גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמרו לי 'מה אתה מביא את השחור הזה, זה לא מתאים למותג'"

חשבתם שאם לסביות מוכרות רכב וילדים יוצאי אתיופיה מדגמנים בגדים, אז עולם הפרסום מגוון ומכיל? נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתם פרזנטור ערבי בברייק הזהב ● מי אשם ומה עוד אפשר לעשות

טרה / צילום: צילום מסך
טרה / צילום: צילום מסך

לפני כמה שבועות עלתה לאוויר פרסומת חדשה למותג הגבינה הצהובה נעם, שהייתה אמורה להציג בהומור את העובדה שהמוצר נטול חומר משמר. השחקנית שיפי אלון גילמה בו אם קלולסית שאינה יודעת שהגבינה לא מכילה חומר משמר, ולאחר שמתברר לה שאלה הם פני הדברים היא מקדישה מאמצים מוגזמים ומגוחכים כדי לרצות את האימהות האחרות, ולהראות שבעצם ידעה זאת כל הזמן.

זמן לא רב לאחר שהפרסומת עלתה לאוויר כבר הייתה טרה בעיצומו של משבר תקשורתי בו הואשמה בגזענות. העיתונאית חן ארצי סרור פרסמה בידיעות אחרונות טור דעה בו נטען כי הפרסומת מציגה נשים מזרחיות בתור בורות, מביכות, מתחנפות ונחותות, שהאמהות האשכנזיות צוחקות עליהן. אלון לא נשארה חייבת, ובפוסט משלה הבהירה שבאודישנים גם היא וגם השחקנית שגילמה את האם השנייה, דקלה הדר, נבחנו לשני התפקידים, וקראה להיפטר מהשד העדתי ולחבק אחד את השני.

 

גם הטור של ארצי סרור וגם הפוסט של אלון זכו לתגובות רבות ושיתופים נרחבים. לרבים הייתה דעה על סוגיית הייצוג בפרסומות, ורבים גם ביקשו להביע אותה. על המוצר עצמו, לעומת זאת, כמעט אף אחד לא דיבר.

עצם הדיון על ייצוג חתכי האוכלוסייה השונים בפרסומות אינו חדש, כמובן. אין זה סוד שבמשך שנים סבלה תעשיית הפרסום מגזענות מתובלת בסטריאוטיפים, הדירה מגזרים שלמים מהמסך, והסלילה מגזרים אחרים לתפקידים מוגבלים ידועים מראש.

 

יוסי לובטון, יו"ר קבוצת הפרסום פובליסיס, נזכר איך התנהלו ישיבות ליהוק עם לקוחות בתחילת דרכו בענף הפרסום. "בחדרי ישיבות נאמרו דברים נוראיים שהיום בדיעבד אני שואל את עצמי איך נשארתי בחדר. דברים כמו 'מה אתם מביאים לי את השחור הזה, המרוקאי הזה לא מתאים לי למותג'. אי אפשר היה להציע ילדה לא יפה או ילד שמן. תמיד ילד בלונדיני, או, אם הוא שובב, אז ג'ינג'י. עבריין היה מזרחי. הכל היה לפי טייפקסטינג. לאף אחד לא הייתה בעיה להוציא בריף שכלל הנחייה כמו: 'מראה אירופאי, גוון עור בהיר' - זה היה מקובל".

ולא התקוממת?
"בהתחלה באמת קיבלתי את זה בתור 'כך הדברים'. אמנם התכווצה לי הבטן אבל לא הרגשתי כמה זה נורא. גם היה לי תירוץ לעצמי שפרסום הוא לא מערכת החינוך, תפקידו לשקף מציאות".

מירב אלוש לברון מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, היא חוקרת תרבות וממובילות המאבק לגיוון וייצוג שוויוני בתרבות הישראלית. בעבר הייתה חברה גם במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. היא סבורה שתעשיית הפרסום מקיימת מראשיתו של העידן המסחרי בטלוויזיה דיאלוג קרוב עם הפרדיגמה המפוקפקת של "מסעודה משדרות", ושבמידה רבה זה המצב שמלווה אותנו גם כיום.

אמנם, לדבריה "עם הזמן, השוליים התרחבו, אבל גבולות הייצוג עדיין מתוחזקים היטב. בחסות 'מסעודה משדרות' והייבוא של מסורת הבורקס לערוץ 2 מתקיימים סטריאוטיפים, הדרה ותיעדוף הלובן על המסך ובפרסומות. ומדובר בשתי מערכות ייצוג תרבותיות וכלכליות, שמזינות האחת את השנייה".

"אין ערבים, אין אתיופים"

לפני כחמש שנים נרשמה נקודת מפנה בסוגייה הזאת. ללובטון ולגורמים נוספים מתוך התעשייה, כמו הפרסומאי שלומי חתוכה, נשבר, וביחד עם פעילי תרבות נוספים הם פתחו במאבק אקטיביסטי נחוש שכלל הדלפת בריפים גזעניים לתקשורת, התקפה ברשתות על פרסומות סטריאוטיפיות, ויצירת תגובות קריאטיביות הולמות (בתגובה על סרטון "לבן במיוחד" של מטרנה יצר חתוכה סרטון תגובה של אמהות מגוונות). הם ביצעו פעילויות הסברה באיגודי השיווק והפרסום, ואפילו כוננו אמנה לגיוון בפרסומות בחסות הנשיא רובי ריבלין. גם הממשלה הרימה את הכפפה והשרה גילה גמליאל יצרה בהשקעה גדולה אימג' בנק של דמויות ישראליות.

ואכן, נראה כי אין כמעט חולק שהיום המסך נראה מגוון יותר מבחינת הייצוג לאוכלוסיות השונות והשימוש בסטריאוטיפים. "היום אנחנו במקום מצוין ויש שינוי דרמטי", מצהיר לובטון. "רואים סרטים שלפני חמש שנים אי אפשר היה בכלל לדמיין: זוג לסביות אחרי חתונה מפרסמות את פורד שהוא מותג מיינסטרים, והסיפור הוא לא החתונה שלהן אלא המכונית. ומותג כמו שטראוס משתמש בזוג גברים לקדם גבינה. תמיד אפשר עוד, וצריך לשים לב שלא מגזימים בטהרנות וצדקנות מהצד השני - וגם זה קורה לפעמים - אבל היום בחדרי ישיבות לא מתקיימים דיונים כמו של פעם".

אבל לא כולם שותפים לאופטימיות. "נכון שמבחינת אחוז 'הבלונדינים' בברייק - השתפרנו", אומר נדב פרסמן, מנכ"ל משרד הפרסום מקאן ת"א, "אבל מבחינת פרזנטורים מזרחיים למשל לא זזנו קדימה. פרזנטור מחובר לשאלה עם מי רוצים לזהות את המותג, ושם עדיין ישנם מקומות שבהם יש דרך לעשות. לבית השקעות או למוצר טכנולוגי לא סביר להניח שילהקו פרזנטור מזרחי. זה מקום שבו לקוחות עדין מפחדים לקחת סיכון ושומעים מדי פעם צלילים צורמים כמו 'הוא נמוך מדי' ולא במובן של גובה. גם כשזה לא נאמר במפורש מרגישים שזה קיים, ולפעמים שומעים אמירות קשות שגורמות להתכווץ. מצד שני אי אפשר להיתמם, במדינה שלנו יש מתחים וגזענות, ואנחנו מוכרים לבני אדם שחלק גדול מהחשיבה שלהם זה סטריאוטיפים. ולכן צריך להיות חכם. בסוף אנחנו צריכים לגרום למוצר להימכר".

גם אור גלייכר, מנכ"ל משותף בענבר מרחב G, חושב שבחלק מהנושאים הייתה תזוזה לכיוון החיובי ובאחרים לא: "מזרחיות הפסיקה להיות חסם ברוב הקטגוריות. נכון שבעולמות היוקרה זה עדיין קיים קצת, אבל לדעתי זה שאריות שיעלמו בקרוב. מתחושת בטן, לא חושב שאם הייתי מציג היום כיוון לבנק הפועלים או דיסקונט עם בנקאי מזרחי מישהו היה מתרגש.

"מצד שני אין פרזנטורים ערבים או בכלל שחקנים מהמגזר. נכון שיש את רמזי בפרסומת לאלונית אבל הוא בדיוק חי את הסטריאוטיפ ומייצג עובד זוטר בסופר. גם יוצאי אתיופיה כמעט שאין בנמצא - רכבת ישראל היא היוצאת מהכלל ולטובה, אבל גם אז הקריאייטיב חי בעצם על הסטריאוטיפ עצמו. אז היום המצב של שני המגזרים האלה הוא מזעזע. על הדרת אתיופים עוד אפשר להשתמש בתירוץ שלפיו הם אחוז קטן באוכלוסייה, אבל זה בטח לא נכון לגבי ערבים והאמת שמדובר בגזענות".

 

ממי מגיעה הגזענות הזו?
"לרוב הגזענות פחות קיימת בפני עצמה בחדרי הישיבות, ומדובר יותר בהנחת העבודה שהציבור הוא גזען. מותגים, בצדק מצידם, לא רוצים לקחת את הסיכון. לעיתים רחוקות מותגים רואים את תפקידם ככאלה שצריכים לעשות שינוי אמיתי בחברה. המורכבות של יחסי ערבים־יהודים, למשל, היא כל כך גדולה שאף אחד לא מעז להיכנס לזה".

"האשכנזים הפכו להיות 'המסכנים'"

הפרסומאי אסף חתוכה, בין הפעילים שחתומים על המאבק לשינוי, מכניס גם את השינוי שכבר אירע לפרופורציות. "זה לא שהפרסום נהיה יותר מוסרי", הוא אומר. "העולם והמרחב נהיו מורכבים. הפרסומאים מסתכלים שמאלה וימינה ומבינים שהגיבורים שלנו היום הם משה פרץ, סטטיק ובן אל תבורי. האשכנזים הפכו להיות 'המסכנים'. כששומעים גלגלצ, חלק ניכר מהשדרים מזרחיים וזה לא בגלל הרצון שיהיה ייצוג, אלא בגלל שמסתכלים על פופולריות. הפרסום תמיד שיקף מציאות והמציאות השתנתה".

אלוש לברון, סבורה שאפילו בתחום הזה השינוי עדיין לא באמת הושלם. "גם היום מזרחיות מקושרת בפרסומות לעממיות נחותה, מובנית כזהות 'אותנטית' שיש לה תכונות טבעיות לכאורה ושנמצאות בעמדת נחיתות מול תכונות של דמויות אשכנזיות", היא אומרת. "הפרסומות מסמנות את המזרחיות כזהות נבדלת בשפה, בסגנון הדיבור, באופקים שלה, בתחומי העניין שלה, במקצוע".

הפתרון, לשיטתה, צריך להגיע גם באמצעות רגולציה. "באנגליה, למשל, נוספו לפני מספר שנים כללים חדשים לרשות הפיקוח, שמאפשרים אכיפה וסנקציות כנגד הפרות אתיות בפרסומות ובשידור", היא אומרת. "בארצות הברית, יש רגולציה עצמית שכוללת בין היתר שיתופי פעולה בין חברות הפרסום הגדולות, פדרציית הפרסום האמריקאית לבין ארגונים אזרחיים שנועדו להגדיל את הגיוון האתני בקרב העובדים בחברות הפרסום ובפרסומות עצמן.

"לא ייתכן שדווקא בחברת הגירה כמו ישראל הרגולציה תכלול בעלי תפקידים שאדישים לנושא הגיוון. אפשר ליצור איזון בין הסדרת גיוון לבין שמירה על חופש הביטוי, אבל צריך לשם כך אנשים שהנושא בדמם. גם תעשיית הפרסום ותעשיית הטלוויזיה חייבות לגלות יותר אחריות חברתית".

לובטון מזכיר בהקשר הזה שגם לתעשיית התוכן, כלומר לתוכניות שביניהן משובצות הפרסומות, יש כאן תפקיד. "שם עדין מלהקים לפי טייפקסטינג ומייצרים דברים שתעשיית הפרסום כבר לא עושה. למשל, רוב הדמויות בארץ נהדרת יהיו דמויות טייפקסט: המזרחי הנלעג, החרדי סחטן ונכלולי".

אלוש לברון מצטרפת: "יש קו ישיר בין ז'וז'ו חלסטרה, לימור מ'רק בישראל', ליטל מעתוק, הפילוסים וליאורה מ'ארץ נהדרת', הסדרה 'עממיות' והסיטקום 'סברי מרנן' - לבין גזענות בפרסומות", היא אומרת. "כלומר, יש מתאם גבוה בין תמונת הייצוגים הסטריאוטיפיים וההדרה או תת-הייצוג של אתיופים, מזרחים, ערבים ורוסים בטלוויזיה המסחרית, לבין ההדרה או הייצוגים הגזעניים שלהם בפרסומות".

אורנה בנאי כ

גם חתוכה, שניהל מלחמה מרה על שיפור הייצוג, סבור - אולי באופן מפתיע - כי על רקע המציאות הנוכחית הדרישות מענף הפרסום אינן ריאליות. "מאלצים אותנו להתנהל בקודים שאפילו מקומות שאמונים על המוסר לא פועלים בהם", הוא אומר. "פרסומת זה קיצור דרך שמתבסס על תבניות חשיבה. אנחנו אמורים להתנהל בסטנדרטים מוסריים בסיסיים. אבל מנהל שיווק לא יאשר היום לפרסומת לרכב יוקרה פרזנטור אתיופי. אם הייתי מקים יקב לא הייתי קורא לו יקב חתוכה, כי יש תבניות, ואנשים חושבים במסגרות קונספטואליות, וליין אין בציבור אסוציאציות תימניות. צריך להתמודד עם זה, ולא הוגן לשים את אנשי הפרסום בסטנדרטים גבוהים שמקשים על היכולת שלהם לבנות מותג. אנחנו לא משרד החינוך והתפקיד שלי הוא לא לנהל את אמות המוסר בישראל".

ואלוש לברון מסכמת ומסבירה שהשינוי האמיתי יגיע רק כשנבין ש"גיוון הוא לא טובה שעושים למי שסובל מתת ייצוג. גיוון הוא כוח ולא עול, וזו זכות להבטיח אותו. זה לא מס טורדני שהפרסומאים צריכים לשלם פה ושם, יש לו ערך מוסרי ודמוקרטי, אבל גם היגיון כלכלי וצרכני. מותג חכם הוא גם מותג לא גזעני, ומחקרים מראים שיש מתאם בין גיוון מגדרי ואתני לבין הצלחה פיננסית של ארגונים".

עוד כתבות

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לאחר שהפד הוריד את הריבית, ירידות בוול סטריט

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף