גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשד להברחת נכסים, בקדייטינג ועדות שקר: בית המשפט באנגליה חשף את השיטות של אליעזר פישמן ומשפחתו

בית המשפט הגבוה לנושאים כלכליים באנגליה קבע כי פישמן פעל להסתרת מבנה החזקות ● כך הקים פישמן מבנה החזקות באמצעות אזרחים זרים שהיוו גורמי קש ● פישמן ומשפחתו בתגובה: "הנאמן לא הביא ראיה שמר פישמן בנה מערך של חברות על מנת להסתיר נכסים מנושיו"

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

בית המשפט הגבוה לנושאים כלכליים באנגליה קבע בימים האחרונים כי איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן הקים מבנה חברות זרות שמטרתו להסתיר נכסים שברשותו. זאת, דרך החזקת המבנה על ידי אזרחים זרים כאנשי קש. בית המשפט קבע כי אין נכסים ידועים בידי החברה.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים הסתירו הלוואות שלקחו בסכום של 800 אלף יורו שקיבלו מהחברה שהיום בבעלות אנשי הקש בכך. בית המשפט קבע כי הילדים חתמו בשנת 2019 על מסמכי הלוואה תוך שינוי התאריך (תארוך התאריך) של ההלוואה המקורית. נקבע כי תארוך מועד ההלוואה נועד ליצור מצג מטעה.

לאור קביעות אלו, מבנה ההחזקות שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה" ושהינו בלב המחלוקת, יועבר לטובת קופת פשיטת הרגל.

בית המשפט קבע כי "העסקה נעשתה על מנת להסתיר נכסים. בהיעדר ראיות לנכסים שהוחזקו בידי החברה האנגלית או הגרמנית ביום העסקה, אז היתה כוונה להסתיר את הבעלות, עולה כי ההסתרה המיועדת נועדה לצורך נכסים שיועברו לחברות".

ההחלטה ניתנה לאחר הליך בן שלוש שנים שהתנהל באנגליה על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן, עו"ד יוסי בנקל ממשרד עורכי הדין שבלת, להעברת זכויות מבנה ההחזקות לקופת פשיטת הרגל. הנאמן ניהל חקירה מקיפה וחוצת גבולות במטרה לאתר נכסים שהבריח פישמן והפעיל לשם כך את חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב. בעקבות ממצאי החקירה הגיש עו"ד בנקל את התביעה באנגליה למתן צו הצהרתי להעברת מבנה החזקות שהוקם עבור פישמן לקופת פשיטת הרגל.

עוד נקבע כי ילדיו ענת מניפז, אייל פישמן ורונית פישמן-אופיר, כשבראשם מניפז - שינו תאריך חתימה על הסכם הלוואה כדי להסתיר את נכסי החברה שהוחזקה עבור אביהם, בכך שחתמו בדיעבד על הסכם ההלוואה.

פישמן לא העיד במשפט, לאחר שנטען כי אינו יכול להעיד בשל מצבו הרפואי. מי שכן העידו היו הבת מניפז, הנאמן עו"ד בנקל, והבעלים של בלאק קיוב ד"ר אבי ינוס.

כך בוצעה הסתרת נכסיו של פישמן

לפי קביעת בית המשפט האנגלי, דמות מפתח מרכזית מאחורי הסתרת מבנה החברות הוא מרכוס ריסה, עו"ד גרמני בשנות ה-60 לחייו ואיש אמונו של פישמן. עו"ד ריסה הקים מבני החזקות שנועדו להסתיר נכסים ואת זהות בעליהם, הוא היה מעורב במשך שנים בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת איש העסקים הישראלי היה הלקוח היחיד שלו.

בית המשפט קבע כי עו"ד ריסה; אוליבר קריידר, אזרח גרמני ובעל קשרים ענפים עם פישמן ומשפחתו; ושלמה כץ, אחיינו של פישמן המתגורר בברלין שנים רבות - היו אחראים למבנה ההחזקות שנועד להסתיר את הנכסים של פישמן.

בהחלטתו תיאר בית המשפט דברים שאמר ריסה לסוכן בלאק קיוב. בין היתר, אמר ריסה כי למרות שפישמן הוכרז פושט רגל, בפועל נותרו בידיו נכסים בשווי של כ-20 מיליון אירו, שבהם עו"ד ריסה המשיך לטפל עבורו. עוד אמר עו"ד ריסה כי בני משפחת פישמן מסתירים נכסים בשווי של 20-30 מיליון אירו, אך נמנעו מלעשות בהם שימוש, וזאת בשל פעולות שננקטו על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן.

בית המשפט האנגלי מתאר בהחלטתו כיצד הוחזק מבנה החברות על ידי פישמן. לפי ההחלטה, מירלה ילנה הלבט, אזרחית רומניה בשנות ה-30 לחייה המתגוררת בספרד נרשמה כאשת קש - כבעלים ודירקטורית יחידה בחברת ההחזקות "איסט ווסט אנגליה". החברה הוקמה בספטמבר 2016, והלבוט עמדה בראש מבנה החברות. הלבוט החזיקה את החברה עבור בן זוגה, ויליבאד דיקאוטשיץ', אזרח גרמני המתגורר עימה בספרד והוא החזיק עבור פישמן כפי שנקב עבהחלטת בית המשפט.

מספר חודשים לפני שניתן צו כינוס הנכסים לפישמן, וחודש לאחר פתיחת "איסט ווסט אנגליה", קיבלה האחרונה בחינם את מניותיה של "איסט ווסט גרמניה", המאוגדת בגרמניה. החברה הגרמנית הוחזקה עד אותה עת על ידי ילדיו של פישמן, קריידר ואיש עסקים ישראלי בשם יוסף שטיינמן.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים לוו מאות אלפי אירו מ"איסט ווסט גרמניה". בית המשפט קבע כי על מנת למנוע את החזר ההלוואות, הם תיעדו תאריכים מאוחרים להסכמי ההלוואה בדיעבד (Back Dating). זאת, על מנת לייצר מצג שווא - הן בפני הנאמן בנקל והן בפני בית המשפט האנגלי - שלפיו לא ניתן לדרוש את פירעון ההלוואה בעת הזו.

המימון של הבת: "עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה"

בית המשפט קבע כי ענת מניפז, עורכת דין במקצועה, העידה עדות שקר במסגרת חקירתה נגדית כאשר הוצגו לה נסיבות עריכת הסכמי ההלוואה. שטיינמן שהיה שותף בחברה והתבקש לחתום על מסמך ההלוואה עם תאריך מאוחר להלוואה, סירב לעשות זאת. "לא יכולתי לקבל את עדותה (של מניפז, נ' ש') בנושא", קבע השופט. "מצאתי שהיא שינתה את התאריך על הסכם ההלוואה ומצאתי גם שהיא הייתה צריכה להבין כי היא מסרה עדות שאינה אמת לבית המשפט וכי עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה".

אחת הראיות שחיזקו את החלטתו של השופט היא כי בתו של פישמן מימנה את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך האנגלי עוד משלביו המוקדמים, וכי לצורך כך הושקעו על ידה, כך לפי גרסתה, מאות אלפי לירות שטרלינג. מהחלטתה לממן עלויות של הליך משפטי שהיא אינה צד לו, הסיק בית המשפט כי היא בעלת אינטרס כלכלי בהליך האנגלי.

ביהמ"ש קבע כי השילוב של תזמון ביצוע עסקת מכירת מניות החברה הגרמנית לחברה האנגלית סמוך למועד מתן צו הכינוס, העניין הרב שבני משפחת פישמן גילו בהליך, וכן העובדה שמניפז בחרה לממן את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך - מעידים כי אותו צד שלישי שעבורו הוקם מבנה ההחזקות (שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה") הוא פישמן.

בית המשפט קבע עוד כי לא ניתן להסתמך על עדותם של הלבט, דיקאוטשיץ ומניפז. "דיקאטושיץ' קיבל תשלום מעו"ד ריסה ומקריידר על מעורבותו בעסקה. מצאתי שהעסקה תוכננה על ידי כץ, רוסה וקריידר", נקבע.

בית המשפט קבע כי פישמן פעל להסתרת נכסים מהנאמן באמצעות מבנה ההחזקות: "אני קובע כי דיקאטושיץ' החזיק את הזכויות בחברת איסט אנד ווסט אנגליה וגרמניה מטעם פישמן". והוסיף כי "המשמעות המשפטית היא כי גב' הלבט החזיקה את הזכויות של דיקאטושיץ' והוא החזיק עבור פישמן".

אחת הראיות המרכזיות בהליך באנגליה היו תמלילי שיחות של סוכן בלאק קיוב עם עו"ד ריסה. על בסיס השיחות קבע ביהמ"ש, כי ריסה הקים בעבר מבני החזקות שנועדו להסתרת נכסים, תוך טשטוש זהות בעלי הנכסים האמיתיים; כי ריסה היה מעורב במשך שנים רבות בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת היה איש העסקים הישראלי הלקוח היחיד שלו; וכי פישמן המשיך להיות לקוח של עו"ד ריסה לאחר הכרזתו כפושט רגל והמשיך לפעול בענייניו גם בשנת 2018.

איך ישליך פסק הדין על הליך פשיטת הרגל בישראל?

פסק הדין האנגלי ישפיע בצורה ישירה על ההכרעה בערעור התלוי ועומד בבית המשפט העליון שהגיש הנאמן עו"ד בנקל נגד הסדר הנושים שאושר לבני משפחת פישמן.

הקביעות של בית המשפט האנגלי יקימו אפשרות לנאמן לפתוח בהליכים נוספים כדי לנסות ולאתר נכסים שבידי מבנה ההחזקות. בנוסף, הממצאים שנקבעו מהווים הפרה של החובות הקיימות לפי פקודת פשיטת הרגל מצידו של פישמן, בהן העלמת נכסים מפני הנושים והסתרת מידע מהנאמן, אשר קיימת סנקציה פלילית בצידן.

הנאמן עו"ד יוסי בנקל הגיש היום (ב') הודעה לשופטת לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת בית המשפט באנגליה. "הלכה למעשה פסק הדין בהליך האנגלי מאשש את טענות הנאמן במסגרת בקשת הנאמנות, לפיהן עסקינן בחייב חסר תום לב באופן מובהק, אשר בעוד מן העבר האחד יצר מצג שווא, לפיו הוא נכון לשתף פעולה בכל עניין וכי נכסיו פרוסים בפני הנאמן, הרי שמן העבר השני הוא פעל ופועל באופן שיטתי, באמצעות נאמנים ואנשי קש זרים וישראלים, במטרה להסתיר ולהבריח נכסים מנושיו", כתב הנאמן. עוד הבהיר כי בכוונתו "בעתיד בקשות נוספות, בתיאום עם הכונס הרשמי, לצורך איתור נכסיו המוכמנים של החייב, ומיצוי הדין עם הגורמים שסייעו לו בכך".

הדיון בהליך קבוע לשופטת עבודי ליום רביעי הקרוב ה-7 באפריל. במקביל, לדיון תתייצב לראשונה יעל פישמן, פרודתו של אייל פישמן, בנו של אליעזר פישמן, שביקשה להצטרף כצד בהליך פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו של פישמן האב. "להליכים בתיק זה השלכה על חלוקת הרכוש בין מר אייל פישמן לבין המבקשת", כתבה עו"ד יהודית מייזלס מומחית בדיני משפחה המייצגת את יעל פישמן במסגרת בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

תגובת אליעזר פישמן וילדיו

"כל מי שקורא את פסק הדין שניתן באנגליה מבין מיד שמדובר ב"ניצחון פירוס" של הנאמן ושההליך לא הניב דבר לקופת הנושים. פסק הדין מעביר לידי הנאמן מניות של חברה אנגלית, המחזיקה במניות של חברה גרמנית, המחזיקה גם היא במניות של תאגיד גרמני אחר. בית המשפט קבע פוזיטיבית, שאין בחברות אלה נכסים ושלא היו בה נכסים המוחזקים עבור מר פישמן - לא לפני תחילת הליכי פשיטת הרגל של מר פישמן ולא לאחר מכן . למעשה, בית המשפט קבע שבחברות הללו אין כלל נכסים, למעט חובות של בעלי המניות הקודמים אשר לגביהם קבע בית המשפט פוזיטיבית שהם לא שייכים ולא היו מעולם שייכים למר פישמן.

"בית המשפט גם קבע שהנאמן לא הביא ראיה כלשהי, המצביעה על כך שמר פישמן בנה אי פעם מערך של חברות על מנת להסתיר נכסים כלשהם מנושיו. במאמר מוסגר נציין שהנאמן הגיש בעבר תביעה לגבי נכסים כאלה בגרמניה, אשר נדחתה .

"על אף שבית המשפט קבע שאין בחברה נכסים. על אף שבית המשפט לא קבע שקיים הסכם כלשהו בין הנתבעים (אזרח גרמני ובת זוגו) לבין מר פישמן (או אפילו שמר פישמן הכיר את הנתבעים); ועל אף שבית המשפט עצמו אומר שמדובר בטענה מוזרה קבע בית המשפט שעל הנתבעים (האזרח הגרמני ובת זוגו) להעביר את החברות לעו"ד בנקל, משום שהוא סבור שחברות אלה נרכשו על ידי הנתבעים על מנת שבעתיד הן יקלטו לתוכן נכסים עבור מר פישמן. קביעתו זו נבעה בעיקר מכך שהוא הגיע למסקנה שהנתבעים רכשו את החברות משום שהם רצו להסתיר דבר מה; משום שהנתבעים לא הסבירו מה הם רצו להסתיר; ומשום שהנתבעים לא הביאו עדים אחרים שיכולים היו לשפוך אור על העובדות; לכן, העדיף בית המשפט את האפשרות שאותו דבר מה שאותו רצו להסתיר הנו קשור במר פישמן. יצויין, כי לא זייפנו מסמך כלשהו.

"לדעתנו פסק הדין הינו שגוי ועדיין ניתן לערער עליו. כך או כך, גם אם פסק הדין יוותר על כנו, אין בו כדי להועיל לקופת הנושים מאחר ואין בפסק הדין שום קביעה שמר פישמן מחזיק נכסים כלשהם שאינם ידועים לנאמן; ואין בפסק הדין קביעה כלשהי שהנתבעים ו/או מאן דהוא אחר מחזיקים עבור מר פישמן נכסים כלשהם. להפך: נקבע מפורשות שלא הובאו ראיות לכך שקיימים נכסים כאלו".

עו"ד יוסי בנקל מסר בתגובה לדברים כי "בית המשפט באנגליה עשה מלאכתו נאמנה ואישר בפסק דין מפורט ומעמיק את שטענתי כל הדרך, כי אליעזר פישמן וילדיו עשו כל שלאל ידם להסתיר חלקים מנכסים, מהישג ידם של נושיו".

גילוי מלא: אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון גלובס.

עוד כתבות

מאיר שמיר / צילום: כדיה לוי

קבוצה הכוללת את מאיר שמיר מתמודדת על רכישת חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד

חברת האסתטיקה הרפואית, שייסד משה מזרחי עומדת למכירה תמורת כמיליארד דולר, איבדה 85% מהשווי בשיא ● מלבד שמיר, שחבר למנהלי אינמוד ומשקיעים נוספים בניסיון רכישה, מתמודדת על רכישת אינמוד גם קרן השקעות מדרום קוריאה

קניון אם הדרך / צילום: בר - אל

קניון M הדרך עומד שוב למכירה, וזאת הסיבה

חברת אוסטרליה ישראל של האחים ניומן ושלומי עקריש העמידה למכירה את החזקותיה בקניון ובנכס מסחרי נוסף בעפולה ● על פי ההערכות, המכירה נובעת מרצון לנקות את החברה לקראת מיזוג אפשרי עם אספן, וכן למימון רכישת מניות השליטה בחברת הנדל"ן

פסטיבל הפנסים בשנגחאי, סין. שפל ילודה / צילום: Reuters, Zhou junxiang

כלכלות במשבר דמוגרפי: מי יחליף את הילדים שלא נולדים

האוכלוסייה מזדקנת ובמקביל מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות ● ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק פיקטה, סבורה ששני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש: "לישראל כדאי להשקיע ברובוטים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים"

פרופ' אסף מידני / צילום: עמית שטראוס

הרשות השנייה מינתה חמישה דירקטורים חדשים מטעם הציבור בערוצי הטלוויזיה

אילת אליאב ודניאל בוטוין מונו לדירקטורים בחדשות 13, פרופ' אסף מידני וד"ר מיכל שפירא מונו לדירקטורים בחדשות 12, ופרופ' אילן אבישר מונה לדירקטור בערוץ עכשיו 14

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד מועמדת למכירה; אלו המתחרות עליה

על העסקה מתחרות קרן קוריאנית וקבוצת משקיעים ישראלית, כאשר המחירים שהוצעו משקפים פרמיה של 15%-25% על מחיר המניה בנאסד"ק ושווי של כמיליארד דולר ● המניה רחוקה מאוד מהשיא שרשמה ב-2021, אך עדיין נסחרת בתשואה של 98% ביחס למחיר ההנפקה שלה

ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה

למד בישיבה, היה בן בית אצל אהרן ברק - והופך אופציות של חברות לתרומות במיליונים

"כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה גייסתי קרן לסטארט־אפים ברמאללה. עזרנו בהקמה, והשקענו בחברות פלסטיניות. שום חברה לא שרדה" ● שיחה קצרה עם ידין קאופמן, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט־אפים למטרות אימפקט

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי מחר במסחר, והאנליסטים מעריכים - מניות הטכנולוגיה שירוויחו בגדול

השבוע ייפתח בצל הערכות הולכות וגוברות שארה"ב תתקוף באיראן ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת למקטע קריטי, עם דיווחים של ארבע מתוך "שבע המופלאות" ● הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית שלו, אך המשקיעים יתמקדו בחששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● וגם: במרקטוואץ' מסמנים חמש מניות טכנולוגיה שהאנליסטים צופים שירוויחו בגדול ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

ועדת החקירה בפרשת הצוללות מצאה: ליקויים ברכש במיליארדים והחלטות שסיכנו את ביטחון המדינה

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, מצאה "ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים" ● על המוקד: המל"ל, חיל הים, משרד הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: Reuters

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רן גואילי ז''ל

בבית קברות ברצועה: מבצע רחב היקף לאיתור רן גואילי

גורמים בישראל: בלילה אחד אלפים נרצחו בידי המשטר באיראן, טבח בממדים שקשה לדמיין ● צה"ל תקף מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון ● בתוך הקו הצהוב ובאופן מסודר: כך תומכת ישראל במיליציה של חוסאם אל-אסטל ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● חטיבה 7 השלימה השמדת תוואי תת-קרקעי באורך של כ-4 ק"מ בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

דיווח איראני: "חמינאי עבר לבונקר תת קרקעי מחשש לתקיפה אמריקאית"

על רקע פריסת הכוחות של צבא ארה"ב במזרח התיכון, גורם איראני בכיר מזהיר: "אנו מקווים שהתגבור הצבאי הזה אינו מיועד לעימות ממשי" ● בחברת התעופה הצרפתית אייר פראנס החליטו להמתין עם ההחלטה הסופית לגבי ביטול הטיסות לישראל והערכת מצב סופית תתקיים היום ● דובר משרד ההגנה האיראני: "כוח הטילים של איראן גדל מאז מלחמת 12 הימים" ● חמינאי עבר לבונקר תת קרקעי, בנו קיבל לידיו את הניהול השוטף ● דיווחים שוטפים 

המיתוג החדש של אגד / צילום: קבוצת אגד

קבוצת אגד יוצאת במהלך מיתוג מחדש בהשקעה של מיליוני שקלים

אגד משיקה זהות מותגית חדשה תחת המסר "Flexibility in Motion", במטרה לשקף את השינוי מקואופרטיב תחבורה ישראלי לקבוצה גלובלית עם מספר זרועות ● המהלך, שכולל גם לוגון חדש, בוצע באמצעות Eureka, יחידת המיתוג העצמאית מקבוצת גיתם BBDO

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

סאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: AP, Charles Rex Arbogast

המניה שלה לא זזה: מה עובר על מיקרוסופט והאם היא תצליח לסגור את הפער

איך קורה שמיקרוסופט, שהייתה מהראשונות לזהות את מהפכת הבינה המלאכותית, מוצאת את עצמה משתרכת מאחורי גוגל ואמזון? ● בין הסיבות: עיכובים קריטיים בפיתוח שבבים עצמאיים, תלות גוברת ב–OpenAI של סם אלטמן וצניחה בנתח השוק של קופיילוט ● האם המודל העסקי המנצח יצליח להציל את המניה המדשדשת?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חגיגה בבנקים: כמה הכניסו להם העמלות במחצית הראשונה של 2025?

החגיגה בבורסה מנפחת את עמלות ניירות הערך בבנקים: דוח הפיקוח על הבנקים מגלה כי ההכנסות מהעמלות שגבו הבנקים ממשקי בית ומעסקים קטנים בששת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו ב-3.1 מיליארד שקל

הפנטהאוז ברחוב חושן 12 בנס ציונה

"ביקוש לשכונה": בכמה נמכר פנטהאוז בנס ציונה?

ברחוב חושן בשכונת הדגל בנס ציונה נמכר פנטהאוז בן 5 חדרים, בשטח של 127 מ"ר עם שתי מרפסות בקומה החמישית תמורת 5.4 מיליון שקל ● מחירי פנטהאוזים בבנייה רוויה בעיר מגיעים עד ל־6.5 מיליון שקל, אך שטחם גדול מבעסקה זאת

דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאיים במכס של 100% על קנדה אם תחתום על הסכם סחר עם סין

הנשיא מחריף את המתיחות עם קנדה, מכנה את ראש הממשלה קרני "מושל" ומאיים במכסים של 100% במידה ואוטווה תחתום על הסכם עם הסינים ● האיום של טראמפ מגיע שבוע לאחר שהציג עמדה מפויסת ואמר כי על קנדה להגיע לעסקה עם סין

מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

ועדת הכנסת צפויה לדון השבוע בהצעת החוק של ח"כ בוארון, ולפיה ועדה ציבורית תקבע את שכר נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי כאחוז משכר נשיא המדינה ● על רקע ההערכות כי ההצעה תוביל לפגיעה בשכר השופטים, בהנהלת בתי המשפט מתריעים: השכר מבטא את האינטרס בעצמאות השופטים, ופגיעה בו תשליך על איכות השירות לציבור"

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

יחס החוב לתוצר של הממשלה עמד ב-2025 על 68.6% - עלייה של 0.9% משנת 2024 ● העלייה, מטבע הדברים, מיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה, אך נראה כי הדרך לירידה משמעותית, גם בזמן הפסקת האש, עוד ארוכה ● נגיד בנק ישראל: "אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה"

רכב צה''לי בדרך לכיוון הגבול עם עזה / אילוסטרציה: Associated Press, Ohad Zwigenberg

בעלי החברה הביטחונית הכי חשאית בת"א מכר מניות ב-345 מיליון שקל

דניאל בלום, בעל השליטה בחברת מוצרי המיגון פמס, ניצל את הזינוק במחיר המניה כדי למכור נתח מהחזקותיו  ● גם לאחר המהלך ימשיך בלום להחזיק במעל מחצית מהמניות ובשווי של 1.35 מיליארד שקל ● בחודשים ינואר-ספטמבר רשמה פמס רווח של 31 מיליון דולר