גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

קווים לדמותו של שיאן שכר בבורסה: גבר עם תגמול הוני גבוה שלא תמיד קשור לביצועים

גם משבר הקורונה לא עצר את עליית שכר המנהלים הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה, שרשם ב-2020 עלייה בשיעור דו-ספרתי - לרמה של יותר ממיליארד שקל ל-100 מנהלים ● רק שתי מנהלות השתלבו ברשימה הגברית, שבה בולט היקף התגמולים ההוניים שניתן לבכירים

עופרה שטראוס ואהוד ברק / צילום: שי יחזקאל, כדיה לוי
עופרה שטראוס ואהוד ברק / צילום: שי יחזקאל, כדיה לוי

אם היה מי שהניח שמשבר הקורונה והשפעותיו השליליות על הכלכלה המקומית יובילו לירידה בעלויות התגמול של המנהלים הבכירים של החברות הבורסאיות בת"א בסיכומה של שנת 2020 - הרי שהדוחות הכספיים שפורסמו בשבועות האחרונים מלמדים אחרת. כמגמה, עלויות התגמול של שיאני השכר בבורסה המקומית ממשיכים בכיוון אחד - מעלה.

● לרשימת שיאני השכר המלאה לחצו כאן

זה 27 שנה שגלובס עוקב אחר תגמולי הבכירים בבורסה בת"א, ומהנתונים עולה כי גם בתקופת הדוחות השנתיים ל-2020, חרף המשבר העמוק בכלכלה וחוסר הוודאות הגדול, המשיכו התגמולים למנהלי החברות הבורסאיות לשבור שיאים.

אחת הסיבות המרכזיות לכך היו תגמולים הוניים בהיקף גבוה משמעותית מאלו שניתנו בעבר, וחלק גדול מאותם תגמולים מיוחס לבכירי חברות שזה אך הנפיקו את מניותיהן לראשונה בבורסה בתל אביב.

מעבר לכך, משתייכים רוב בעלי השכר הגבוה בבורסה המקומית לחברות גדולות ומבוססות, שהציגו גם בשנה החולפת צמיחה בפעילותן ובמחירי המניות שלהן, למרות האתגרים שהציבה הקורונה בפני המשק. דוגמאות לכך מספקות בין היתר חברות מוטות טכנולוגיה כנייס, אלביט מערכות, חילן ומטריקס, וחברות נדל"ן ותשתיות כאלקטרה, קבוצת מבנה, שיכון ובינוי ואשטרום.

לעומתם ניתן למצוא ברשימת השיאנים גם בכירים בחברות שהתקשו "לספק את הסחורה" בשנה החולפת, ובכל זאת שלחו כבדרך קבע נציגים לצמרת שיאני השכר. דוגמאות לכך מספקות קבוצת הנדל"ן הגלובלית גזית גלוב וחברות הסלולר והקנאביס הציבוריות.

בשונה משנים קודמות, הבכירים שמשכו את נתוני השכר מעלה בשנה החולפת הגיעו דווקא מחברות ישראליות, ולא מהחברות הדואליות (שנסחרות גם מעבר לים) כפי שקורה בדרך כלל. בצמרת השיאנים בולטים כמה שמות חדשים, רובם אלמונים עד לאחרונה מבחינת המשקיעים, וחלקם עדיין כאלה.

אותן "פנים חדשות" כבשו בסערה את טבלת השיאנים בעקבות הנפקת הון ראשונית שביצעו החברות שבניהולם - מהלך שהבטיח להם חבילת תגמול שמנה במיוחד, הכוללת בעיקרה תגמול הוני, וזאת עוד לפני שהמשקיעים בבורסה המקומית זכו ליהנות מביצועי החברה שהם מנהלים.

בראש אלה ניצבים שלושה מנהלים מחברת האנרגיה הירוקה נופר, שבזכות מתן חבילות הוניות מפנקות באופן קיצוני טרם ההנפקה, שברו את שיאי כל הזמנים של תגמולי מנהלים בתל אביב, עם תגמול מצרפי בסכום עתק של קרוב ל-290 מיליון שקל - רובו הגדול (יותר מ-230 מיליון שקל) במניות.

 

16% הוא שיעור הצמיחה בעלות העסקתם המצרפית של 100 שיאני השכר בתל אביב בסיכום 2020. סיכום נתוני השכר השנתיים נעשה טרם פרסום תנאי התגמול של בכירי טבע, ובנטרול תנאי התגמול של בכירי נייס, שלא נכללו בדירוג 2019 משום שפורסמו באיחור.

בנטרול עלות העסקת המנהלים משתי החברות הללו, שתופסים דרך קבע מקום בצמרת הדירוג, הסתכמה עלות העסקתם המצרפית של 100 שיאני השכר אשתקד ב-1.04 מיליארד שקל, לעומת היקף תגמולים מצרפי של כ-900 מיליון שקל של 100 השיאנים ב-2019.

עלות השכר המצרפי של 100 השיאנים ב-2020 כולל בכירי נייס מגיע ל-1.1 מיליארד שקל - ועל כרבע מסכום זה (286 מיליון שקל) אחראים שלושת מנהלי נופר - המנכ"ל נדב טנא, סמנכ"ל הכספים נעם פישר וסמנכ"ל פיתוח עסקי שחר גרשון.

552 מיליון שקל היה התגמול המנייתי מסך עלות העסקתם של מאה שיאני השכר אשתקד - סכום המהווה כמחצית מסך עלות העסקתם והגבוה בקרוב ל-50% מעלות התגמולים הללו ב-2019.

מתוך סכום זה היו אחראים עשרת המנהלים בעלי השכר הגבוה ביותר אשתקד ליותר מ-60% מסך התגמולים המנייתיים - בסכום מצרפי המתקרב ל-350 מיליון שקל. כשני שלישים מסכום זה שייכים לשלושת מנהלי נופר, המוזכרים לעיל.

464 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של עשרת שיאני השכר אשתקד, סכום המשקף תגמול שנתי ממוצע של יותר מ-46 מיליון שקל לכל אחד מהם, ושל קרוב ל-4 מיליון שקל לחודש לכל אחד.

הדומיננטיות של המנהלים הישראלים בדירוג 2020 בולטת גם בנתוני עשיריית השיאנים, מהם המנהל הזר היחיד הוא מורי קסלר, מנכ"ל חברת התרופות פריגו. מבין הישראלים שהתברגו בעשירייה הראשונה, מי שהמשיכו את הרצף מ-2019 היו ברק עילם, מנכ"ל נייס, אייל לפידות, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, זוהר לוי, יו"ר סאמיט, ודודו זבידה, מנכ"ל מבנה. איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, שומר על מקום בעשיריית שיאני השכר הישראלים כבר מ-2017.

 

6 הוא מספר המנהלים של חברות ביטוח ובנקים הנכללים במאיית השכר ב-2020. זאת, בדומה למספרם בשנים קודמות, מאז שנכנס לתוקף חוק שכר הבכירים בענף הפיננסים בשנת 2016, ודחק את מנהלי הגופים הללו הרחק מצמרת שיאני השכר, שבה שהו דרך קבע עד אז.

עם זאת, ענף הפיננסים סיפק בדירוג הנוכחי כמה שיאני שכר המועסקים בחברות בנות ואינם כפופים להגבלות החוק, ומרביתם הגיעו ב-2020 מקבוצת הפניקס, ובראשם איציק עוז, שנמנה עם 35 שיאני השכר אשתקד, עם תגמולים שחצו רף של 8 מיליון שקל.

עמיתיו של עוז בהפניקס ברשימת השיאנים היו רן גבעון (6.7 מיליון שקל), מוני פלר וסטו שפירא (5.7 מיליון שקל כל אחד), ונוסף עליהם התברגו לרשימת 100 השיאנים גם אבנר מנדלסון, מנכ"ל חברה בת של בנק לאומי (5.8 מיליון שקל), וזיו בירון, מנכ"ל חברה בת של דיסקונט (5.2 מיליון שקל).

31 הוא מספר המנהלים שהגיעו לרשימת 100 שיאני השכר מחברות נדל"ן, על ענפיו השונים: נדל"ן מניב, בנייה, הנדסה, תשתיות ופרויקטים.

בורסת טכנולוגיה או לא, הדומיננטיות של מנהלי חברות הנדל"ן ממשיכה לבלוט גם בצמרת הגבוהה - עם ארבעה מנהלים מתוך עשיריית שיאני השכר הישראלים שמגיעים מחברות הענף - כולם נכללו בעשיריית שיאני השכר בבורסה גם ב-2019.

אלה כוללים את אייל לפידות, שנפרד אשתקד מקבוצת שיכון ובינוי עם תגמולים בסכום של 21.5 מיליון שקל, ואת זוהר לוי, בעל השליטה בסאמיט, צעד אחריו, עם סכום דומה (21.1 מיליון שקל), וכן את איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה (15.4 מיליון שקל) ודודו זבידה מנכ"ל מבנה (14.2 מיליון שקל).

2 בלבד היה מספר הנשים מבין 100 שיאני השכר, מספר הממשיך לשקף את מצבן העגום בכל הנוגע לתגמולים בחברות הנסחרות בבורסה המקומית, בדומה למגמה מהשנים האחרונות, עם נוכחות מצומצמת ודלילה ביותר בצמרת המתוגמלים בין החברות הנסחרות. כבר שנים ארוכות שהנציגות הנשית בין 100 שיאני השכר בבורסה היא חד-ספרתית, עם נציגות בודדות, וב-2020 נראה כי מגמה זו קבעה רמת שפל נוספת.

רק אחת מבין שתי המנהלות שהצליחו להתברג לרשימת 100 שיאני השכר היא ישראלית - עופרה שטראוס, יו"רית קבוצת המזון והמשקאות שבשליטת המשפחה. לפניה בת' גאספיש, סמנכ"לית הכספים של נייס, שעם תגמולים של יותר מ-10 מיליון שקל התברגה בין 25 שיאני השכר ל-2020.

50 מבין 100 שיאני השכר נושאים בתפקיד של מנכ"לי החברות שמהן הם מגיעים (או מנכ"לים לשעבר), בעוד שמספר שיאני השכר שהגיעו לרשימת ה-100 מתפקיד היו"ר מסתכם בכ-10.

מלבד שתי משרות אלה, שיאני השכר היו בדרך כלל מנהלי חברות בנות וסמנכ"לים (וסגנים ומשנים) למנכ"ל בתפקידים שונים (כספים, פיתוח עסקי, תפעול, טכנולוגיות ועוד).

שיאנים אחדים הם מנהלים שסיימו את תפקידם, מה שמייצר להם במקרים רבים פיצויי עזיבה חד-פעמיים גבוהים למדי ("מצנח זהב") בהתאם להסכם העסקתם. הדוגמה הבולטת לכך בשנה החולפת היא של אייל לפידות, שעזב את שו"ב, והתשלומים בקשר לסיום העסקתו התקרבו ל-7.5 מיליון שקל.

מענק מותנה תוצאות ותגמול הוני: ממה מורכב שכר הבכירים

חבילות התגמול של המנהלים ונושאי המשרה בחברות הבורסאיות כוללות שלושה רכיבים מרכזיים - שכר שוטף (או לחלופין דמי ניהול ודמי ייעוץ), מענקים שונים ותגמולים הוניים (הקצאת מניות ואופציות).

בעוד שרכיב השכר הוא קבוע (ובדרך כלל עולה כל כמה שנים), המענקים השנתיים הם רכיב משתנה המתחלק בדרך כלל לשניים - מענקים מותני תוצאות ומענקים בשיקול דעת הדירקטוריון. התגמול ההוני שניתן לבכירים מתפרס על פני שנים, ונועד ליצור זיקה בין התגמול לביצועי החברה.

כל חברה הנסחרת בבורסה נדרשת לאשר מדיניות תגמול, המשרטטת את הקווים המנחים לדרך התגמול של נושאי המשרה והעובדים של אותה חברה ואת סכומי המקסימום שיכולים לקבל מנהליה, גם בשכרם, גם במענקים וגם בחבילות ההוניות המוקצות להם. הללו נבחנים גם ביחס לעלות השכר הממוצע והחציוני של שאר עובדי הקבוצה.

בדרך כלל להגעתה של חברה חדשה לבורסה מתלווה גם שדרוג תנאי העסקת ראשיה שחברת נופר ואחרות הדגימו לאחרונה, עם חבילה הונית מפנקת במיוחד לבכירים.

במסמך מדיניות התגמול שלה לקראת ההנפקה, כותבת נופר כי מטרת מדיניות התגמול היא ליצור איזון בין שני אינטרסים של החברה: האחד, "לתגמל נושאי משרה העומדים ביעדי החברה, לאפשר לחברה לגייס ולשמר נושאי משרה איכותיים לטווח ארוך ולתת להם תמריץ על הצלחתם בהשגת יעדי החברה", והשני. "לאמץ נורמות שכר המבטיחות שמבנה התגמול מתיישב עם האסטרטגיה העסקית והכלל-ארגונית של החברה לאורך זמן, ואינו חורג ממדיניות התגמול שהדירקטוריון סבור כי היא תואמת את מטרות החברה ומאפשרת להשיגן".

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל