קואליציית מרכז שמאל או נתניהו עם המפלגות החרדיות ואנשי כהנא
הפור נפל אבל התמונה טרם הושלמה. לא ברור עדיין איזה קואליציה אפשרית טרם נספרו כ-545 אלף קולות שמשמעותם היא למעלה מ-10 מנדטים. כך שתמונת הגושים עדיין יכולה להשתנות. על כן אני ממליץ לא להתחיל בחגיגות עד לתוצאה הסופית.
במצב הנוכחי יש רק שתי מפלגות ניטרליות שיכולות להצטרף לשני הגושים - ימינה ורעם. הם יוכלו לקבוע במידה רבה איזה ממשלה תקום ובעיקר אם שניהם ילכו בכיוון אחד. אם ילכו בכיוונים מנוגדים הם ינטרלו האחת את השנייה.
להערכתי, אם נפתלי בנט יתחבר ליאיר לפיד תוכל לקום ממשלת רוטציה ביניהם - קואליציית מרכז שמאל אשר תוכל להקים ממשלה אלטרנטיבית, שתנסה לתקן את המערכות השונות במדינה כמו אישור תקציב, הגנה על עצמאות מערכת המשפט ובית המשפט העליון, טיפול יסודי במערכת הבריאות, טיפול בממדי העוני בישראל שהינם הגבוהים ביותר בין המדינות ה-OECD.
שילוב החרדים בשוק העבודה ובחינוך הממלכתי, והחשוב מכל מו"מ לשלום עם הפלסטינים דרך היוזמה הערבית, בתקווה להגיע לשלום כולל עם כל מדינות האסלאם. משימות לא קלות בכלל, חשובות ביותר אבל אפשריות אם אכן תקום קואליציה יציבה שתכהן כ-4 שנים תמימות.
הקמת קואליציה של נתניהו עם המפלגות החרדיות והדתיות כולל אנשי כהנא, עלולה להיות בלתי יציבה ולא תחזיק מעמד, וכך נמצא את עצמנו בסיבוב בחירות חמישי. אילו היו כולם מצביעים ולא משנה למי, זה היה משנה מהותית את המפה הפוליטית כי אז למנדט היה צריך כ-55 אלף קולות במקום כ-40 אלף. לכן המפלגות המגויסות להצבעה של מאה אחוז ממצביעיהם כגון ש״ס ויהדות התורה, היו נופלות בכוחם ב-30% לפחות.
בזמן כהונתי ניסיתי להעביר בכנסת פעמיים חוק חובת הצבעה, כך שמי שלא מצביע ישלם קנס של 500 שקל כמו שמקובל במדינות אחרות כגון אוסטרליה, שוויץ, בלגיה ועוד. לצערי הממשלה הכשילה את החוק, אני מניח בעקבות דרישת המפלגות החרדיות שמבינות את המשמעות.
הגיע הזמן שהכנסת תחוקק את החוק כך שרוב מוחלט של הישראלים יצביעו. מצערת גם העובדה שבעצם לא נותרו כמעט מפלגות 'אמיתיות' בישראל, שכן כיום יש מנהיגים מטעם עצמם שבוחרים את המועמדים לכנסת מטעמם וגם מכתיבים להם מה לעשות.
מפלגות הן מרכיב חשוב בפוליטיקה ותפקידן לתווך בין הציבור לכנסת ולהעלות לסדר היום את הנושאים הבוערים מהשטח. כיום יש כמעט ניתוק מוחלט מהשטח ומהציבור, ועדיין הכנסת מקציבה כמיליון שקל לשנה למפלגות על כל חבר כנסת. סכום ענק שאין לו שום הצדקה. כי ממילא אין מפלגות, אין סניפים ואין שטח.
גם כאן אני מצפה שהכנסת תחוקק חוק שיעביר את ההחלטה על הסכום שיוקצה על כל חבר כנסת לוועדה ציבורית, שתקבע את התקציב ואת התנאים לקבלתו. כמו כן, יש לדרוש ביקורת שוטפת של מבקר המדינה או של רשם המפלגות ודיווח מפורט על ההוצאות של המפלגות.
הכותב הוא ראש ההתמחות במנהיגות אסטרטגיה וניהול בכיר בתוכנית ה-MBA, במרכז האקדמי רופין, לשעבר שר בממשלות ישראל (בין השאר כיהן כשר האוצר ושר המשפטים)
