צילום: שאטרסטוק
בשנת 1951 הופיע השחקן מרלון ברנדו בסרט "חשמלית ושמה תשוקה" והפך את חולצת הטריקו הפשוטה לפריט אופנתי.
מאז, הפכה חולצת ה-T גם לקנבס שעליו מדפיסים רעיונות, אימרות, דעות ופרסומות בכל שפה, צבע וסגנון. חולצת הטריקו הלבנה הפכה למעשה ללוח המודעות הגדול בעולם ולמוצר הנמצא בצמיחה מתמדת. כשמדובר בשוק של מוצרים זולים וזמינים לכל, מעניין לחשוב אם המחיר לצרכן משקף בסופו של דבר את העלות הסביבתית והחברתית הכוללת של החולצה.
במחקר שהתפרסם בעיתון "Nature" לאחרונה נחשפה עובדה מטרידה: על פני כדור הארץ יש כיום יותר חומרים שנוצרו על-ידי האדם מאשר חומרים טבעיים. על רקע משבר האקלים והתיעוש המוגבר, חשוב להעלות למודעות את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של המוצרים הנמצאים בשימוש יומיומי של כולנו, ובפרט אותה חולצה הנמצאת בכל ארון.
מתי לאחרונה יצא לכם לחשוב על הכותנה שממנה עשויה החולצה שלכם? גידול הכותנה דורש מים, שימוש בחומרי הדברה, הרס מבנה הקרקע וכמובן - צורך אנרגיה. איך מחשבים את המחיר האמיתי של חולצת ה-T העשויה מכותנה שגודלה בארה"ב, נתפרה בבנגלדש, נמכרה באירופה וסיימה את חייה באפריקה?
מים הם משאב יקר-ערך, שאף נמצא במחסור בחלקים נרחבים של העולם. כאשר אנו בוחרים להשתמש במים למטרה מסוימת, אנו מונעים מאותם המים לשמש למטרה אחרת, לעתים דחופה הרבה יותר. הידעתם שכדי לגדל ק"ג אחד של כותנה נדרשים 20,000 ליטרים של מים? הכותנה הזו תשמש לייצור של חולצת T אחת בלבד!
מחקרים מראים כי לאורך תקופת השימוש בחולצה (חמש שנים במקרה שלנו) השתמשו בלא פחות מ-90,000 ליטר של מים! בנוסף, כ-30,000 ליטר של מים משמשים לייצור הבד עצמו, והשאר לכביסה לאורך חיי החולצה. בחשבון פשוט - חולצת ה-T עולה לנו כ-140,000 ליטר של מים!
בנוסף לשימוש במים, תהליכי הגידול, הייצור והשימוש מביאים לפליטה של גזי חממה, המצטברים באטמוספירה ומאיצים את תופעת שינוי האקלים, המטרידה את המדענים ברחבי העולם בשנים האחרונות. תהליכי ייצור וצריכה מוגברים מביאים לעלייה משמעותית בפליטות גזי החממה, יחד עם שינוע בינלאומי, תחבורה אווירית, יבשתית וימית וכמובן שימוש באנרגיה.
אל המחירים הסביבתיים הכבדים הללו מתלווים גם המחירים החברתיים. במדינות כמו בנגלדש, תעשיית האופנה מהווה מקור פרנסה מרכזי לאוכלוסייה קשת-יום החיה מתחת לקו העוני. מצד אחד - מדובר במקור פרנסה. מצד שני - בהשוואה לעולם המערבי (למי שילבש את החולצה בסופו של דבר), תנאי ההעסקה קשים ובעייתיים.
יחד עם המודעות הגוברת ועם השמירה על העובדים וזכויותיהם, חשוב לזכור כי עדיין קיים פער בין הרצוי למצוי, ועלינו כחברה להבין ולהפנים כי גם אם רוב הפועלים בחרו את מקום העבודה, והיא לא נכפתה עליהם, האלטרנטיבה עבורם עשויה להיות עבודת כפיים בחקלאות - או חוסר עבודה בכלל.
השקיפות והמודעות בחברה המערבית, לגבי מצבם האמיתי של העובדים בתעשיית הטקסטיל, צריכים להדהד בכל פעם שאנו רוכשים פריט ב-29.90 שקל.
באורח החיים והתרבות של היום, זהו חלק בלתי נפרד מחיינו. סביר להניח שאתם לובשים חולצת T מכותנה ברגע זה ממש. כמו בכל שאר התחומים בחיים - חשוב לבחור נכון. לבדוק איפה יוצרה החולצה שקניתם ומי ייצר אותה. לכבס על-פי הצורך ולייבש בשמש במינימום אנרגיה. והכי חשוב - אם אפשר - לקנות קצת פחות.
אולי שילמתם על החולצה 29.90 שקל, אבל המחיר הסביבתי והחברתי שלה - כנראה גבוה הרבה יותר.
ד"ר טל גולדרט היא ראש המחלקה להנדסה כימית במכללת שנקר
מיכאל קידר הוא ראש מרכז רוזן לקיימות - שנקר, מעצב טקסטיל, נציג OEKO-TEX בישראל