אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
אתחיל מהפרט השולי: תיק החקירה נגד השופטת אתי כרייף ונגד ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה לא נסגר בגלל החשש מההקלטות נוספות שנמצאות בידי אפי נוה. אומנם אין לי ראיה מוחצת לכך, אך מי שמכיר כיצד הפרקליטות פועלת, יודע שהיא לא נוהגת להיבהל מאיומים, אלא רק לנעוץ עוד יותר חזק ועוד יותר עמוק את השיניים המשפטיות כתוצאה מכך.
תיק החקירה נגד נוה וכרייף לא נסגר בגלל הקלטות, אלא למרות הקלטות. מעבר לכך, מי שבקיא בנבכי הפוליטיקה של צלאח א-דין, יודע שהיחסים בין המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר לבין היועמ"ש אביחי מנדלבליט ידעו ימים יפים מאלה, בלשון המעטה, בעקבות סאגת מינוי פרקליט המדינה. לא סביר שלמברגר ייצא מגדרו בהחלטה בעניין אפי נוה, רק כדי למנוע ממנדלבליט מבוכה בדמות חשיפת הקלטת נוספות שלו ושל רעייתו. מי שמחפש מניעים זרים בהחלטות הפרקליטות, היה צריך לצפות לכך שלמברגר יגיש כתב אישום נגד נוה, כדי שענייניו של מנדלבליט שמנע את קידומו ימשיכו להתפרסם בראש כל חוצות.
אבל סוגיית ההקלטות כאמור בעיניי היא קונספירציה. הסיפור האמיתי בעיניי הוא לא הקונספירציה אלא הקונספציה. פרקליט המדינה דאז שי ניצן לצערי ננעל על קונספציה ולא הצליח לשחרר. שי ניצן הוא מהמשפטנים המבריקים והיסודיים שהצמיחה פרקליטות המדינה. אבל הוא נשבה בקונספציה.
נשבה בקונספציה בנוגע לאפי נוה, ושגה בקונספציה בנוגע לתיק עצמו. כל-כך הרבה מחדלים ופגמים נרשמו בתיק הזה מיומו הראשון. אפשר למנות אותם על שתי ידיים, רגליים ואוזניים. אני לא מתקרב לרמה המשפטית של שי ניצן, איני מתיימר לכך, אך עובדה היא שמהרגע הראשון ראיתי את הפגמים, את הסכנה לזכות לפרטיות של נוה, את החשש לתקדים של גניבת טלפונים ופריצתם תוך הענקת חסינות לעבריין המקורי והפללת הקורבן שהראיות נגדו התקבלו כתוצאה מפגיעה אנושה בזכויותיו היסודיות. רשימת הכשלים ארוכה, את חלקה אתם יכולים לקרוא בטורים של הח"מ לאורך השנתיים האחרונות.
ייאמר לזכותו של למברגר שבסופו של דבר, הוא קיבל את ההחלטה הנכונה. אין שום הצדקה להגשת כתב אישום נגד נוה במקביל להענקת חסינות למבצעי העבירות נגד נוה. על כל שאר הכשלים והמחדלים, אפשר לדון. אבל סיפור החסינות הוא דרמטי, כיוון שלא מדובר בטעות ומחדל אלא בשיקול-דעת שגוי לחלוטין ויצירת תקדים מסוכן ביותר. זהו תמריץ לביצוע עבירות חמורות, תוך היפוך היוצרות. טוב מאוד שלמברגר סתם, ולו חלקית, את הפירצה. אם צריך לחפש נקודה טובה בכל זאת במסגרת ההליך הזה, אז למברגר הוכיח כי הוא אכן ניהל את השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה. שוב, לא בגלל הקלטות אלא למרות הקלטות.
מוטב שפרשה זו תשמש כתמרור אזהרה בפני הפרקליטים והפרקליטות לסכנה בקונספציה, לסכנה בדהירה קדימה בלי התבוננות על ההשלכות. התיק של אפי נוה, הורתו בחטא ותקופת גידולו אופיינה במוטציה. הרצון להילחם בשחיתות גרם לטעויות קשות ונוראיות, שסופן בקריסה של התיק. אין גורם שיצא שלם מהפרשה.
הדס שטייף יצאה אומנם עם חסינות מפני העמדה לדין פלילי, אך עם תביעת ענק שממתינה לה מעבר לפינה. זאת מלבד המוניטין שנפגע קשות בעקבות חשיפת התנהלותה בפרשה. גלי צה"ל התגלתה כתחנה שמגבה ביצוע עבירות פליליות, תוך הענקת חומת מגן של רזי ברקאי ועיתונאים בכירים נוספים.
שי ניצן יצא חבול מהתיק הזה. האמון בפרקליטות צנח, וכך גם האמון במשטרה ובוועדה לבחירת שופטים. כמובן שהמידע שנחשף בעניינו של נוה עצמו לא הוסיף לו ולמשפחתו, לשון המעטה, כבוד. וכך גם התנהלות לשכת עורכי הדין.
מה הועילו חכמים בתקנתם? לא הרבה.
יש להעריך כי כעת, בעקבות מחדלי המשטרה והפרקליטות, תוגש תביעה אזרחית נגדן. על אי-תפיסת הטלפונים על-ידי המשטרה ברגע הראשון, דבר שגרם לדליפה של החומרים. על אי-חקירת ההדלפות, ועל נקודות נוספות. הבעיה היחידה היא שבסוף אני ואתם נשלם את החשבון. אנחנו מסוגלים לשלם את החשבון, בתנאי שמישהו שהלקחים יופקו. לו יהי.
הדס שטייף בחרה שלא להגיב.