אם לשפוט לפי שיעור ההצבעה בבחירות לפרלמנט בהולנד בשבוע שעבר, לא רק שהקורונה לא פגעה בתהליך בחירות, אולי היא אף דירבנה אותו. לא פחות מ-82.6% מהאזרחים בעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם ובאו לקלפיות, אף שאין בהולנד יום שבתון לבחירות. מדובר בעלייה של 0.7% בשיעור ההשתתפות לעומת הבחירות הקודמות ב-2017. הם הותירו את מפלגתו של ראש הממשלה המכהן מארק רוטה - VVD, בשלטון.
מדובר בנתון שיא גם להולנדים, שידועים בחושים פוליטיים מפותחים ושיעור השתתפות גבוה בבחירות. בניגוד לישראל, אזרחי הולנד שגרים מחוץ למדינה רשאים להצביע בבחירות. הם יכולים לעשות זאת באמצעות הדואר או על ידי הגעה לנציגויות הולנד במדינה שבה הם חיים.
הקורונה גבתה בהולנד יותר מ-16 אלף מתים, אבל למרות זאת רוטה זכה לשבחים על ניהול המשבר, לעומת מדינות שכנות, כמו בלגיה וצרפת. בנושא החיסונים הולנד מדשדשת כמו כל מדינות האיחוד האירופי.
הנתון הזה מתחבר לעלייה בשיעורי ההצבעה בעוד מערכות בחירות בעולם, דווקא בשנת הקורונה. כך בארצות הברית, נרשמה עלייה מ-60% ל-66%, בניו זילנד מ-79.8% ל-82.5%, בפולין נסיקה מ-55% ל-68% וגם בקוריאה הדרומית עליה חדה מ-58% ל-66%.
לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, למרות שמגבלות הקורונה "עלולות להציב אתגרים רבים לקיום הליך בחירות הוגן ודמוקרטי, ביכולתן להוות גם מנוף לשיפורו". במכון מציינים לדוגמה כי כמות גדולה של בוחרים החליטו להצביע בהליכי ההצבעה החלופיים שעמדו לרשותם: הצבעה פיזית מוקדמת בקלפיות מיוחדות, הצבעה בדואר וכדומה. עוד לפני המחקר, חלק מהמדינות אף עודדו את הבוחרים להשתמש בהליכים אלה.
האם זה יעבוד גם כאן? לא בטוח, ואולי ראשית כל בגלל שמדובר במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, והאכזבה הגדולה בכל הקשת הפוליטית, מתוצאות הבחירות הקודמות שלא הביאו להקמתה של ממשלה יציבה, ובמיוחד בעידן הקורונה. ישראל נחשבת למדינה בעלת שיעורי הצבעה מהגבוהים במדינות הדמוקרטיות, והם עלו בשיעור קטן בשלוש הבחירות האחרונות. 68.46% באפריל 2019, 69.83% בספטמבר 2019 ועד ל-71.52% בבחירות האחרונות לפני שנה.
אבל בדיקה של ההצבעות בתוך הגושים מראה שונות. אם ביישובים המובהקים של כחול לבן והמרכז-שמאל שיעור ההצבעה כמעט ולא השתנה ונע סביב 68%, בערים הליכודיות, נרשמה ירידה מאפריל 2019 לספטמבר 2019, ועלייה בחזרה בבחירות ב-2020. ההתאמה לתוצאות במנדטים מובהקת ומה שלא פחות חשוב, שיעור ההצבעה בערים הליכודיות נמוך יחסית, ונמצא לרוב בתחילת ה-60%. כך, בבאר שבע למשל, שם הוא נע סביב 61%. כלומר, מי שהכי צריך לדרבן את בוחריו להגיע לקלפיות הוא הימין. אלא שהפעם יש נתון נוסף, הימין הליכודי פוצל, וגדעון סער מתחרה גם הוא על קולות הליכודניקים, וגם עלייה בשיעור ההצבעה בקרב מצביעי הימין לא תביא בהכרח לתוצאה טובה מלא מלא מבחינתו של ראש הממשלה נתניהו.