גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצד האפל: כך עשויים גיוסים גדולים לסכן את עתיד הסטארט-אפים

הכסף הגדול שזרם בשנה האחרונה לסטארט-אפים ישראלים אמור לסייע להם "לצמוח על סטרואידים" ולכבוש במהירות נתחי שוק ● נא להכיר את "אפקט הפואה גרא" - מחקרים מראים כי פיטום במימון עודף יכול להפוך גם לחרב פיפיות עבור חלק מהחברות, שלא יידעו להיגמל ממנו

פיטום מסיבי של סטארט־אפים בכסף גדול יכול לעיתים להיגמר ברע / צילום: Shutterstock
פיטום מסיבי של סטארט־אפים בכסף גדול יכול לעיתים להיגמר ברע / צילום: Shutterstock

חברת אופטיבס הישראלית, שמפתחת פלטפורמה לתכנון ותפעול תחבורה ציבורית, הוקמה ב-2014. בשש שנות קיומה הראשונות החברה גייסה 53 מיליון דולר, אבל במרץ אופטיבס הכריזה על גיוס גדול של 107 מיליון דולר, שהכפיל בבת אחת את המימון שהוזרם אליה עד היום.

לעומתה סטארט-אפ הסייבר אורקה סקיורוטי הוא שחקן צעיר יחסית והוקם רק ב-2019. עד לחודש מרץ גייסה החברה שייסדו שמונה יוצאי צ'ק פוינט סכום סולידי של 82 מיליון דולר, אך במרץ עצמו נחתה לחשבון הבנק שלה הזרמת ענק של לא פחות מ-210 מיליון דולר ממשקיעים.

גם עבור סניק, סטארט-אפ לאבטחת רכיבי קוד שקם ב-2015, השנים הראשונות היו מינוריות יחסית מבחינת מימון ועד סוף 2019 גייסה החברה רק 103 מיליון דולר. אולם ב-15 החודשים האחרונים מאז נחת על סניק סכום כמעט חלומי של לא פחות מ-525 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס רצופים.

"גיוס כסף הוא לא הצלחה"

אופטיבס, סניק ואורקה הן רק דוגמאות עדכניות לכסף האדיר שמוזרם אל חברות טכנולוגיה מבטיחות בעולם וגם בישראל בשנה האחרונה. המבול הזה נובע מהריבית האפסית ברחבי העולם, שמעודדת בעלי הון לחפש אפיקים חדשים כמו השקעה בסטארט-אפים, וגם מהנפקות הענק של חברות טכנולוגיה בבורסות בארה"ב, שממחישות שוב ושוב את הפוטנציאל הרווחי מאוד שיש לתחום ההייטק.

 

תהא הסיבה אשר תהא, עבור הסטארט-אפים הישראלים גיוסי הענק הללו מגלמים לכאורה יתרונות גדולים. בעזרת המימון הנדיב, הסטארט-אפים יכולים לגייס יותר מפתחים ומהנדסים, להרחיב את הפלטפורמות הטכנולוגיה ולהוסיף את פיצ'רים שחלמו עליהם תמיד. בעזרת הכסף יכולות החברות גם לשכור עוד אנשי מכירות ברחבי העולם ולהרחיב במהירות את החשיפה למוצר שלהן. רבים מהגיוסים הגדולים כוללים מרכיב סקנדרי בו היזמים והעובדים מוכרים בעצמם החזקות במיליונים, מה שמעניק להם שקט נפשי קבוע מענייני פרנסה דוחקים. אלא שלצד יתרונות אלו, ההיסטוריה והניסיון מראים שהגיוסים והכסף הגדול עלולים להתגלות לעיתים גם כחרב פיפיות עבור חלק מהחברות.

לפני מספר שנים טבעה חברת המחקר CB Insights את המונח "אפקט הפואה גרה" כדי לתאר את הנזקים שיכולים להיגרם לחברות ממימון עודף. כמו האווזים שמפוטמים בכפייה במזון לפעמים עד מוות, כך גם יותר מדי מימון שזורם לסטארט-אפים יכול להזיק להתפתחותם לאורך זמן.

ההשפעות ארוכות הטווח של אפקט הפואה גרה הודגמו במחקר ש-CB Insights פרסמה ב-2019. המחקר בדק את התשואה שרשמו מניות של חברות טכנולוגיה מאז הנפקתן בארה"ב. במפתיע גילו החוקרים שחברות טכנולוגיה שגייסו לפני ההנפקה יותר מ-100 מיליון דולר רשמו תשואה נמוכה יותר משמעותית בבורסה בהשוואה לחברות שגייסו פחות מ-100 מיליון דולר פרה-הנפקה. בעוד הצמיחה החציונית של החברות עם הגיוסים הגבוהים עמדה על 64%, החברות עם הגיוסים הנמוכים צמחו חציונית ב-263%.

בקבוצה הראשונה של המגייסות הגבוהות אפשר היה למצוא בין השאר את גרופון שקיבלה מעל מיליארד דולר ממשקיעים לפני ההנפקה המתוקשרת שלה ב-2011. גרופון, שירדה כידוע מאז מגדולתה, נסחרת כיום בפרומיל מהשווי איתו נכנסה לבורסה. לעומת זאת בקבוצה השנייה נמצאת פאלו אלטו נטוורקס שייסד הישראלי ניר צוק. פאלו אלטו גייסה בסך הכל 65 מיליון דולר עד להנפקה שלה ב-2011, אך זינקה מאז נכנסה לבורסה פי 12 בשוויה.

"אנחנו יודעים שבחיים רק הפראנואידים שורדים ומצליחים. יכול להיות שסטארט-אפים שמגייסים הרבה כסף מתחילים להרגיש פתאום שהם מאוד מוצלחים והופכים לפחות פראנואידים", מעריך אריק קלינשטיין, מייסד-שותף בקרן גלילות קפיטל. "רק שגיוס כסף כשלעצמו הוא אף פעם לא מדד להצלחה. הצלחה היא כשיש לך קהל לקוחות נאמן ומרוצה שלא יעבור למתחרה שלך".

אריק קלינשטיין, קרן גלילות / צילום: יונתן בלום

"קשה להאט שריפת מזומנים"

ב-2015 החל ריד הופמן, המייסד המשותף של לינקדאין וכיום משקיע נחשב, לקדם את המונח Blitzscaling - גדילת בליץ. לפי גישתו של הופמן, הדגש העיקרי של סטארט-אפים צריך להיות על צמיחה מהירה כדי להפוך למובילי שוק, כאשר שיקולים של יעילות ורווחיות משניים. אחרי שהסטארט-אפים יתפסו את עמדת ההובלה בשוק, הם יוכלו בכל מקרה להפיק רווחיות עודפת לאורך עשרות שנים, כמו שעושות גוגל, אמזון ופייסבוק. תפיסה כזו היא שגורמת לקרנות הון סיכון רבות להפציץ את הסטארט-אפים שלהן במזומנים כדי לגרום להם לצמוח על סטרואידים.

"חברות נדרשות היום להציג היפר צמיחה ולגדול הרבה יותר מהר מהכנסות של מיליון דולר, ל-10 ול-50 מיליון, כדי לתפוס את העמדה המובילה בשוק", מסביר רתם אלדר, שותף בקרן ההון סיכון D10. "אבל בהיפר צמיחה כזו יש גם סיכונים, כשהחברות הצומחות צריכות להכפיל את כוח-האדם שלהן במהירות, מה שיכול להוביל כמובן לטעויות בגיוסים. כאשר חברות גדלות מאוד מהר זה גם יכול להקשות עליהן לשמור על ה-DNA והתרבות הארגונית הייחודית, במיוחד כשכל זה קורה בזמן הקורונה והעבודה מהבית כשהעובדים בכלל לא נפגשים".

רתם אלדר,קרן 10D / צילום: עומר כהן

כדי לקצר עוד יותר את הדרך למטרת העל של הובלת השוק, חברות פונות לצמיחה לא אורגנית דרך רכישת מתחרים. פעם סטארט-אפים כחול לבן היו יעד לרכישה עבור חברות ענק בינלאומיות, אך בעזרת הכסף הגדול הופכות החברות הישראליות לרוכשות בעצמן. דוגמה עדכנית היא הסטארט-אפ נקסט אינשורנס שהודיע החודש על רכישת חברת הביטוח הדיגיטלי האמריקאית AP Intego בעסקת ענק המוערכת במאות מיליוני דולרים. אלא שגם במיזוגים כאלו טמון לא מעט סיכון.

"הסטטיסטיקה אומרת שחצי מהמיזוגים נכשלים. זה נכון כאשר חברות ענק מנוסות הן הרוכשות ועל אחת כמה וכמה כאשר סטארט-אפים צעירים הם בצד הקונה", מזכיר קלינשטיין. "בתהליכי מיזוג יש הרבה מוקשים כמו התנגשות בין התרבויות הארגוניות ועזיבה של אנשי מפתח בחברה הנרכשת. הסכנה של סטארט-אפים היא לאכול אותה פעמיים, כשהם גם יפסידו כסף וגם ישקיעו הרבה פוקוס ניהולי במיזוג שבסוף יכשל".

ואולי הסיכון הגדול ביותר בצמיחה על סטרואידים הוא שמוזיקת המזומנים תיפסק ביום בהיר אחד. היזם האמריקאי ג'סטין קאן, ממייסדי אפליקציית הלייב-סטרימינג טוויץ' שנרכשה על ידי אמזון, הצהיר בעבר כי "לא משנה כמה כסף תגייס לחברה, בסוף תבזבז אותו תוך 12-24 חודשים". משמעות המשפט היא שחברות מתרגלות לקצב שריפת מזומנים מסוים על סמך גובה הגיוס האחרון שלהן. אחר כך יהיה קשה להן לחזור אחורה, אם וכאשר אספקת המזומנים תעצר. "להוריד את קצב שריפת המזומנים זאת פעולה קשה מאוד ", אומר אלדר. "מכיוון שבדרך כלל רוב הכסף בסטארט-אפ הולך למשכורות, הורדת קצב שריפת המזומנים מחייבת פיטורי עובדים, משהו שאף אחד לא רוצה לעשות ושפוגע בחברה".

עוד כתבות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה