התמונה מהפוסט. אין קשר למציאות / צילום: מתוך פייסבוק
האם ניתן האות למלחמה ימית עם איראן? ידיעה שהתפשטה ברשתות החברתיות בחו"ל ביום חמישי האחרון סיפרה על "אונייה ישראלית" שנפגעה מטיל בים הערבי. לדיווח מצורף צילום: אונייה גדולה נוטה על צדה, מעלה תמרות עשן ומחשבת לטבוע. הפוסטים שותפו מאות פעמים בקבוצות כמו "פלסטין מהעולם", "איראן היום", וגם העמוד הפופולרי "תמונות צבאיות מהודו" שלו יותר מ-700 אלף עוקבים.
לכאורה, הפוסטים מתיישבים עם ידיעות שפורסמו במקביל בישראל, כולל אצלנו בגלובס. לפי הדיווחים, אוניית מטען בבעלות איש העסקים אודי אנג’ל שהפליגה מטנזניה להודו ספגה פגיעה בדופן מטיל שיוט, כנראה איראני.
מצד שני, בישראל דיווחו שהנזק לאונייה היה קל והיא תמשיך במסע כמתוכנן. הצילום הדרמטי מלמד על פגיעה קשה בהרבה. חבלה שאירעה באזור לפני כחודש באונייה של יבואן הרכב רמי אונגר פערה אמנם שני חורים בקוטר של כמטר וחצי, אבל המנוע לא נפגע, והאונייה שבה על עקבותיה לצורך תיקונים. הייתכן שהאיראנים עברו להטביע ספינות?
בודקי העובדות של האתר ההודי "ניוז מובייל" ניתחו את התמונה. בחיפוש מופעים קודמים שלה התברר שהיא פורסמה כבר לפני שנתיים. הספינה בצילום היא Aulac Fortune, מכלית נפט שרשומה בווייטנאם ועלתה בלהבות בינואר 2019 מול חופי הונג קונג, לאחר שכמה מיכלים בה התפוצצו מסיבות עלומות. פייסבוק צירפה לפוסטים החדשים אזהרה שהמידע "לא נכון בחלקו".
בים הערבי מתחוללת לאחרונה מלחמה לא-מוכרזת בין איראן לישראל, שבה שני הצדדים מנסים להעביר מסר, אבל משתדלים להימנע מנזקים שיציתו מלחמה רבתי, כתבו לאחרונה רונן ברגמן ומומחים אחרים ב"ניו יורק טיימס". אילן זלאיט, דוקטורנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, מסביר למשרוקית שברקע העימות עומדים הניסיונות הישראליים לשבש את הסחר הימי של איראן, שנועד לממן ולחמש את חזבאללה. איראן מגיבה בפעולות תגמול משלה.
זלאיט מציע לא לערבב את הפרשה הזאת עם תופעה אחרת: המתיחות הגוברת בין איראן למערב סביב הסחר בנפט. המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן הפכו לזירת מריבות מאז פרישת טראמפ מהסכם הגרעין במאי 2018, מצב שהסלים כעבור שנה עם שיגור נושאת מטוסים אמריקאית לאזור. ספינות של ערב הסעודית, איחוד האמירויות ונורבגיה - בעלות ברית של ארה"ב - ספגו חבלות, לכאורה מידי האיראנים. מאז נוהגת איראן לעכב מדי פעם מיכליות מערביות ולהיפך.
"עיכוב מכליות זרות לכמה ימים הוא מעין הפגנת כוח ואמצעי הרתעה", מסביר זלאיט. "אין באמת נפגעים או נזק". איראן מבריחה נפט כדי לעקוף את הסנקציות, ובתקיפת מיכליות זרות היא רומזת למערב מה יקרה אם יוחרפו ההגבלות על כלי שיט שלה.
■ בשורה התחתונה: התמונה בפוסטים מטעה. סמוך לפרסומם אכן הייתה חבלה באונייה בבעלות אודי אנג'ל בים הערבי, שיוחסה לאיראן, אך הנזק היה קל. הצילום מציג מיכלית נפט וייטנאמית שטבעה מול הונג קונג ב-2019.
תחקיר: אוריה בר-מאיר ויפתח בריל
לקריאה נוספת:
"תמונה ישנה של מיכלית נפט בלהבות מוצגת כהתקפת טילים על אונייה בבעלות ישראלית" - ניוזמובייל
"אוניית משא בבעלות אודי אנג'ל נפגעה מפיצוץ בסמוך לחופי הודו" - גלובס, 25.3.2021
"מי פגע באונייה בבעלות רמי אונגר ואיך זה קשור ליחסי איראן-ארה"ב" - גלובס, 27.2.2021
"סיפורה הטרגי של המיכלית אאולק פורצ'ן" - South China Morning Post, 18.1.2019
"מלחמת הצללים של ישראל נגד איראן יוצאת אל הים" - ניו יורק טיימס, 26.3.2021