חופי יוון / צילום: Shutterstock
"הקורונה היא אסון התאומים של התיירות", קובע יוסי פתאל. "כל המודל העסקי התרסק. כל מערכת התמחור שהתבססה על היכולת לחזות התנהגות לקוחות - קרסה גם היא. אי אפשר לדעת איך ייראה עולם התעופה מעתה".
לדברי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל וסגן נשיא ארגון UFTAA, פדרציה של 80 ארגוני תיירות מ-80 מדינות בעולם, "כמו שאחרי אסון התאומים נולדה מגמה של שמירה קיצונית על הביטחון, עכשיו נוצרות מערכות של שמירה על ביטחון בריאותי".
בהקשר הזה הוא מדבר למשל על מושג חדש שעומד להיכנס לחיינו מעתה ו"עד מי יודע מתי", כהגדרתו - דרכון הבריאות. "מרגע שהבירוקרטיות העולמיות הכניסו את הנושא הזה לסיסטם, הוא לא ייצא מהמערכת כל כך מהר. אבל אם בדרכונים הרגילים היו הסכמים בין מדינות, בדרכון הבריאותי אין לזה כרגע שום משמעות, ונצטרך להתארגן בהתאם".
היום כבר כמעט קשה לזכור זאת אבל רגע לפני הקורונה העולם ניסה להילחם במה שכונה "Over Tourism", כשתושבי ערים כמו ברצלונה, ונציה או ליסבון יצאו נגד כמות התיירים העצומה שגאתה מדי שנה, ופגעה במרחב הציבורי ובחייהם הרגילים.
כעת, אומר פתאל, "אנשים ימרדו בדרך שבה העולם ניהל את התיירות. חיינו כאילו אין מחר גם מבחינת משבר האקלים. המשבר הזה החדיר לתודעה את העובדה שאם מישהו אוכל מרק עם עטלף בסין, אני יכול לפשוט רגל. הוא חשף את כל החולשות של המערכת שחיינו בה. השיטה הקפיטליסטית החזירית כבר לא מתאימה, וכוחה וחשיבותה של המדינה עלו מאוד.
"המציאות החדשה הביאה לדברים שעד לא מזמן נשמעו כמו משהו שלא יעלה על הדעת. מי שיער שנסכים שהשב"כ יעקוב אחרי הטלפונים הניידים שלנו, או שאנשים יתחננו לקבל אזיק אלקטרוני כדי שהמדינה תוכל לעקוב אחריהם (כשהם חוזרים מחו"ל)".
אז איך תיראה התיירות בעידן שאליו אנחנו נכנסים כעת, אחרי מה שנראה כמו תחילת מיגור המגפה? מה יהיו היעדים המבוקשים, מה יהיה אופי החופשות, איך נטוס, היכן נישן וכמה כל זה יעלה? התשובות שהולכות ומתבהרות מוצגות בפניכם בשורות הבאות.
הבריאות: קודם כל החיסונים
כל הדיון שאנחנו מקיימים כאן נערך בחסות הפלא של החיסונים. בלעדיהם הענף לא היה יכול להתחיל לחלום על התאוששות, והקשר בינם לבין התיירות והתעופה עומד להיות כעת הדוק במיוחד.
המדינות שפותחות כעת שעריהן, מכריזות כי התיירים שיציגו תעודת מתחסן יהיו פטורים מבידוד. זה הופך את התייר הישראלי, שמגיע מהמדינה המובילה בשיעור החיסונים, אולי למחוזר ביותר בעולם כיום. שנה ללא ההכנסות השמנות מענף התיירות דוחקת רבות מהמדינות להתחרות על התייר המחוסן, כשחלקן מבחינות בין סוגי החיסונים וחלקן בררניות פחות.
"כבר עכשיו העולם מתחיל להתחלק למעמדות לפי סוגי חיסונים", אומר פתאל. "הרי גם להודו, לקובה, לסין ולרוסיה יש חיסון משלהן, אבל מדינות המערב מכירות רק בחיסונים שקיבלו את אישור ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מה יעשה סיני או רוסי שרוצה להגיע למערב? אין לו אפשרות לקבל את החיסונים האלה, ואני לא רואה את המדינות הללו מוותרות כל כך בקלות".
ההשלכות הבריאותיות נמשכות גם אחרי שנכנסנו בחסות החיסון למדינת היעד. מה לגבי טיולים קבוצתיים למשל? "אנשים בטיולים הללו יחששו לבריאותם ויעלו דרישות", אומר פתאל. "לא להצטופף, לא לנסוע בדרכים ראשיות, לא לעמוד שעות בתורים או להגיע למקומות הומים. מתחילים להתפתח סטנדרטים של Safe Travel".
ד"ר ערן כתר, יועץ וחוקר ותיירות במכללה האקדמית כנרת, מעדיף את המונח Safe Fun. "לצד הבילוי, התיירים של היום מסתכלים על פרמטרים נוספים, כמו שיעור המתחסנים במדינת היעד, נתוני התחלואה, נוהלי בריאות במרחב הציבורי והרזולוציה של בית המלון. זה משהו שלא היה קודם וילווה אותנו לפרק זמן מסוים, בעיקר בקרב התיירים המבוגרים יותר ופחות בדור ה-Z".
במילים אחרות, הוא אומר, "התיירים יחפשו את השילוב. יעד שיספק רק את ה-Safe - אין לי סיבה לנסוע אליו. אם באתונה כל הברים סגורים בלילה ולי חשוב הצד הזה של הבילוי, אז אולי זה יעד בטוח אבל הוא לא אטרקטיבי עבורי".
"כולנו פוסט-טראומטיים, גם אנחנו וגם הלקוחות", אומר פתאל. "פוסט-טראומטי לא בהכרח יודע שהוא כזה אבל הוא מתנהג אחרת. זה נמצא בתת-מודע שלנו, ויוביל להרבה החלטות שישפיעו על מוצרי התיירות בעתיד".
היעדים: קרוב לבית
כנגזרת מהחיפוש אחר תיירות בטוחה, תיירים מעדיפים כיום טיסות קצרות או יעדים שההגעה אליהם יבשתית. "באירופה, 50% יעדיפו לטייל בתוך המדינה שלהם או במדינה שכנה. יש בזה גם משהו הישרדותי", אומר כתר. "זו תיירות פשוטה יותר שמאפשרת לי גם להיות ספונטני - מה שכמעט נעלם בקורונה - ובעיקר, זו תיירות שמשרה עליי ביטחון. כי אם משהו קורה ופתאום למשל יוטל סגר על מקום שבו אני נופש, אני יכול לחזור הביתה. באירופה תיירים מחפשים נסיעה שתהיה פחות מורכבת ולכן גם טיסות קונקשן יהיו פחות רלוונטיות בטווח הקרוב".
כתר סבור שגם התייר הישראלי יעדיף חופשה קרובה על פני טיסה מרוחקת, "למרות שתאילנד למשל תיפתח לתיירים מחוסנים, נראה שהתיירים יעדיפו לטוס ליוון או לקפריסין ולהרגיש פסיכולוגית קרוב לבית", הוא אומר. "מימד אחר הוא שנדמה לי שטיסה קצרה בטוחה יותר מטיסה ארוכה ובטח מטיסות קונקשן שיאלצו אותי לעבור בשדה תעופה נוסף בדרך".
אופי החופשה: טיול אקולוגי יותר
האם במסגרת השינויים הצפויים כעת גם סוגי היעדים יעברו שינוי? ד"ר כתר דווקא לא בטוח בכך, והוא נסמך על מחקר שנערך באירופה לאחר פרוץ הקורונה. "במסגרת שכללה 36 אלף נסקרים, התשובה הכי נפוצה לשאלה היכן הייתם רוצים לנפוש הייתה חופשה עירונית בפריז, ברצלונה, רומא וכדומה. זה מלמד שהתשוקה שלנו חזקה יותר מהמצב. מי שאוהב שופינג וגסטרונומיה ימשיך לאהוב את זה, ולא יהפוך פתאום לטייל בטבע.
בכלל, הוא סבור, כי בטווח הארוך הדברים צפויים לשוב למסלולם. "יותר דברים לא השתנו מאשר השתנו. בסופו של דבר, מי שאוהב חופשה אורבנית ימשיך לנפוש באופן הזה. יכול להיות שכרגע הוא ייסע לנגב במקום לטוס ללונדון, אבל ברגע שיתאפשר - הוא יחזור לחופשה שהוא אוהב".
מנגד, סקר שערכו מומחי התיירות של Booking.com לקראת סוף 2020 בקרב יותר מ-20 אלף מטיילים מ־28 מדינות, העלה כי מטיילים רבים דווקא רוצים לאמץ כעת דרך חדשה ורגועה יותר לגלות את העולם, בדגש על פשטות ועל טבע.
לפי הסקר הזה מסתמנת עלייה ברצון לטיולים ברגל (94%), אוויר נקי (50%), טבע (44%) וכאלה הקשורים ברגיעה (33%). כמחצית מהנשאלים (52% מהישראלים ו-56% מהמטיילים הגלובליים) אמרו שהם ירצו לשהות במקומות כפריים ולא מתויירים, כדי ליהנות מהסביבה ומהטבע.
יותר ממחצית מהמשיבים, בישראל ובעולם, גם אמרו שהם רוצים לטייל בצורה אקולוגית יותר בעתיד, ויותר משני שלישים מהם אמרו שהם מצפים שתעשיית התיירות תציע אפשרויות יותר אקולוגיות ופחות מזהמות.
הטיסות: חברות הלואו קוסט יהנו
עם הצורך בהתייעלות בעקבות הקורונה, והצמצום במפת היעדים, התכווץ צי המטוסים העולמי. לפני הקורונה, בשיא הפעילות של נתב"ג, לא פחות מ־140 חברות תעופה הפעילו טיסות מישראל, גם ליעדים שרבים כנראה לא הכירו בעבר. כיום, בטח בשלב הראשון של ההתאוששות, המצב הוא כמובן אחר לגמרי.
ואיך נראות הטיסות עצמן? לטוס עם מסכה הפך לעניין שבשגרה (לנוסעים שמצייתים לדרישה). רבים מצוותי האוויר כבר פשטו את "חליפות החלל" וחזרו למדים הרשמיים, וגם אמצעי זהירות אחרים מתפוגגים, כמו ההבטחה לשמור מושב פנוי בין נוסעים. החברות צריכות למקסם רווחים, לדאוג להחזיר אליהם נוסעים ובאותה נשימה גם להחזיר הלוואות עתק שנטלו בתקופת המגפה.
ההנחה כרגע היא שמי שייהנו בעיקר מהביקוש החזוי לקראת הקיץ הן חברות הלואו קוסט שמתמקדות בטיסות לטווח קצר, בשעה שהחברות המסורתיות, אלה שליבת פעילותן היא טיסות ארוכות טווח, יתאוששו בקצב איטי יותר.
המלונות: נעדיף Airbnb?
אופיים של המלונות כבר השתנה: מאנשי שירות שמחייכים מבעד למסכה ועד מותו של הבופה. פתאל מציין כי מצד הלקוחות חלק מהדרישות החדשות יכללו למשל שירות ללא מגע. "בתי המלון נערכים לזה עם צ'ק אין שנעשה באופן דיגיטלי או דרך מפתח חכם לחדר (מבלי לגעת בידית). גם היגיינה וסניטציה הן חלק מהמוצר התיירותי עכשיו. לא מספיק להגיד 'נקי כאן'. יהיה צריך להראות חותמת של גורם שמקובל על התיירים כמוסמך לאשר את רמת הניקיון".
קשה לדעת איך ישפיעו המגמות הללו על הביקוש לדירות נופש ו-Airbnb, למשל. מצד אחד, דירות נופש מאפשרות לנפוש בקפסולה המשפחתית בלי מגע עם כל ההמונים בבריכה. מצד שני, ייתכן שהחיפוש אחר חותמת הניקיון עליה מדבר פתאל תחזיר אותנו למלונות.
בסקר של Booking ציינו 35% מהישראלים (42% מהמטיילים הגלובליים) שהם מעדיפים להתארח בבית נופש או בדירה, במקום במלון. מדובר בשינוי לעומת שנת 2019, שבה 64% מהנשאלים ברחבי העולם אמרו שהם מעדיפים לשהות במלון.
"עוד לפני המגפה", אומר כתר, "כ־50% מהאירופאים היו מזמינים את מוצרי הנופש באונליין, להערכתי הנתון הזה קפץ כעת ל־70% ויותר. הקורונה לימדה את העוסקים בענף כי עסק תיירות שלא חי דיגיטל ולא מותאם מובייל או מקודם בגוגל - חי על זמן שאול.
"בתחילת השנה", הוא מספר, "יצא מחקר בבריטניה שכלל אלפי תיירים. אנשים סיפרו שם שהם כבר יודעים לאן הם רוצים לנסוע ומתי אבל רק 7% ביצעו הזמנה בפועל. לפני המגפה באירופה היו מזמינים טיסות שנה מראש, אבל בצל אי הוודאות זה לא קורה. עוד נחזור לתכנן ולהזמין מראש, אבל היום אנשים צריכים לדעת שלצד התכנונים שלהם מופיעה כוכבית של אפשרות לביטול ושפוטנציאל האכזבה הוא חלק מתכנון החופשה".
המחיר: יהיה חייב לעלות
לפני הקורונה, טסנו יותר ויותר בגלל מדיניות השמיים הפתוחים וההיצע הענק של טיסות ויעדים. אלא שגם זה השתנה. "יש פחות מטוסים אחרי שחברות נפרדו מחלק מהצי שלהן, תדירות הטיסות נמוכה יותר, ובטווח הארוך גם מחיר הטיסה יעלה כי החברות נטלו על עצמן חובות עצומים", אומר ד"ר כתר. "כרגע, כל עוד יש פחות מחוסנים ממושבים, עדיין נטוס בשקל ורבע כדי למלא את המטוסים, אבל אחרי שהמשוואה תשתנה - המחיר יהיו חייבים לעלות", הוא אומר.
המחיר יושפע גם מזה שהטיסות הספונטניות עומדות בפני צמצום משמעותי. ככה זה כשאל הסידורים של לפני הנסיעה הצטרף הליך שכולל בדיקות קורונה לפני כל טיסה - בהלוך ובחזור. גם הצורך להזמין את כל רכיבי החופשה מראש, לרבות מועד הביקור במוזיאון או במסעדה, פוגע כמובן בספונטניות.
"הצורך לבצע בדיקות, או לנסוע עם הילדים ולחזור לבידוד כי הם לא מחוסנים, מהווה מחסום עצום", מוסיף כתר. "אם לפני הקורונה נסענו בעיקר עם הילדים ועם בני הזוג, נראה שכרגע הנסיעות המשפחתיות ירדו מהפרק. היה לכולנו מספיק זמן עם עצמנו ועם המשפחה המצומצמת, הנסיעות שאנשים מחפשים עכשיו הם לבקר את האחות שגרה בחו"ל או את הסבא והסבתא שלא ראינו מזמן".
התיירות העסקית: תתעורר אחרונה
התייר העסקי שלפני המגפה היווה כ־50% מהיקף ענף התעופה (במונחי כסף) לא ממהר לחזור למטוס. הסגמנט הזה, כך מעריכים, יתעורר אחרי מעגלי תיירות אחרים, כמו תיירות דתית או ביקורי מכרים ומשפחה. "ההערכות הן שבשנים הקרובות ההיקף של התיירות העסקית ייחתך בשליש", אומר כתר.
"אמנם אין תחליף לפגישות פנים אל פנים, אבל מינון הנסיעות יקטן. אם בעבר לנסוע ליומיים לווגאס לפגישה היה נראה הגיוני, היום לחצות חצי עולם ליומיים עבודה - זה לא משהו שיקרה. אנשי עסקים ידללו נסיעות ויעדיפו לסכן את עצמם פחות. זה משהו שיבוא גם מכיוון החיסכון בעלויות של העסק שהקורונה אילצה אותו להתנהל בצורה יעילה ורזה".
גם עולמות הכנסים עוברים התאמה למציאות החדשה. אותה וגאס למשל שאירחה מיליוני מבקרים מדי שנה בכנסי ענק ממציאה את עצמה מחדש. "הגישה כיום היא לקיים כנסים היברידיים שיתקיימו במספר מיקומים בו זמנית וישקפו פחות חשיפה ופחות נסיעות מסביב לעולם".