המגמה בעולם של מיזוגים ורכישות בתחום המדיה במטרה ליצור גושים עסקיים גדולים שיתנו מענה לשוק המשתנה, מגיעה גם לישראל: קבוצת קשת רוכשת 49% ממניות RGE בתמורה ל-90 מיליון שקל מידי הזרוע העסקית של משפחת אודי רקנאטי. המשמעות היא שלקשת תהיה כעת אחיזה בסוגי תוכן נוספים שלא קיימים כיום בפרוטפוליו שלה, כמו ספורט ותוכן לילדים.
קשת פועלת כיום באמצעות ארבע זרועות עיקריות - ערוץ קשת 12; אתרי האינטרנט מאקו ו-N12; קשת אינטרנשיונל; והזרוע העסקית של הקבוצה המשקיעה בעסקים בהם זמן האוויר יכול לייצר קפיצת מדרגה שבהמשך ימומש לרווח. בגלל השינוי במודלים העסקיים בתחום המדיה,קשת מחפשת כבר תקופה ארוכה שותפים לביצוע מהלך של חלק מהתוכן לפלטפורמות אינטרנטיות (OTT), זאת כדי לייצר אמצעי הכנסה נוספים שאינם מבוססי פרסומות בלבד.
בעבר בחנה קשת את האפשרות להקים פלטפורמת OTT עם אקספון. בתחילת הדרך נבחנה האפשרות שבמיזם כזה תהיה RGE שותפה, אולם העובדה שלן בלווטניק, מבעלי רשת 13, היה אז בעל מניות ב-RGE, הפכה את המהלך לכמעט בלתי אפשרי מבחינת הגבלים עסקים. בסופו של דבר הושגו סכמות בין קשת לאקספון, אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל.
קשת המשיכה לבחון אפשרויות נוספות של גורם עימו ניתן יהיה לייצר שותפות אסטרגית. בינתיים התחוללו שינוים גם במבנה הבעלות ב-RGE: בלווטניק מכר את מניותיו בחברה למשפחת רקנאטי, ובכך הוסר מחסום משמעותי בפני שיתוף-הפעולה.
קבוצת RGE, שהייתה בעבר שותפה בערוץ עשר, מחזיקה בבעלות על ערוצי ספורט, ערוץ הילדים ולוגי, פלטפורמת התוכן לילדים BIGI וערוץ הכנסת. חוזקותיה של החברה היו בעבר בתחום הספורט והילדים, וערוץ הילדים שלה שודר בהוט וב-yes, אולם בשנים האחרונות החברה נחלשה מאוד בתחום הילדים, ערוציה הורדו משתי הפלטפורמות המרכזיות הוט ו-yes, וכפועל יוצא מכך האפשרות היחידה שלה להמשיך ולשדר הייתה על גבי האינטרנט, וכך הוקמה פלטפורמת BIGI.
כמו קשת, גם RGE מתמודדת עם תחרות קשה של גורמים בינלאומיים - חלקם, כמו קבוצת דיסני למשל, כלל לא נכנסו עדיין לישראל, אך הם עתידים לעשות זאת בקרוב. לכן החיבור בין החברות כמעט מתבקש, אם כי העסקה מותנית באישור הרשות השנייה, הממונה על התחרות ומועצת הכבלים והלוויין, שאישורה נדרש לאור פעילות RGE בערוץ הכנסת.
משני הגופים נמסר כי בעידן התחרות מול הענקיות הבינלאומיות - אפל, פייסבוק, גוגל, אמזון ונטפליקס - אשר משקיעות עשרות מיליארדים בתוכן ובתשתיות טכנולוגיות, לא נותר לגופי התוכן המקומיים אלא לבצע חיבורים ועסקאות מיזוג. בארה"ב ברודקאסטרים מתפתחים לפלטפורמות עצמאיות ולחיבורים שונים בין גופי תוכן, ובאירופה בחרו קבוצות המדיה במהלכים של בריתות תוכן והקמת מיזמי סטרימינג משותפים, וזאת על-מנת לתת תשובה עסקית תחרותית לחדירת שירותי הסטרימינג האמריקאים. גם בישראל, בדומה למגמה העולמית, מרבית קבוצות התוכן הגדולות מייצרות חיבורי תוכן.
