גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשד להברחת נכסים, בקדייטינג ועדות שקר: בית המשפט באנגליה חשף את השיטות של אליעזר פישמן ומשפחתו

בית המשפט הגבוה לנושאים כלכליים באנגליה קבע כי פישמן פעל להסתרת מבנה החזקות ● כך הקים פישמן מבנה החזקות באמצעות אזרחים זרים שהיוו גורמי קש ● פישמן ומשפחתו בתגובה: "הנאמן לא הביא ראיה שמר פישמן בנה מערך של חברות על מנת להסתיר נכסים מנושיו"

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

בית המשפט הגבוה לנושאים כלכליים באנגליה קבע בימים האחרונים כי איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן הקים מבנה חברות זרות שמטרתו להסתיר נכסים שברשותו. זאת, דרך החזקת המבנה על ידי אזרחים זרים כאנשי קש. בית המשפט קבע כי אין נכסים ידועים בידי החברה.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים הסתירו הלוואות שלקחו בסכום של 800 אלף יורו שקיבלו מהחברה שהיום בבעלות אנשי הקש בכך. בית המשפט קבע כי הילדים חתמו בשנת 2019 על מסמכי הלוואה תוך שינוי התאריך (תארוך התאריך) של ההלוואה המקורית. נקבע כי תארוך מועד ההלוואה נועד ליצור מצג מטעה.

לאור קביעות אלו, מבנה ההחזקות שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה" ושהינו בלב המחלוקת, יועבר לטובת קופת פשיטת הרגל.

בית המשפט קבע כי "העסקה נעשתה על מנת להסתיר נכסים. בהיעדר ראיות לנכסים שהוחזקו בידי החברה האנגלית או הגרמנית ביום העסקה, אז היתה כוונה להסתיר את הבעלות, עולה כי ההסתרה המיועדת נועדה לצורך נכסים שיועברו לחברות".

ההחלטה ניתנה לאחר הליך בן שלוש שנים שהתנהל באנגליה על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן, עו"ד יוסי בנקל ממשרד עורכי הדין שבלת, להעברת זכויות מבנה ההחזקות לקופת פשיטת הרגל. הנאמן ניהל חקירה מקיפה וחוצת גבולות במטרה לאתר נכסים שהבריח פישמן והפעיל לשם כך את חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב. בעקבות ממצאי החקירה הגיש עו"ד בנקל את התביעה באנגליה למתן צו הצהרתי להעברת מבנה החזקות שהוקם עבור פישמן לקופת פשיטת הרגל.

עוד נקבע כי ילדיו ענת מניפז, אייל פישמן ורונית פישמן-אופיר, כשבראשם מניפז - שינו תאריך חתימה על הסכם הלוואה כדי להסתיר את נכסי החברה שהוחזקה עבור אביהם, בכך שחתמו בדיעבד על הסכם ההלוואה.

פישמן לא העיד במשפט, לאחר שנטען כי אינו יכול להעיד בשל מצבו הרפואי. מי שכן העידו היו הבת מניפז, הנאמן עו"ד בנקל, והבעלים של בלאק קיוב ד"ר אבי ינוס.

כך בוצעה הסתרת נכסיו של פישמן

לפי קביעת בית המשפט האנגלי, דמות מפתח מרכזית מאחורי הסתרת מבנה החברות הוא מרכוס ריסה, עו"ד גרמני בשנות ה-60 לחייו ואיש אמונו של פישמן. עו"ד ריסה הקים מבני החזקות שנועדו להסתיר נכסים ואת זהות בעליהם, הוא היה מעורב במשך שנים בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת איש העסקים הישראלי היה הלקוח היחיד שלו.

בית המשפט קבע כי עו"ד ריסה; אוליבר קריידר, אזרח גרמני ובעל קשרים ענפים עם פישמן ומשפחתו; ושלמה כץ, אחיינו של פישמן המתגורר בברלין שנים רבות - היו אחראים למבנה ההחזקות שנועד להסתיר את הנכסים של פישמן.

