גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם איראן-סין מאיים על בעלי החיים, משאבי הטבע ופרנסת הדייגים האיראנים

להסכם לשיתוף פעולה בין סין לאיראן בתחום הנפט והתשתיות יש צד אפל: מכמורות דיג סיניות הדגות מכל הבא ליד בשטח איראן, מגרדות את קרקעית הים ולוכדות גם בעלי חיים גדולים ● המערכת האקולוגית נמצאת בסכנה, אך גם פרנסת הדייגים האיראנים

מכמורת דייג ענקית. פורסת רשת עד קרקעית הים וכורתת צמחייה ימית, דולפינים, צבי ים וחיות גדולות כקטנות / צילום: Shutterstock
מכמורת דייג ענקית. פורסת רשת עד קרקעית הים וכורתת צמחייה ימית, דולפינים, צבי ים וחיות גדולות כקטנות / צילום: Shutterstock

לאחר משא ומתן ארוך, חתמו לפני כשבוע איראן וסין הסכם שיתוף פעולה כלכלי וצבאי. ההסכם החדש קובע בין היתר התחייבות של איראן לספק במשך 25 שנה נפט זול למעצמה הסינית, בתמורה להשקעה סינית בפרויקטי תשתית ענקיים באיראן, ובהם סלילת כבישים ובניית נמלים.

ההסכם, שמספק מבחינת איראן מענה לסנקציות המערביות, נותר כמובן חסוי. אך מתחת לפני השטח הוא החל לעורר מחאה מקומית וזעקה של גולים איראניים המתבטאים בחופשיות ברשתות החברתיות, ומזהירים מפני השלכות סביבתיות וחברתיות הרות אסון. על הפרק - הגדלת דריסת הרגל של מכמורות דייג סיניות גדולות ממדים במפרץ הפרסי ובאזור מפרץ עומאן בים הערבי, תוך פגיעה קשה בסביבה האקולוגית הימית ובפרנסתם של הדייגים האיראנים.

איראן היא אחת המדינות הנהנות משפע דגה, עם קו חוף רחב לאורך המפרץ הפרסי וים עומאן, וקו חוף של 740 ק"מ לאורך החלק הדרומי של הים הכספי. הדיג האיראני במפרץ הפרסי ובים עומאן יותר מהוכפל מאז סוף שנות התשעים, אך בשנת 2014 היווה רק כ-0.23% מתמ"ג המדינה. צרכן האיראני הממוצע לא צורך כמויות גדולות של דגים, כך שחלק ניכר מהדגים הניצודים באיראן מופנים לייצוא למדינות מזרח אסיה, ובראשן סין.

אלא שהתחממות היחסים בין סין ואיראן בשנים האחרונות, הובילה גם לדריסת רגל של סין בסביבה הימית של איראן, ולשינוי במאזן הדייג באזור. את מקומן של ספינות הדייג הקטנות תפסו מכמורות ענק שאותן משנעת סין לאזור הים של איראן. מכמורות הדייג הענקיות, ששיטת הדייג שלהן נאסרה במדינות רבות, פורסות רשתות גדולות עד קרקעית הים, מגרדות את הקרקעית וכורתות צמחייה ימית, צדות דולפינים, צבי ים וחיות גדולות כקטנות, ללא אבחנה. הן מדללות את פרנסתם של הדייגים המקומיים, הנותרים מרוששים מדגה ופרנסה.

חשמול המים בזמן הדייג 

מרבית ענף הדייג האיראני מתרחש באזורים נידחים בדרום, בהם אי הביטחון התזונתי גובר. התרחבות החקלאות הימית לפיכך, השפיעה לחיוב על האזורים הכפריים, בהם הגישה למזון מוגבלת. חקלאות ימית מספקת לתושבי האזור ביטחון מזון והזדמנות תעסוקתית, ואף תמיכה ממשלתית תעשייתית לאורך השנים. לפי פרויקט "המשקיפים" של רשת התקשורת "צרפת 24", דייגים מקומיים מביעים התנגדות לסוחרים סינים שעל פי החשד מסכנים את המערכת האקולוגית הימית ופוגעים בפרנסתם, ביתר שאת בחמש השנים האחרונות - אז החלה להתהדק מערכת היחסים בין המדינות, בצל הסנקציות האמריקאיות. דייגים איראנים אף סיפרו לצוות המשקיפים של "צרפת 24", כי סוחרי מכמורות דייג סיניים תקפו את סירותיהם.

