיעור של 7% לפחות מסך הכנסות החברה (בחישוב ממוצע), או יותר מ-75 מיליון שקל בשנה.

עוד על פי ההגדרה, בחברה בעלת המפעל הטכנולוגי צריך להתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים: לפחות 20% מהעובדים עוסקים במו"פ, או לפחות 200 עובדי מו"פ; קרן הון סיכון השקיעה בחברה 8 מיליון שקל לפחות, והחברה לא שינתה את תחום עיסוקה לאחר מועד ההשקעה; הכנסות החברה בשלוש שנים הקודמות לשנת המס עלו ב-25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שמחזור עסקאות החברה בשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה היה 10 מיליון שקל או יותר.

תנאים נוספים: מספר העובדים בחברה בשלוש שנים הקודמות לשנת המס גדל ב-25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שבשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה החברה העסיקה 50 עובדים לפחות.

כמו כן קובע החוק כי סך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעמה נמנית החברה בעלת ה"מפעל הטכנולוגי המועדף" צריך להיות נמוך מ-10 מיליארד שקל. זאת לעומת "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", שבו נדרש כי סך ההכנסות יהיה לפחות 10 מיליארד שקל.

בין רשות המסים לאמדוקס אין מחלוקת כי החברה עומדת בהגדרות הנדרשות לקבלת הטבות המס על פי חוק, והשאלה היא רק מה היקף ההטבות הללו. "בקבוצה בסדרי הגודל של אמדוקס ההטבות הן מס של 6% בגין הרווחים שנובעים מאותו קניין רוחני (בהשוואה למס החברות הרגיל בישראל שהוא 23%)", מסביר מומחה המס עו"ד יניב שקל, שותף במשרד עורכי הדין שקל ושות'.

בנוסף, מסביר עו"ד שקל, קיימות הקלות במס על חלוקת דיבידנדים. "לאור ההטבות האלה, כדאי לעיתים לחברות שעד כה פעלו מחוץ לישראל ולא שילמו בה מס - אלא במדינות זרות - להעביר את הקניין הרוחני שלהן לארץ ולשלם כאן מס מופחת על רווחיהן".

יתרונות השווי הגבוה

אם החוק כה ברור, לכאורה אמדוקס לא הייתה זקוקה לפרה-רולינג מרשות המסים. ואולם, חברות שונות המבקשות להעביר לישראל את הקניין הרוחני שלהן פונות בכל זאת מעת לעת לרשות כדי ליצור ודאות בנוגע לחלק מההטבות.

במקרה של אמדוקס, אחד הנושאים שלגביהם היא מבקשת ודאות הוא שווי הקניין הרוחני שהיא מעבירה לישראל, באמצעות רכישתו מחברות בחו"ל. ככל שהחברה תשלם מחיר גבוה יותר בגין הקניין הרוחני, כך עולה שיעור הטבת המס שלו היא זכאית. באמדוקס מבקשים לוודא שרשות המסים לא תטען כי השווי שהיא מתכוונת לשלם על הקניין הרוחני גבוה מהשווי בפועל, ולכן ההטבה המגיעה לחברה נמוכה יותר.

לדברי עו"ד שקל, "מאחר שמדובר בשינוי מבני גדול מאוד, נהוג לפנות למס הכנסה לפני ביצועו על מנת לוודא שאכן ההטבות חלות, ולא יעלו טענות, למשל, שפעילות החברה אינה מבוססת על הקניין הרוחני הטכנולוגי. אם יעלו טענות כאלה עדיף לדעת עליהן מראש, ואם נדרש - להותיר את הקניין הרוחני מחוץ לישראל.

"כמו כן, הפנייה למס הכנסה מאפשרת להסדיר מראש מחלוקות פוטנציאליות לגבי שווי הקניין הרוחני שהועבר. להערכת הקניין הרוחני בשווי גבוה יש כמה יתרונות עבור החברות. למשל, הקניין הרוחני שנרכש ניתן לפעמים להפחתה לצרכי מס (כלומר, מהרווחים של החברה הישראלית שעליהם משולם מס בישראל, מקטינים את שווי הקניין הרוחני שנרכש, ומשלמים מס על ההפרש). לפיכך, ככל שהקניין הרוחני מוערך בשווי יותר גבוה - תהיה הפחתת מס יותר גבוהה".

בנוסף, בעת העברת הקניין הרוחני לישראל נוצר חוב של החברה הישראלית לחברה שממנה נרכש הקניין הרוחני, שהיא בדרך כלל חברה זרה. "ככל ששווי הקניין הרוחני יותר גבוה, הדבר מאפשר הוצאת כספים מישראל כהחזר חוב ללא מיסוי על דיבידנד", מסביר שקל.