בהחלטתו תיאר בית המשפט דברים שאמר ריסה לסוכן בלאק קיוב. בין היתר, אמר ריסה כי למרות שפישמן הוכרז פושט רגל, בפועל נותרו בידיו נכסים בשווי של כ-20 מיליון אירו, שבהם עו"ד ריסה המשיך לטפל עבורו. עוד אמר עו"ד ריסה כי בני משפחת פישמן מסתירים נכסים בשווי של 20-30 מיליון אירו, אך נמנעו מלעשות בהם שימוש, וזאת בשל פעולות שננקטו על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן.

בית המשפט האנגלי מתאר בהחלטתו כיצד הוחזק מבנה החברות על ידי פישמן. לפי ההחלטה, מירלה ילנה הלבט, אזרחית רומניה בשנות ה-30 לחייה המתגוררת בספרד נרשמה כאשת קש - כבעלים ודירקטורית יחידה בחברת ההחזקות "איסט ווסט אנגליה". החברה הוקמה בספטמבר 2016, והלבוט עמדה בראש מבנה החברות. הלבוט החזיקה את החברה עבור בן זוגה, ויליבאד דיקאוטשיץ', אזרח גרמני המתגורר עימה בספרד והוא החזיק עבור פישמן כפי שנקב עבהחלטת בית המשפט.

מספר חודשים לפני שניתן צו כינוס הנכסים לפישמן, וחודש לאחר פתיחת "איסט ווסט אנגליה", קיבלה האחרונה בחינם את מניותיה של "איסט ווסט גרמניה", המאוגדת בגרמניה. החברה הגרמנית הוחזקה עד אותה עת על ידי ילדיו של פישמן, קריידר ואיש עסקים ישראלי בשם יוסף שטיינמן.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים לוו מאות אלפי אירו מ"איסט ווסט גרמניה". בית המשפט קבע כי על מנת למנוע את החזר ההלוואות, הם תיעדו תאריכים מאוחרים להסכמי ההלוואה בדיעבד (Back Dating). זאת, על מנת לייצר מצג שווא - הן בפני הנאמן בנקל והן בפני בית המשפט האנגלי - שלפיו לא ניתן לדרוש את פירעון ההלוואה בעת הזו.

המימון של הבת: "עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה"

בית המשפט קבע כי ענת מניפז, עורכת דין במקצועה, העידה עדות שקר במסגרת חקירתה נגדית כאשר הוצגו לה נסיבות עריכת הסכמי ההלוואה. שטיינמן שהיה שותף בחברה והתבקש לחתום על מסמך ההלוואה עם תאריך מאוחר להלוואה, סירב לעשות זאת. "לא יכולתי לקבל את עדותה (של מניפז, נ' ש') בנושא", קבע השופט. "מצאתי שהיא שינתה את התאריך על הסכם ההלוואה ומצאתי גם שהיא הייתה צריכה להבין כי היא מסרה עדות שאינה אמת לבית המשפט וכי עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה".

אחת הראיות שחיזקו את החלטתו של השופט היא כי בתו של פישמן מימנה את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך האנגלי עוד משלביו המוקדמים, וכי לצורך כך הושקעו על ידה, כך לפי גרסתה, מאות אלפי לירות שטרלינג. מהחלטתה לממן עלויות של הליך משפטי שהיא אינה צד לו, הסיק בית המשפט כי היא בעלת אינטרס כלכלי בהליך האנגלי.

ביהמ"ש קבע כי השילוב של תזמון ביצוע עסקת מכירת מניות החברה הגרמנית לחברה האנגלית סמוך למועד מתן צו הכינוס, העניין הרב שבני משפחת פישמן גילו בהליך, וכן העובדה שמניפז בחרה לממן את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך - מעידים כי אותו צד שלישי שעבורו הוקם מבנה ההחזקות (שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה") הוא פישמן.

בית המשפט קבע עוד כי לא ניתן להסתמך על עדותם של הלבט, דיקאוטשיץ ומניפז. "דיקאטושיץ' קיבל תשלום מעו"ד ריסה ומקריידר על מעורבותו בעסקה. מצאתי שהעסקה תוכננה על ידי כץ, רוסה וקריידר", נקבע.

בית המשפט קבע כי פישמן פעל להסתרת נכסים מהנאמן באמצעות מבנה ההחזקות: "אני קובע כי דיקאטושיץ' החזיק את הזכויות בחברת איסט אנד ווסט אנגליה וגרמניה מטעם פישמן". והוסיף כי "המשמעות המשפטית היא כי גב' הלבט החזיקה את הזכויות של דיקאטושיץ' והוא החזיק עבור פישמן".

אחת הראיות המרכזיות בהליך באנגליה היו תמלילי שיחות של סוכן בלאק קיוב עם עו"ד ריסה. על בסיס השיחות קבע ביהמ"ש, כי ריסה הקים בעבר מבני החזקות שנועדו להסתרת נכסים, תוך טשטוש זהות בעלי הנכסים האמיתיים; כי ריסה היה מעורב במשך שנים רבות בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת היה איש העסקים הישראלי הלקוח היחיד שלו; וכי פישמן המשיך להיות לקוח של עו"ד ריסה לאחר הכרזתו כפושט רגל והמשיך לפעול בענייניו גם בשנת 2018.

איך ישליך פסק הדין על הליך פשיטת הרגל בישראל?

פסק הדין האנגלי ישפיע בצורה ישירה על ההכרעה בערעור התלוי ועומד בבית המשפט העליון שהגיש הנאמן עו"ד בנקל נגד הסדר הנושים שאושר לבני משפחת פישמן.

הקביעות של בית המשפט האנגלי יקימו אפשרות לנאמן לפתוח בהליכים נוספים כדי לנסות ולאתר נכסים שבידי מבנה ההחזקות. בנוסף, הממצאים שנקבעו מהווים הפרה של החובות הקיימות לפי פקודת פשיטת הרגל מצידו של פישמן, בהן העלמת נכסים מפני הנושים והסתרת מידע מהנאמן, אשר קיימת סנקציה פלילית בצידן.

הנאמן עו"ד יוסי בנקל הגיש היום (ב') הודעה לשופטת לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת בית המשפט באנגליה. "הלכה למעשה פסק הדין בהליך האנגלי מאשש את טענות הנאמן במסגרת בקשת הנאמנות, לפיהן עסקינן בחייב חסר תום לב באופן מובהק, אשר בעוד מן העבר האחד יצר מצג שווא, לפיו הוא נכון לשתף פעולה בכל עניין וכי נכסיו פרוסים בפני הנאמן, הרי שמן העבר השני הוא פעל ופועל באופן שיטתי, באמצעות נאמנים ואנשי קש זרים וישראלים, במטרה להסתיר ולהבריח נכסים מנושיו", כתב הנאמן. עוד הבהיר כי בכוונתו "בעתיד בקשות נוספות, בתיאום עם הכונס הרשמי, לצורך איתור נכסיו המוכמנים של החייב, ומיצוי הדין עם הגורמים שסייעו לו בכך".

הדיון בהליך קבוע לשופטת עבודי ליום רביעי הקרוב ה-7 באפריל. במקביל, לדיון תתייצב לראשונה יעל פישמן, פרודתו של אייל פישמן, בנו של אליעזר פישמן, שביקשה להצטרף כצד בהליך פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו של פישמן האב. "להליכים בתיק זה השלכה על חלוקת הרכוש בין מר אייל פישמן לבין המבקשת", כתבה עו"ד יהודית מייזלס מומחית בדיני משפחה המייצגת את יעל פישמן במסגרת בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

