בדרך ללשכת האבטלה. לא ברור כמה מהיוצאים לחל"ת יחזרו למעגל העבודה / צילום: כדיה לוי
מערכת הבחירות הנוכחית, ממש כמו קודמותיה, סיפקה לנו שורה ארוכה של דיונים בסוגיות חסרות ערך דוגמת העיסוק בסוגיית מיהו הימני או השמאלני האולטימטיבי, מי ייכנע לדרישות החרדים ומי יעמוד מולם איתן? מי יסכים לשבת עם ביבי ומי יעניק לו גט כריתות פוליטי, מי הומופוב וחשוך ומי נאור וליברל.
מה שכמובן לא שמענו מהפוליטיקאים זה דיון מעמיק וכנה על השינוי העולמי הדרמטי הצפוי לנו בשוק העבודה, התייחסות לעובדה שהקורונה האיצה תהליכים שהתרחשו בשוק העבודה עוד לפניה, האיצה את תהליכי הדיגיטציה וגרמה לכך שעבודות פשוטות ופקידותיות הפכו ללא רלוונטיות.
את העבודות האלה ניתן היום לעשות בצורה טובה יותר, מהירה יותר וחכמה יותר באמצעות מחשב. עוד לפני הקורונה, מספר הלא מועסקים במשק מעל גיל 20 (שימו לב לא מספר המובטלים אלא מספר הלא מועסקים - זה כולל גם סטודנטים, עקרי/עקרות בית, בני ישיבות וכו') עמד על 30% מכוח העבודה במשק!
כיום המשק מתפקד ביעילות רבה יותר, תוך שמירה על החקלאות, התעשייה ורוב נותני השירותים, כשאחוז הלא מועסקים הינו חסר תקדים ועומד על למעלה מ-50%. המצב המיוחד הזה, שקורה בקצב שמעולם לא קרה בהיסטוריה האנושית, יוצר שוק עבודה אחר, המחייב מיומנויות חדשות ומצריך צעדים דרסטיים על מנת להכשיר אנשים למקצועות החדשים שנוצרו ולצרכים החדשים של השוק. מקצועות חדשים מופיעים
שוק שבו לצד העלמות תחומי עיסוק שלמים מופיעים מקצועות כגון מנהלי קהילות, מהנדסי ביג דאטה או אסטרטג תוכן. מקצועות שהיום נפוצים לא היו קיימים עד לפני כמה עשורים וממשיכים להתפתח. מי שמע לפני כמה עשורים על יועצת שינה? כמה מאמני ריצה או מלבישי בתים היו בישראל? אבל חשוב מכך גם המקצועות שלא נאלמים מצריכים אוריינטציה טכנולוגית ולמידה מתמדת כדי שהעובד יישאר רלוונטי.
לצד אתגרים וקשיים רבים, משבר הקורונה יצר גם הזדמנות שלא הייתה מעולם, ליצור מסות גדולות של הכשרות חדשות בקרב מובטלים או אנשים בחל"ת, ובכדי לטפל באבטלה הסמויה הרחבה במגזר הציבורי בתחומים שהפכו, או שעומדים להפוך בקרוב, ללא רלוונטיים.
אבל ההזדמנות הזו פוספסה; ביום שאחרי הקורונה, נגלה שבעוד שהמשק חוזר לתפקד, עשרות ואולי אף מאות אלפי עובדים יגלו שהפכו ללא רלוונטיים וחסרי כישורים מקצועיים נדרשים. ההנשמה המלאכותית, בעשרות המיליארדים של דמי החל"ת, מסייעת להעלים את המצוקה הזו כרגע, אבל החברה הישראלית תצטרך להתמודד אתה במוקדם או במאוחר.
על הפצצה המתקתקת הזו לא תשמעו אף פוליטיקאי מדבר, למרות שהיא, אולי, הסוגיה הבוערת ביותר העומדת בפני החברה הישראלית; כיצד מתאימים במהירות את המגזר הפרטי והציבורי, להתמודדות עם שוק העבודה החדש שיצר עבורנו העולם הדיגיטלי? איך מנצלים את ההזדמנויות הרבות שפתח בפנינו משבר הקורונה ומתמודדים עם האתגרים התעסוקתיים העתידיים בצדו?
בסקר שערכנו עבור כנס: "ניהול משאבי אנוש - מובילים עידן של התחדשות" באקדמית גליל מערבי, אחד התחומים שעלה במידה הרבה ביותר ממנהלי משאבי אנוש, היה הצורך בהכשרות פנים-ארגוניות וחוץ-ארגוניות להתאמה למציאות החדשה. גילינו שחלק מהארגונים כבר החלו בהכשרות מסוג זה, בעוד שאחרים נותרו מאחור. והסוגיה שצריכה להדליק נורות אזהרה היא כיצד מכשירים מאות אלפי אנשים לעבודות המחר? על כך בוודאי לא תשמעו מהפוליטיקאים אף מילה, הם עסוקים מדי בדאוג לעצמם למושב בכנסת הבאה.
הכותב הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן