גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך מצגות אסטרטגיה כשממילא המציאות משתנה מדי יום

סמנכל"ית הכספים פנתה אלינו לעזרה: כאשר בימי קורונה המציאות משתנה מדי יום, מה שווה התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח שהכנו? איזה ערך יש לתכנון אסטרטגי בעולם שמתהפך בטווחי זמן קצרים כל כך? ומה אפשר לעשות בנדון?

למה בכלל צריך אסטרטגיה / צילום: Shutterstock
למה בכלל צריך אסטרטגיה / צילום: Shutterstock

"בטח שיש לנו בארגון תוכנית אסטרטגית", אמר לנו מנהל מערכות המידע. "אבל היא ברמת מאקרו, ברמת המצגת. שקפים יפים מאוד, אבל אני נדרש לבצע. אז אני עושה מה שאני חושב לנכון, ואני חושב שכדי להשיג את היעדים אני צריך עוד 40 עובדים". "עוד 40 עובדים?", רטנה סמנכ"לית הכספים, "אני לא יודעת מאיפה הוא מביא את זה".

שניהם, מנהל מערכות המידע וסמנכ"לית הכספים, הם עובדים ותיקים בחברה גלובלית מוכרת ומוערכת. גוף מערכות המידע בארגון גדול, מתוקצב היטב ומבוזר בשש מדינות שונות, כאשר חלק ממשימות הפיתוח, האבטחה והבדיקות מבוצע במיקור חוץ. אז מאיפה צצה הדרישה הפתאומית?

אתגרי הקורונה בשנה החולפת וגלי ההדף שמשפיעים גם על שנת העבודה הנוכחית הביאו את החברה לפנות אלינו, לצורך סיוע בתחום התכנון האסטרטגי ותרגומו לתהליכי הטמעה. המנכ"ל ביקש לבדוק אם הנהלת הארגון, זו האמונה על התכנון האסטרטגי ועל ניהול הטרנספורמציה, אכן מוכנה להתמודדות בעולם שהתהפך.

הארגון הזה לא לבד. ארגונים וחברות בעולם כולו מצאו את עצמם בשנה האחרונה מתחבטים בסוגיות שונות, שכולן סביב שאלת יישומה של האסטרטגיה הארגונית. אם המציאות משתנה מדי יום, מה המשמעות של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח בעולם שמתהפך בטווחי זמן קצרים כל כך?

את הבדיקה התחלנו, כמקובל, בשורת ראיונות מול גורמי ההנהלה. המילה "אסטרטגיה" חזרה שוב ושוב, ותמיד בחברת בת לוויה. השיחה עם כל אחת ואחד מהסמנכ"לים התחילה בשאלה: "האם יש לך תוכנית אסטרטגית?" והתשובה הייתה תמיד: "כן, אבל...."

8 רעות חולות של ואקום אסטרטגי

מציאות דומה קיימת בארגונים רבים. היכולת "לתרגם" תוכנית-על לתוכנית מפורטת, ואז לנהל את השינויים הקדחתניים של העולם המשתנה הם אתגר ארגוני משמעותי, שאין לגביו תורה סדורה ואין עדיין אף מודל ניהולי שבאמת עובד.

אולם מוביל עסקי ללא אסטרטגיה מפורטת, נדרש למעשה לנווט ליעד (לא תמיד ברור) ללא מצפן. יש לו את הכיוון הכללי, הוא יודע איפה השמש זורחת והיכן היא שוקעת. אבל יש לו גם הרבה דרכים להגיע לשם, אבל שום דבר לא מבטיח שהוא לא יאבד את הדרך או ייתקל בסכנות בלתי צפויות העלולות אף לכלותו.

מצב בו ארגון הכושל בהעברת תוכנית אסטרטגית לתוכנית פעולה, שבו התוכנית האסטרטגית אינה מפורשת ונהירה לאנשיו ואינה מנוהלת יוצר הלכה למעשה ואקום אסטרטגי. ואקום מעצם טבעו, לא יישאר ריק. במהרה הוא יתמלא בשלל מופעים, חלקם מבורכים וחלקם פחות. להלן כמה מהתופעות שבהן נתקלנו בשנה האחרונה:

1. פרשנות לוקאלית. מנהלים ועובדים בארגון יקדמו צירי פעולה ופתרונות הנתפסים על ידיהם כמשרתים את האסטרטגיה. באמת מכוונות טובות. הפרשנות הלוקאלית יכולה להתקיים ביחס לתעדוף משימות, לבחירה של טכנולוגיה כזו או אחרת, לקביעת דרכי יישום ועוד החלטות משמעותיות.

אחד המנהלים בארגון שבחנו סיפר על אירוע קיצוני, שבו יחידה עסקית לא טכנולוגית אפיינה צרכים, סגרה חוזה עם ספק טכנולוגי, יישמה והטמיעה טכנולוגיה חדשה בארגון, ללא מעורבות (או ידיעה) של אגף מערכות המידע. "המנמ"ר פגש את הפרויקט לראשונה בישיבה שבו הוצגו תוצאות הפיילוט למנכ"ל. הוא היה בהלם מוחלט", סיפר לנו.

2. האריות משתלטים. גורמים ניהוליים חזקים ואסרטיביים בארגון יספחו לעצמם תחומים שונים, יכפיפו אליהם פעילויות שהערך שלהן נתפס כגבוה, ויתנערו מאחריות בנושאים פחות נוחים או אטרקטיביים להם. מנגנון האיזונים והבלמים, חלק מהותי ביכולת הארגון לייצב את עצמו, ישתבש.

3. חוסר איזון בחלוקת משאבים. כשהמשאבים אינם נגזרים ממתאר תקציבי ברור המנוהל מול מטרות מוגדרות, הכול יכול לקרות. זוכרים את 40 העובדים הנוספים שדרש המנמ"ר? מה מונע מגורמים בארגון להזיז משאבים, לפי מצב הרוח או לפי רמת הכוח וההשפעה של הסמנכ"ל הספציפי?

4. בזבוז משאבים. ארגון הנמצא בוואקום אסטרטגי יתחיל ולא יסיים. פרויקטים יתחילו בקול תרועה רמה ויתמוססו בקול דממה דקה, משימות ייעלמו, תכולה תוגדר, ואז תוגדר שוב ואז תשונה והתקציב יזרום ויזרום ולא יהיה מי שיעצור אותו.

5. כוכבים זורחים בחושך. מובילים עסקיים שהם יזמים באופיים פורחים במציאות כזו של "המערב הפרוע". בארגון המדובר מצאנו מנהל שהיעדר מדיניות סדורה ותהליכי מעקב וניהול אפשרו לו ליישם כל פנטזיה שעלתה על דעתו. האם התחום הזה היה נחוץ והאם השקעה בו עמדה בהלימה ליעדי הארגון? זו כבר שאלה אחרת.

6. שעות של דיונים. לא על האסטרטגיה עצמה אלא על הפרשנות שלה: בוואקום אסטרטגי מתנהלים דיונים ארוכים של "למה התכוון המשורר". תילי תילים של שקפים, מצגות, מסמכים ומודלים. מטרות ישונו חדשות לבקרים, וזמן יקר ירד לטמיון.

7. עובדים שחוקים. לעבודה בסביבה של חוסר ודאות אסטרטגית יש השפעה מכרעת על העובדים. שינויי כיוון מהירים, התנעות מעייפות של פרויקטים ללא קו סיום, שינוי מיקודים לא מנוהל - כל אילו מביאים ל"פול גז בניוטרל", לתחושת מאמץ חסר תכלית ולתחושת שחיקה ומיאוס.

8. תחושת ניתוק ואובדן אמון בהנהלה. "רב החובל הלך לישון", אמרה לנו במרירות מנהלת צוות. תחושה קשה זו מציבה דגל אדום של אסטרטגיה שאינה מוגדרת עד הסוף, שעלולה להוביל לאובדן ביטחון ולחוסר אמון בהובלה.

אז מה עושים? מתרגמים

כל המנהלים בארגון, מרמת ההנהלה ועד למנהלי הקו הראשון, חייבים להשקיע זמן ומחשבה ב"תרגום" אפקטיבי ובהיר של תוכנית אסטרטגית לתוכנית פעולה מפורטת. כזו שתתרגם את החזון הארגוני לשפות של היחידות השונות ותכלול יוזמות, פרויקטים, תשתיות, ארכיטקטורה ופתרונות.

על התוכנית לבטא סדרי עדיפויות ארגוניים, להגדיר יעדים ומדדים וכן מתאר תקציבי למימוש האסטרטגיה. בתחומי התקציב אפשר לנוע, אבל הגדרה תקציבית חייבת להתבצע. על התוכנית לכלול גם מנגנון משילות, שינהל לאורך השנה את והעדכונים בתוכנית העבודה בהתאם לצרכי הארגון.

הים ימשיך להיות גבוה ולא ניתן לחזות את סוף הסערה. על כן בתשובה לצורך הפתאומי בגיוס 40 אנשים יש לומר: "הגיוסים נעשים בהתאם לתוכניות העבודה שאושרו ולפי האסטרטגיה שההנהלה אישרה ליחידה שלך". לא יותר, לא פחות.

מיכל ברלגוסקי, דירקטורית בכירה, קבוצת נירם גיתן NGG

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר