גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך מצגות אסטרטגיה כשממילא המציאות משתנה מדי יום

סמנכל"ית הכספים פנתה אלינו לעזרה: כאשר בימי קורונה המציאות משתנה מדי יום, מה שווה התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח שהכנו? איזה ערך יש לתכנון אסטרטגי בעולם שמתהפך בטווחי זמן קצרים כל כך? ומה אפשר לעשות בנדון?

למה בכלל צריך אסטרטגיה / צילום: Shutterstock
למה בכלל צריך אסטרטגיה / צילום: Shutterstock

"בטח שיש לנו בארגון תוכנית אסטרטגית", אמר לנו מנהל מערכות המידע. "אבל היא ברמת מאקרו, ברמת המצגת. שקפים יפים מאוד, אבל אני נדרש לבצע. אז אני עושה מה שאני חושב לנכון, ואני חושב שכדי להשיג את היעדים אני צריך עוד 40 עובדים". "עוד 40 עובדים?", רטנה סמנכ"לית הכספים, "אני לא יודעת מאיפה הוא מביא את זה".

שניהם, מנהל מערכות המידע וסמנכ"לית הכספים, הם עובדים ותיקים בחברה גלובלית מוכרת ומוערכת. גוף מערכות המידע בארגון גדול, מתוקצב היטב ומבוזר בשש מדינות שונות, כאשר חלק ממשימות הפיתוח, האבטחה והבדיקות מבוצע במיקור חוץ. אז מאיפה צצה הדרישה הפתאומית?

אתגרי הקורונה בשנה החולפת וגלי ההדף שמשפיעים גם על שנת העבודה הנוכחית הביאו את החברה לפנות אלינו, לצורך סיוע בתחום התכנון האסטרטגי ותרגומו לתהליכי הטמעה. המנכ"ל ביקש לבדוק אם הנהלת הארגון, זו האמונה על התכנון האסטרטגי ועל ניהול הטרנספורמציה, אכן מוכנה להתמודדות בעולם שהתהפך.

הארגון הזה לא לבד. ארגונים וחברות בעולם כולו מצאו את עצמם בשנה האחרונה מתחבטים בסוגיות שונות, שכולן סביב שאלת יישומה של האסטרטגיה הארגונית. אם המציאות משתנה מדי יום, מה המשמעות של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח בעולם שמתהפך בטווחי זמן קצרים כל כך?

את הבדיקה התחלנו, כמקובל, בשורת ראיונות מול גורמי ההנהלה. המילה "אסטרטגיה" חזרה שוב ושוב, ותמיד בחברת בת לוויה. השיחה עם כל אחת ואחד מהסמנכ"לים התחילה בשאלה: "האם יש לך תוכנית אסטרטגית?" והתשובה הייתה תמיד: "כן, אבל...."

8 רעות חולות של ואקום אסטרטגי

מציאות דומה קיימת בארגונים רבים. היכולת "לתרגם" תוכנית-על לתוכנית מפורטת, ואז לנהל את השינויים הקדחתניים של העולם המשתנה הם אתגר ארגוני משמעותי, שאין לגביו תורה סדורה ואין עדיין אף מודל ניהולי שבאמת עובד.

אולם מוביל עסקי ללא אסטרטגיה מפורטת, נדרש למעשה לנווט ליעד (לא תמיד ברור) ללא מצפן. יש לו את הכיוון הכללי, הוא יודע איפה השמש זורחת והיכן היא שוקעת. אבל יש לו גם הרבה דרכים להגיע לשם, אבל שום דבר לא מבטיח שהוא לא יאבד את הדרך או ייתקל בסכנות בלתי צפויות העלולות אף לכלותו.

מצב בו ארגון הכושל בהעברת תוכנית אסטרטגית לתוכנית פעולה, שבו התוכנית האסטרטגית אינה מפורשת ונהירה לאנשיו ואינה מנוהלת יוצר הלכה למעשה ואקום אסטרטגי. ואקום מעצם טבעו, לא יישאר ריק. במהרה הוא יתמלא בשלל מופעים, חלקם מבורכים וחלקם פחות. להלן כמה מהתופעות שבהן נתקלנו בשנה האחרונה:

1. פרשנות לוקאלית. מנהלים ועובדים בארגון יקדמו צירי פעולה ופתרונות הנתפסים על ידיהם כמשרתים את האסטרטגיה. באמת מכוונות טובות. הפרשנות הלוקאלית יכולה להתקיים ביחס לתעדוף משימות, לבחירה של טכנולוגיה כזו או אחרת, לקביעת דרכי יישום ועוד החלטות משמעותיות.

אחד המנהלים בארגון שבחנו סיפר על אירוע קיצוני, שבו יחידה עסקית לא טכנולוגית אפיינה צרכים, סגרה חוזה עם ספק טכנולוגי, יישמה והטמיעה טכנולוגיה חדשה בארגון, ללא מעורבות (או ידיעה) של אגף מערכות המידע. "המנמ"ר פגש את הפרויקט לראשונה בישיבה שבו הוצגו תוצאות הפיילוט למנכ"ל. הוא היה בהלם מוחלט", סיפר לנו.

2. האריות משתלטים. גורמים ניהוליים חזקים ואסרטיביים בארגון יספחו לעצמם תחומים שונים, יכפיפו אליהם פעילויות שהערך שלהן נתפס כגבוה, ויתנערו מאחריות בנושאים פחות נוחים או אטרקטיביים להם. מנגנון האיזונים והבלמים, חלק מהותי ביכולת הארגון לייצב את עצמו, ישתבש.

3. חוסר איזון בחלוקת משאבים. כשהמשאבים אינם נגזרים ממתאר תקציבי ברור המנוהל מול מטרות מוגדרות, הכול יכול לקרות. זוכרים את 40 העובדים הנוספים שדרש המנמ"ר? מה מונע מגורמים בארגון להזיז משאבים, לפי מצב הרוח או לפי רמת הכוח וההשפעה של הסמנכ"ל הספציפי?

4. בזבוז משאבים. ארגון הנמצא בוואקום אסטרטגי יתחיל ולא יסיים. פרויקטים יתחילו בקול תרועה רמה ויתמוססו בקול דממה דקה, משימות ייעלמו, תכולה תוגדר, ואז תוגדר שוב ואז תשונה והתקציב יזרום ויזרום ולא יהיה מי שיעצור אותו.

5. כוכבים זורחים בחושך. מובילים עסקיים שהם יזמים באופיים פורחים במציאות כזו של "המערב הפרוע". בארגון המדובר מצאנו מנהל שהיעדר מדיניות סדורה ותהליכי מעקב וניהול אפשרו לו ליישם כל פנטזיה שעלתה על דעתו. האם התחום הזה היה נחוץ והאם השקעה בו עמדה בהלימה ליעדי הארגון? זו כבר שאלה אחרת.

6. שעות של דיונים. לא על האסטרטגיה עצמה אלא על הפרשנות שלה: בוואקום אסטרטגי מתנהלים דיונים ארוכים של "למה התכוון המשורר". תילי תילים של שקפים, מצגות, מסמכים ומודלים. מטרות ישונו חדשות לבקרים, וזמן יקר ירד לטמיון.

7. עובדים שחוקים. לעבודה בסביבה של חוסר ודאות אסטרטגית יש השפעה מכרעת על העובדים. שינויי כיוון מהירים, התנעות מעייפות של פרויקטים ללא קו סיום, שינוי מיקודים לא מנוהל - כל אילו מביאים ל"פול גז בניוטרל", לתחושת מאמץ חסר תכלית ולתחושת שחיקה ומיאוס.

8. תחושת ניתוק ואובדן אמון בהנהלה. "רב החובל הלך לישון", אמרה לנו במרירות מנהלת צוות. תחושה קשה זו מציבה דגל אדום של אסטרטגיה שאינה מוגדרת עד הסוף, שעלולה להוביל לאובדן ביטחון ולחוסר אמון בהובלה.

אז מה עושים? מתרגמים

כל המנהלים בארגון, מרמת ההנהלה ועד למנהלי הקו הראשון, חייבים להשקיע זמן ומחשבה ב"תרגום" אפקטיבי ובהיר של תוכנית אסטרטגית לתוכנית פעולה מפורטת. כזו שתתרגם את החזון הארגוני לשפות של היחידות השונות ותכלול יוזמות, פרויקטים, תשתיות, ארכיטקטורה ופתרונות.

על התוכנית לבטא סדרי עדיפויות ארגוניים, להגדיר יעדים ומדדים וכן מתאר תקציבי למימוש האסטרטגיה. בתחומי התקציב אפשר לנוע, אבל הגדרה תקציבית חייבת להתבצע. על התוכנית לכלול גם מנגנון משילות, שינהל לאורך השנה את והעדכונים בתוכנית העבודה בהתאם לצרכי הארגון.

הים ימשיך להיות גבוה ולא ניתן לחזות את סוף הסערה. על כן בתשובה לצורך הפתאומי בגיוס 40 אנשים יש לומר: "הגיוסים נעשים בהתאם לתוכניות העבודה שאושרו ולפי האסטרטגיה שההנהלה אישרה ליחידה שלך". לא יותר, לא פחות. 

מיכל ברלגוסקי, דירקטורית בכירה, קבוצת נירם גיתן NGG

עוד כתבות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים