בן סבר / צילום: סיון פרג', עיצוב: גלובס
למה אני כל כך אוהב את פרסומת המעיל של קסטרו? כי בתור מדינה יחסית שמרנית, זה לא טריוויאלי שהפרסומת הראשונה שתעלה בערוץ המסחרי הראשון שלנו, תהיה פרסומת על בחור ובחורה שחושפים את עצמם בעירום אחד מול השנייה. בעצם זו פרסומת בה מככבים שני סוטי מין שמטרידים אחד את השניה, וזו אולי הפרסומת הכי לא פוליטיקלי קורקט שאי פעם שודרה בטלוויזיה שלנו.
במובן מסוים, הפרסומת הזו הקדימה את זמנה. עדיין לא היה ביטוי כזה "העצמה נשית", והנה כאן, במקום לברוח ולקרוא לעזרה, יעל אבקסיס מחליטה להעמיד את המטרידן במקום. ובואו לא נשכח את פס הקול של רדיוהד. בקיצור, יש כאן הכל: סיפור בולט וברור שמייצר הזדהות, שיר סוחף וסוף מפתיע.
הפרסומת הכי משמעותית בקריירה שלי נולדה לפני שבע שנים, כשהגעתי לענבר מרחב חבס. המשימה הראשונה שקיבלתי הייתה לפנות לנערות, ולספר על כדורים נגד כאבי מחזור של נורופן. זה היה קהל יעד קשה, נושא שנוא, והתקציב היה מאוד מאתגר. מה עשינו? המצאנו להקת בנים חדשה ששרה על כאבי מחזור. מתברר שנערות אולי לא אוהבות להתעסק בכאבי מחזור, אבל הן מאוד אוהבות להקות בנים (ששרות על כאבי מחזור).
עוד פרסומת משמעותית, היא מודעת פרינט בודדת עבור סטימצקי וצומת ספרים (קריאה אחרונה לאחדות) שהצליחה לגרום למדינה שלמה לדבר עליה. מהעיתון היא חדרה לכל פלטפורמה אפשרית: פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, רדיו, טלויזיה. מתברר שבעיתוי נכון, עם המסר, אפילו מודעה אחת בפרינט יכולה להיות הרבה יותר מאשר מודעה".