גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרגולטור נרדם? כשדיווחי אחריות תאגידית הם וולונטריים, החברות לא ממהרות לשתף מידע

אימוץ סטנדרטים של אחריות תאגידית משפיע לטובה על מוניטין של חברות, וגם על ביצועיהן ● אמנם כיום הדיווחים סלקטיביים ולא אחידים, אך ייתכן כי העניין הגובר של משקיעים בחברות אתיות ישפר את המצב בעולם, וגם יגרום סוף-סוף לישראלים להיכנס לתמונה ולאמץ את הגישה האחראית

אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock
אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock

בחודש מרץ האחרון הודיעה בלקרוק, חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם, לחברות בהן היא משקיעה: "נצביע נגד בחירה מחודשת של חברי דירקטוריון שיתנגדו להמלצות בנושאי ESG". במילים אחרות: חברה המנהלת מעל ל-8.6 טריליון דולר בנכסים מטעם לקוחותיה, הודיעה לחברות שאם לא יתייחסו כראוי לשיקולים סביבתיים, חברתיים וכאלה הנוגעים לממשל תאגידי, היא תפעל כדי לאלץ אותן להשתנות.

בשנת 2020 זינקו השקעות ה-ESG בעולם לשיא חדש. לקרנות העוסקות בתחום זרמו יותר מ-51 מיליארד דולר, לעומת 21 מיליארד דולר ב-2019. המגמה צפוי להימשך ב-2021, ולהגיע לגבהים חדשים. אז למה המשקיעים לוטשים עיניים להשקעות שלצד התשואה הכספית יש בהן ערך ערכי?

סקר של חברת ניהול הנכסים Nuveen בקרב מנהלי השקעות ניסה לספק תשובה לכך. מרבית המשקיעים ענו כי ביצועי ההשקעות האתיות הם המניע העיקרי, בעוד ש-46% אמרו שהשקיעו באפיקים התואמים לערכיהם. בנוסף, 38% ענו כי אלו ערוצי השקעה המנהלים את סיכוניהם ברמה מיטבית.

מימוש ערכים חברתיים בתוך המארג העסקי ודיווחים הנוגעים לאחריות תאגידית משפיעים לטובה על מוניטין של חברות והדרך שבה הן נתפסות בשוק. באופן הזה, חברה יכולה לאותת ללקוחות על כך שכספם לא רק מעשיר את חשבון הבנק של בעליה, אלא גם חוזר לחברה או לסביבה. למשקיעים מדובר באיתות כי מדובר בעסקים החשופים פחות לתביעות בתחומים רבים.

בין אם מדובר בניסיון לקרוץ לדורות הצעירים יותר, שדורשים לדעת בדיוק מהו הנתיב שבו זורם כספם, בציפיות אתיות של בעלי עניין או בשינוי וולונטרי שמקדים את הרגולטור, חברות ותאגידים רבים בעולם מציבים יעדים ומדדים לאחריות תאגידית, ומנסים להפוך אחראים יותר לסביבה בה הם פועלים.

בין הכלים המרכזיים לבחון את התהליכים הללו נמצאים דוחות האחריות התאגידית, שנועדו מחד לציבור ומנגד למשקיעים, כשהם מהווים מעין 'חלון' להתנהלותה של חברה. בין הפרמטרים הנכללים בהם ניתן למצוא פעילות בתחום הקיימות להפחתת גזי חממה, ניקוי שרשרת האספקה מעבדות או עבודת ילדים, שוויון שכר בין נשים וגברים, הגנה על זכויות עובדים, ממשל תאגידי תקין ומינוי נשים לדירקטוריונים.

 

ישראל: דשדוש מקומי

בעולם מדובר בפרקטיקה שהופכת נפוצה יותר ויותר. אם בשנת 2011 פחות מחמש חברות S&P 500 פרסמו תיעוד רשמי של הפרקטיקות העסקיות שפיתחו ביחס לאחריות חברתית תאגידית, עד 2014 כבר 75% מהחברות פרסמו זאת, וב-2018 שיעורן עמד על 86%. בארץ, לעומת זאת, מדובר במגמה איטית וזוחלת, כאשר חברות - גם אלו המדברות על אחריות תאגידית - לא ממהרות לכמת את הנתונים, ולהציגם בצורה מדידה ובת השוואה מדי שנה.

"במשך עשור, היינו 'תקועים' על אותה כמות - כ-30 חברות שכותבות דוחות ו-30% מהבנקים שמחויבים לכך על ידי בנק ישראל, וגם יישרו קו בדוחות שנתיים עם אשרור חיצוני. היו כאלו שהתחילו והפסיקו כמו סלקום, ואחרות שהתמידו. כשהסתכלנו על מדדים עולמיים - ראינו שאנחנו לצד קזחסטן בנושא", אומר עברי ורבין, מנכ"ל good vision מקבוצת פאהן קנה.

"לא ברור למה בעולם רוב החברות הגדולות שם, ובאירופה נכנסה ב-2017 דירקטיבה שמחייבת לכך חברות עם יותר מ-500 עובדים, ובארץ הדברים לא זזים. בהייטק, למשל, יש המון תקציבים, אבל אין התנהלות שקופה בדברים האלו. גם היוניקורנים לא שם".

כדי לשנות את הדשדוש המקומי בתחום, המדינה תסייע ל-17 חברות ציבוריות להפיק דוחות אחריות תאגידית, למשך שנה אחת. לפי ורבין, המעורבות של המדינה, בשילוב המגמות העולמיות, עשויה להוביל השנה למעין זינוק. "אנחנו חווים קפיצה, שמוסברת גם על ידי הבאזז המטורף סביב נושא ה-ESG, שמראה שהמשקיעים שואלים יותר שאלות בנושא סביבה, חברה וממשל תאגידי.

"כששואלים אותך כמה פעמים, האסימון נופל ואתה מבין שאתה צריך לפעול. הציונים של החברות בתחום ה-ESG מושפעים במידה רבה מדוחות האחריות התאגידית. כשיש יותר דרישות ממשקיעים ומלקוחות גדולים, אתה אומר לעצמך - זה לא משהו שנחמד אם יהיה לך, אתה חייב את זה. תוסיפי לזה את העולם של היום - המילניאלס ודור ה-Z דורשים את הדברים האלו. הם דורשים שמירה על הסביבה, שקיפות, גיוון תעסוקתי, סביבת עבודה בטוחה. זה כבר לא 'עסקים כרגיל'. העולם משתנה".

"בישראל עדיין מדובר בנונ-אישיו. אנחנו מאחורי המגמה הגלובלית", אומרת ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות ורגולציה סביבתית באוניברסיטה הפתוחה. "הדוח של KPMG בוחן את 100 החברות הגדולות ביותר ב-52 מדינות - כלומר, 5,200 חברות. ישראל לא נכללת בין המדינות האלו, כי אין בה אפילו 100 חברות שמדווחות, ומדובר באחוז זניח מתוך החברות הגדולות.

"בשנת 2020, 80% מ-100 החברות הגדולות במדינות האלו פרסמו דוחות אחריות תאגידית. חלק מהמדינות הן מדינות מתפתחות ונכשלות, כמו פקיסטן, ניגריה ופרו, וחלקן מדינות עם הכנסה בינונית שבהן שיעור הפרסום גבוה ביותר - כמו מלזיה ואינדונזיה".

ד"ר אור קרסין / צילום: נועה גולדבלט

רגולציה: תחום פרוץ

כיצד ועל מה מדווחות החברות? ראשית כל, צריך לומר: החברות העומלות על דוחות ומדדים עושות זאת מרצונן החופשי, והן מעטות מדי בשלב זה. אך בשל היעדרה של רגולציה מחייבת, כל חברה בוחרת את האופן שבו היא מדווחת, ועל הפרמטרים עליהם היא מדווחת. בישראל יש חובת פרסום דוח אחריות תאגידית רק על סקטור הבנקאות, אך גם במקרה הזה, מדובר בהוראה כללית, ללא קווים מנחים.