תגובת אליעזר פישמן וילדיו

"כל מי שקורא את פסק הדין שניתן באנגליה מבין מיד שמדובר ב"ניצחון פירוס" של הנאמן ושההליך לא הניב דבר לקופת הנושים. פסק הדין מעביר לידי הנאמן מניות של חברה אנגלית, המחזיקה במניות של חברה גרמנית, המחזיקה גם היא במניות של תאגיד גרמני אחר. בית המשפט קבע פוזיטיבית, שאין בחברות אלה נכסים ושלא היו בה נכסים המוחזקים עבור מר פישמן - לא לפני תחילת הליכי פשיטת הרגל של מר פישמן ולא לאחר מכן . למעשה, בית המשפט קבע שבחברות הללו אין כלל נכסים, למעט חובות של בעלי המניות הקודמים אשר לגביהם קבע בית המשפט פוזיטיבית שהם לא שייכים ולא היו מעולם שייכים למר פישמן.

"בית המשפט גם קבע שהנאמן לא הביא ראיה כלשהי, המצביעה על כך שמר פישמן בנה אי פעם מערך של חברות על מנת להסתיר נכסים כלשהם מנושיו. במאמר מוסגר נציין שהנאמן הגיש בעבר תביעה לגבי נכסים כאלה בגרמניה, אשר נדחתה .

"על אף שבית המשפט קבע שאין בחברה נכסים. על אף שבית המשפט לא קבע שקיים הסכם כלשהו בין הנתבעים (אזרח גרמני ובת זוגו) לבין מר פישמן (או אפילו שמר פישמן הכיר את הנתבעים); ועל אף שבית המשפט עצמו אומר שמדובר בטענה מוזרה קבע בית המשפט שעל הנתבעים (האזרח הגרמני ובת זוגו) להעביר את החברות לעו"ד בנקל, משום שהוא סבור שחברות אלה נרכשו על ידי הנתבעים על מנת שבעתיד הן יקלטו לתוכן נכסים עבור מר פישמן. קביעתו זו נבעה בעיקר מכך שהוא הגיע למסקנה שהנתבעים רכשו את החברות משום שהם רצו להסתיר דבר מה; משום שהנתבעים לא הסבירו מה הם רצו להסתיר; ומשום שהנתבעים לא הביאו עדים אחרים שיכולים היו לשפוך אור על העובדות; לכן, העדיף בית המשפט את האפשרות שאותו דבר מה שאותו רצו להסתיר הנו קשור במר פישמן. יצויין, כי לא זייפנו מסמך כלשהו.

"לדעתנו פסק הדין הינו שגוי ועדיין ניתן לערער עליו. כך או כך, גם אם פסק הדין יוותר על כנו, אין בו כדי להועיל לקופת הנושים מאחר ואין בפסק הדין שום קביעה שמר פישמן מחזיק נכסים כלשהם שאינם ידועים לנאמן; ואין בפסק הדין קביעה כלשהי שהנתבעים ו/או מאן דהוא אחר מחזיקים עבור מר פישמן נכסים כלשהם. להפך: נקבע מפורשות שלא הובאו ראיות לכך שקיימים נכסים כאלו".

עו"ד יוסי בנקל מסר בתגובה לדברים כי "בית המשפט באנגליה עשה מלאכתו נאמנה ואישר בפסק דין מפורט ומעמיק את שטענתי כל הדרך, כי אליעזר פישמן וילדיו עשו כל שלאל ידם להסתיר חלקים מנכסים, מהישג ידם של נושיו".

גילוי מלא: אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון גלובס.

עוד כתבות

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בקריאה ראשונה: הכנסת תצביע הערב על אישור תקציב המדינה

הצעת התקציב וחוק ההסדרים יעלו הערב להצעה בקריאה ראשונה בכנסת ● ההערכות הן שלמפלגות הקואליציה יהיה הרוב הדרוש ● השלב הבא טרם האישור הסופי: הכרעה אילו רפורמות יישארו בפנים, ואילו יפוצלו

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה