גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדיניות המידע של המדינה עולה לנו מיליארדים

שלושה חסמים גורמים לכך שלמדינת ישראל אין מדיניות מידע ברורה באשר למענקי הקורונה ● יש צורך לקדם מדיניות של סנכרון מידע בין הרשויות כדי שניתן יהיה להפיק לקחים מתקופת המשבר

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

בחודש שעבר לאחר שבקשת חופש המידע השלישית שלי מרשות המסים נדחתה, התחלתי להשתכנע. התחלתי להשתכנע שהמדינה באמת לא רוצה לדעת על מה יוצא הכסף שלנו במשבר הקורונה, שהגירעון הגדל מאיים על מקבלי ההחלטות עד כדי כך שהם מעדיפים לא לדעת.

הכל התחיל לפני שנה כשהגשתי בקשת חופש מידע פשוטה לרשות המסים ושאלתי כיצד מחולקים מענקי הקורונה לפי ענפים משקיים. האם ענף המסעדות קיבל יותר עזרה מענף המשלוחים והאם מעונות יום פרטיים שנסגרו בסגרים קיבלו יותר כסף מענף החקלאות שפעל כרגיל. לא חשבתי לרגע שלרשות המסים אין את הנתונים האלו, הרי המענקים ניתנו באמצעות דף המידע האישי של הנישום שבו רשום קוד הענף המשקי שלו. אם אני רשומה כמסעדנית בדף המידע האישי ודרכו גם קיבלתי את המענקים, אז מערכות המחשוב של רשות המסים מסוגלות לעשות אחד ועוד אחד ולחשב אילו ענפים קיבלו יותר ואילו פחות.

לכן כשהרשות ענתה שאין ברשותה את המידע כי המערכות נבנו אד-הוק לצורך המענקים, חשבתי שמדובר בעצלנות גרידא. הרשות לא רוצה להתעסק עם הצלבות המידע וניתוח ובוחרת במקום זאת להתחמק מלענות. רק אחרי סבב טלפונים עם משרד האוצר ומבקר המדינה, ששניהם גם כן ביקשו את הנתונים על היקף הסיוע ענפי ולא קיבלו, הבנתי שיש כאן בעיה רצינית יותר. למדינה אין מדיניות מידע ברורה שיכולה לעזור לה לקבל החלטות שנה לתוך המשבר ולאחר שמיליארדים כבר ניתנו.

הבעיה היא לא רק ברשות המסים אלא גם בביטוח לאומי. ביטוח לאומי שילם מיליארדים לעובדים שהוצאו לחל"ת ובמקביל הוסיף כעת תוכנית מענקים נוספת למי שיחזרו לעבודה. ועל אף כל התוכנית העסקים הקטנים והבינוניים שוברים את הראש ולא מצליחים להחזיר עובדים מהחל"ת. אף אחד, לא בביטוח לאומי ולא בשירות התעסוקה מציע להצליב את תשלומי הביטוח הלאומי של המעסיק עם נתוני רשות המסים לסוג הענף ולייצר מתווה הדרגתי שבו ענפים שיפתחו יפסיקו לקבל תשלומי חל"ת. ברגע שיפתחו חדרי הכושר, עובדים שעבדו בחדרי כושר יפסיקו לקבל תשלומים ואז עובדים בענף המסעדות וכן הלאה.

שלושה חסמים מגבילים את המדינה

אז כשפרופ' אבי שמחון, ראש המועצה לכלכלה, מכריז ש"הממשלה מוגבלת ביכולת שלה לייצר פתרון דיפרנציאלי" תדעו שזה לא נכון. המדינה יכלה לייצר פתרון מעולה אם רק היה לה מידע. אם הייתה לה מדיניות מסודרת הכוללת תיאום מערכות מחשוב, טיוב נתונים וכרייתם לכדי מידע אמין. בעולם שבו גופים מסחריים אוספים עלינו מידע אינסופי ומתאימים את השירותים כך שיתאימו לנו אישית, הגוף היחיד שיכול להשתמש במידע כדי לקדם את האינטרס הציבורי לא מצליח לדעת כמעט כלום.

יכולות המידע של המדינה מוגבלות בגלל שלושה חסמים. ראשית, מערכות המחשוב לא מתקשרות זו עם זו. מידע הוא ערך עובר לסוחר וכל מוסד ופוליטיקאי רוצים לשמור את המידע רק אצלם. כך, למשל, שיתוף מידע בסיסי ופשוט של מע"מ ומס הכנסה (שניהם תחת רשות המסים!) לא אפשרי כי שניהם נשמרים בצורה נפרדת. ההפרדה מייצרת לציבור בירוקרטיה מיותרת כשהוא נדרש למלא טפסים שונים לגופים שונים ומקשה על מקבלי המדיניות לראות את תמונת המיסוי המלאה המושתתת על הציבור.

שנית, למדינה אין מספיק מומחיות כדי לטייב ולהעריך את הנתונים שהיא מקבלת. כשעובדי מדינה רבים מתקשים עם אקסל, אין מה לדבר בכלל על תוכנות מתקדמות יותר לניתוח וכריית מידע. כשעל כל ניתוח המדינה צריכה להוציא מכרז לספק חיצוני, ניתוח המידע מתעכב ונמרח. ושלישית, למדינה יש חסם משפטי לנתח מידע בגלל הצורך בשרשרת אישורים משפטיים כדי למנוע פגיעה בפרטיות.

המדינה נתנה מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית לעסקים. המעט שהיא יכולה לעשות הוא להבין כיצד הכסף ניתן והאם נדרשים שינויים והתאמות בחלוקה לאחר שנה ויותר מפרוץ המגפה. כיום מדיניות המידע של המדינה דומה למדיניות אנכרוניסטית בסגנון 'אל תספרו לנו על מה הולך הכסף ואנחנו לא נשאל'. הבעיה היא שמי שמשלם על כך זה אנחנו.

הכותבת היא חוקרת רגולציה בפורום קהלת

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

חודש אוקטובר בבורסת ת״א: מדד הבנקים זינק לשיא, והמניה הביטחונית שכיכבה

מדד ת"א 35 ירד היום ב-1.1%, מדד הדואליות ב-2% ● בסיכום חודש אוקטובר, המדדים המרכזיים בבורסת ת"א רשמו ביצועי יתר בהשוואה לוול סטריט ● הבנק השוויצרי EFG: "הסיכוי הגובר של טראמפ לזכות בנשיאות מהווה גורם מרכזי לעליית מחירי הזהב" ● במיטב מעריכים כי "גם אם טראמפ ייבחר, בסופו של דבר תשואות האג"ח בארה"ב יחזרו למגמת ירידה"

אילוסטרציה: shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק ירד ב-2.6%, מדד מניות השבבים ב-4%

המדדים המובילים מחקו את כל העליות מתחילת החודש ובדרך וקטעו את רצף העליות החודשי הארוך מאז 2021 ● אחרי הנעילה: אמזון עקפה את הציפיות, אינטל עם ירידה נוספת במכירות וברווח, עלייה בתחזיות, רבעון סוער לאפל: הקנס הענק ששילמה פגע ברווח הנקי ● עוד בעונת הדוחות: אסתי לאודר ואובר לא עמדו בצפי ● ישראליות: למונייד זינקה ב-30%, מובילאיי זינקה למרות שמחקה 2.7 מיליארד דולר

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

OpenAI משיקה רשמית את מנוע החיפוש שלה

השירות החדש יספק נתונים בזמן אמת הכוללים תוצאות ספורט, מחירי מניות, חדשות, תחזיות מזג אוויר ועוד ● המהלך מכניס את החברה לתחום החיפוש המקוון, זאת לצד ענקיות כמו גוגל ומיקרוסופט, כמו גם חברת פרפלקסיטי

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון מראה יציבות: ממשיכה במגמת צמיחה רבעון חמישי ברציפות

הרווח ברבעון השלישי עמד על 159 מיליארד דולר לעומת 148 מיליארד ברבעון הקודם ● הרווח למניה על 1.43 דולר למניה, ב-30% מעל הצפי וב-13% יותר מהרבעון השני ● הכנסות הענן צמחו ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● המניה מזנקת ב-4.5% במסחר המאוחר

דונאלד טראמפ והנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Evan Vucci

מבחינת טורקיה לא ממש משנה מי יזכה בבחירות בארה״ב. זו הסיבה

באיראן חוששים מפגיעה בכלכלה ומגורל תוכנית הגרעין, את ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מעניינת בעיקר שמירת היציבות ולטורקיה אין הרבה ציפיות ● המזרח התיכון מחכה לבחירות

המורדים החות'ים / צילום: Reuters, KHALED ABDULLAH

"מלוחמים בסנדלים לכוכבי רוק": איך הפכו החות'ים מאספסוף של מורדים לאיום עולמי?

המלחמה בעזה אפשרה לחמושים תימנים הנתמכים ע"י איראן להרחיב בריתות עם מיליציות עיראקיות, עם ג'יהאדיסטים אפריקאים ועם רוסיה ● לפי דוח של האו"ם, החות'ים בתימן הופכים "מקבוצה חמושה מקומית עם יכולת מוגבלת לארגון צבאי רב-עוצמה"

עמוס שוקן / צילום: יח''צ

מו"ל עיתון הארץ כינה את מחבלי הנוחבה "לוחמי חופש". שורה של גופים ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים קראו לביטול מנויים ועצירת פרסום

עמוס שוקן טען בכנס העיתון בלונדון כי ישראל משליטה שלטון אפרטהייד בעזה ● גורמים ממשלתיים וציבוריים הודיעו על ביטולי מנויים ועצירת פרסום, בהם: משרד הפנים, החינוך התחבורה והתפוצות וראש עיריית נשר ● בעקבות ההתפתחויות ניסה שוקן להבהיר את הדברים - אך לא חזר בו ● עורך הארץ לא השיב לשאלת גלובס האם העיתון כבר סובל בפועל מגל ביטולים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הדרמה הלילית והדילמה של רגב: מאחורי הקלעים של דיוני התקציב

בהצעת התקציב שהונחה על שולחן הממשלה, הוצע לקצץ 700 מיליון שקלים לתשתיות מדי שנה עד לשנת 2028 מתקציב המזומן של משרד התחבורה ● לגלובס נודע כי במסגרת הדיונים הוצעו למשרד התחבורה חלופות שונות - ביניהן העלאת מחיר כרטיס נסיעה בתחבורה הציבורית ב-3.8 שקלים, יחד עם אימוץ השלב השני של רפורמת "צדק תחבורתי" שכולל נסיעה חינם לגמלאים

ישיבת הממשלה / צילום: מעיין טואף, לע״מ

הדיונים על תקציב הממשלה: אלה הגזירות שעל הפרק

הממשלה מתכנסת כעת לישיבה מיוחדת במטרה להביא לאישור התקציב לשנת 2025 ● ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס בישיבת הממשלה לראשונה באופן פומבי לקיצוצים הכואבים הצפויים בתקציב ● שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הוסיף בפתח הישיבה: "התקציב שאנחנו מביאים עכשיו הוא תקציב מורכב מאוד ● הצעת התקציב מתאפיינת בהקפאות שונות בהן: מדרגות מס הכנסה, נקודות  זיכוי מס, שכר מינימום, קצבאות הביטוח הלאומי והשכר במגזר הציבורי ● עדכונים שוטפים

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז / צילום: Shutterstock

ספרד מבטלת חוזה לרכש נשק מחברה ביטחונית ישראלית, ומצהירה: נפסול נוספות

משרד הפנים הספרדי הודיע כי הוא מבטל חוזה לאספקת 15 מיליון כדורים בתמורה ל־7 מיליון אירו מחברת גרדיאן אחזקות ● עוד קבע כי חברות ישראליות ייפסלו מהתמודדות במכרזים בעתיד "כל עוד המלחמה נמשכת" ● בשלב זה, בענף לא מכירים צעדים דומים מצד אירופה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: יונתן הפנר

מובילאיי מוחקת 2.7 מיליארד דולר בדוחות. אז למה המניה מזנקת במסחר המוקדם?

מובילאיי רשמה הכנסות של 486 מיליון דולר ברבעון ורווח של 10 סנט למניה - גבוה מהתחזיות בשוק ● עם זאת החברה הכירה בירידת ערך מוניטין בסך 2.7 מיליארד דולר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מדוע זינקו מניות הבנקים אתמול והגיעו לשיאים חדשים?

מדד ת"א בנקים 5 ננעל אמש בשיא כל הזמנים, על רמה של 4,510 נקודות ● על רקע הזינוק במדד, התפוגג החשש כי ההפרשה הרוחבית שהמפקח על הבנקים עתיד לדרוש תשפיע על דוחות הרבעון השלישי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דני שדה, Shutterstock

בצל הביטולים בחברות הזרות, שחקן מפתיע מנסה להיכנס לענף התעופה בישראל

בחברות התעופה הזרות ביטולי הטיסות נמשכים, בחברות הישראליות מגבירים פעילות בשלל יעדים כדי לתת מענה ● ישראייר עוזרת להגביר את התחרות בקו לונדון ולמרות זאת אין בשורה לגבי המחירים, ארקיע טוענת שהכרטיסים שלה לווינה ולרומא יעזרו לישראלים להגיע ליבשת אמריקה בקלות ובזול ● וגם: במטה ההייטק מנסים לייצר אלטרנטיבה למחירים הגבוהים של אל על לארה"ב

סאטיה נאדלה, ​מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Ted S. Warren

דוח רבעוני חזק למיקרוסופט; היכתה את התחזיות בהכנסות מהענן

מיקרוסופט עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות שגדלו בכ-16% בהשוואה לרבעון המקביל ● גם הרווח למניה היה גבוה מהצפוי ועמד על 3.30 דולר למניה ● המניה עולה בכ-1% במסחר המאוחר

בועז וקסמן, בעלי אופיר טורס / איור: גיל ג'יבלי

כמעט בעל עניין: הבעלים של אופיר טורס קונה מניות של אחת המתחרות הגדולות

בועז וקסמן, הבעלים של קבוצת אופיר טורס, צבר יותר מ־4% ממניות חברת התיירות המתחרה קשרי תעופה ● כעת מסתמן כי הוא אינו מתכוון להסתפק באחוזים שרכש ומבקש להגדיל את החזקותיו בחברה

הפגיעה בבית רה''מ בקיסריה / צילום: לפי סעיף 27א'

מה עובר על הצנזורה ולמה אפילו את הכתבה הזו התבקשנו לשלוח לאישור

בשנה החולפת גדל משמעותית מספר החומרים המוגשים לצנזורה, בשל הרגישות הביטחונית בזמן מלחמה, ולצד זאת התרבו התלונות על אופן עבודתה ● בין הטענות: היעדר אחידות במדיניות כלפי גופי התקשורת, העדפת חדשות ערוץ 12 וחוסר רלוונטיות בעידן הרשתות החברתיות

דיני ירושה / צילום: Shutterstock, Maxx-Studio

מה אומר הסדר "יורש אחר יורש", ואיך זה עובד בפועל?

חוק הירושה מאפשר למוריש לקבוע מה יקרה עם רכושו גם לאחר מותו של היורש הראשון ● אלא שהמציאות מציבה בפני ההסדר אתגרים ● מה קבע העליון, וכיצד זה עובד בשטח?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Markus Schreiber

בזכות התחזיות להמשך: למרות דוחות חלשים אינטל מזנקת מעל 14% במסחר המאוחר

הכנסות אינטל הסתכמו ב-13.28 מיליארד דולר, גבוה ביחס לציפיות האנליסטים, אך עדיין משקפות ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● לפי החברה, ברבעון הבא היא מצפה להכנסות בין 13.3 ל-14.3 מיליארד דולר - ● מניית החברה קופצת מעל 14% במסחר המאוחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

סכומים בהיקף של מעל 500 מיליון דולר: סבבי הגיוס של חברות ההייטק הישראליות

בשבוע האחרון הכריזו שמונה חברות הייטק ישראליות על סבבי גיוסים, כאשר סך כל הגיוסים הגיע לסכום של 566 מיליון דולר ● את גל הגיוסים הובילה חברת הסייבר ארמיס עם גיוס בגובה של 200 מיליון דולר, לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אבי אוחיון לע''מ

לשכת נתניהו: "דורשים להסיר את צו איסור הפרסום על הפרשה"

הפנייה באה על רקע הפרסומים ביממה האחרונה לפיהם ישנה מתיחות בין הדרג המדיני לביטחוני סביב הדלפת מסמכים ביטחוניים ● עוד פורסם, כי יועציו הקרובים של ראש הממשלה התייעצו עם עורך הדין עמית חדד