עסקים סגורים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי
במהלך קמפיין הבחירות הצהיר בנימין נתניהו כי לאחר הבחירות ישים דגש מיוחד על הכלכלה. הדברים הגיעו לאור ההכרה המתגברת כי לאחר הטיפול בהיבטים הבריאותיים של מגפת הקורונה, דרושה תשומת-לב מיוחדת לבעיות הכלכליות שהיא יצרה.
אין ספק כי כעת, לאחר הבחירות, חשוב - ללא תלות בזהות ראש הממשלה שייבחר - להעביר את הנושאים הכלכליים-חברתיים לראש סדר העדיפויות, אולם אסור שטיפול זה יהיה בעל אוריינטציה קצרת-טווח בלבד, אלא שיהיה מקיף יותר ומתוך ראייה ארוכת-טווח.
לפי נתונים שעלו מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם לאחרונה, 65% מבעלי ההכנסה מתחת לממוצע דיווחו כי נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, בעוד רק 39% מבעלי הכנסה מעל הממוצע דיווחו על פגיעה דומה. מתוך אלה, כ-26% מבעלי ההכנסות הנמוכות דיווחו על פיטורים/חל"ת, בעוד רק 9% מבעלי ההכנסות הגבוהות סבלו מגורל דומה.
התהום פעורה בין "שתי כלכלות" - מצד אחד ענפים גלובליים תחרותיים המתאפיינים בפריון ובשכר עובדים גבוהים (באופן המובהק ביותר ענפי הייטק); ומצד שני ענפים עם אוריינטציה מקומית, פריון ושכר עבודה נמוכים - תהום זה, שמשמעותו פערים חברתיים גדולים, המתרגם גם לחוסר שוויון בהזדמנויות, הוא אחד האתגרים הכלכליים המשמעותיים ביותר של מדינת ישראל בטווח הבינוני והארוך. זוהי בעיה כלכלית-אסטרטגית, אשר לפי הנתונים של הסקר שלעיל, רק החמירה במשבר הקורונה.
ישנן בעיות אסטרטגיות נוספות הדורשות התייחסות מיוחדת. עתיד הפנסיה של הציבור גם נתון לסיכונים משמעותיים, ההולכים ומחמירים לאור סביבת הריבית האפסית ברחבי העולם שתאתגר את תהליך ניהול הנכסים הפנסיוניים ויצירת התשואות עבור העמיתים בשנים הקרובות. אם לא נעשה בעניין דבר, ייתכן שנתעורר בעוד כמה שנים למשבר פנסיוני. יש דוגמאות נוספות, כמובן.
מזה יותר משנתיים שאנו מצויים במבוי סתום פוליטי המתאפיין בחוסר תפקוד ממשלתי. הדברים הזוכים לטיפול הם הדחופים ביותר ולטווח הקצר, בעיקר נושאים הקשורים במשבר הקורונה. הממשלה אינה עוסקת בבעיות האסטרטגיות והמבניות של המשק הישראלי, ותקציב מדינה האחרון שאושר היה לפני שלוש שנים. תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי המשמש את הממשלה ליישום סדרי העדיפויות שלה. מלבד קביעת רמת ההוצאה הממשלתית בכל אחד מהתחומים, התקציב וחוק ההסדרים הנלווה אליו כוללים גם רפורמות מבניות במשק שהממשלה רוצה לקדם.
גם בתקופות רגילות, שאינן משבר קורונה, קיים קושי למקד את המערכת הפוליטית בעיסוק בנושאים אסטרטגיים שהם מטבעם ארוכי-טווח. פוליטיקאים נבחרים אחת לארבע שנים לכל היותר, ולכן במקרים רבים הם מחפשים הצלחות היכולות להירשם על שמם במהירות, במקום להשפיע באופן משמעותי יותר, לטווח הארוך, על המשק ועל החברה בישראל. הדבר נכון שבעתיים בתקופה של חוסר-יציבות פוליטית, בחירות כלליות נשנות וחוזרות וכו'.
על-מנת להתמודד עם הבעיה המובנית הזאת, הקימו במשרד ראש הממשלה גופי מטה - המועצה הלאומית לכלכלה והמטה לביטחון לאומי - האמורים להיות מכוונים לתכנון ארוך-טווח ולעיסוק בנושאים אסטרטגיים. באתר המועצה הלאומית לכלכלה כתוב: "המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הוקמה... במטרה לענות על צורך בגוף כלכלי מקצועי, בעל ראייה כלל-משקית ואסטרטגית, בעל יכולות ניתוח גבוהות, שיפעל כגוף מטה עבור ראש הממשלה. תפקידי המועצה כוללים ייעוץ לראש הממשלה בנושאים כלכליים וגיבוש והובלת תהליכים אסטרטגיים לקידום המשק והחברה הישראלית, בשיתוף משרדי הממשלה, רשויות וגופים פרטיים...".
בגלל המצב הפוליטי הנוכחי, יחד עם העובדה כי ראשי הגופים הללו בחרו פעמים רבות לשמש כאנשי אמון פוליטיים במקום להישאר במסגרת אחריותם המקצועית-ממלכתית, גופים אלה אינם ממלאים לאחרונה את התפקידים אליהם יועדו.
יש לקוות כי תוצאות הבחירות יביאו איתם יציבות פוליטית גדולה יותר. אם כך יהיה, אחד הצעדים הראשונים שהממשלה צריכה לעשות היא שיקום, או הקמה מחדש, של המועצה הלאומית לכלכלה והגדרה מחדש של היעדים הכלכליים-חברתיים ארוכי-הטווח של המדינה, ובתוך כך, מהם הנושאים האסטרטגיים הדורשים התייחסות וטיפול בשנים הקרובות. צעד כזה יסמן, פנימה והחוצה, כי מדינת ישראל חוזרת למסלול תקין יותר של תכנון וקבלת החלטות. אך חשוב מכך, זהו צעד הכרחי אם ברצוננו לטפל בבעיות האסטרטגיות ההולכות ומחמירות של הכלכלה הישראלית.
הכותב הוא מנהל השקעות ראשי - Clarity Capital