"איראן היא ארץ עשירה בדגה ובחיות ים. היא מוקפת במדינות דיקטטוריות אז אנשים לא יודעים את זה, אבל סביב איראן יש טבע מדהים. אין עין בינלאומית פקוחה, והמשטר האיראני מנצל את זה: הוא נותן לסינים לעשות בשטח מה שהם רוצים. פקידים מקבלים שוחד מהסינים כדי להעלים עין בדרגים הגבוהים, והסוחרים הסינים מגיעים לאזור עם מכמורות ענק ושיטת דייג אלימה מאוד", מספר בני סבטי, חוקר רשתות חברתיות באיראן במכון ירושלים לאסטרטגי וביטחון, ממקימי דובר צה"ל בשפה הפרסית, ויליד טהרן. "המשטר מכר את המשאבים והטבע שלו בזול מאוד".

פרופיל טוויטר פופולרי המופעל על ידי מתנגד משטר איראני המכונה ברשת "השמט אלאבי", מציף בימים האחרונים את הנושא ברשת, ומשתף סרטונים של ספינות הענק הפוקדות את איראן, כמו גם של נזקי התעשייה. כך למשל, משתמשות חלק מהספינות בשיטת חשמול של המים בזמן הדייג, באופן הגורם למוות המוני של דגים, הנפלטים אל החוף כפסולת. "מקומיים מספרים שהחיים הימיים נהרגים על ידי חברות הדייג הסיניות", הוא כותב. "האיראנים כועסים על חתימת ההסכם לשיתוף פעולה בן 25 שנה עם סין".

ואכן, על פי הערכות רשמיות שפרסמו כלי התקשורת האיראניים, דייגים בקנה מידה קטן חוו ירידה של 50% בתפוקתם בחמש השנים האחרונות, בעוד שפעילות הדייג התעשייתי עלתה ב-75%. לפי סבטי, "נפח האוניות הסיניות הוא 400 טון - כל אחת, כמו 50 סירות דייג איראניות. כל אונייה כזו גורמת לאבטלה של 1,600 איש באזורים עניים, ילידיים, שזו הפרנסה היחידה שלהם. מכמורות הענק צדות מכל הבא ליד, בשיטת דייג מכמורת אלימה. משליכים לים רשתות הגוררות כל מה שבדרכן, לרבות כלבי ים ולוויתנים. האוניות צדות להקות שלמות, ולדייגים האיראנים שפירנסו את המשפחה שלהם ביושר, לא נותר דבר.

בני סבטי / צילום: תמונה פרטית

"התיעוש מוביל להשמדה של המסורת, התרבות והטבע באזורים האלו. הציבור לא נעלב רק מעניין הדייג, אלא מהפגיעה באורח החיים. הם אוהבים לחיות בקטן - לדוג בקטן, באופן לא תעשייתי, ואז בא מישהו ומטאטא להם את קרקעית הים. הם מרגישים שמישהו משמיד את הזהות שלהם ואת התרבות שלהם. שוניות האלמוגים הצבעוניות באזור של איראן חוסלו כמעט לחלוטין, צבים מסוגים שונים הושמדו בשישה איים שונים ששייכים לאיראן. פעם הייתה תעשיית צדפות ופנינים באיראן. היום, אף אחד לא מדבר על זה. איראן נמצאת תחת שוד כבד".

איך החקלאים מתמודדים עם זה?
"בגלל שהדגל הסיני היה עושה הרבה רעש על האוניות, אז החליפו אותו בדגל איראני. הדייגים לא מאורגנים, הם לא מאוגדים. לקחו להם את הפרנסה, ועכשיו שמו אותם על האוניות הסיניות, ונתנו להם עשירית ממנה. הם הופכים להיות משועבדים לסינים. השלטונות לא חשבו שנה, שנתיים או עשור קדימה. זה אזור נחשל שהמשטר מדכא. הטלוויזיה האיראנית קצת משדרת את המסכנות של הדייגים, כי זה מביא רייטינג. אבל מאז החתימה על ההסכם מול סין, יש דווקא מחאה בערים הגדולות. באספהאן יש מעט אנשים שיוצאים לרחובות וזועקים: 'מכרתם את איראן בזול, או בחינם'. יש גבול כמה המרכז יכול להגן על משהו רחוק, שמתרחש 1500 ק"מ מטהראן".

דייג היתר המסיבי שגרם לדילול הדגה באזור איראן, מוביל את הדייגים האיראנים לחפש פרנסה במקומות אחרים. כך למשל, עורכות ספינות בחודשים האחרונים איראניות פעולות דייג בלתי חוקיות במימי סומליה ותימן, שמיליונים מתושביהן סובלים מאי ביטחון תזונתי חמור, עד כדי רעב. "הדייגים הסינים עושים סיבוב ענק ומגיעים לחופים האלו. הדייגים המקומיים מתקוממים נגד האיראנים, ובאזור גם יש תופעה של שודדי ים שחוטפים את הדייגים האיראנים. הכול מתחת לרדאר. החיים של הדייגים האיראנים לא שווים כלום בעיני העולם, וכך גם לא של הסומלים והתימנים. שבט אחד שלא מוצא את המזון ותנאי המחיה שלו מרחיק לכת, נתקל בשבט אחר ונוצרים מתחים ובעיות".

דגים ברשת מכמורת דיג סינית בגינאה, הסובלת מדיג יתר חמור ודילול הדגה / צילום: Pierre Gleizes / Greenpeace

חלק מהאסטרטגיה הסינית 

לפי האו"ם, סין גוררת מהים 15.2 מיליון טונות של בעלי חיים ימיים מדי שנה, המהווים כ-20% מהדייג העולמי המדווח. כמעט בשני העשורים האחרונים סין היא היצואנית הגדולה ביותר של מוצרי דגים בעולם. בשנת 2013, הנשיא שי ג'ינפינג האיץ בעובדי הענף "לבנות ספינות גדולות יותר ולהעז עוד יותר ולתפוס דגים גדולים יותר", ואכן, צי הדייג של סין הוא הגדול בעולם ונהנה מסובסידיות ממשלתיות נדיבות. לאחר דייג יתר מסיבי באזור סין ומיצוי האזורים הקרובים, צי הדייג שלה נפרס כמעט בכל אוקיינוס - מאוסטרליה, לאפריקה ודרום אמריקה.

גם במקומות אחרים בעולם, מכמורות הדייג הסיניות מכבות את מערכת האיתור שלהן, ופועלות בשיטות דומות. בשמורת גלאפגוס נתפסה ספינה סינית על ידי הרשויות, כאשר עליה אלפי פגרי כרישים, בהם מינים המצויים בסכנת הכחדה. צי של ב-200 ספינות דייג סיניות מפטרל בשנים האחרונות באזור השמורה המרהיבה, וצד את בעלי החיים המסתובבים בשטחה, ובהם בעלי חיים בסכנת הכחדה. גם בגינאה פועלות הספינות הסיניות באופן לא חוקי, מדללות את אוכלוסיית הדגים, בזמן שהממשלה המקומית לא מצליחה לעקוב אחר האוניות או לפעול נגדן בשל משאביה המועטים. באופן כללי, גופים מדינתיים ובינלאומיים מתקשים לבלום משפטית או בכלל את 'מתקפת הדייג' הזו, והיא מתקיימת במקומות רבים בעולם, שכן הים הוא מעין "מערב פרוע" לא מוסדר.

כריש נגרר על סיפונה של מכמורת דיג טונה באוקיינוס האטלנטי / צילום: Tommy Trenchard / Greenpeace

אגב כך, לפי מחקר שפורסם לאחרונה, ספינות דייג שגוררות רשת מכמורת על גבי קרקעית הים מהוות מקור של פליטות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה לזה של כל מגזר התעופה העולמי, ובכך עלולות להגביר את החמצת הים ולפגוע במגוון הביולוגי. זאת, בזמן שלפי דוח האו"ם, כשני שלישים מאוכלוסיות הדגים המיועדים לדייג נמצאים במצב של דייג יתר, הפוגע ביכולת ההתחדשות הטבעית והקיום של בעלי החיים.

הנזק של דייג המכמורת - שיטה שכבר נאסרה במספר מקומות בעולם, מוביל להפרה של האיזון האקולוגי בים ולנזקים רבים לדגה, לטבע וליכולת של האוקיינוסים לסייע בוויסות האקלימי. ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור, ראשת מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, מציינת בניתוח שכתבה בנוגע להסכם איראן-סין כי מחאת הדייגים המתמשכת באיראן גררה גל של תגובות חריפות ודיון בנושא האקולוגי. בין היתר, העיתונאית מרים ח'באז הזהירה מפני הרס חיי הים במפרץ על ידי "המאפיה הימית" שמזינה את סין, והזכירה כי בעבר חיסלו שם, בהוראת מאו דזה-דונג, את ציפורי הדרור כדי שלא יפגעו בתנובה החקלאית וכתוצאה מכך גרמו למכת ארבה.

"ההסכם עם סין הוא באישור המנהיג", אומר סבטי. "איראן היא סוג-של סין-צפון קוריאה בעצמה. אלו אותן דיקטטורות בצבע אחר, ולא סתם הן נמשכות אחת לשנייה. אין בקרה, אין פיקוח, אין חופש, ואין נתונים רשמיים. אם איראן נתנה 32% הנחה במחיר הנפט לסין וסין יכולה לדחות את התשלום בשנתיים מהיום, זה לא יופיע בנתונים כדי לא להעלות דרישות לחקירה. לכן, אנחנו גם לא יודעים לכמת אמפירית מה קרה לדגה בשנים האחרונות. זה חלק ממערך ההסתרה".

כדי לא לעורר שאלות בקרב הציבור או הפקידים הזוטרים, גם הנהלים המקומיים מתכופפים. לפי סבטי, "האיראנים מרשים לסינים לכבות את ה- GPS כשהם באים לצוד, כדי שאף אחד לא יידע. הדרגים הגבוהים משוחדים ויודעים את זה, והפקידים ה'קטנים' לא יכולים לצעוק. הם דאגו שאף ש.ג לא יציל את המצב. בעיתונות הכלכלית בעיקר מתארים את העובדות. אסור לכלי התקשורת לפרשן. אז הם נותנים רמזים. למשל, כותבים: 'לפני 40 שנה, בשלהי תקופת השאה, האיראנים קנו את כל האוניות שצדו בשיטת המכמורת, כדי שיפסיקו לדוג באופן הזה'. כלומר, מספרים שהאיראנים שמרו על הטבע בעבר".

הסכם סין-איראן שנחתם לאחרונה מקנה לסין יתרון נוסף; היא זו שתבנה נמלים באיראן, וגם תקבל שליטה נוחה בהם. זוהי חלק מהאסטרטגיה הסינית להחייאת דרך המשי בנתיב חדש, שבו תהיה לה שליטה רצופה על ידי כינון נמלים בבעלות סינית במדינות שונות. "האיראנים מכרו את הנמלים האלו לסינים במכירה פומבית", אומר סבטי. הנמל בידיהם, הציד של הדגים בידיהם, ואין מי שבודק את ספינות הדייג הענקיות כשהן נכנסות לנמלים. הגולים מאיראן טפטפו בימים האחרונים ברשתות: הסכם עם סין יהיה כמו הסכם גולסטן וטורקמנצ'אי, ובמסגרתו כל המדינות שהיו חלק מהאימפריה האיראנית הגדולה נמסרו לרוסיה - חלק ממה שהיום מכונה הרפובליקות המוסלמיות של ברה"מ לשעבר. משווים היום את ההסכם עם סין להסכם הזה".

דייגים על סיפון מכמורת בשעות הלילה במאוריטניה, הסובלת מדייג יתר / צילום: Pierre Gleizes / Greenpeace

המהפכה שהפכה את איראן למדינה דיקטטורית התחוללה כאשר האוכלוסייה המקומית חשה שהיא מנוצלת על ידי מדינות המערב, ונמכרת בנזיד עדשים וחוסר צדק משווע לארה"ב ובריטניה. לא בכדי, אחת הסיסמאות המפורסמות של המהפכה החומניסטית הייתה 'לא מזרח ולא מערב - רק הרפובליקה האסלאמית'. כעת ייתכן כי אזרחים באיראן מרגישים שההיסטוריה מכה שנית אולם במקום ממערב - ממזרח. איראן המהפכנית פותחת את שעריה לסינים, והם עושים בה כבשלהם. המערכות האקולוגיות והסביבה הן הראשונות להיפגע מכך, והאחרונות הזוכות לתשומת הלב העולמית.

עוד כתבות

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום