רוני פלוך, עופר קוטלר, שרי אריסון / צילום: אמיר מאירי, סיון פרג', ורדי כהנא
שי סקף, מנהל הכספים לשעבר של חברת שיכון ובינוי בקניה, הוגדר כאדם שחשף את פרשת השחיתות של חברת שיכון ובינוי באפריקה בזמן שהייתה בשליטת שרי אריסון. זאת, לאחר שסקף הגיש לבית הדין לעבודה תביעת מיליונים נגד החברה ביולי 2017. במסגרת התביעה הציג סקף ראיות חמורות לכאורה נגד בכירי החברה לשעבר שהעלו חשד כי הם פעלו למתן שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה. נציין כי מאוחר יותר סקף החליט לרדת מהתביעה ומשך אותה.
ב-15 בפברואר 2021 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לשיכון ובינוי, לשתי חברות בת שלה ולמנהלים בחברה לשעבר כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע. העבירות שבהם מואשמים החברה והבכירים לשעבר בכפוף לשימוע הן של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים בכמה מדינות תמורת קידום אינטרסים עסקיים של החברה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועוד שנעברו אגב קידום עסקי קבוצת שיכון ובינוי מחוץ לישראל.
לתדהמת העוקבים אחר הפרשה, החליטה הפרקליטות להאשים, בכפוף לשימוע, גם את סקף עצמו לצד יתר בכירי החברה לשעבר. זאת, למרות שסקף, כאמור, סומן כחושף השחיתות.
כיצד חושף השחיתות מצא את עצמו עם כתב אישום צפוי? גלובס חושף לראשונה את העובדות והחשדות בעניינו של שי סקף.
מסמכים והקלטות
סקף עבד בשנים 2012-2016 כמנהל הכספים של שיכון ובינוי אינטרנשיונל (SBI), במסגרת פרויקטים של שיכון ובינוי בקניה. ביולי 2017 הגיש סקף תביעה לבית הדין לעבודה נגד שיכון ובינוי בגבוה של 6 מיליון שקל נגד שיכון ובינוי בטענה כי נרדף על-ידה לאחר שהתריע על תרבות השוחד של החברה באפריקה, אך נדחה על-ידי מנהלי ומבקרי החברה.
ב-20 בפברואר 2018, ביום הראשון של החקירה הגלויה בפרשת השוחד של חברת שיכון ובינוי, זומן סקף למסור עדות פתוחה בפרשה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). מתמלילי החקירה שהגיעו לידי גלובס עולה כי בפתח חקירתו אמר סקף לחוקריו כי "אני מברך על החקירה ושמח שנפתחה החקירה, כי אני תמיד רציתי לחשוף את נושא השחיתות, מתן שוחד לעובד ציבור זר", והוסיף: "אני אשמח לתת לכם את כל המסמכים וההקלטות ולהגיע לאן שאתם רוצים...". סקף אף הסכים לוותר על חיסיון עו"ד-לקוח ולהעביר חומרים שחוסים תחת חיסיון.
ואכן, סקף העביר ליאח"ה שלל מסמכים והקלטות שהפלילו גורמים משמעותיים בחברה, ואפשרו לחוקרים להגיע לצמרת החברה, ליו"רים, למנכ"לים ואף לבעלת השליטה הקודמת אריסון ויו"ר קבוצת אריסון השקעות, אפרת פלד (התיק נגדן צפוי להיסגר). "חושף השחיתות" זומן פעמיים נוספות בימים הבאים למסור עדות פתוחה. אולם סמוך לסיום חקירת הפרשה והעברת התיק לפרקליטות, החרב החלה להתהפך על ראשו של סקף. מחושף שחיתות, הפך סקף לחשוד בעבירות חמורות, לא פחות ואף יותר מהאנשים שאותם הפליל.
"שוכח דברים רעים"
בנובמבר 2018 זומן סקף בפעם הרביעית ליאח"ה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הפך ממוסר עדות לחשוד בעצמו. החוקר פקד אבישי שטאובר הטיח בסקף: "אתה חשוד בעבירות שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, השמדת ראיות, סחיטה באיומים, שיבוש הליכי משפט, הלבנת הון, עבירות על חוק ני"ע, מס ומע"מ".
