גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשד להברחת נכסים, בקדייטינג ועדות שקר: בית המשפט באנגליה חשף את השיטות של אליעזר פישמן ומשפחתו

בית המשפט הגבוה לנושאים כלכליים באנגליה קבע כי פישמן פעל להסתרת מבנה החזקות ● כך הקים פישמן מבנה החזקות באמצעות אזרחים זרים שהיוו גורמי קש ● פישמן ומשפחתו בתגובה: "הנאמן לא הביא ראיה שמר פישמן בנה מערך של חברות על מנת להסתיר נכסים מנושיו"

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

בית המשפט הגבוה לנושאים כלכליים באנגליה קבע בימים האחרונים כי איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן הקים מבנה חברות זרות שמטרתו להסתיר נכסים שברשותו. זאת, דרך החזקת המבנה על ידי אזרחים זרים כאנשי קש. בית המשפט קבע כי אין נכסים ידועים בידי החברה.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים הסתירו הלוואות שלקחו בסכום של 800 אלף יורו שקיבלו מהחברה שהיום בבעלות אנשי הקש בכך. בית המשפט קבע כי הילדים חתמו בשנת 2019 על מסמכי הלוואה תוך שינוי התאריך (תארוך התאריך) של ההלוואה המקורית. נקבע כי תארוך מועד ההלוואה נועד ליצור מצג מטעה.

לאור קביעות אלו, מבנה ההחזקות שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה" ושהינו בלב המחלוקת, יועבר לטובת קופת פשיטת הרגל.

בית המשפט קבע כי "העסקה נעשתה על מנת להסתיר נכסים. בהיעדר ראיות לנכסים שהוחזקו בידי החברה האנגלית או הגרמנית ביום העסקה, אז היתה כוונה להסתיר את הבעלות, עולה כי ההסתרה המיועדת נועדה לצורך נכסים שיועברו לחברות".

ההחלטה ניתנה לאחר הליך בן שלוש שנים שהתנהל באנגליה על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן, עו"ד יוסי בנקל ממשרד עורכי הדין שבלת, להעברת זכויות מבנה ההחזקות לקופת פשיטת הרגל. הנאמן ניהל חקירה מקיפה וחוצת גבולות במטרה לאתר נכסים שהבריח פישמן והפעיל לשם כך את חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב. בעקבות ממצאי החקירה הגיש עו"ד בנקל את התביעה באנגליה למתן צו הצהרתי להעברת מבנה החזקות שהוקם עבור פישמן לקופת פשיטת הרגל.

עוד נקבע כי ילדיו ענת מניפז, אייל פישמן ורונית פישמן-אופיר, כשבראשם מניפז - שינו תאריך חתימה על הסכם הלוואה כדי להסתיר את נכסי החברה שהוחזקה עבור אביהם, בכך שחתמו בדיעבד על הסכם ההלוואה.

פישמן לא העיד במשפט, לאחר שנטען כי אינו יכול להעיד בשל מצבו הרפואי. מי שכן העידו היו הבת מניפז, הנאמן עו"ד בנקל, והבעלים של בלאק קיוב ד"ר אבי ינוס.

כך בוצעה הסתרת נכסיו של פישמן

לפי קביעת בית המשפט האנגלי, דמות מפתח מרכזית מאחורי הסתרת מבנה החברות הוא מרכוס ריסה, עו"ד גרמני בשנות ה-60 לחייו ואיש אמונו של פישמן. עו"ד ריסה הקים מבני החזקות שנועדו להסתיר נכסים ואת זהות בעליהם, הוא היה מעורב במשך שנים בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת איש העסקים הישראלי היה הלקוח היחיד שלו.

בית המשפט קבע כי עו"ד ריסה; אוליבר קריידר, אזרח גרמני ובעל קשרים ענפים עם פישמן ומשפחתו; ושלמה כץ, אחיינו של פישמן המתגורר בברלין שנים רבות - היו אחראים למבנה ההחזקות שנועד להסתיר את הנכסים של פישמן.

בהחלטתו תיאר בית המשפט דברים שאמר ריסה לסוכן בלאק קיוב. בין היתר, אמר ריסה כי למרות שפישמן הוכרז פושט רגל, בפועל נותרו בידיו נכסים בשווי של כ-20 מיליון אירו, שבהם עו"ד ריסה המשיך לטפל עבורו. עוד אמר עו"ד ריסה כי בני משפחת פישמן מסתירים נכסים בשווי של 20-30 מיליון אירו, אך נמנעו מלעשות בהם שימוש, וזאת בשל פעולות שננקטו על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן.

בית המשפט האנגלי מתאר בהחלטתו כיצד הוחזק מבנה החברות על ידי פישמן. לפי ההחלטה, מירלה ילנה הלבט, אזרחית רומניה בשנות ה-30 לחייה המתגוררת בספרד נרשמה כאשת קש - כבעלים ודירקטורית יחידה בחברת ההחזקות "איסט ווסט אנגליה". החברה הוקמה בספטמבר 2016, והלבוט עמדה בראש מבנה החברות. הלבוט החזיקה את החברה עבור בן זוגה, ויליבאד דיקאוטשיץ', אזרח גרמני המתגורר עימה בספרד והוא החזיק עבור פישמן כפי שנקב עבהחלטת בית המשפט.

מספר חודשים לפני שניתן צו כינוס הנכסים לפישמן, וחודש לאחר פתיחת "איסט ווסט אנגליה", קיבלה האחרונה בחינם את מניותיה של "איסט ווסט גרמניה", המאוגדת בגרמניה. החברה הגרמנית הוחזקה עד אותה עת על ידי ילדיו של פישמן, קריידר ואיש עסקים ישראלי בשם יוסף שטיינמן.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים לוו מאות אלפי אירו מ"איסט ווסט גרמניה". בית המשפט קבע כי על מנת למנוע את החזר ההלוואות, הם תיעדו תאריכים מאוחרים להסכמי ההלוואה בדיעבד (Back Dating). זאת, על מנת לייצר מצג שווא - הן בפני הנאמן בנקל והן בפני בית המשפט האנגלי - שלפיו לא ניתן לדרוש את פירעון ההלוואה בעת הזו.

המימון של הבת: "עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה"

בית המשפט קבע כי ענת מניפז, עורכת דין במקצועה, העידה עדות שקר במסגרת חקירתה נגדית כאשר הוצגו לה נסיבות עריכת הסכמי ההלוואה. שטיינמן שהיה שותף בחברה והתבקש לחתום על מסמך ההלוואה עם תאריך מאוחר להלוואה, סירב לעשות זאת. "לא יכולתי לקבל את עדותה (של מניפז, נ' ש') בנושא", קבע השופט. "מצאתי שהיא שינתה את התאריך על הסכם ההלוואה ומצאתי גם שהיא הייתה צריכה להבין כי היא מסרה עדות שאינה אמת לבית המשפט וכי עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה".

אחת הראיות שחיזקו את החלטתו של השופט היא כי בתו של פישמן מימנה את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך האנגלי עוד משלביו המוקדמים, וכי לצורך כך הושקעו על ידה, כך לפי גרסתה, מאות אלפי לירות שטרלינג. מהחלטתה לממן עלויות של הליך משפטי שהיא אינה צד לו, הסיק בית המשפט כי היא בעלת אינטרס כלכלי בהליך האנגלי.

ביהמ"ש קבע כי השילוב של תזמון ביצוע עסקת מכירת מניות החברה הגרמנית לחברה האנגלית סמוך למועד מתן צו הכינוס, העניין הרב שבני משפחת פישמן גילו בהליך, וכן העובדה שמניפז בחרה לממן את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך - מעידים כי אותו צד שלישי שעבורו הוקם מבנה ההחזקות (שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה") הוא פישמן.

בית המשפט קבע עוד כי לא ניתן להסתמך על עדותם של הלבט, דיקאוטשיץ ומניפז. "דיקאטושיץ' קיבל תשלום מעו"ד ריסה ומקריידר על מעורבותו בעסקה. מצאתי שהעסקה תוכננה על ידי כץ, רוסה וקריידר", נקבע.

בית המשפט קבע כי פישמן פעל להסתרת נכסים מהנאמן באמצעות מבנה ההחזקות: "אני קובע כי דיקאטושיץ' החזיק את הזכויות בחברת איסט אנד ווסט אנגליה וגרמניה מטעם פישמן". והוסיף כי "המשמעות המשפטית היא כי גב' הלבט החזיקה את הזכויות של דיקאטושיץ' והוא החזיק עבור פישמן".

