גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא צריך להיות פיזיקאים כדי להבין: המודל הפוליטי הישראלי פשט רגל

לא צריך להיות חוקרי פיזיקה כדי להבין שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק

השבוע בהשבעת הכנסת ה-24 / צילום: דוברות הכנסת
השבוע בהשבעת הכנסת ה-24 / צילום: דוברות הכנסת

א. הדבר הבאמת מסעיר שקרה במהלך השבוע האחרון - וגם האירוע שמציג מעין משל מושלם לכל מה שקורה אצלנו ברמה הפוליטית - התרחש ברמה התת-אטומית: נראה שחלקיק אלמנטרי בשם קווארק תחתון, המכונה גם "קווארק היופי", לא מתנהג כמו שהוא אמור להתנהג לפי המודל הסטנדרטי. אל ייקל הדבר בעיניכם. המשפט האחרון מנוסח ביובש מדעי, אבל מאחוריו יכולה לעמוד מהפכה מדעית של ממש, שלא לומר פיזיקה חדשה לגמרי. "המודל הסטנדרטי" אולי נשמע כמו תו תקן לקולבים, אבל זו הדרך המקובלת שבה הפיזיקה מתארת ומסבירה את העולם בסדרי גודל קטנים מהאטום; את החלקיקים היסודיים המרכיבים את החומר, ואת הכוחות היסודיים הפועלים בעולם הזערורי והמסתורי של החלקיקים, למעט הכבידה, ואף פעם לא מיותר להזכיר שגם אתם חלקיקים שכוחות פועלים עליהם וגם אני.

"הפלונטר שלנו לא הולך לשום מקום" / איור: ורד שדמי שלמה

אם כן, אף שבסוף חייו של הקווארק הנ"ל, שנמשכים מיליוניות ספורות של שנייה, הוא אמור להתפרק לחלקיקים נוספים, אלקטרונים ומיואונים, בתדירות שווה - כך מלמד אותנו המודל, זה מה שאנחנו יודעים על העולם ועל איך שהוא פועל - הרי שבפועל, ולאחר ניתוח התוצאות של טריליוני התנגשויות חלקיקים שנערכו במאיץ החלקיקים CERN במהלך העשור האחרון, וכונסו במחקר שהתפרסם לפני שבוע, נראה שהבחור שלנו מתפרק לאלקטרונים בתדירות גבוהה בהרבה מאשר למיואונים, אף שהמסה שלהם גדולה פי 207.

"רעדנו כשראינו את התוצאות", סיפר אחד החוקרים לבי.בי.סי (ממש כמו קמיל פוקס לפני המדגם). איך זה יכול להיות? החוקרים יכולים לספק רק הסבר אחד, מלבד טעות בחישוב: אם הדבר נכון, יכול להיות שמדובר בכוח טבע לא מוכר, המתווך על ידי חלקיק שטרם נצפה, ואם כך פני הדברים, הרי שכדי להסביר אותם נזדקק לפיזיקה חדשה. לא כזו שתבטל את הקיימת, כזו שתשלים אותה. המודל הסטנדרטי, אומרים החוקרים, כבר לא מספיק.
כוח טבע לא מוכר, חלקיק לא ידוע, פיזיקה חדשה - אותי דברים כאלה מרגשים.

ב. מהרמה התת-אטומית נחזור לעולמם של בני האדם, והנה, אותו הדבר פחות או יותר קורה גם אצלנו, בישראל של 2021; לא צריך להיות חוקרים כדי לראות שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק, אולי.

המודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית הצליח לתאר ולהסביר לא רע בכלל, ולאורך עשרות ארוכות של שנים, את החלקיקים ואת הכוחות הפועלים בפיזיקה הישראלית; כל הזרמים והגושים והמגזרים והמעמדות והשבטים והסוגיות והעקרונות והמשקעים והבגידות והבריתות והפחדים והתקוות והמשותף והמפריד. למרות הבדלי ההשקפות, כולנו הבנו את החברה הישראלית פחות או יותר אותו דבר - כל מה שקרה בישראל מקום המדינה הסתדר לא רע בתוך המודל הסטנדרטי.

והנה, גם אצלנו קורים דברים לא צפויים. ארבע מערכות הבחירות שעברנו, והחמישית שמתקרבת, היו מאיץ החלקיקים הישראלי שלנו, ניסוי מדעי חברתי תוצרת בית. והנה, נראה שהמודל הסטנדרטי כבר לא תמיד עובד, כבר לא תמיד מצליח להסביר הכול. אפילו לא המודל שלפיו אין מודל והכול זה רק לא ביבי או רק ביבי. כוחות לא מוסברים משבשים את הדינמיקות המוכרות, מאפילים על בריתות קודמות, שנאות עתיקות ואהבות ותיקות, משפיעים על הניסוי ועלולים לגרום לתוצאות משונות ומפתיעות, כמו בנט בראשות הממשלה עם שבעה מנדטים.

כמו שהחלקיקים קוראים לפיזיקה חדשה, נראה שגם הישראלים צריכים פוליטיקה חדשה, זאת למרות העובדה שאין צמד מילים מאוס יותר מ"פוליטיקה חדשה".

בעצם, לא יודע אם צריך פוליטיקה חדשה, אולי כל מה שצריך זה סבלנות. נכון שנראה שחזרנו לאותה נקודה, אבל אי אפשר לומר שאנחנו באותו מצב. בפברואר 2020, בין הבחירות השניות לשלישיות, כתבתי: "צריך לכבד את הפלונטר, להתגאות בקיר שנתקענו בו. אחרי הכול, זה קיר שבנינו בעצמנו. ואם הצלחנו לבנות קיר, נצליח גם לפתוח דלת, או ללכת מסביב, או לקפוץ מעל, או לחפור מתחת. ואם לא בבחירות האלה, אולי בבחירות הבאות, ואם לא בהן, אז באלה שאחריהן, מה בוער לכם? אתם צריכים להיות איפשהו?" - ונראה לי שדי צדקתי. לא תמיד צריך לדעת הכול, לא כל הבעיות נפתרות בניסיונות הראשונים. ב-CERN נתנו לחלקיקים להתנגש טריליוני פעמים, מה זה ארבע-חמש-שש מערכות בחירות? כלום.

ובכלל, חייבים להודות שתוצאות הבחירות האלה היו הרבה יותר טובות מהבחירות הקודמות, לאו דווקא במובן הערכי - על הכנסת הזו כבר הוטל קלון עם כניסת הכהניזם - אלא במובן שהן משקפות בצורה הרבה יותר נכונה מהבחירות הקודמות את המרקם הישראלי כפי שאני מכיר אותו. בבחירות הבאות אולי נתקרב עוד יותר.
כל מה שצריך לעשות זה לכבד את הפלונטר. הי, זה הפלונטר שלנו.

ג. אם כבר פלונטר, הזכרתי קודם את נפתלי בנט. חשבתי עליו הרבה השבוע, או לפחות הרבה יותר משבוע ממוצע; האמת שהדילמה שהוא עומד בפניה, אותו פלונטר העשוי מהבטחות סותרות שנתן, ציפיות שיש לאחרים ממנו, משקעים מהעבר וציפיות מהעתיד, נגעה לליבי. אם התוצאות משקפות בעיניי טוב יותר את החברה הישראלית, הרי שהדילמה של בנט די מזקקת אותן: עד עכשיו הוא לא נוהג לפי המודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית, ובטח לפי הסטנדרט הנמוך שהציבו מערכות הבחירות הקודמות. לפי המודל שכולנו מכירים, הוא כבר מזמן היה אמור להישבר וללכת עם נתניהו. והנה, במקום זה הוא הולך וממליץ על עצמו לראשות הממשלה. איך זה שחלקיק אחד מעז.

קראתי, האזנתי וצפיתי בהרבה אנשים, כולם ידעו טוב מאוד מה הוא צריך לעשות ומה יקרה לו אם יעשה אחרת, ולהפך - עשו חישובי-חישובים לפרטי-הפרטים של כל תוצאה אפשרית לכל צעד שבו יבחר - אבל אף אחד שאני ראיתי לא נתן מספיק כבוד לפלונטר ואמר את האמת הפשוטה: וואלה, אין לי מושג מה הייתי עושה, בחיים שלי לא הייתי בכזה מצב, אפילו לא במצב דומה, וכל מה שאני צריך לעשות זה לחזור על פרשנויות של אחרים.

אני לא רוצה שנפתלי בנט יהיה ראש ממשלה, נראה לי מוזר מדי שראש ממשלת ישראל יהיה אדם צעיר ממני. זה ממש יכול להרוס את היחסים שלי עם המדינה - אבל מצד שני, מה אני יודע, אם יש פיזיקה חדשה, אולי אפילו נפתלי בנט יכול להקים ממשלה עם מפלגה של שבעה מנדטים.

צריך לשמור על ראש פתוח להמשיך לכבד את הפלונטר. הוא לא הולך לשומקום.

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"