גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוב גדול והפסד כבד פוגעים בחלל תקשורת ומקשים על מכירת השליטה

הפסד של 35 מיליון דולר ועומס חוב של כמיליארד שקל מהווים משוכה גבוהה בדרך למימוש מוצלח של חלל תקשורת, ששוויה צנח ב-65% בשלוש השנים האחרונות • בינתיים היא מנסה להתמקד באתגרים: הגדלת הכנסות, הרחבת סל השירותים וטיפול עמוק בחוב

לוויין עמוס-8, חלל תקשורת / צילום: יח"צ
לוויין עמוס-8, חלל תקשורת / צילום: יח"צ

שבוע לאחר שפרסמה את דוחותיה הכספיים לסיכום שנת 2020, הכוללים הפסד כבד, שחררה חברת חלל-תקשורת מצגת למשקיעים, ובה פירוט האסטרטגיה החדשה שמובילה ההנהלה, בראשות המנכ"ל דן זיצ'ק. חלל תקשורת , שעוסקת באספקת שירותי תקשורת באמצעות לווייני עמוס שבבעלותה, מבקשת כעת להרחיב את סל השירותים ללקוחות גם לתחום התחנות הקרקעיות ותחנות הקצה, דרך שיתופי פעולה עם שחקנים קיימים.

בעבר סיפקה חלל רק את המקטע הלווייני ללקוחותיה (ממשלות מפעילות תקשורת, חברות טלוויזיה רב-ערוצית ועוד). במסגרת האסטרטגיה החדשה, מבקשת החברה להתקדם על שרשרת הערך. במילים אחרות, היא תנסה להציע למפעילות התקשורת שירות מקצה לקצה ופתרון תקשורת כולל. משמעות הדבר היא לאפיין ללקוח את הצורך, לרכוש את הציוד ולהתקין אותו, ולספק לו את שירות התקשורת הלווייני.

בשרשרת הערך של התקשורת הלוויינית נמצאות כיום חברות ישראליות נוספות, ובהן גילת רשתות לוויין, שמתמחה בפיתוח ושיווק של תחנות זעירות לשידור וקליטה, וכן סאטקום מערכות, שמספקת את שירותי הקרקע. באופן כללי מבינות החברות הפועלות בענף שכדי לצמוח הן צריכות להרחיב את סל השירותים ללקוח.

זיצ'ק השלים בשבוע שעבר את שנתו הראשונה כמנכ"ל חלל, שאליה הגיע לאחר שכיהן במשך שמונה שנים בתפקיד מנכ"ל סאטקום. את חלק מהרעיונות לאסטרטגיה החדשה הוא הביא מתפקידו הקודם, ומינויו למנכ"ל חלל אף הוליד בשנה האחרונה שיתופי פעולה בין החברות.

לא רק המנכ"ל שעבר מסאטקום לחלל מחבר בין שתי החברות. למעשה, השתיים היו בעבר חברות אחיות כאשר נשלטו שתיהן בידי קבוצת יורוקום של שאול אלוביץ'. לפני כשלוש שנים ניתן צו פירוק ליורוקום, ובעקבותיו מונו לחברה ולנכסיה מפרקים וכונסים. תחת ניהול המפרקים מכרה יורוקום בפברואר האחרון את מלוא החזקתה בסאטקום (41%) לגופים מוסדיים, תמורת 25.4 מיליון שקל. 

את ההחזקה בחלל (47%), שמשועבדת לבנקים, טרם מכרו כונסי הנכסים שמונו לה. זאת לאחר שבשלוש השנים האחרונות איבדו מניות חלל כ-65% משוויין בבורסה, על רקע הקשיים שבהם נתקלת החברה, והחוב הגדול שעדיין מעיק עליה, והחברה נסחרת לפי שווי של כ-120 מיליון שקל (נמוך בכ-90% מהשווי בשיא, לפני פחות מחמש שנים).

מדובר אם כן בשתי חברות לא גדולות, המספקות כאמור שירותים משלימים ובעלות שת"פ נרחב, כך שמיזוג ביניהן עשוי לכאורה להוביל להרחבת הסינרגיה, לצמצום העליות ולהגדלת הרווחיות לבעלי המניות.

לדברי זיצ'ק, "יש היגיון בחיבור בין שתי החברות, אבל בינתיים הדברים נעשים בשיתוף פעולה". ככל הידוע, כל אחת מהחברות כבר שקלה את נושא המיזוג עם שותפתה, אולם בסאטקום החליטו לפי שעה שלא להתקדם בתהליך, בשל עומס החוב על חלל, שמהווה מכשול מרכזי באפשרות לממש את ההחזקה בפרמיה על מחיר השוק.

דן זיצ'ק, מנכל חלל תקשורת / צילום: יח"צ

פועלת לארגון מחדש של החובות

נכון לסוף 2020 הציגה חלל חוב פיננסי נטו של 298 מיליון דולר (990 מיליון שקל) ויחס מינוף פיננסי גבוה של כ-77%. חלל גם הציגה ב-2020 הפסד כולל של 35.4 מיליון דולר (לעומת הפסד של 8.6 מיליון דולר ב-2019), שכיווץ את ההון העצמי שלה תוך שנה ב-28%, כך שכל הפסד נוסף יגדיל עוד יותר את שיעור המינוף.

במהלך הרבעון הראשון של 2021 הספיקה חלל להשתמש בחלק מהמזומנים שברשותה לצורך פדיון מוקדם של מלוא סדרת אג"ח ו', בהיקף של כ-136 מיליון שקל. כעת נותרה החברה עם שלוש סדרות אג"ח (ט"ז, י"ז ו-י"ח) - חוב בהיקף של 1.28 מיליארד שקל.

סדרה ט"ז היא הגדולה מבין השלוש, עם חוב בהיקף נוכחי של 864 מיליון שקל במונחי פארי (ערך התחייבותי מתואם). סדרה זו מובטחת בשעבוד על התקבולים והזכויות של לווייני עמוס-3 ועמוס-17, הנאמדים יחדיו בשווי של 256 מיליון דולר (850 מיליון שקל).

בזכות הבטוחות הללו, נסחרת אג"ח ט"ז לפי תשואה שנתית לפדיון של 9% בלבד, וזאת בהשוואה לאג"ח י"ז שהונפקה ללא ביטחונות ולכן נסחרת כיום לפי תשואה לפדיון של 16%. סדרה י"ז היא אג"ח להמרה בהיקף של 219 מיליון שקל (במונחי פארי), שעתידה להיפרע בתשלום אחד בסוף 2023, אם לא תומר קודם לכן למניות.

הסדרה הקטנה מבין השלוש היא אג"ח י"ח, בהיקף של 196 מיליון שקל (במונחי פארי), שמובטחת בשעבוד על התקבולים והזכויות של לוויין עמוס-4, בשווי מוערך של 60 מיליון דולר (198 מיליון שקל), ונסחרת בתשואה הנמוכה ביותר מבין השלוש - 3.3%.

לפי גורם בשוק, חלל עובדת כיום על מהלך גדול לארגון מחדש של חובותיה, שעשוי לכלול גם שחלוף החוב. אם מהלך כזה אכן יצליח, הוא ייצור לחלל "שקט תעשייתי" של כמה שנים מול מחזיקי האג"ח שלה, ויהפוך אותה אטרקטיבית יותר למיזוג בעיניהם של בעלי מניות סאטקום. עד אז, ימשיכו שתי החברות ביחסים של שיתוף פעולה הדוק, במטרה לספק כמה שיותר שירותים לכל לקוח.

בד בבד ממתינה חלל להשלמתה של עסקה גדולה, שעליה חתמה בחודש אוגוסט עם לקוח ממדינה באפריקה. מדובר על עסקה למתן שירותי תקשורת באמצעות לוויין עמוס-17 ולאספקת ציוד תקשורת ושירותים נלווים נוספים, למשך עשר שנים ובהיקף הכנסות מוערך של כ-92 מיליון דולר במצטבר. כניסתו של ההסכם לתוקף מותנה בכך שהלקוח יודיע לחברה כי נחתם הסכם למימון העסקה.

עמוס-17, שמכסה את יבשת אפריקה, הוא לוויין העתיד של חלל. הוא החל לפעול במחצית השנייה של 2019, ונכון להיום מציג קצב הכנסות שנתי של 13.9 מיליון דולר. על פי מלוא הקיבולת הקיימת בלוויין, יכול עמוס-17 בתיאוריה להניב הכנסות מקסימליות של כ-70 מיליון דולר בשנה. עם זאת, בפועל לא נהוג למכור 100% מקיבולת הלוויין, בגלל היקף הלקוחות הרחב, ולכן לפי ההערכות יוכלו ההכנסות מהלוויין לצמוח עד לקצב של 50 מיליון דולר בשנה.

 

הפחתה בשווי לוויין עמוס-17

בינתיים, התפרצות מגפת הקורונה בעולם הובילה לעיכוב בחתימת עסקאות למכירת מקטעי שידור בלוויין, ועקב כך נרשמה ב-2020 הפחתה של 8.3 מיליון דולר בשוויו של עמוס-17, שמתוכנן לפעול עד שנת 2042. שני הלוויינים הוותיקים יותר של החברה, עמוס-3 ועמוס-4, עתידים לפעול עד 2026 ו-2028, בהתאמה, בעוד שהסכם החכירה של עמוס-7 יסתיים בפברואר 2022, והוא יפסיק לשרת את חלל ולקוחותיה.

עמוס-3 ועמוס-7, שפועלים בנקודת שמים 4 מעלות מערב, הניבו ב-2020 הכנסות של 60 מיליון דולר, ואילו עמוס-4, שפועל בנקודת שמים 65 מעלות מזרח, הניב הכנסות של 18.4 מיליון דולר. לדברי החברה, השלושה פועלים בתפוסה גבוהה.

בסך הכול הציגה חלל ב-2020 צמיחה של 6.6% בהכנסות ל-87.8 מיליון דולר, בזכות הרחבת הפעילות של עמוס-17, שפועל מנקודת שמים 17 מעלות מזרח. נוסף על כך, נרשמה עלייה של 3% ב-EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) ל-64 מיליון דולר.

עם זאת, הוצאות המימון זינקו ב-24% ל-31.5 מיליון דולר, כך שבשורה התחתונה נרשם כאמור הפסד ניכר, אשר נבע בעיקר מעלויות ביטוח, תפעול, הוצאות פחת ומימון בגין עמוס-17.

צבר ההזמנות של החברה הסתכם ב-342 מיליון דולר, והוא כולל הזמנות ב-50 מיליון דולר לשירותים על גבי עמוס-17. שני הלקוחות המרכזיים של חלל כיום הם ממשלת ישראל וחברת yes, שהחוזים עימן הניבו ב-2020 הכנסות של 28.7 מיליון דולר ו-21.9 מיליון דולר, בהתאמה. החוזה עם yes אמור להימשך עד תום חיי עמוס-3, על רקע המעבר ההדרגתי שלה לשידור דרך האינטרנט, אולם סיום מוקדם יותר מהווה סיכון לחלל.

סיכון נוסף ורחוק יותר נשקף גם מאפשרות של ירידה בנפח החוזים עם ממשלת ישראל, וזאת במקרה שבו תשלים התעשייה האווירית את בנייתו של לוויין דרור-1. הלוויין, שאמור לשהות גם הוא בנקודת שמים 4 מעלות מערב, לא אמור לפגוע בחוזים הקיימים של חלל עם הממשלה, אבל עלול לאחר השקתו לצמצם את היקף ההתקשרות העתידית בין הצדדים.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק