יגאל בראון / עיצוב: גלובס
הפרסומת האהובה עליי היא קמפיין להלבשה תחתונה ולפיג'מות של דלתא, שבו מככבות נוי צברי המרותקת לכיסא גלגלים, ולאה לב, בעלת תסמונת דאון. זו פרסומת שמנסה לשנות דפוסים חברתיים. מי אמר שפרסום יכול לשכנע רק באמצעות מודלים לחיקוי ודרך שימוש בדמויות ה-וואנבי של קהל היעד? דווקא היום, כשהקיטוב וההדרה של חלקים בחברה הישראלית הפכו לשגרה, יש מקום לפרסום להוביל שינוי. השילוב של צברי ולב נותן ביטוי מוחשי לעובדה שגיוון מרחיב את הלב, ומדגים כמה יופי מקבל המוצר של דלתא כשהוא לא מולבש על דוגמניות מן המניין.
הקמפיין הזה גם מדגים שלנו, הפרסומאים, יש תפקיד בהובלת השינוי הזה: אנו יכולים להוביל שיח פרסומי, שבו גם לאחר ולשונה - ערבים, חרדים, להט"בים, אתיופים, בעלי מוגבלויות ועוד - יש מקום. כולם יכולים להוביל מסרים פרסומיים ולתת לחברה הישראלית לראות עצמה משתקפת בבבואת הפרסום. זה לא רק פוליטיקלי קורקט, זה גם מוכר, משכנע ויוצר אהדה אצל הצרכן.