הכנת מצה / צילום: Shutterstock
חג הפסח נקרא גם "חג המצות", ואכן החג מלא במצות מסוגים שונים - "מצה שמורה", "מצה ציטרין" ו"מצה מצווה", למשל. מה ההבדל ביניהן ולמה הן עולות כל כך הרבה? קצת סדר בלחם העוני שעולה ביוקר.
הפירוש של "מצה שמורה" הוא מצה ששמרו עליה צמוד מרגע הקצירה ועד סיום האפייה, ושבכל השינוע וההתעסקות עם הקמח הייתה עליה שמירה צמודה ע"י מלווה אישי שווידא שהקמח לא בא במגע עם חמץ, ולא קיבל רטיבות, אפילו הקלה ביותר.
את השיבולים שקצרו טוחנים לקמח, במכונה או בעבודת יד, כאשר יש הבדל במחיר בין שתי הדרכים (מן הסתם, עבודת היד מייקרת את המחיר). הקמח לא נשמר בשקים, מחשש ללחות או רטיבות, אלא נשמר בחביות פח. אמנם קמח שלא נשמר בשמירה אדוקה לא הופך לחמץ, אך זה קמח "פושטי" בכשרות רגילה, ואילו רוב החרדים רוצים מצה שהייתה שמורה מרגע הקצירה ועד שהגיעה אליהם הביתה.
הקמח נלקח לחדר סגור שנעול עם מנעול שהמפתח שלו נמצא רק אצל מישהו שמכירים כ"אדם ירא שמים". ככל שהקמח שמור יותר ויש עליו שמירה אנושית יותר, המחיר שלו בהתאם.
המושג "מצה שמורה" תקף גם למצות עבודת יד, וגם למצות מכונה, אבל העלות של מצות עבודת יד כמעט פי שלוש ממצות מכונה: גם במצות מכונה יש הבדלי מחירים, הכל תלוי לפי אופן טחינת הקמח, ושמירת הקמח. המחיר לקילו מצות מכונה מתחיל ב-20 שקל ויכול להגיע עד 60 שקל.
גם במצות מכונה וגם בעבודת יד, יש מושג של "חבורה", חבורת אנשים המורכבת ממשפחה או מחברים, שמגיעים יחד למאפייה, ושוכרים את המקום לכמה שעות כדי לאפות מצות שיהיו רק שלהם, במצות מכונה בדרך כלל נשאר כמות נוספת, כי המכונה אופה מינימום כמות של מצות, והמצות הללו, בגלל שהיו מ"חבורה" נמכרים במחיר גבוה יותר.
במצות עבודת יד, העסק עובד אחרת לגמרי: גם כאן מחיר הקמח הוא פקטור, כאשר קמח שנטחן במכונה הוא זול יותר מקמח שנטחן באופן ידני. מחיר קילו מצה מתחיל ב-80 שקל, ויכול להגיע עד 500 שקל.
יצחק שיינין: "התעשייה מגלגלת עשרות מיליוני שקלים כל שנה, וחלק מהמצות נשלחות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, שם לא תמיד הם יכולים לעמוד בתנאים מחמירים של "מצה שמורה" אז הפתרון הוא לייבא מישראל".
בדרך כלל בעלי מאפיות אופים מצות שמגיעות לארגונים, קהילות, חסידויות, או עמותות, והם מחלקים או מסבסדים, או מוכרים אותם לחברי קהילתם, כל משפחה לפי מצבה הכלכלי. ברשתות השיווק הגדולות כמעט ולא תראו מצות עבודת יד, כי רוב המשתמשים במצות כאלה קונים אותן דרך הקהילה או ב"חבורה" פרטית ששוכרת את המאפייה לכמה שעות. קהילות מסוימות מקפידות לאפות כל מצה בנפרד בתנור, כדי שלא יהיה חשש הכי הכי קטן, לפירורים של בצק שיפלו על אחד המצות, ובמקרים שכאלה, המחיר כמובן מתייקר בהתאם.
בכל קילו מצות עבודת יד, יש בממוצע 15-18 מצות, כך שמשפחה חרדית עם 8-10 ילדים חייבת לקנות לפחות 5 קילו מצות, ואולי יותר, מה שבעצם מביא הרבה זוגות צעירים להביא את המצות שלהם לבית של ההורים אם הם מתארחים שם, כי ההורים מוציאים סכום גדול על מצות בעצמם.
ככל שהמצה דקה יותר, היא יקרה יותר: המצות הדקות נקראות מצות "ציטרין", והן כמעט בעובי של נייר, ולכן בקילו מצות "ציטרין" יש קרוב ל-40 מצות, אבל הכמות מחולקת לשתיים, אחרת הן פשוט יישברו אם הן יהיו 40 יחד בקופסה. המצות הללו עולות בסביבות 400 שקל.
המצות היקרות ביותר נקראות "מצות מצווה": מדובר במצות שאופים בערב פסח עצמו אחרי חצות, והן משמשות כל משפחה לליל הסדר עצמו. המחיר למצה אחת שכזאת עולה בין 150 ל-200 שקל, מכיוון שהן נאפות רק אחרי חצות היום, והעובדים שרוצים כבר להגיע הביתה, דורשים סכום של כ-400 שקל ואף יותר לשעה - מה שאומר שמהשעה 12 בצהריים ועד כניסת החג, עובד יכול להרוויח 2,000 או 3,000 שקל.