גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"את הפרסומת הסנסציונית לבגדי ים של אוברזון לא הייתי עושה היום"

האם יש סיכוי שנפסיק לראות סקסיזם בפריים טיים? בשנים האחרונות פערים בין הדורות ותופעות כמו מי טו הולכים ומשנים את ענף הפרסום ? האם זה מספיק כדי לחולל מהפכה?

פרסומת של גדעון אוברזון לבגדי ים / צילום: יקי הלפרין. מיתוג - צבי לוין
פרסומת של גדעון אוברזון לבגדי ים / צילום: יקי הלפרין. מיתוג - צבי לוין

לפני מספר ימים עלה לאוויר קמפיין חדש של גולדסטאר, שלווה בסיסמה "תבוא כמו שאתה ותשתה משהו". מי שמכיר את הקו המסורתי של המוצר היה עשוי להיות מופתע: עד לאחרונה הפרסומות של גולדסטאר נהגו להגחיך "התנהגויות טיפוסיות" של נשים, נחתמו בסיסמה "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו", ולא אחת לוו בזעם וחרמות מצד נשים וארגונים חברתיים.

לא עוד. והשינוי הזה אינו עניין נקודתי שנוגע לגולדסטאר. הקו הפרסומי החדש של יד מרדכי מקבוצת שטראוס מתמקד בתועלות של מוצרי הפרימיום שלהם עבור אב בשלן; את תפקיד הפרזנטורית לקמפיין מותג רכב היוקרה BMW, שהייה שמור בעבר לגברים, קיבלה השחקנית איילת זורר; הסיפור בקמפיין האחרון של מותג הרכב המיינסטרימי פורד עסק בהתלהבות של זוג כלות מהדגם; ואת הקמפיין לסנו מקסימה מוביל הזמר משה פרץ. אפשר אולי להתווכח על אמינות הטענה לפיה פרץ אכן עושה כביסה בחיי היומיום שלו, אך עצם הבחירה להציב אותו כפרזנטור בקטגוריה שנחשבה בעבר נשית אינה מובנת מאליה.

בעשורים הראשונים של עולם הפרסום בישראל, נשים כיכבו כמעט באופן בלעדי בפרסומות שקשורות לניקיון ובישול. פה ושם היו יוצאים מהכלל (מודעה של "אינני פוחדת מפנצ'ר", שקידמה חומר לתיקון מהיר של פנצ'רים, או "אנו בוחרות באמה" שאמנם עסקה בחומרי ניקוי, אבל הציגה מגוון רחב של נשים, אפילו במהלך הפגנה), אבל בדרך כלל הדימויים היו סקסיסטיים בברור, או הציגו רמיזות מיניות בוטות, והשימוש במיניות הנשית כאמצעי למכירת מוצרים היה דומיננטי.

רבקה נוימן, יו"ר ויצו, מטילה אחריות כבדה על המפרסמים ומשרדי הפרסום בכל הנוגע למצב הזה: "המומחיות של חברות הפרסום זה לשנות דפוסי חשיבה. לכן הכוח של פרסומות כה גדול. כשההנעה לפעולה באה ממקום מיני סקסיסטי שהופך נשים למוצר מייצרים דור שימשיך לראות בנשים מוצר צריכה שאפשר להשתמש בו".

תפוזינה / צילום: סיון פרג'

שרי סימנטוב, פרסומאית עצמאית שעבדה במשך שנים במשרד הפרסום פוגל, מספרת שאפילו נשים לא תמיד הבינו את גודל הבעיה באופן בו מוצגות הנשים בפרסום. "יש דברים שלא הייתי עושה היום", היא מודה. "כשרק הגעתי לפוגל הם בדיוק עשו את השלט המיתולוגי - בו כיכבה הדוגמנית פזית כהן - 'אוברזון. זה מונח'. השלט היה סנסציה, זכה למחמאות וגם לביקורת, ואני התלהבתי ממנו וחשבתי שהשלט נהדר. לא בטוחה שהיום הייתי שמחה לראות את השלט הזה באוויר".

"נשים שאפשר להזדהות איתן"

השנים חלפו והזמנים השתנו. אין ספק שהיום הדברים בענף נראים אחרת. "אם מסתכלים אחורה התקדמנו מאוד מהתקופה של 'אשכוליות או לא להיות'", אומרת דוריס זווילי, משנה ליו"ר קבוצת פובלסיס. "זה היה הנגטיב הכי גדול שנעשה בארץ, דברו על אשכוליות והראו בחורה עם חזה גדול רצה".

הסיבות לשינוי הן מגוונות, וחלקן ברורות מאליהן. פעילות אינטנסיבית של ארגוני הנשים שלא הרפו מהנושא, התפתחות הרשתות החברתיות שנתנה קול ובמה לנשים שקולן לא נשמע עד אז, מהפכות חברתיות כמו מי טו, והשינוי במעמדה של האישה באופן כללי.

אתי עבאדי סמנכ"ל אסטרטגיה במקאן, מדברת למשל על הפער דורי בתוך משרדי הפרסום. "הדור של העובדות שלי יותר ערני ממני. לעיתים קורה שהן אומרות לי 'אתי את לא רואה שזה שובינסטי בטירוף?'. למשל, גולדסטאר שנוהל הרבה שנים אצלנו במקאן (וכפי שהוזכר קודם הקמפיינים של המותג נחשבו לשובינסטים במקרים רבים, ע' ב' ל'), אותי סרטוני הקמפיין של המוצר תמיד נורא הצחיקו, אבל עבדו אצלי נשים צעירות שמבחינתן גולדסטאר היה מותג לא לגיטימי".

ומה קורה היום?
"עוד לא הגענו לנקודת השוויון, אבל הפרסום עוסק בסוגיה הזאת. רואים יותר קמפיינים שבהם הגברים תופסים את המקום שפעם אוטומטית נתנו לנשים. בפרסומת של מטרנה, שתמיד הלכה עם הסיסמא 'הכי קרוב אליך אמא', יכול היום להיות אבא".

זווילי מצביעה על שינוי נוסף. אם פעם עולם הפרסום חיזק את אידיאל היופי, הרזון והלובן - או במילותיה שלה "אישה במטבח הייתה הקלישאה של האישה המושלמת" - כעת התמונה השתנתה. "היום כבר יש נשים שלא נראות כמו דוגמניות. נשים מלאות, שנראות כמו השכנה ממול, ובכל סוגי הצבעים. הנשיות הפכה ליותר ריאליסטית וזה נכון גם שיווקית למפרסם כי אלה דמויות שאפשר להזדהות איתן. גם בתכניות הפריים עצמן אפשר לראות נשים כמו אופירה אסייג ורותי ברודו".

יעל בר זוהר לפילפל / צילום: צילום מסך

גורם נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו לטענתה הוא עולם הרשתות החברתיות. "יש נשים שהפכו להיות כוכבות סושיאל ולא נראות כמו דוגמנית קלאסית. עולם המשפעניות עשה שינוי אדיר. אשלי בקשי שמובילה קמפיין ללאוקסיטן היא בעיני הדבר עצמו: אמא לשלושה מהפריפריה הופכת להיות אושיית קוסמטיקה שיכולה להרים או לרסק מותגים. ובגלל הכוח שלה היא הופכת להיות הפנים של המוצר".

שלומית ליר, מרצה וחוקרת תרבות, מגדר ותקשורת המתמחה בתחום הניו מדיה וקידום נשים ברשתות החברתיות, מציינת כי גם מבחינה מסחרית גרידא, כדאי למפרסמים ולפרסומאים לאמץ את שינוי הגישה. לדבריה, מחקרים שנעשו לאחרונה באיטליה וארצות הברית מצביעים על הלך רוח שלפיו התפיסה ש"סקס מוכר" אינה מדויקת מדעית. למעשה, פרסומות סקסיסטיות מרגיזות נשים, וגם מרבית הגברים יעדיפו פרסומות ניטרליות.

"לרשתות החברתיות יש תפקיד משמעותי בהתייחסות לנשים כאל סובייקט - מי שבכוחן לחשוב ולהחליט על חייהן", היא אומרת. "יש משמעות רבה ליכולת להשמיע קול, למחות ולהביע דעות באמצעות המרחב הדיגיטלי נגד מה שנחשב קודם לכן כסוג של קונצנזוס. הדוגמה המשמעותית לכך היא תנועת מי טו".

למרות ההתקדמות, נוימן מ-ויצו עדיין רואה פרסומות שמכעיסות אותה. "גם היום יש חברה ללימוד אנגלית שמתעקשת להציב לנו שוב ושוב בפרסומת את האמבטיה עם הבלונדינית, במקביל לאיש העסקים המצליח שבדיוק במכונית בדרך לעבודה אחרי שכבר למד אנגלית. השנה גם הייתה סערה גדולה על זווית הצילום של דוגמנית ילדה בפרסומת של קסטרו: מיקוד על איבר המין, ברכיים פשוקות. כשהענקנו את אות הקלון לפרסומות סקסיסטיות, קסטרו כיכבו ובעיניי יש להם אסטרטגיה אנטי פמיניסטית שרואה בגוף הנשים והנערות משהו שתמיד צריך להיות עליו מבט מיני".

 

"אישה יחידה בקריאייטיב"

סימנטוב מצביעה על נושא חשוב נוסף שהוביל לשינוי: ההרכב האנושי של התעשייה. "יש היום ערנות גבוהה וצנזורה עצמית אצל מפרסמים ופרסומאים בין היתר כי גם בעלי התפקידים משתנים. דור מנהלי ומנהלות השיווק יותר צעיר ומודע. יש כ-200 חברים באיגוד המפרסמים, כשמתוכם כ-136 הן מנהלות שיווק (מנכ"ליות יש רק 25, ע' ב' ל'). אז באופן כזה או אחר יש לזה משמעות, והחיים מחלחלים לפרסום".

מנגד, היא מציינת, "זה קורה באיחור, הפרסום לא מספיק אמיץ, ואולי זה גם לא התפקיד שלו להשפיע על תודעה ולייצר אג'נדה. לרוב, רק אחרי שהאווירה הופכת מספיק נינוחה והקרקע בשלה התעשייה מרשה לעצמב ללכת צעד אחד קדימה".

ענף הפרסום אכן היה במשך שנים ארוכות ענף גברי, בוודאי מבחינת מקבלי ההחלטות בו, ובעיקר בתחום הקריאייטיב, שם ניתן היה לספור את המנהלות על אצבעות יד אחת. אפילו היום, כשהמחלקות האחרות במשרדים מגוונות מבחינה מגדרית, וישנן נשים בכירות בצמרות המשרדים, השינוי כמעט לא הגיע לתחום הקריטי הזה, שהוא בעל השפעה ניכרת על התוצר הסופי.

"הייתי בכנסים בינלאומיים של מנהלי קריאייטיב והייתי אישה יחידה", מציינת סימנטוב. "ישבתי בישיבה ביוניליוור בלונדון עם יותר מעשרה גברים לבנים שעשו מחקרים על למה נשים משתמשות במרכך כביסה כזה או אחר ובאו עם תובנות מהמחקר שלפיהן אישה מפגינה את האהבה שלה לילדים גם דרך הטיפול שלה בכביסה. מנהל של מותג אמר שם 'אני 25 שנה בעסקי הכביסה', וחשבתי שאני מתה. הכל היה בנוכחות גברית ומנקודת מבט גברית, גם מהצד של המפרסמים וגם מצד הפרסומאים, וברור שגם היום יש לזה השפעה".

גם אם המצב בחו"ל אינו משולם, בטח מבחינת הרכב התעשייה, שם כן נרשם שינוי שמגיע גם מצד המפרסמים. "חברות ענק בעולם כמו נייקי או פרוקטר אנד גמבל לקחו על עצמן אג'נדות של העצמה נשית ותמכו בזה גם בפרסום וגם כלכלית", אומרת זווילי. "בארץ מעט חברות מסחריות עושות את זה, ואני חושבת שזה ייקח קצת זמן אבל יקרה".

תפוזינה

מנגד, יש מי שמצביע על כך שדווקא האופי הליברלי בדרך כלל של רוב העובדים במשרדי הפרסום, בוודאי בהשוואה להרכב האוכלוסייה הממוצע בישראל, יוצר בעיות משל עצמו. "כשמנסים לקדם אג'נדה כזאת צריך לפעול בהרבה מודעות", אומרת עבאדי. "יש דברים שהם פסאודו פמיניסטים או (יותר מדי) מודעים. למשל, טאץ' שלקחו את אלירז שדה ואילנית לוי כי לוי ידועה כ'חולת ניקיון', וביום האישה העלו סרטון בו היא אומרת 'אני מנקה כי אני רוצה, לא כי אני צריכה'. זה פתטי, כי זה בדיוק ההפנמה של התפקידים. אם את מאוד רוצה לנקות מישהו עיצב לך את האידיאל הזה".

לדבריה, גם אם פרסום מהסוג הזה - של אישה שמנקה כי זה באמת מה שבא לה - משקף מציאות מסוימת, "זו מציאות אולטרה ליברלית. החברה ברובה יותר שמרנית. כדי שהשינוי יושלם לא מספיק שדמות האישה תשתנה, גם דמות הגבר חייבת להשתנות, צריך שיווצר 'מיקס אנד מאצ'' של תפקידים מגדריים, שנראה גברים מטפלים בילדים ומכינים צהריים, שישווקו שניצל קפוא לגברים".

וליר מחזירה אותנו לסיכום לנקודת המוצא ומסבירה למה המאבק על שינוי ותיקון הבעיות בתחום הזה הוא כל כך חשוב. "התדירות העצומה שבה אנחנו נחשפות ונחשפים לפרסומות מכניסה אותנו לתהליך של שטיפת מוח מתמדת", היא אומרת. "מחקרים מלמדים כי לעולם הפרסום יש קשר הדוק לדימוי גוף שלילי, להפרעות אכילה בקרב נערות ולירידה בביטחון העצמי, כולל על בסיס שיוך אתני. פרסומות סקסיסטיות קשורות לתרבות האונס ויש מחקרים המצביעים על הקשר בינן לבין אלימות כלפי נשים.

"גם בישראל אנחנו עדיין יכולות לראות פרסומות סקסיסטיות, כולל באופן בו מוצגות נערות וילדות. אנחנו עדיין לא במקום שבו ברור מאליו שאין מקום לסקסיזם והחפצה בפרסומות. אנחנו עדיין רואות נשים מוחפצות, ייצוגים של רזון מוקצן כאידיאל יופי, והצגת נשים על תקן של פתייניות. כל זאת, כאשר במקביל פרזנטורים בנושאים הקשורים לכסף ויוקרה עדיין יהיו לרוב גברים.

"הגישה הפתוחה של פרסומות לתודעה של כולנו - היכולת להפיץ מסרים על לוחות מודעות ציבוריים ובאמצעי התקשורת - מחייב אחריות חברתית. טוב לראות שתהליך של שינוי מתרחש, אך עדיין ארוכה הדרך לייצוג מכבד של נשים בעולם הפרסום בישראל".

עוד כתבות

גולן, קמי וגלעד פלם / צילום: אלעד ברמי

גם יין הוא אידאולוגיה: על ההחלטה האמיצה של יקב פלם להתמקד אך ורק בטרואר של הרי יהודה

ב-25 שנות קיומו, הסגנון של יקב פלם הלך והתהדק, והוא ניכר היטב ביינות, שזכו להצלחה בארץ ובעולם ● עם הרוח הגבית הזו החליטה משפחת פלם שהיקב יהיה עצמאי ומקומי לחלוטין

בניין חברת פייזר / צילום: Shutterstock

פייזר ניצחה את נובו נורדיסק, ותרכוש את חברת תרופות ההרזיה מטסרה

חברת הביוטק מטסרה, המתמחה בתרופות הרזיה, נקנתה על ידי ענקית התרופות פייזר לאחר שזו הגישה הצעת רכש גבוהה יותר מחברת נובו נורדיסק ● החברה תירכש על ידי פייזר בסכום של 6.9 מיליארד דולר ועד 9 מיליארד דולר בתשלומי אבני דרך ותמלוגים

צ'ארלס, מלך הממלכה המאוחדת / צילום: Associated Press, Frank Augstein, Pool

מיהן שתי ענקיות הטכנולוגיה שהכריזו על שותפות להרצת עומסי עבודה של AI?

מי כתב וביים את הסרט "מפגשים מהסוג השלישי", למה המלך צ'רלס הודיע כי יסלק את אחיו אנדרו ממעונו הרשמי, ואיזה בעל חיים מופיע על דגלה של אקוודור? ● הטריוויה השבועית

אורן זאב / צילום: תמר גרין

מהפגישה עם ת׳יל לבית הקפה בפאלו אלטו: המיליארדר הישראלי שמסרב לראות בצניחה של 30% מההנפקה כישלון

אורן זאב, המוביל לבדו את קרן זאב ונצ'רס, הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בהייטק הישראלי, למרות שהוא מתגורר הרחק בקליפורניה ● לאחרונה הונפקה נאבן שבה השקיע, ובינתיים מאכזבת בנאסד"ק, אבל זאב משוכנע: "רק הביזנס קובע" ● וגם: איך זה להחליט ולנהל לבד נכסים ב–2.5 מיליארד דולר

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר פונתה לבית חולים אחרי שצוות רפואי הוזעק לביתה

צוות מגן דוד אדום הוקפץ לביתה של הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, נבדק אם נטלה כמות גדולה של כדורי שינה • היא פונתה בהכרה מעורפלת לבית החולים - לא נשקפת סכנה לחייה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר מציע: הגבלות דרמטיות על יצוא גז

משרד האוצר מנסה לקדם את שיטתו דרך חוק ההסדרים, למרות התנגדות משרד האנרגיה ● בין השאר, תוגבל כמות היצוא היומית כך ש-15% מהביקוש המקומי יישאר באדמה לשימוש עתידי ● שני הצדדים מסכימים שיש לשמור על מחיר גז נמוך עבור המשק המקומי, אל מול חשיבות היצוא שמכניס מיליארדי שקלים בשנה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

בר־דוד, מנכ״ל משרד האוצר הייזלר והממונה על השכר מלכין, במעמד חתימה על הסכם ב-2023 / צילום: דוברות ההסתדרות

שולחן המשא ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?

שנה חלפה מאז הפגישה הגורלית בין ארנון בר־דוד לסמוטריץ', בה נחתם תקציב 2025, שכלל גזרות לציבור העובדים עקב המלחמה ● עכשיו, עם התפצוצות פרשת "יד לוחצת יד", למדינה נותר לקבוע: האם חולשתה הפתאומית של ההסתדרות היא הזדמנות לרפורמה ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד

הטלפון שאותר בחוף הים / צילום: חדשות 12

טלפון אותר בחוף הצוק, גורם במשטרה ל-N12: "הוא שייך לפצ"רית לשעבר - בוודאות"

אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור • במשטרה הטילו תחילה ספק שהנייד אכן שלה, אך העבירו אותו לבדיקה • חקירת הפרשה נמשכת, בית המשפט שחרר את הפצ"רית למעצר בית של 10 ימים • תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שמזנקות במאות אחוזים בוול סטריט - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

קוטג' להריסה ברמת השרון / צילום: יח''צ

8.8 מיליון שקל עבור קוטג' להריסה ברמת השרון

הקוטג' נמצא בקו המערבי האחרון של שכונת נווה רסקו, ומשקיף לשדות פתוחים ● סביר שבעתיד השדות יהפכו לשטחים בנויים, אולם כרגע הנוף הפתוח מעלה את שווי הנכס ● גודל המגרשים המקובל בסביבה קטן יחסית ומגיע ל־200־300 מ"ר, שעליהם הוקמו קוטג'ים חד ודו־משפחתיים

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

גורם במשטרה: "הטלפון הנייד שנמצא בחוף הצוק שייך לפצ"רית ועובר בדיקה"

על פי אותו גורם, בימים הקרובים יבדקו במשטרה אם נמחקו תכנים מהמכשיר לפני שהושלך לים ● "הפצ"רית בעת מעצרה מסרה לנו את הקוד של הנייד שלה", הוא הוסיף ● אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור ● תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, האוצר מקדם שינויים רחבים בענף התעופה: החל ממס טיסות חדש, דרך שינוי שיטת הפחת ועד עדכון תקציב האבטחה ● בענף התעופה כבר מזהירים: המהלכים עלולים להתגלגל למחירי הכרטיסים

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית

אלן דבנששון / צילום: באדיבות Arbox

כשהתחיל להתאמן בקרוספיט גילה בעיה. הפתרון שלה הביא לו מיליון משתמשים

במשך שלוש שנים ניסה אלן דבנששון לגרום לפיתוח שלו להצליח: "עברנו מלקוח ללקוח כדי לייצר קהל. מימנו את זה מהכסף שלנו ובקושי סגרנו את החודש. עליתי עשרה ק"ג" ● היום הוא מעסיק כ־50 עובדים וכבר ביצע רכישות משמעותיות בניסיון להשתלט על השוק ● שיחה קצרה עם מייסד ומנכ"ל ארבוקס, פלטפורמה לניהול עסקים קטנים

 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הם הפסיקו לשלם שכר דירה בגלל ליקויים. מה הכריע ביהמ"ש?

בית המשפט הכריע כי חופשת לידה ושירות מילואים עשויים להצדיק הארכת מועדים הקבועים בחוק ● יונייטד אירליינס חויבה לשלם פיצוי למשפחה שטיסתה נדחתה בשעתיים וחצי ● והאם החוק בישראל מאפשר לשוכרי דירות לא לשלם במקרה שיש ליקויים בדירה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית

דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף

ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה

במסגרת הצעת התקציב מבקש שר האוצר לחדש את היוזמה שנבלמה פעם אחר פעם בתקציבים קודמים להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס ● עוד בטיוטה: הטלת חובת דיווח על פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking, אפס מס לעולים חוזרים והגבלת החזקת מעל 200 אלף שקל במזומן