אחת הראיות המרכזיות בהליך באנגליה היו תמלילי שיחות של סוכן בלאק קיוב עם עו"ד ריסה. על בסיס השיחות קבע ביהמ"ש, כי ריסה הקים בעבר מבני החזקות שנועדו להסתרת נכסים, תוך טשטוש זהות בעלי הנכסים האמיתיים; כי ריסה היה מעורב במשך שנים רבות בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת היה איש העסקים הישראלי הלקוח היחיד שלו; וכי פישמן המשיך להיות לקוח של עו"ד ריסה לאחר הכרזתו כפושט רגל והמשיך לפעול בענייניו גם בשנת 2018.

איך ישליך פסק הדין על הליך פשיטת הרגל בישראל?

פסק הדין האנגלי ישפיע בצורה ישירה על ההכרעה בערעור התלוי ועומד בבית המשפט העליון שהגיש הנאמן עו"ד בנקל נגד הסדר הנושים שאושר לבני משפחת פישמן.

הקביעות של בית המשפט האנגלי יקימו אפשרות לנאמן לפתוח בהליכים נוספים כדי לנסות ולאתר נכסים שבידי מבנה ההחזקות. בנוסף, הממצאים שנקבעו מהווים הפרה של החובות הקיימות לפי פקודת פשיטת הרגל מצידו של פישמן, בהן העלמת נכסים מפני הנושים והסתרת מידע מהנאמן, אשר קיימת סנקציה פלילית בצידן.

הנאמן עו"ד יוסי בנקל הגיש היום (ב') הודעה לשופטת לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת בית המשפט באנגליה. "הלכה למעשה פסק הדין בהליך האנגלי מאשש את טענות הנאמן במסגרת בקשת הנאמנות, לפיהן עסקינן בחייב חסר תום לב באופן מובהק, אשר בעוד מן העבר האחד יצר מצג שווא, לפיו הוא נכון לשתף פעולה בכל עניין וכי נכסיו פרוסים בפני הנאמן, הרי שמן העבר השני הוא פעל ופועל באופן שיטתי, באמצעות נאמנים ואנשי קש זרים וישראלים, במטרה להסתיר ולהבריח נכסים מנושיו", כתב הנאמן. עוד הבהיר כי בכוונתו "בעתיד בקשות נוספות, בתיאום עם הכונס הרשמי, לצורך איתור נכסיו המוכמנים של החייב, ומיצוי הדין עם הגורמים שסייעו לו בכך".

הדיון בהליך קבוע לשופטת עבודי ליום רביעי הקרוב ה-7 באפריל. במקביל, לדיון תתייצב לראשונה יעל פישמן, פרודתו של אייל פישמן, בנו של אליעזר פישמן, שביקשה להצטרף כצד בהליך פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו של פישמן האב. "להליכים בתיק זה השלכה על חלוקת הרכוש בין מר אייל פישמן לבין המבקשת", כתבה עו"ד יהודית מייזלס מומחית בדיני משפחה המייצגת את יעל פישמן במסגרת בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

תגובת אליעזר פישמן וילדיו

"כל מי שקורא את פסק הדין שניתן באנגליה מבין מיד שמדובר ב"ניצחון פירוס" של הנאמן ושההליך לא הניב דבר לקופת הנושים. פסק הדין מעביר לידי הנאמן מניות של חברה אנגלית, המחזיקה במניות של חברה גרמנית, המחזיקה גם היא במניות של תאגיד גרמני אחר. בית המשפט קבע פוזיטיבית, שאין בחברות אלה נכסים ושלא היו בה נכסים המוחזקים עבור מר פישמן - לא לפני תחילת הליכי פשיטת הרגל של מר פישמן ולא לאחר מכן . למעשה, בית המשפט קבע שבחברות הללו אין כלל נכסים, למעט חובות של בעלי המניות הקודמים אשר לגביהם קבע בית המשפט פוזיטיבית שהם לא שייכים ולא היו מעולם שייכים למר פישמן.

"בית המשפט גם קבע שהנאמן לא הביא ראיה כלשהי, המצביעה על כך שמר פישמן בנה אי פעם מערך של חברות על מנת להסתיר נכסים כלשהם מנושיו. במאמר מוסגר נציין שהנאמן הגיש בעבר תביעה לגבי נכסים כאלה בגרמניה, אשר נדחתה .

"על אף שבית המשפט קבע שאין בחברה נכסים. על אף שבית המשפט לא קבע שקיים הסכם כלשהו בין הנתבעים (אזרח גרמני ובת זוגו) לבין מר פישמן (או אפילו שמר פישמן הכיר את הנתבעים); ועל אף שבית המשפט עצמו אומר שמדובר בטענה מוזרה קבע בית המשפט שעל הנתבעים (האזרח הגרמני ובת זוגו) להעביר את החברות לעו"ד בנקל, משום שהוא סבור שחברות אלה נרכשו על ידי הנתבעים על מנת שבעתיד הן יקלטו לתוכן נכסים עבור מר פישמן. קביעתו זו נבעה בעיקר מכך שהוא הגיע למסקנה שהנתבעים רכשו את החברות משום שהם רצו להסתיר דבר מה; משום שהנתבעים לא הסבירו מה הם רצו להסתיר; ומשום שהנתבעים לא הביאו עדים אחרים שיכולים היו לשפוך אור על העובדות; לכן, העדיף בית המשפט את האפשרות שאותו דבר מה שאותו רצו להסתיר הנו קשור במר פישמן. יצויין, כי לא זייפנו מסמך כלשהו.

"לדעתנו פסק הדין הינו שגוי ועדיין ניתן לערער עליו. כך או כך, גם אם פסק הדין יוותר על כנו, אין בו כדי להועיל לקופת הנושים מאחר ואין בפסק הדין שום קביעה שמר פישמן מחזיק נכסים כלשהם שאינם ידועים לנאמן; ואין בפסק הדין קביעה כלשהי שהנתבעים ו/או מאן דהוא אחר מחזיקים עבור מר פישמן נכסים כלשהם. להפך: נקבע מפורשות שלא הובאו ראיות לכך שקיימים נכסים כאלו".

עו"ד יוסי בנקל מסר בתגובה לדברים כי "בית המשפט באנגליה עשה מלאכתו נאמנה ואישר בפסק דין מפורט ומעמיק את שטענתי כל הדרך, כי אליעזר פישמן וילדיו עשו כל שלאל ידם להסתיר חלקים מנכסים, מהישג ידם של נושיו".

גילוי מלא: אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון גלובס.

עוד כתבות

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה בשנים הקרובות

על פי תחזית האוצר, הצמיחה ב־2026 צפויה להיות גבוהה מהרגיל, ולאחר מכן לשוב לקצב של 3.5% מהתוצר ● אלא שבמכון אהרון מציגים תמונה פסימית יותר, וטוענים כי ללא רפורמות מבניות במשק - היא תישחק ● על הפרק: גיוס חרדים וקידום השכלה בחברה הערבית

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

הכפלת הפטור ממע"מ נכנסה לתוקף: איך יסתיימו המהלכים הבאים של השר סמוטריץ'

בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד, שר האוצר חתם על הצו שיעלה את תקרת הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ־75 ל־150 דולר ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר מחו נגד המהלך וטענו כי יפגע בעסקים הקטנים ● המאבקים הבאים: הטלת מס רווחי יתר של 15% על הבנקים, רפורמת החלב, החזרת המס על בעלי קרקעות פנויות והטלת מס יסף על משקיעי נדל"ן

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הכוונה לסגור את גל"צ, טורקיה לא מרוצה משיתוף הפעולה של ישראל, יוון וקפריסין, ההאקרים האיראנים שהביכו את ישראל, והקבוצה היהודית שמצאה אדם ששלח עשרות מכתבים אנטישמיים ● כותרות העיתונים בעולם

יובל לנדסברג, מנכ''ל סנו הפורש / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

בית קפה בקריית שמונה / אילוסטרציה: אייל מרגולין

חנוכה שמח בצפון: ענף בתי הקפה והמסעדות רשם זינוק במכירות

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה בפעילות העסקית במהלך החג, עם בולטות בצפון הארץ

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

קיצוץ בביטוח המשלים של קופות החולים: אילו טיפולים ייצאו?

במשרד הבריאות הורו לקופות החולים להוציא מהשב"ן החזרים לנשים בלידה, כמו דולה, ייעוץ שינה לתינוק וכן עזרה לילדים עם קשיים התפתחותיים שנעזרים ברכיבה, שחייה או ספורט טיפולי ● בין ההתנגדויות: "הטיפולים המשלימים עוזרים יותר מהתרופות"

נושאת המטוסים ''שארל דה גול'', שתוחלף ע''י הספינה החדשה / צילום: Shutterstock

נושאת מטוסים גרעינית ב-10 מיליארד אירו: הפרויקט השנוי במחלוקת של מקרון

ממשלת צרפת נאבקת במשבר חוב מתמשך ונכשלת בהעברת תקציב כבר שלוש שנים, אך דווקא כעת מכריז הנשיא עמנואל מקרון על פרויקט גרנדיוזי: בניית נושאת מטוסים גרעינית חדשה בעלות של יותר מ־10 מיליארד אירו ● התזמון מעורר שאלות על סדרי העדיפויות של המדינה

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה בחסר משמעותי"

בד בבד מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה,הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות"

גלולת ההרזיה וויגובי של נובו נורדיסק / צילום: נובו נורדיסק

גלולת ההרזיה של נובו נורדיסק אושרה: מתי היא תגיע לישראל?

החברה הדנית הקדימה את המתחרה הגדולה שלה אלי לילי באישור הגלולה להרזיה בארה"ב, והמניה שלה הגיבה בעלייה ● למי המוצר מיועד, והאם נובו נורדיסק תחזור לעמדת הובלה?

אילוסטרציה: Shutterstock

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

מרכז שיטור קהילתי חיפה / צילום: בר - אל

מאות שקלים בשנה: המס העירוני החדש שישלמו תושבי חיפה

לראשונה יתווסף לחשבונות הארנונה בחיפה "היטל שמירה", שנועד למימון כוח שיטור עירוני חדש ● התעריף עומד על 2.32 שקל למ"ר, בדומה למקובל ברשויות נוספות כמו תל אביב ורעננה, לצד התייקרות הארנונה הכללית ב־1.626%

רועי דגני, מייסד אירודרום והמנכ''ל לשעבר / צילום: איל יצהר

בגלל מכרז של משרד הביטחון: רשות ני"ע פשטה על משרדי אירודרום

לפי הדיווח לבורסה, חוקרי רשות ניירות ערך ערכו חיפוש במשרדי אירודרום וחקרו בעלי תפקידים נוכחיים ולשעבר בקשר לחשדות לביצוע עבירות הקשורות לאי-דיווח בזמן על הפסד במכרז של משרד הביטחון ● לאחר הדיווח, מניית החברה נופלת ב-8%

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאספת בעלי מניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר רוצה להטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים - גבוה מהמלצת הוועדה

המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה עד לסוף העשור ● איגוד הבנקים בתגובה: "בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר קיבל החלטה שרירותית ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי"

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; נייקי עולה במסחר המוקדם, אינטל יורדת

הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט יינעל מוקדם

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

יותר מ-65 חברות תעופה חוזרת לארץ: מה זה יעשה למחירי הטיסות?

חזרת חברות התעופה הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

קניות באינטרנט. תקרת הפטור ממע''מ תוכפל / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה עומד להשתנות כבר מחר, ומי ייפגע בדרך?

מחר צפוי להיכנס לתוקף צו שמכפיל את תקרת הפטור ממע"מ, מכס ומס קנייה על חבילות ביבוא אישי, מ־75 דולר ל־150 דולר ● למה הקמעונאים נאבקים במהלך, האם זה באמת יוריד את יוקר המחיה, ומה קורה בעולם? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ממוצע המשכנתאות בנובמבר - הנמוך ביותר ב-7 החודשים האחרונים

נתוני בנק ישראל מגלים ירידות מסוימות בהיקפי המשכנתא הממוצעת שנלקחה בחודש שעבר, ואף ירידה קלה בהיקף המשכנתאות בפיגור ● ממוצע כלל המשכנתאות שנלקחו בנובמבר הגיע ל-1.023 מיליון שקל, שהוא הנמוך ביותר מאז אפריל השנה

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?

שנת 2025 הייתה מטלטלת במיוחד עבור שוק הנדל"ן: הרגולציה סביב מבצעי המימון התהדקה, היצע הדירות בשיא היסטורי, המחירים ירדו כמעט מדי חודש, ותמהילי המשכנתאות השתנו ● רגע לפני 2026, המומחים מנסים להעריך האם המגמות יימשכו או שמדובר רק בתיקון זמני