איתמר דויטשר, דודו זבידה, ברק עילם / צילום: לירון אלוני, איל יצהר, שלומי יוסף
מבדיקת גלובס עולה כי כשבוע לסיום עונת הדוחות הכספיים השנתיים ל-2020, עומד סף הכניסה הנדרש להתברגות לעשיריית שיאני השכר של חברות הנסחרות בבורסה המקומית על קרוב ל-11 מיליון שקל (במונחי עלות). העלות השנתית המצרפית של עשרת שיאני השכר עומדת על קרוב ל-200 מיליון שקל (כ-160 מיליון שקל לעשרת המנהלים הישראלים המתוגמלים ביותר). כניסה לרשימת 100 שיאני השכר בבורסה בת"א דורשת בשלב הנוכחי תגמולים בעלות הקרובה ל-4 מיליון שקל.
מי שנכון להיום תופס את ראשות טבלת שיאני השכר הוא ברק עילם, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הדואלית נייס, ששומר על מקומו בצמרת, ואשר ב-2020 עלות העסקתו הגיעה ליותר מ-41 מיליון שקל (כ-13 מיליון דולר) - עיקר הסכום (כ-35 מיליון שקל) תגמול מנייתי, והיתרה משכורת ובונוס. זאת בדומה לעלות שכרו ב-2019.
בסך הכול, עלות העסקתו של עילם בנייס בשבע השנים האחרונות (2014-2020) הצטברה לכ-56 מיליון דולר - רובו הגדול של הסכום תגמול מנייתי, והוא מהווה לפי שער השקל הנוכחי סכום של כ-185 מיליון שקל. בשבע השנים הללו (כולל הרבעון הראשון של 2021) גמעה מניית נייס 460% והיא נסחרת היום בשווי של כ-48 מיליארד שקל - הגבוה בת"א.
עלות העסקת ארבעת שיאני השכר הנוספים של נייס בשנה שעברה נעה בטווח של כ-13.5-10.5 מיליון שקל לכל אחד (4.2-3.2 מיליון דולר), סכום הממקם אותם בין 15 שיאני השכר בבורסה המקומית. עם ארבעת השיאנים נמנית גם סמנכ"לית הכספים של החברה, בת' גספיץ', שהפכה לשיאנית השכר הנשית, עם תגמול של קרוב ל-10.5 מיליון שקל (3.2 מיליון דולר).
גם מכליס ודויטשר בעשירייה
המנהל הישראלי הנוסף מבין החברות הדואליות שהצטרף לעשיריית שיאני השכר בתל אביב הוא בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל חברת הטכנולוגיות הביטחוניות אלביט מערכות, שעלות העסקתו נשקה אשתקד ל-10 מיליון שקל (כ-3 מיליון דולר). מלבדו, ארבעת שיאני השכר באלביט מערכות נהנו ב-2020 מתגמולים בטווח של 4.7-3.9 מיליון שקל (1.2-1.5 מיליון דולר) כל אחד.
עוד בין המנהלים הישראלים, מי שנמנה באופן קבוע בשנים האחרונות עם שיאני השכר בבורסה המקומית הוא איתמר דויטשר, מנכ"ל חברת הבנייה והפרויקטים אלקטרה. עלות העסקת דויטשר בשנה שעברה הגיעה ליותר מ-15 מיליון שקל, וכללה שכר בעלות של כ-3 מיליון שקל, מענק בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל ותגמול מנייתי של 6.7 מיליון שקל.
עוד באלקטרה, עלות העסקת ירון שורק, מנכ"ל חברות בנות, התקרבה ל-7 מיליון שקל, ושלושה מנהלים נוספים באלקטרה קיבלו יותר מ-4 מיליון שקל כל אחד, בעוד שכל אחד מצמד בעלי השליטה באלקטרה, האחים דניאל ומיכאל זלקינד קיבלו 4.6 מיליון שקל עבור תפקידם כמנכ"לים משותפים בחברה האם שלה, אלקו.
עוד מחברות הבנייה והפרויקטים, מנכ"ל קבוצת אשטרום גיל גירון והיו"ר שלה, רמי נוסבאום, שניהם מבעלי השליטה בקבוצה, קיבלו בשנה שעברה 5.5-5.7 מיליון שקל כל אחד, בעוד שעלות העסקת ארנון פרידמן, מנכ"ל החברה הבת אשדר, עמדה על 6.4 מיליון שקל. אצל המתחרה שפיר, עלות העסקת כל אחד מארבעת האחים שפירא, בעלי השליטה בחברה, נעה בטווח של 5.1-4.7 מיליון שקל.
מהנדל"ן המניב בולט שמו של דודו זבידה, מנכ"ל חברת מבנה, שעלות העסקתו בשנה שעברה הגיעה ליותר מ-14 מיליון שקל - כ-8 מיליון שקל תגמול מנייתי והיתרה בעיקר דמי ניהול ומענק.
במקום השני - מורי קסלר מפריגו
עוד בין מי שהתברג לעשיריית שיאני השכר הישראלים הוא הראל ויזל, מנכ"ל פוקס ומבעלי השליטה בחברת האופנה, שקיבל כ-8 מיליון שקל - סכום שכלל שכר בעלות של כ-2.5 מיליון שקל, מענק של 1.5 מיליון שקל ותגמול מנייתי שהתקרב ל-4 מיליון שקל.
לצמרת שיאני השכר בבורסה בתל אביב הצטרף גם מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת המחשבים מטריקס, שעלות העסקתו נשקה ל-11 מיליון שקל, וכללה מענק נאה של 5.6 מיליון שקל, דמי ניהול של 3.4 מיליון שקל ותגמול מנייתי שהתקרב ל-2 מיליון שקל.
אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, שסיכמה את 2020 בהפסד של כ-170 מיליון שקל, קיבל אשתקד כ-7 מיליון שקל - עיקר הסכום (5.4 מיליון שקל) תגמול מנייתי והיתרה שכר.
בין המנהלים הזרים בולט שמו של מורי קסלר, מנכ"ל חברת התרופות פריגו, שעלות העסקתו אשתקד הגיעה לכ-35 מיליון שקל (כ-11 מיליון דולר), וכללה תגמול מנייתי בסכום של כ-25 מיליון שקל (קרוב ל-8 מיליון דולר). עם סכום זה התברג קסלר כסגנו של עילם בטבלת שיאני השכר בתל אביב, ואחריו ניצב מאור דואק, מנכ"ל חברת האשראי החוץ-בנקאי מניף, שעלות העסקתו התקרבה ל-29 מיליון שקל.