"מאחר שיש חשש שמס הכנסה יטען ששוויי הקניין הרוחני נופח כמניפולציה לצרכי מס, ויש כאן 'דיבידנד מוסווה', מתבצעת פנייה מראש למס הכנסה לקבל אישור על שווי הקניין הרוחני שניתן יהיה להפחית לצרכי מס, ולמנוע מחלוקות עתידיות".

בחברות גדולות כמו אמדוקס קיים יתרון נוסף לפנייה מראש לרשות המסים, שקשור למשך הזמן שבו היא תוכל ליהנות מהטבות המס. "במצב ששווי הקניין הרוחני שנרכש עולה על 500 מיליון שקל, החוק מאפשר לקבל אישור מראש שההטבות יימשכו ל-10 שנים לפחות", מסביר שקל, "ובכך להתגונן מפני שינויי חקיקה אפשריים שיצמצמו את ההטבות".

באמדוקס בחרו שלא להגיב לדברים.

מרשות המסים נמסר: "אנו מנועים מלהתייחס בשל חובת הסודיות בחוק".

מדיניות המס בישראל

ההטבות שנועדו למשוך לארץ ענקיות טכנולוגיה

העובדה שאמדוקס מתכוונת להעביר את הקניין הרוחני שלה לארץ עשויה להעיד על האמון שנותנות חברות טכנולוגיה במערכת המס וביציבות הכלכלה בישראל. בעשור האחרון פועלות המדינה ורשות המסים לשפר את מדיניות המס במטרה למשוך פעילויות של מחקר ופיתוח, להביא קניין רוחני טכנולוגי למדינה, ולהתאים את המציאות בארץ לכללים הבינלאומיים בנוגע למיסוי חברות רב לאומיות, ובייחוד תעשיות עתירות ידע (מיסוי קניין רוחני).

במקומות רבים בעולם הבינו מזמן כי שיקולי המס הם חלק מהשיקולים המנחים המרכזיים של החברות הרב-לאומיות, שרגישות לשיעורי המס שלהם הן כפופות במדינות השונות. כך, בעשור האחרון התאימו מדינות, ובהן כאלה שחברות ב-OECD, את משטר המס שלהן לעולם העסקי הבינלאומי כדי למשוך אליהן השקעות נחשקות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.

גם בישראל התרחש תהליך דומה. בסוף 2016 אושר תיקון דרמטי לחוק עידוד השקעות הון, שמקנה לחברות טכנולוגיה מקומיות, או בינלאומיות המחזיקות בחברות מקומיות, שיעור מס חברות מופחת על הכנסותיהן מקניינן הרוחני - כחלק ממשטר מס של מפעל טכנולוגי מועדף.

האווירה הבינלאומית שאפפה את התיקון הייתה כזו שבה העולם סוגר אט אט על מקלטי המס הלא לגיטימיים, וכן פועל ליצירת כללים אחידים בנוגע למיסוי חברות בינלאומיות. זאת, בין היתר, מתוך שאיפה לצמצם את ההון השחור - אך גם במטרה לגבות מס אמת מחברות שמיקמו את הקניין הרוחני והטכנולוגיה שלהן במדינות בעלות הטבות מס מרחיקות לכת, וכך הצליחו להימנע מתשלום מסים על נתח משמעותי מהכנסותיהן.

בין היתר התקבלו על ידי ה-OECD, בשיתוף פורום מדינות G-20, כללי ה-BEPS ("שחיקת בסיס המס והסטת רווחים"), המאפשרים יצירת מסגרת אחידה למתן הטבות מס להכנסות הנובעות ממוצרים המבוססים על נכסים בלתי מוחשיים. מדינות רבות, ובהן ישראל, ראו בכך הזדמנות למשוך ענקיות טכנולוגיה עולמיות להשקעה - באמצעות קביעת שיעור מס חברות מופחת (12%-7.5% למפעל טכנולוגי מועדף, ו-6% עבור מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד) והטבות נוספות.

משיכת ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות לארץ יכולה לסייע משמעותית למילוי קופת המדינה - נושא שיעסיק רבות את שר האוצר הבא שייבחר - לאור הבור הכלכלי העמוק שנפער בעקבות משבר הקורונה.

אמדוקס

נוסדה ב-1982, מספקת מערכות ושירותים בתחומי חיוב לקוחות (בילינג) וניהול לקוחות (CRM) ● מנכ"ל החברה הוא שוקי שפר, והיא מעסיקה כ-26 אלף עובדים ברחבי העולם כ-20% מהם בישראל ● ב-2020 הסתכמו הכנסותיה בכ-4.17 מיליארד דולר ● מחזיקה מרכזי פיתוח בישראל, הודו, ארה"ב, קפריסין וברזיל

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%