גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"את הפרסומת הסנסציונית לבגדי ים של אוברזון לא הייתי עושה היום"

האם יש סיכוי שנפסיק לראות סקסיזם בפריים טיים? בשנים האחרונות פערים בין הדורות ותופעות כמו מי טו הולכים ומשנים את ענף הפרסום ? האם זה מספיק כדי לחולל מהפכה?

פרסומת של גדעון אוברזון לבגדי ים / צילום: יקי הלפרין. מיתוג - צבי לוין
פרסומת של גדעון אוברזון לבגדי ים / צילום: יקי הלפרין. מיתוג - צבי לוין

לפני מספר ימים עלה לאוויר קמפיין חדש של גולדסטאר, שלווה בסיסמה "תבוא כמו שאתה ותשתה משהו". מי שמכיר את הקו המסורתי של המוצר היה עשוי להיות מופתע: עד לאחרונה הפרסומות של גולדסטאר נהגו להגחיך "התנהגויות טיפוסיות" של נשים, נחתמו בסיסמה "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו", ולא אחת לוו בזעם וחרמות מצד נשים וארגונים חברתיים.

לא עוד. והשינוי הזה אינו עניין נקודתי שנוגע לגולדסטאר. הקו הפרסומי החדש של יד מרדכי מקבוצת שטראוס מתמקד בתועלות של מוצרי הפרימיום שלהם עבור אב בשלן; את תפקיד הפרזנטורית לקמפיין מותג רכב היוקרה BMW, שהייה שמור בעבר לגברים, קיבלה השחקנית איילת זורר; הסיפור בקמפיין האחרון של מותג הרכב המיינסטרימי פורד עסק בהתלהבות של זוג כלות מהדגם; ואת הקמפיין לסנו מקסימה מוביל הזמר משה פרץ. אפשר אולי להתווכח על אמינות הטענה לפיה פרץ אכן עושה כביסה בחיי היומיום שלו, אך עצם הבחירה להציב אותו כפרזנטור בקטגוריה שנחשבה בעבר נשית אינה מובנת מאליה.

בעשורים הראשונים של עולם הפרסום בישראל, נשים כיכבו כמעט באופן בלעדי בפרסומות שקשורות לניקיון ובישול. פה ושם היו יוצאים מהכלל (מודעה של "אינני פוחדת מפנצ'ר", שקידמה חומר לתיקון מהיר של פנצ'רים, או "אנו בוחרות באמה" שאמנם עסקה בחומרי ניקוי, אבל הציגה מגוון רחב של נשים, אפילו במהלך הפגנה), אבל בדרך כלל הדימויים היו סקסיסטיים בברור, או הציגו רמיזות מיניות בוטות, והשימוש במיניות הנשית כאמצעי למכירת מוצרים היה דומיננטי.

רבקה נוימן, יו"ר ויצו, מטילה אחריות כבדה על המפרסמים ומשרדי הפרסום בכל הנוגע למצב הזה: "המומחיות של חברות הפרסום זה לשנות דפוסי חשיבה. לכן הכוח של פרסומות כה גדול. כשההנעה לפעולה באה ממקום מיני סקסיסטי שהופך נשים למוצר מייצרים דור שימשיך לראות בנשים מוצר צריכה שאפשר להשתמש בו".

תפוזינה / צילום: סיון פרג'

שרי סימנטוב, פרסומאית עצמאית שעבדה במשך שנים במשרד הפרסום פוגל, מספרת שאפילו נשים לא תמיד הבינו את גודל הבעיה באופן בו מוצגות הנשים בפרסום. "יש דברים שלא הייתי עושה היום", היא מודה. "כשרק הגעתי לפוגל הם בדיוק עשו את השלט המיתולוגי - בו כיכבה הדוגמנית פזית כהן - 'אוברזון. זה מונח'. השלט היה סנסציה, זכה למחמאות וגם לביקורת, ואני התלהבתי ממנו וחשבתי שהשלט נהדר. לא בטוחה שהיום הייתי שמחה לראות את השלט הזה באוויר".

"נשים שאפשר להזדהות איתן"

השנים חלפו והזמנים השתנו. אין ספק שהיום הדברים בענף נראים אחרת. "אם מסתכלים אחורה התקדמנו מאוד מהתקופה של 'אשכוליות או לא להיות'", אומרת דוריס זווילי, משנה ליו"ר קבוצת פובלסיס. "זה היה הנגטיב הכי גדול שנעשה בארץ, דברו על אשכוליות והראו בחורה עם חזה גדול רצה".

הסיבות לשינוי הן מגוונות, וחלקן ברורות מאליהן. פעילות אינטנסיבית של ארגוני הנשים שלא הרפו מהנושא, התפתחות הרשתות החברתיות שנתנה קול ובמה לנשים שקולן לא נשמע עד אז, מהפכות חברתיות כמו מי טו, והשינוי במעמדה של האישה באופן כללי.

אתי עבאדי סמנכ"ל אסטרטגיה במקאן, מדברת למשל על הפער דורי בתוך משרדי הפרסום. "הדור של העובדות שלי יותר ערני ממני. לעיתים קורה שהן אומרות לי 'אתי את לא רואה שזה שובינסטי בטירוף?'. למשל, גולדסטאר שנוהל הרבה שנים אצלנו במקאן (וכפי שהוזכר קודם הקמפיינים של המותג נחשבו לשובינסטים במקרים רבים, ע' ב' ל'), אותי סרטוני הקמפיין של המוצר תמיד נורא הצחיקו, אבל עבדו אצלי נשים צעירות שמבחינתן גולדסטאר היה מותג לא לגיטימי".

ומה קורה היום?
"עוד לא הגענו לנקודת השוויון, אבל הפרסום עוסק בסוגיה הזאת. רואים יותר קמפיינים שבהם הגברים תופסים את המקום שפעם אוטומטית נתנו לנשים. בפרסומת של מטרנה, שתמיד הלכה עם הסיסמא 'הכי קרוב אליך אמא', יכול היום להיות אבא".

זווילי מצביעה על שינוי נוסף. אם פעם עולם הפרסום חיזק את אידיאל היופי, הרזון והלובן - או במילותיה שלה "אישה במטבח הייתה הקלישאה של האישה המושלמת" - כעת התמונה השתנתה. "היום כבר יש נשים שלא נראות כמו דוגמניות. נשים מלאות, שנראות כמו השכנה ממול, ובכל סוגי הצבעים. הנשיות הפכה ליותר ריאליסטית וזה נכון גם שיווקית למפרסם כי אלה דמויות שאפשר להזדהות איתן. גם בתכניות הפריים עצמן אפשר לראות נשים כמו אופירה אסייג ורותי ברודו".

יעל בר זוהר לפילפל / צילום: צילום מסך

גורם נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו לטענתה הוא עולם הרשתות החברתיות. "יש נשים שהפכו להיות כוכבות סושיאל ולא נראות כמו דוגמנית קלאסית. עולם המשפעניות עשה שינוי אדיר. אשלי בקשי שמובילה קמפיין ללאוקסיטן היא בעיני הדבר עצמו: אמא לשלושה מהפריפריה הופכת להיות אושיית קוסמטיקה שיכולה להרים או לרסק מותגים. ובגלל הכוח שלה היא הופכת להיות הפנים של המוצר".

שלומית ליר, מרצה וחוקרת תרבות, מגדר ותקשורת המתמחה בתחום הניו מדיה וקידום נשים ברשתות החברתיות, מציינת כי גם מבחינה מסחרית גרידא, כדאי למפרסמים ולפרסומאים לאמץ את שינוי הגישה. לדבריה, מחקרים שנעשו לאחרונה באיטליה וארצות הברית מצביעים על הלך רוח שלפיו התפיסה ש"סקס מוכר" אינה מדויקת מדעית. למעשה, פרסומות סקסיסטיות מרגיזות נשים, וגם מרבית הגברים יעדיפו פרסומות ניטרליות.

"לרשתות החברתיות יש תפקיד משמעותי בהתייחסות לנשים כאל סובייקט - מי שבכוחן לחשוב ולהחליט על חייהן", היא אומרת. "יש משמעות רבה ליכולת להשמיע קול, למחות ולהביע דעות באמצעות המרחב הדיגיטלי נגד מה שנחשב קודם לכן כסוג של קונצנזוס. הדוגמה המשמעותית לכך היא תנועת מי טו".

למרות ההתקדמות, נוימן מ-ויצו עדיין רואה פרסומות שמכעיסות אותה. "גם היום יש חברה ללימוד אנגלית שמתעקשת להציב לנו שוב ושוב בפרסומת את האמבטיה עם הבלונדינית, במקביל לאיש העסקים המצליח שבדיוק במכונית בדרך לעבודה אחרי שכבר למד אנגלית. השנה גם הייתה סערה גדולה על זווית הצילום של דוגמנית ילדה בפרסומת של קסטרו: מיקוד על איבר המין, ברכיים פשוקות. כשהענקנו את אות הקלון לפרסומות סקסיסטיות, קסטרו כיכבו ובעיניי יש להם אסטרטגיה אנטי פמיניסטית שרואה בגוף הנשים והנערות משהו שתמיד צריך להיות עליו מבט מיני".

 

"אישה יחידה בקריאייטיב"

סימנטוב מצביעה על נושא חשוב נוסף שהוביל לשינוי: ההרכב האנושי של התעשייה. "יש היום ערנות גבוהה וצנזורה עצמית אצל מפרסמים ופרסומאים בין היתר כי גם בעלי התפקידים משתנים. דור מנהלי ומנהלות השיווק יותר צעיר ומודע. יש כ-200 חברים באיגוד המפרסמים, כשמתוכם כ-136 הן מנהלות שיווק (מנכ"ליות יש רק 25, ע' ב' ל'). אז באופן כזה או אחר יש לזה משמעות, והחיים מחלחלים לפרסום".

מנגד, היא מציינת, "זה קורה באיחור, הפרסום לא מספיק אמיץ, ואולי זה גם לא התפקיד שלו להשפיע על תודעה ולייצר אג'נדה. לרוב, רק אחרי שהאווירה הופכת מספיק נינוחה והקרקע בשלה התעשייה מרשה לעצמב ללכת צעד אחד קדימה".

ענף הפרסום אכן היה במשך שנים ארוכות ענף גברי, בוודאי מבחינת מקבלי ההחלטות בו, ובעיקר בתחום הקריאייטיב, שם ניתן היה לספור את המנהלות על אצבעות יד אחת. אפילו היום, כשהמחלקות האחרות במשרדים מגוונות מבחינה מגדרית, וישנן נשים בכירות בצמרות המשרדים, השינוי כמעט לא הגיע לתחום הקריטי הזה, שהוא בעל השפעה ניכרת על התוצר הסופי.

"הייתי בכנסים בינלאומיים של מנהלי קריאייטיב והייתי אישה יחידה", מציינת סימנטוב. "ישבתי בישיבה ביוניליוור בלונדון עם יותר מעשרה גברים לבנים שעשו מחקרים על למה נשים משתמשות במרכך כביסה כזה או אחר ובאו עם תובנות מהמחקר שלפיהן אישה מפגינה את האהבה שלה לילדים גם דרך הטיפול שלה בכביסה. מנהל של מותג אמר שם 'אני 25 שנה בעסקי הכביסה', וחשבתי שאני מתה. הכל היה בנוכחות גברית ומנקודת מבט גברית, גם מהצד של המפרסמים וגם מצד הפרסומאים, וברור שגם היום יש לזה השפעה".

גם אם המצב בחו"ל אינו משולם, בטח מבחינת הרכב התעשייה, שם כן נרשם שינוי שמגיע גם מצד המפרסמים. "חברות ענק בעולם כמו נייקי או פרוקטר אנד גמבל לקחו על עצמן אג'נדות של העצמה נשית ותמכו בזה גם בפרסום וגם כלכלית", אומרת זווילי. "בארץ מעט חברות מסחריות עושות את זה, ואני חושבת שזה ייקח קצת זמן אבל יקרה".

תפוזינה

מנגד, יש מי שמצביע על כך שדווקא האופי הליברלי בדרך כלל של רוב העובדים במשרדי הפרסום, בוודאי בהשוואה להרכב האוכלוסייה הממוצע בישראל, יוצר בעיות משל עצמו. "כשמנסים לקדם אג'נדה כזאת צריך לפעול בהרבה מודעות", אומרת עבאדי. "יש דברים שהם פסאודו פמיניסטים או (יותר מדי) מודעים. למשל, טאץ' שלקחו את אלירז שדה ואילנית לוי כי לוי ידועה כ'חולת ניקיון', וביום האישה העלו סרטון בו היא אומרת 'אני מנקה כי אני רוצה, לא כי אני צריכה'. זה פתטי, כי זה בדיוק ההפנמה של התפקידים. אם את מאוד רוצה לנקות מישהו עיצב לך את האידיאל הזה".

לדבריה, גם אם פרסום מהסוג הזה - של אישה שמנקה כי זה באמת מה שבא לה - משקף מציאות מסוימת, "זו מציאות אולטרה ליברלית. החברה ברובה יותר שמרנית. כדי שהשינוי יושלם לא מספיק שדמות האישה תשתנה, גם דמות הגבר חייבת להשתנות, צריך שיווצר 'מיקס אנד מאצ'' של תפקידים מגדריים, שנראה גברים מטפלים בילדים ומכינים צהריים, שישווקו שניצל קפוא לגברים".

וליר מחזירה אותנו לסיכום לנקודת המוצא ומסבירה למה המאבק על שינוי ותיקון הבעיות בתחום הזה הוא כל כך חשוב. "התדירות העצומה שבה אנחנו נחשפות ונחשפים לפרסומות מכניסה אותנו לתהליך של שטיפת מוח מתמדת", היא אומרת. "מחקרים מלמדים כי לעולם הפרסום יש קשר הדוק לדימוי גוף שלילי, להפרעות אכילה בקרב נערות ולירידה בביטחון העצמי, כולל על בסיס שיוך אתני. פרסומות סקסיסטיות קשורות לתרבות האונס ויש מחקרים המצביעים על הקשר בינן לבין אלימות כלפי נשים.

"גם בישראל אנחנו עדיין יכולות לראות פרסומות סקסיסטיות, כולל באופן בו מוצגות נערות וילדות. אנחנו עדיין לא במקום שבו ברור מאליו שאין מקום לסקסיזם והחפצה בפרסומות. אנחנו עדיין רואות נשים מוחפצות, ייצוגים של רזון מוקצן כאידיאל יופי, והצגת נשים על תקן של פתייניות. כל זאת, כאשר במקביל פרזנטורים בנושאים הקשורים לכסף ויוקרה עדיין יהיו לרוב גברים.

"הגישה הפתוחה של פרסומות לתודעה של כולנו - היכולת להפיץ מסרים על לוחות מודעות ציבוריים ובאמצעי התקשורת - מחייב אחריות חברתית. טוב לראות שתהליך של שינוי מתרחש, אך עדיין ארוכה הדרך לייצוג מכבד של נשים בעולם הפרסום בישראל".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?