גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישי-אפרודיטה: חשוב שישראל תבהיר את עניינה הברור בהסכם הוגן ומהיר

במקביל לעידוד הממשלתי הישראלי הנדרש, מתבקש עידוד נלהב לא פחות מן הצד הממשלתי הקפריסאי ● חשוב מאוד שהחברות משני צידי הגבול הימי ימצו ברצינות הראויה את ההסכמות בין שתי הממשלות ותגענה להסכם, באופן שלא יעיב על היחסים הטובים בין המדינות

אסדת קידוח / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אסדת קידוח / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ההסכמה שהושגה לאחרונה בין ישראל וקפריסין, שעיקרה הנחיית החברות לקיים ביניהן משא ומתן תחום במסגרת זמן סביב החלוקה המדויקת של שדה הגז אפרודיטה-ישי, מהווה התפתחות חיובית, אך לא מספקת. כידוע, מדובר בשדה משותף ישראלי-קפריסאי, שטרם הושג הסכם ביחס לחלק המדויק של כל מדינה, ובהתאם של החברות הרלבנטיות. מאז גילויו עברו כעשר שנים, במהלכן ניתן היה להגיע להסכם בנדון, באופן שיאפשר להאיץ את תהליך הפיתוח של השדה. מכל מקום, בנסיבות הנתונות מדובר, כאמור, בצעד חשוב בכיוון הנכון.

בה בעת, חשוב להבהיר מספר נקודות, דווקא בשעה זו, ערב כניסתן של החברות להתדיינות ביניהן, שיש לקוות כי תתנהל באופן רציני ומעשי, מבלי לאבד זמן רב. חלקן נוגעות להיבט המסחרי-כלכלי, ואחרות לזה המדיני-אסטרטגי. נתחיל בזה האחרון.

כידוע, ישראל וקפריסין הידקו את מערכת היחסים ביניהן בשנים האחרונות באורח מרשים, באופן שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים. מערכת היחסים הבילטרלית היוותה, מבחינות רבות, זרז למערכת משולשת, הכוללת את יוון, ובהמשך תרמה גם לכינונו של פורום הגז האזורי, שבימים האחרונים התבסס כארגון מדיני ייחודי באזור.

הנסיבות הללו היו אמורות לסייע לשתי המדינות ליישב את המחלוקת סביב אפרודיטה-ישי, ובמיוחד כאשר מדובר בהליך שכיח בשדה האנרגיה העולמי. אולם, נראה שחוסר ניסיון, מצד שתיהן, לצד שקלול לא מיטבי מצד ישראל במהלך השנים, עיכב עד מאד את השגת ההסכם. התחושה הייתה, שלנוכח מפגשי האינטרסים הרבים ביניהן, אין טעם "להתקוטט" סביב שדה זה. בדיעבד, מדובר היה במקח טעות. כעת, זה נראה כי שתי המדינות, ובעיקר קפריסין, איבדו זמן יקר בטרם מימשו את הדיבידנדים האפשריים, מדינית וכלכלית, מן השדה.

מדוע רצוי ששתי הממשלות תאצנה בחברות להגיע להבנות והסכמות מתבקשות?

מן הצד הישראלי , מכיוון שמדובר בהליך בסיסי וראוי, בו למדינה יש אחריות ומחויבות לסייע ולעמוד לצידן של חברות ישראליות. המסר המקופל בהיעדר אסרטיביות מספקת בעייתי במיוחד, הן מבחינת האינטרסים הכלכליים, של המדינה ושל החברות, והן ביחס לאינטרסים המדיניים-אסטרטגיים, מעבר למישור הדו-צדדי, הישראלי-קפריסאי. זה עלול להיות תקדים שלילי בנסיבות עתידיות דומות.

זאת ועוד, שיתוף הפעולה האזורי מתקדם באופן מרשים. מחלוקת בהקשר זה, שעלולה להחריף במקרה של אי-הגעה להסכם, פוגמת בארכיטקטורה האזורית שנוצרה, ומשחקת לידיהם של שחקנים אזוריים, שהמערכת שנבנתה בעמל רב, אינה לרוחם (והכוונה, כמובן, לתורכיה).

המשא ומתן בין לבנון וישראל סביב הגבול הימי ביניהן מספק זווית נוספת, חשובה במיוחד. חוסר פעלתנות אסרטיבית מצד ישראל, וקיבוע הדימוי של התקפלות, ישפיע לרעה על מרחב התמרון וכושר המיקוח של ישראל מול לבנון. שכן, אם ישראל איננה מצליחה להגן על האינטרסים הברורים של חברות שלה מול מדינה ידידותית ובעלת ברית, כיצד תצליח מול מדינה המצויה במצב מלחמה איתה.

ישראל צריכה למנף את הנסיבות המדיניות הקיימות, הן במישור הישראלי-קפריסאי והן במישור האזורי הרחב יותר, כדי להבהיר את ענינה הברור והמהיר ביישוב המחלוקת לגבי אפרודיטה-ישי.

זאת ועוד, דווקא לנוכח מה שמסתמן כהסכמות ישראליות-מצריות בדבר חיבורו האפשרי של שדה הגז לוויתן למתקני ההנזלה במצרים, מתבקש לחשוב על חיבור דומה, או משלים, של אפרודיטה-ישי גם-כן לנתיב זה. אפשרות זו נדונה והוסכמה כבר, עקרונית לפחות, בין מצרים וקפריסין, ובנסיבות הנתונות מקבלת היגיון מדיני-כלכלי מוצק. ישראל צריכה ללוות מדינית (למשל, נציג רשמי שישתתף כמשקיף גרידא) את המשא ומתן בין החברות על מנת להמחיש את עניינה המדיני בהשגת הסכם מהיר, ובכך לעודד גם את החברות בצד הקפריסאי לחתור להסכמות מהירות. כידוע, מדובר בחברת דלק הישראלית, CHEVRON האמריקנית, שרכשה לאחרונה את נובל אנרג'י, וחברת SHELL.

מן הצד הקפריסאי, האינטרס המדיני והכלכלי מחייב גם-כן סיכום מהיר, מכובד ומשביע רצון של סוגיית אפרודיטה-ישי. זה יאפשר לקפריסין לעבור לשלב פיתוח מואץ של השדה, באופן שימחיש את הדיבידנדים הכלכליים והמדיניים משדה הגז הראשון שהתגלה במימיה הכלכליים. פיתוח השדה יחזק את שיתוף הפעולה האזורי, שנרקם בשנים האחרונות, ואת הארכיטקטורה המדינית, שקפריסין ממלאת בה תפקיד חשוב.

מאידך, כשלון המשא ומתן בין החברות טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה ביחסים בין שתי המדינות, אף בנסיבות בהן מפגשי האינטרסים ביניהן כה קרובים והדוקים. סביר להניח, כי למרות ההתקדמות החיובית בין שתי המדינות, ישראל לא תתיר את פיתוח המאגר טרם יוסכם בין הצדדים על פתרון הולם ומכובד בעבור חלקה ותרומתה למאגר. כזכור, עוד ב - 2019 מנכ"ל משרד האנרגיה הזהיר את החברות שלא להתחיל בפיתוח המאגר בטרם המדינות פתרו את המחלוקות ביניהן.

במילים אחרות: במקביל לעידוד הממשלתי הישראלי הנדרש, מתבקש עידוד נלהב לא פחות מן הצד הממשלתי הקפריסאי. חשוב מאוד שהחברות משני צידי הגבול הימי ימצו ברצינות הראויה את ההסכמות בין שתי הממשלות ותגענה להסכם, באופן שלא יעיב על היחסים הטובים בין שתי המדינות.

הכותב הוא שגריר ישראל בקפריסין לשעבר

עוד כתבות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר