לוויין עמוס-8, חלל תקשורת / צילום: יח"צ
שבוע לאחר שפרסמה את דוחותיה הכספיים לסיכום שנת 2020, הכוללים הפסד כבד, שחררה חברת חלל-תקשורת מצגת למשקיעים, ובה פירוט האסטרטגיה החדשה שמובילה ההנהלה, בראשות המנכ"ל דן זיצ'ק. חלל תקשורת , שעוסקת באספקת שירותי תקשורת באמצעות לווייני עמוס שבבעלותה, מבקשת כעת להרחיב את סל השירותים ללקוחות גם לתחום התחנות הקרקעיות ותחנות הקצה, דרך שיתופי פעולה עם שחקנים קיימים.
בעבר סיפקה חלל רק את המקטע הלווייני ללקוחותיה (ממשלות מפעילות תקשורת, חברות טלוויזיה רב-ערוצית ועוד). במסגרת האסטרטגיה החדשה, מבקשת החברה להתקדם על שרשרת הערך. במילים אחרות, היא תנסה להציע למפעילות התקשורת שירות מקצה לקצה ופתרון תקשורת כולל. משמעות הדבר היא לאפיין ללקוח את הצורך, לרכוש את הציוד ולהתקין אותו, ולספק לו את שירות התקשורת הלווייני.
בשרשרת הערך של התקשורת הלוויינית נמצאות כיום חברות ישראליות נוספות, ובהן גילת רשתות לוויין, שמתמחה בפיתוח ושיווק של תחנות זעירות לשידור וקליטה, וכן סאטקום מערכות, שמספקת את שירותי הקרקע. באופן כללי מבינות החברות הפועלות בענף שכדי לצמוח הן צריכות להרחיב את סל השירותים ללקוח.
זיצ'ק השלים בשבוע שעבר את שנתו הראשונה כמנכ"ל חלל, שאליה הגיע לאחר שכיהן במשך שמונה שנים בתפקיד מנכ"ל סאטקום. את חלק מהרעיונות לאסטרטגיה החדשה הוא הביא מתפקידו הקודם, ומינויו למנכ"ל חלל אף הוליד בשנה האחרונה שיתופי פעולה בין החברות.
לא רק המנכ"ל שעבר מסאטקום לחלל מחבר בין שתי החברות. למעשה, השתיים היו בעבר חברות אחיות כאשר נשלטו שתיהן בידי קבוצת יורוקום של שאול אלוביץ'. לפני כשלוש שנים ניתן צו פירוק ליורוקום, ובעקבותיו מונו לחברה ולנכסיה מפרקים וכונסים. תחת ניהול המפרקים מכרה יורוקום בפברואר האחרון את מלוא החזקתה בסאטקום (41%) לגופים מוסדיים, תמורת 25.4 מיליון שקל.
את ההחזקה בחלל (47%), שמשועבדת לבנקים, טרם מכרו כונסי הנכסים שמונו לה. זאת לאחר שבשלוש השנים האחרונות איבדו מניות חלל כ-65% משוויין בבורסה, על רקע הקשיים שבהם נתקלת החברה, והחוב הגדול שעדיין מעיק עליה, והחברה נסחרת לפי שווי של כ-120 מיליון שקל (נמוך בכ-90% מהשווי בשיא, לפני פחות מחמש שנים).
מדובר אם כן בשתי חברות לא גדולות, המספקות כאמור שירותים משלימים ובעלות שת"פ נרחב, כך שמיזוג ביניהן עשוי לכאורה להוביל להרחבת הסינרגיה, לצמצום העליות ולהגדלת הרווחיות לבעלי המניות.
לדברי זיצ'ק, "יש היגיון בחיבור בין שתי החברות, אבל בינתיים הדברים נעשים בשיתוף פעולה". ככל הידוע, כל אחת מהחברות כבר שקלה את נושא המיזוג עם שותפתה, אולם בסאטקום החליטו לפי שעה שלא להתקדם בתהליך, בשל עומס החוב על חלל, שמהווה מכשול מרכזי באפשרות לממש את ההחזקה בפרמיה על מחיר השוק.
פועלת לארגון מחדש של החובות
נכון לסוף 2020 הציגה חלל חוב פיננסי נטו של 298 מיליון דולר (990 מיליון שקל) ויחס מינוף פיננסי גבוה של כ-77%. חלל גם הציגה ב-2020 הפסד כולל של 35.4 מיליון דולר (לעומת הפסד של 8.6 מיליון דולר ב-2019), שכיווץ את ההון העצמי שלה תוך שנה ב-28%, כך שכל הפסד נוסף יגדיל עוד יותר את שיעור המינוף.
במהלך הרבעון הראשון של 2021 הספיקה חלל להשתמש בחלק מהמזומנים שברשותה לצורך פדיון מוקדם של מלוא סדרת אג"ח ו', בהיקף של כ-136 מיליון שקל. כעת נותרה החברה עם שלוש סדרות אג"ח (ט"ז, י"ז ו-י"ח) - חוב בהיקף של 1.28 מיליארד שקל.
סדרה ט"ז היא הגדולה מבין השלוש, עם חוב בהיקף נוכחי של 864 מיליון שקל במונחי פארי (ערך התחייבותי מתואם). סדרה זו מובטחת בשעבוד על התקבולים והזכויות של לווייני עמוס-3 ועמוס-17, הנאמדים יחדיו בשווי של 256 מיליון דולר (850 מיליון שקל).
בזכות הבטוחות הללו, נסחרת אג"ח ט"ז לפי תשואה שנתית לפדיון של 9% בלבד, וזאת בהשוואה לאג"ח י"ז שהונפקה ללא ביטחונות ולכן נסחרת כיום לפי תשואה לפדיון של 16%. סדרה י"ז היא אג"ח להמרה בהיקף של 219 מיליון שקל (במונחי פארי), שעתידה להיפרע בתשלום אחד בסוף 2023, אם לא תומר קודם לכן למניות.
הסדרה הקטנה מבין השלוש היא אג"ח י"ח, בהיקף של 196 מיליון שקל (במונחי פארי), שמובטחת בשעבוד על התקבולים והזכויות של לוויין עמוס-4, בשווי מוערך של 60 מיליון דולר (198 מיליון שקל), ונסחרת בתשואה הנמוכה ביותר מבין השלוש - 3.3%.
לפי גורם בשוק, חלל עובדת כיום על מהלך גדול לארגון מחדש של חובותיה, שעשוי לכלול גם שחלוף החוב. אם מהלך כזה אכן יצליח, הוא ייצור לחלל "שקט תעשייתי" של כמה שנים מול מחזיקי האג"ח שלה, ויהפוך אותה אטרקטיבית יותר למיזוג בעיניהם של בעלי מניות סאטקום. עד אז, ימשיכו שתי החברות ביחסים של שיתוף פעולה הדוק, במטרה לספק כמה שיותר שירותים לכל לקוח.
בד בבד ממתינה חלל להשלמתה של עסקה גדולה, שעליה חתמה בחודש אוגוסט עם לקוח ממדינה באפריקה. מדובר על עסקה למתן שירותי תקשורת באמצעות לוויין עמוס-17 ולאספקת ציוד תקשורת ושירותים נלווים נוספים, למשך עשר שנים ובהיקף הכנסות מוערך של כ-92 מיליון דולר במצטבר. כניסתו של ההסכם לתוקף מותנה בכך שהלקוח יודיע לחברה כי נחתם הסכם למימון העסקה.
עמוס-17, שמכסה את יבשת אפריקה, הוא לוויין העתיד של חלל. הוא החל לפעול במחצית השנייה של 2019, ונכון להיום מציג קצב הכנסות שנתי של 13.9 מיליון דולר. על פי מלוא הקיבולת הקיימת בלוויין, יכול עמוס-17 בתיאוריה להניב הכנסות מקסימליות של כ-70 מיליון דולר בשנה. עם זאת, בפועל לא נהוג למכור 100% מקיבולת הלוויין, בגלל היקף הלקוחות הרחב, ולכן לפי ההערכות יוכלו ההכנסות מהלוויין לצמוח עד לקצב של 50 מיליון דולר בשנה.
הפחתה בשווי לוויין עמוס-17
בינתיים, התפרצות מגפת הקורונה בעולם הובילה לעיכוב בחתימת עסקאות למכירת מקטעי שידור בלוויין, ועקב כך נרשמה ב-2020 הפחתה של 8.3 מיליון דולר בשוויו של עמוס-17, שמתוכנן לפעול עד שנת 2042. שני הלוויינים הוותיקים יותר של החברה, עמוס-3 ועמוס-4, עתידים לפעול עד 2026 ו-2028, בהתאמה, בעוד שהסכם החכירה של עמוס-7 יסתיים בפברואר 2022, והוא יפסיק לשרת את חלל ולקוחותיה.
עמוס-3 ועמוס-7, שפועלים בנקודת שמים 4 מעלות מערב, הניבו ב-2020 הכנסות של 60 מיליון דולר, ואילו עמוס-4, שפועל בנקודת שמים 65 מעלות מזרח, הניב הכנסות של 18.4 מיליון דולר. לדברי החברה, השלושה פועלים בתפוסה גבוהה.
בסך הכול הציגה חלל ב-2020 צמיחה של 6.6% בהכנסות ל-87.8 מיליון דולר, בזכות הרחבת הפעילות של עמוס-17, שפועל מנקודת שמים 17 מעלות מזרח. נוסף על כך, נרשמה עלייה של 3% ב-EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) ל-64 מיליון דולר.
עם זאת, הוצאות המימון זינקו ב-24% ל-31.5 מיליון דולר, כך שבשורה התחתונה נרשם כאמור הפסד ניכר, אשר נבע בעיקר מעלויות ביטוח, תפעול, הוצאות פחת ומימון בגין עמוס-17.
צבר ההזמנות של החברה הסתכם ב-342 מיליון דולר, והוא כולל הזמנות ב-50 מיליון דולר לשירותים על גבי עמוס-17. שני הלקוחות המרכזיים של חלל כיום הם ממשלת ישראל וחברת yes, שהחוזים עימן הניבו ב-2020 הכנסות של 28.7 מיליון דולר ו-21.9 מיליון דולר, בהתאמה. החוזה עם yes אמור להימשך עד תום חיי עמוס-3, על רקע המעבר ההדרגתי שלה לשידור דרך האינטרנט, אולם סיום מוקדם יותר מהווה סיכון לחלל.
סיכון נוסף ורחוק יותר נשקף גם מאפשרות של ירידה בנפח החוזים עם ממשלת ישראל, וזאת במקרה שבו תשלים התעשייה האווירית את בנייתו של לוויין דרור-1. הלוויין, שאמור לשהות גם הוא בנקודת שמים 4 מעלות מערב, לא אמור לפגוע בחוזים הקיימים של חלל עם הממשלה, אבל עלול לאחר השקתו לצמצם את היקף ההתקשרות העתידית בין הצדדים.