מתמלילי החקירות בפרשה עולה כי בידי החוקרים כבר היו באותה עת ראיות לכאורה למכביר נגד סקף, אך אלו הוצגו לו טיפין טיפין. החוקרים בשלב זה השתכנעו כי בניגוד לטענתו המקורית של סקף כי גילה לראשונה על תרבות השוחד ב-2016, הוא למעשה היה שותף פעיל לכל עסקאות השוחד מיומו הראשון בקניה באוגוסט 2012. בשלב מסוים שמו לב החוקרים לכך שהמסמכים שהעביר להם סקף, חתוכים ולא שלמים. סקף אמר כי הוא לא בטוח שהם חתוכים ולא נקרעו, אך בכל מקרה לא הוא זה שחתך אותם.
החוקרים סברו אחרת. לטענתם, כפי שהטיחו בו בחקירה, סקף חתך את המסמכים כיוון שתחתית העמוד מוכיחה שהוא עצמו חתום על תשלומי השוחד. כאשר נחקר באזהרה, סירב סקף באופן עיקש לענות על שאלות חוקריו בנוגע לנכסים שברשותו בחו"ל.
תחילה השיב "אני אבדוק ואתן לך רשימה, מצטער, אני לא זוכר", ואמר כי הוא חי בצניעות רבה על חשבון אביו. בהמשך לאחר שנועץ בעו"ד, ענה שהוא פשוט לא זוכר אילו נכסים יש לו בחו"ל. "יש לך כל כך הרבה נכסים"? שאל אותו פקד אבישי שטאובר; סקף השיב "אני לא רוצה לענות".
גם כאשר הוצע לסקף לענות באופן כללי, בלי פירוט ורק לגבי נכס אחד - הוא סירב בטענה כי זה "יהיה לא ראוי" מצידו לענות תשובה לא מדויקת, וכיוון שמדובר בחקירה מלחיצה, הוא פשוט לא זוכר כלום בנוגע לנכסיו. "הלחץ" לא מנע מסקף לענות תשובות מפורטות בנוגע לשאלות רבות אחרות.
כאשר נשאל סקף אם רוני פלוך, מנכ"ל החברה הבת של שיכון ובינוי, "SBI", נתן לו הוראה להשמיד מסמכים, השיב סקף שהוא לא זוכר והפנה את החוקרים לעדויות הפתוחות שנתן. החוקר סנ"צ אסף ולפיש לא ויתר: "לדעתי, אם מנכ"ל אומר לך להשמיד מסמכים, זה דבר שזוכרים"; סקף השיב כי "אני שוכח דברים רעים שקרו לי בעבר, אז הסיטואציה היא שאני שוכח באופן מהיר יותר, וזה הופך אותי לאדם בריא יותר".
החבילה לישראל
בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה וגם בעדויות הפתוחות שנתן, תיאר סקף כיצד מנהל סניף קניה של SBI דאז, דן שחם, הורה לו להשמיד מסמכים, אך הוא סירב. "איך מדן אתה זוכר?" הקשו עליו החוקרים. "כי זה היה באווירה נעימה", השיב סקף.
בשלב מסוים של החקירה החוקרים עימתו את סקף עם העובדה כי שבוע לפני שברח מקניה בשל איומים שחווה, לטענתו, בעקבות התנגדותו להמשך תשלומי השוחד, הוא שלח לבית הוריו בישראל משלוח שמשקלו 24 קילו. "מה היה בחבילה?" סקף נשאל והשיב: "חוזים של עובדים, יומני עבודה ותלושי שכר".
החוקרים תמהו איך יכול להיות שתלושי שכר שוקלים 24 קילו, ומדוע המסמכים הללו בכלל נמצאים ברשותו לאור העובדה כי כבר שנים הוא לא עובד בחברה. סקף השיב כי SBI ביקשה ממנו לשלוח זאת לבית הוריו, אך היא לא מוכנה להודות בכך.
החוקרים הטיחו בסקף: "האם נראה לך הגיוני שחברה בינלאומית כמו שיכון ובינוי וחברת SBI תשלח אליך הביתה מסמכים אישיים של אחרים ותיחשף לתביעות בנושאי הגנת הפרטיות וסודות המסחר?" סקף השיב כי הוא אומר את האמת.
החוקר לא ויתר: "אני אומר לך שהיית חלק ממערכת שתכליתה הסתרת מסמכים שונים, וזו הסיבה ההגיונית היחידה בגינה חברה בינלאומית תשלח אליך הביתה 24 קילו של מסמכים. אני אומר לך שההתנהלות שלפיה מסמכי החברה הרשמיים נשלחים לאנשים פרטיים במקום ישירות לגורם הרלוונטי - תכליתה הסתרת המסמכים".
בהמשך הציגו החוקרים בפני סקף ראיות לכך שהכיר את נושא השמדת המסמכים כבר ב-2012, וסקף נאלץ להודות בכך. סקף עומת גם עם טענה שלפיה הוא בכלל לא קיבל את המסמכים המדוברים אלא גנב אותם, שמר אותם אצלו העתק והחזיר לשחם את המסמכים המקוריים. "כל הטענה הזו מצוצה מן האצבע" השיב סקף.
זכות השתיקה
הראיות שנאספו בתיק המשיכו לסבך את סקף. כך, למשל, מתמלילי החקירות עולה כי קב"ט שיכון ובינוי דאז, דניאל בראונשטיין, העיד במשטרה כי לאחר בריחת סקף, הוא הגיע לקניה לצורך תחקור האירוע והגיע למסקנה כי סקף הבריח מסמכים רגישים. "שי אסף המון מסמכים, העובדים המקומיים ראו את שי אוסף מסמכים, ומצלם יומני כניסה או לוקח אותם ושם בארגזים", אמר בראונשטיין. סקף ניסה להסביר כי הוא "לא מסכים עם התיאוריה שלו" ושהוא לא אסף מסמכים. אלא שבהמשך הציגו החוקרים בפני סקף טענות לכך שסמוך לסיום עבודתו הוא רכש שלושה כרטיסי סים וגם מצלמה נסתרת. "לא זכור לי שזה מה שעשיתי" השיב סקף.
סנ"צ ולפיש עימת את סקף גם עם טענת שיכון ובינוי כי לא רק שהוא היה שותף פעיל להעברות הכספים, אלא שהוא מעל בחצי מיליון דולר מכספי החברה, ואף ביצע העברה של 60 אלף דולר לחשבון בהודו. סקף השיב כי מדובר בעלילה ושהוא לא זוכר שהעביר כספים לחשבון בהודו.
אולם, החוקרים לא הרפו והמשיכו לעמת את סקף עם עוד ועוד ראיות נגדו. סקף הכחיש בתוקף את כל הטענות. החוקרים שאלו את סקף היכן המחשב הנייד שהוא קיבל משיכון ובינוי ובו המשיך להשתמש שנה וחצי לאחר שעזב את החברה. על כך השיב כי הוא לא זוכר היכן המחשב. בהמשך עבר לשמור על זכות השתיקה בנוגע לעניין המחשב. החוקרים הטיחו בו כי המחשב הועבר לאחיו בארה"ב. "אני שומר על זכות השתיקה", השיב.
פקד שטאובר הטיח בסקף: "למה הטבלת את הטלפון במים?"; וסקף השיב: "איזה טלפון? על מה אתה מדבר? אני שומר על זכות השתיקה".
בהמשך טענו חוקריו של סקף,כי הוא העביר להם את צילום תשלומי השוחד כשהם קרועים בתחתיתם, כיוון שחתימתו מופיעה על המסמכים. סקף המשיך להכחיש, למרות שבנימין ארביט, לשעבר מנהל אזור מזרח אפריקה בשיכון ובינוי, העיד כי שניהם יחד היו מאשרים את תשלומי המזומן ולמרות שמנהל הסניף דן שחם העיד ששניהם חתמו ביחד על השוברים. גם עובד שיכון ובינוי ארז ניר ומבקר החברה רובי לזרוב, העידו על מעורבותו של סקף. על כל אלה השיב סקף או בהכחשה או בחר לשמור על זכות השתיקה.
משיכת התביעה
כאמור, סקף משך את התביעה נגד שיכון ובינוי בספטמבר 2018 בטענה כי "החשיפה התקשורתית שהתלוותה לניהול התביעה הובילה לטלטלה משמעותית בחייו האישיים והמקצועיים של התובע". עוד טען סקף כשמשך את התביעה כי "ניהול התביעה כרוך בהשקעת משאבים רבים, הן כלכליים והן משאבי זמן, בפרט כשניהול ההליך צפוי להיות ממושך".
אלא שהחוקרים מצאו מסמך מאוגוסט 2018 שבו סקף דוחק בנתי סיידוף, בעל השליטה הנוכחי בשיכון ובינוי, להסכים להצעת פשרה מטעמו. "אני סבור שלשני הצדדים יש אינטרס ברור להגיע לפתרון מוסכם". סקף הדגיש כי "המועד לפשרה הוא כעת לפי שההליך בבית הדין תופס תאוצה על כל הכרוך בך".
כאשר נשאל סקף בחקירה בנובמבר אם שולם לו סכום כלשהו בעקבות התביעה שהגיש, השיב סקף כי "אני שומר על זכות השתיקה בעצת עורך דין". החוקרים טענו כי התביעה הייתה למעשה סחיטה של החברה. לטענתם, סקף מסתיר מהם מסמכים והקלטות שביצע. "מעולם לא", השיב סקף.
חוקרי המשטרה ביקשו שיוותר על החיסיון ויבקש מעורך דינו להעביר את כל החומרים הרלוונטיים. סקף סירב. לטענתו, הוא זה שחשף את השחיתות וכיוון שמעלים נגדו טענות הזויות ללא שום ביסוס, אין זה סביר שהוא יסכים לוותר על חיסיון עו"ד-לקוח.
ככל שהתקדמו החקירות, הוצגו בפני סקף ראיות מפלילות נוספות נגדו. זיו רז, אחד העדים בפרשה, סיפר כי חודש לאחר שסקף חזר מקניה הוא סיפר לו כי במהלך השנים הוא "אסף הקלטות, צילומי וידאו ומסמכים מצולמים שמפלילים את החברה בה הוא עבד, כמו גם את המנהל הישיר שלו ואת המנהלים מעליהם. הוא תיאר בפניי כי הוא אסף כמות גדולה של חומר".
רז אף סיפר כיצד הגיעו לידיו של סקף החומרים. הוא העיד כי סקף גילה לו כי הוא נהג לדובב את בכירי החברה ולהקליט אותם. כאשר עומת על כך סקף, הוא השיב כי "הכול לא נכון".
קבצים מהטלפון
אם בחקירתו הראשונה באזהרה של סקף, החוקרים שאלו אותו שאלות כלליות, בחקירתו האחרונה כבר החלו לחשוף בפניו את כל הקלפים בעניין זה. אולם על כל השאלות השיב סקף כי הוא שומר על זכות השתיקה. בין היתר, הוא נשאל על חברת הנאמנות בקפריסין; על נכסיו בתיאלנד ובג’רזי; ועל קיומם של חשבונות בנק בבעלותו בארה"ב, באנגליה ובקניה.
כמו כן סירב סקף להשיב על על האופן שבו הוא צבר נכסים בשווי כולל של מיליוני דולרים אחרי עבודה של חמש שנים ב-SBI; הוא סירב להגיב לדברי החוקר שלפיהם יש לו כניסה לחשבון בקפריסין "שם אתה מנהל נכסים בדולר ובאירו בלמעלה ממיליון דולר"; וכן סירב לענות על השאלה: "מתי הספקת בשנותיך הקצרות לגרוף סכומים כל כך גדולים במטבע זר?". גם על השאלה "האם גנבת את החברה בה עבדת?", השיב סקף כי הוא שומר על זכות השתיקה.
החוקרים גילו כי לאחיו של סקף, גיל, יש חשבון בארה"ב שרשום על שמו אך בפועל הוא משרת את סקף. סקף הכחיש בתוקף, אלא שהחוקרים הצליחו לשחזר קובץ אקסל מחוק המפרט את חשבונות הבנק שלו מתוך הטלפון שלו, שאותו ניסה למחוק.
כאשר התבקש לתת הסברים, השיב סקף כי זו הפעם הראשונה שהוא רואה את הקובץ וכי לטענתו הוא לא מחק אף חומר שקשור לחקירה. לדבריו, הטלפון היה מקולקל והטכנאי הוא זה שמחק את החומרים. החוקרים המשיכו להקשות על סקף, והראו לו הקלטות עם בכירים בחברה שאותן מחק מהטלפון אלא שהם הצליחו לשחזרן.
לבסוף, סקף זומן לשימוע לפני הגשת כתב אישום בגין מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ואיסור הלבנת הון. עם זאת, הפרקליטות החליטה שלא להעמידו לדין על גניבת נכסים מהחברה, קבלת דבר במרמה, שיבוש חקירה וסחיטה באיומים.
את תגובתו של סקף לא ניתן היה להשיג. סנגוריו, עורכי הדין זיוה אגמי-כהן ואליהו שוורץ-שואף, בחרו שלא להגיב לידיעה.
החשדות: מתן שוחד לעובדי ציבור זרים במאות מיליוני שקלים תמורת פרויקטים
חברה ציבורית ישראלית המפעילה מנגנון שוחדי-שיטתי לשימון גלגלי השלטון במספר מדינות זרות, בעלות משטרים ועובדי ציבור "נוחים להשפעה" כספית; ריבוי נאשמים בכירים, וכן חשד שהשחיתות טיפסה לה כמעט עד מעלה הפירמידה - זו בתמצית התזה של הפרקליטות, המשטרה ורשות ני"ע סביב פרשת מתן השוחד לכאורה בשיכון ובינוי בתמורה לקבלת מיזמי בניה בהיקף של מאות מיליוני דולרים בקניה שבאפריקה ובמדינות נוספות בעולם.
מדובר באירועים שהתרחשו בפעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי מיולי 2008 ועד מועד פתיחת החקירה הגלויה בפברואר 2018. לפי החשד, לאורך תקופה זו - ואף בשנים שקדמו לה - הפעילה שיכון ובינוי מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות שבהן פעלה. וזאת, לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה. לפי החשד, תשלומי שוחד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים הועברו מהגורמים בחברה כדי לזכות או לקדם פרויקטים בתחום התשתיות בקניה, בניגריה בגאנה, באוגנדה, בחוף השנהב, בגואטמלה וברומניה.
רשימת החשודים שזומנו לשימוע לפני הגשת כתב אישום כוללת את הבכירים לשעבר בשיכון ובינוי: עופר קוטלר, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי; רוית ברניב ומשה לחמני, לשעבר יו"רים של שיכון ובינוי; יהודי אלימלך ורוני פלוך, לשעבר מנכ"לי SBI-שווייץ; משה הפילנג לשעבר סמנכ"ל כספים SBI-שווייץ; בנו ארביט, לשעבר אחראי מזרח אפריקה ב-SBI-שווייץ; אלכסנדר ישיש ודן שחם, לשעבר מנהלי סניף קניה; שי סקף, לשעבר חשב סניף קניה; עו"ד חזי קטן, לשעבר היועץ המשפטי של שיכון ובינוי; ורו"ח רובי לזרוב, בכיר ב־BDO, אחראי לביקורת SBI.
***חזקת החפות. ההליכים הפליליים נגד חשודי פרשת שיכון ובינוי הם בעיצומם. הם עומדים בפני הליכי שימוע בפרקליטות ועומדת להם חזקת החפות.