כאן טמון הקושי: החברה מחליטה האם לפתוח חלון אל הרחוב, מחליטה מה גודל החלון, ומה מידע שהיא חושפת ומוציאה החוצה. בעוד שארגונים רבים מתהדרים בשקיפות, בפועל דיווחיהם נותרים עמומים.

לא מדובר בתופעה מקומית. קרסין מסבירה כי גם בהיבט הבינלאומי, רק 61% מהחברות מפרסמות נתונים כמותיים. "יש דוחות שהמטרה המובהקת שלהם היא יחסי ציבור. כשקוראים דוח כזה מיד מתעורר תמרור אזהרה: 'כאן דוח למטרות תדמית. זהו תרגיל ביחסי ציבור'.

"חברות חוששות שחשיפת מידע רגיש, כלומר כזה שאיננו חיובי בלבד, תעורר ביקורת. קשה להיתלות בטיעון הזה כאשר דוח אחריות תאגידית נועד לחזק שקיפות ולהגביר אמון. צריך להחליט באיזה נתיב החברה הולכת: הסתרת מידע או חשיפת מידע. אנחנו רואים לבלוב של התעשייה הזו - של יועצים, חברות דירוג וקרנות אימפקט. זה גדל כתחום מסחרי, אך תמיד צריכה להישאל השאלה: מה האימפקט האמיתי לחברות, מלבד התרומה לשורת הרווח שלהן, בכך שהן נכנסות למדדים נחשבים ונהנות מתדמית משודרגת".

במחקר שביצעה קרסין היא גילתה שלא תמיד יש קשר בין רמת האחריות לדיווחים. "באנו לחברות ואמרנו, 'אנחנו מזהים אצלכם אחריות תאגידית ברמה גבוהה. למה אתם לא מדווחים?'. קיבלנו שתי תשובות. הראשונה, 'אם נדווח, אנחנו פותחים את עצמנו לביקורת. זה אומר שבמקום להפנות את תשומת הלב לכל הדברים שבהם פעלנו לטובה, יפנו אלינו אצבע מאשימה באותם תחומים שאנחנו לא פועלים בהם או לא בולטים לטובה'.

"יש כאן חשש מוצדק, שדווקא אותן חריגות לטובה שמדווחות הן אלו שאנחנו נבקר, בזמן שכל היתר בכלל לא מדווחות. התשובה השנייה שקיבלנו היא 'אנחנו עושים את זה כי זה טוב לחברה ותואם את הערכים והתרבות שלה, ולא מרגישים צורך לדווח'".

פעמים רבות, היעדר סטנדרטיזציה אחידה מוביל לכך שדוח חשוב, אשר יכול היה להעיד על התקדמות בתחום כמו הפחתת פליטות או על הזירות שבהן חברה מתמודדת טוב פחות, הופך למעין מסמך שיווקי נוצץ אך דל בתוכן מהותי עבור המשקיעים.

תקני הדיווח: המדדים הבולטים

בעולם יש מספר תקינות לדיווח אחריות תאגידית. ה- GRI הוא הסטנדרט המקובל ביותר - כ-70% מהדוחות שהתפרסמו ב-2020 היו לפי הסטנדרט הזה. הוא כולל ארבע קטגוריות של דיווחים: כלליים, כלכליים, סביבתיים וחברתיים.

כל תחום מחולק לתתי תחומים וכולל עשרות אינדיקטורים שמהם יכולות החברות לבחור על מה ידווחו, אף שהן מכוונות לבחור אינדיקטורים הקשורים באופן מהותי לליבת הפעילות שלהן. מדובר בתקן המיועד לכלל מחזיקי העניין, ופונה יותר לציבור הרחב. מאחר ואפשרויות הבחירה בין האינדיקטורים מרובות, הוא עשוי לאבד את המשמעות מבחינה מהותית-כלכלית.

לאחרונה יותר ויותר חברות החלו לדווח לפי תקן SASB , המכוון במידה רבה יותר לצרכי משקיעים. ב- SASB פיתחו פרוטוקול דיווח לתעשיות שונות, והדגש הוא על מדדים המשקפים קשר מהותי לתחום העסקי של החברה. לכן, סטנדרט הדיווח הזה מתאים יותר למידע שמכוון לגורמים פיננסים ולשווקים.

כאמור, בעולם הפרקטיקות האלה מקובלות יותר. "דווקא בישראל, שבה השוק לא מזהה ולא מאותת לחברות, עצם הפעולה הפרואקטיבית שלהן תיצור אפקט הפוך של תודעה בקרב המשקיעים, ותגביר את העיסוק של המוסדיים והקרנות בהיבטים האלו", אומרת קרסין. "החשיבות היא דו סטרית. זה חשוב גם לצרכנים, שרוצים לנהל את ההחלטות שלהם בצורה מושכלת, ולהבין איך הכסף שהם מוציאים משפיע על היבטי קיימות.

"חברות שמתחילות בתהליך דיווח, לרוב יחלו בפעם הראשונה לנטר ולאסוף באופן עקבי מידע על תחומים סביבתיים וחברתיים שמהותיים להן. ידוע שמה שלא נמדד לא מנוהל, ולכן תהליך הדיווח מגלם בתוכו הזדמנות להתחיל לאסוף מידע שיסייע למנהלים לנהל טוב יותר, וסביר להניח שיאיר סיכונים או הזדמנויות שלא נטו להתייחס אליהם".

לפי ורבין, בישראל יש כ-500 חברות עם פוטנציאל לביצוע דוחות ומעקב אחר ביצועים בתחומי ה- ESG . "יותר ויותר מתחילים לדבר במונחים של אימפקט. לא 'תרמתי 50 מיליון', אלא מה הערך החברתי או הסביבתי של הפעילות. אם אני חברת תרופות, אני יכול לומר, למשל, כמה פרוצדורות רפואיות מנעתי, ואיזה אימפקט היה להתנהלות העסקית שלי.

"בסוף, כשמורידים את העטיפות, רואים שהעולם הולך לכיוונים של הפחתת פחמן, גיוון, וולביאינג. כמנהל, אתה רוצה להיות חלק מאלו שיפרחו. חברות שיהיו להן כלים לתפקד בעולם הזה, ירוויחו יותר. אם לא תהיה חלק מהמגמה הזו, תצטרך לספק לכך הסברים".

עברי ורבין מייסד ג'וד ויז'ן / צילום: איל יצהר

השינוי: עוברים למספרים

ליעד אורתר, יו"ר המכון לאחריות תאגידית, סבור שהמציאות בנוגע לדיווחי האחריות התאגידית עומדת להשתנות. "אנחנו נמצאים בדמדומי תקופת האחריות התאגידית", הוא אומר. "להוציא דוחות עם המון עמודים מלאי מלל, זה משהו שאין ממש מה לעשות איתו. העניין החשבונאי מקבל מקום עכשיו - הופכים משתנים נומינליים למספרים ונתונים כמותיים.

"דוגמה לכך היא המהלך של פסגות עם נשים בדירקטוריון. הם אומרים: לא נשקיע בחברות ללא נשים בדירקטוריון. הדרך לבדוק את זה היא ברורה מאוד, והיא אחת. זו לא הצהרה של 'אנחנו בעד לקדם נשים'. זה עניין חשבונאי. תנו לי מספר: אתם מתחת ליעד? זה no go. זה יקרה בכל החזיתות, גם בענייני סביבה. אל תגידו לנו כמה אתם מאמינים בשינויי אקלים. תגידו לנו מתי אתם מגיעים לאפס פליטות נטו ומה יעדי הביניים".

ליעד אורתר / צילום: המכון לאחריות תאגידית

למרות זאת, גם אורתר מודע לכך שהשינוי המהותי טרם התרחש. אם השיח המרכזי שילווה אותנו בשנה הקרובה עם כניסת ממשל ביידן והרגולציה האירופית הוא יעדי אפס פליטות פחמן, למשל, הרי שבישראל הזירה העסקית יחסית רדומה. בעולם התחייבו אלפי חברות להגיע לאפס פליטות נטו עד אמצע המאה, ובאנגליה למשל ל-30% מהתאגידים יש מחויבות פחמן.

"כשאתה מדבר באנגליה על ניטרליות פחמנית ופליטות פחמן, כולם יודעים על מה אתה מדבר", אומר אורתר. "בארץ אנחנו עדיין מסבירים. המודעות פה נמוכה, ויש לחץ יחסית נמוך מצד הצרכן. החברות לא רואות בכך משהו שנוגע להן.

"אבל יש תאגידים ישראלים שיש להם לקוחות באירופה, ועומדים עכשיו מול שרשראות אספקה אירופיות שמחויבות לניטרליות פחמנית, וזה יחייב אותם להתאים את עצמם - אם הם רוצים להמשיך לייצא. אם דברים לא יקרו בצורה וולונטרית, בעתיד הלא רחוק הם יקרו בצורה רגולטורית. אי אפשר להמשיך להסתפק בדיווחים בלבד".

דיווחי החברות בישראל:

שטראוס: אפס פליטות ב-2050

● קיימות: היעדים השאפתניים קדימה עומדים על אפס פליטות ב-2050, ומעבר ל-100% אנרגיה מתחדשת עד 2040 במתקני החברה בישראל. אין יעדי ביניים.

● בריאות: שנת 2020 הפחיתה החברה 7.4 טון מלח ו-142 טון סוכר (רובם במוצרי המחלבה), החברה שואפת להפחית כ-10% מלח ב'חטיפים שונים' בשנה הקרובה. ישנה התחייבות שלא לעלות את אחוז המוצרים המסומנים במדבקה אדומה, לא מצוין כמה מוצרים מתוך סך מוצרי החברה מסומנים כיום.

● שוויון מגדרי: נשים מהוות 58% מהדירקטוריון, ו-17% מהנהלת הקבוצה. היעדים הם גיוס נשים וגברים במידה שווה, וקידום נשים לתפקידי ניהול עד 2024. החברה מפרטת התקדמות שנתית בנושא, ומודה כי באחת מחטיבותיה אין כלל נשים מנהלות.

תקן דיווח: GRI

נת"ע: לא מציבים יעדים קדימה

● יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם: פירוט תמציתי של היעדים, ואופן היישום שלהם.

● שוויון מגדרי: ב-2019, נשים מהוות 39% מדרג הניהול בחברה.

● סביבה: שימוש חוזר ב-90% מהעפר שפונה. הרכבת הקלה תוביל לכריתת עשרות אלפי עצים בוגרים בישראל, אך בנת"ע לא מציינים זאת בדוח, וכותבים כי "פרויקט הקו האדום לבדו יוביל לנטיעה של כ-2,900 עצים חדשים".

● עתיד: הדוח משקף את המצב בפועל, אך לא מציב יעדים קדימה בתחומים השונים.

תקן דיווח: GRI

תעשייה אווירית: הקורונה מעכבת

● שקיפות: בניגוד לדוחות רבים, בתעשייה האווירית לא מסתירים את המקומות שבהם לא הושגו יעדים ויש מקום לשיפור. כך למשל, בתעשייה האווירית מודים כי לא ניצלו מקורות אנרגיה מתחדשת בשנת 2020. בשל פרוץ מגפת הקורונה חל עיכוב ביישום תוכנית הקיימות שלה. בנוסף, החברה מציינת כי במהלך 2020 חלה עלייה בצריכת דיזל וגז פחממני מעובה, וכי בשל אילוצי הקורונה, לאחר שנים של הפחתת פליטות שנתית, חלה עלייה.

● כימות: שימוש ביעדים כמותיים ברורים המאפשרים להשוות התקדמות שנתית במגוון פרמטרים. כך למשל, מדווחים בתעשייה האווירית על עלייה של 5.5% במספר המהנדסות בחברה. בחלק מהתחומים, החברה מציינת בבירור יעדים מדידים לשנת 2023, ואת הסטטוס הנוכח.

תקן דיווח: GRI

עוד כתבות

יירוט טילים מעל שמי אשקלון / צילום: Reuters, Amir Cohen

ראש חטיבת החדשנות בצה"ל: "אסור לנו ליפול למארב מהעתיד"

ישראל צריכה להפיק את הלקח ממערך הטילים המדויק שסין בנתה כדי לפגוע בצבא האמריקאי ● בראיון ראשון ובלעדי, שנערך טרום המערכה בעזה, אומר ראש חטיבת החדשנות בצה"ל: "אנחנו לא מתנהלים בפרנואידיות, אלא עושים עבודה מודיעינית. האויב לא מחכה במקום, הוא מתקדם"

טראמפ, נתניהו ומודי. העתיקו את כובד משקלם ממצעים ומרעיונות אל פולחן אישיות / צילום: Shutterstock

ממנהיגות פוליטית לפולחן אישיות: בארה"ב, הודו וישראל הפוליטיקה נזנחת לטובת הכריזמה

ארגונים פוליטיים אשר נהגו לנהל מאבק פחות או יותר רציונלי על שלטון ועל השפעה, העתיקו את כובד המשקל שלהם ממצעים ומרעיונות אל פולחן אישיות

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

הפגישה ששמה קץ לממשלת השינוי וחבל ההצלה של בנט

בשבוע שעבר הבין בנט כי אין אפשרות להקים ממשלה בתמיכת רע"ם שהתנועה האסלאמית מכתיבה את מהלכיה ● את מחיר הזגזוג האידיאולוגי שלו בנט כבר משלם. לפי סקר שפורסם בסוף השבוע ימינה עם ארבעה מנדטים בלבד ● חבל ההצלה של הצמד הפוליטי בנט ושקד נמצא כרגע בידיים של נתניהו בדמות שיריונים בליכוד

בני אדם מפעילים מנגנונים דומים להתמודדות במצבי קיצון שונים

איך אתם מתמודדים עם מצבי קיצון, ומה אומרים המחקרים?

חשבנו שמגפת הקורונה עוד רגע מאחורינו, והנה אנחנו כבר בתוך משבר חדש ● לאורך השנים חוקרים גילו כי בני אדם מפעילים מנגנונים דומים להתמודדות במצבי קיצון שונים ● מה אנחנו יכולים ללמוד מהמחקרים שנעשו עד היום?

תומכי לגליזציה של קנאביס בקונטיקט

הקנאביס הופך לתאגידי: לוביסטים ואיגודים מבקשים לעצב את תעשיית המריחואנה

השדלנות על מדיניות המריחואנה הפדרלית עלתה ברבעון הראשון של 2021, כשבנקים וחברות טבק ואלכוהול התחילו לומר את דברם

תותח של צה"ל יורה לעבר עזה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הפסקת האש מתקרבת? אלו האתגרים שעומדים בדרך

לאחר שצה"ל הגיע לשורה של הישגים משמעותיים, בכירים מעריכים כי הפסקת אש זמנית תתרחש בתוך יומיים-שלושה ● בחמאס דורשים נסיגה ממסגד אל אקצא וביטול פינוי המשפחות משיח' ג'ראח ואילו בישראל עשויים לדרוש את החזרת השבויים והנעדרים ● מועצת הביטחון של האו"ם, שתתכנס מחר, צפויה להגביר את הלחץ לרגיעה

חילוץ הפצועים מבית הכנסת בגבעת זאב / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

שני הרוגים וכ-184 פצועים בקריסת טריבונה בבית כנסת בגבעת זאב

במהלך תפילת ערב חג השבועות קרס מבנה בבית כנסת בגבעת זאב ● גבר בשנות ה-40 לחייו וילד כבן 12 נהרגו ● ראש מועצת גבעת זאב טען כי אנשיו התריעו על הסכנה אך "המשטרה אמרה שהיא מסירה אחריות" ● מפקד שירותי הכבאות וההצלה: "אף אחד לא נתן אישור לקיום האירוע, הבניין בבנייה" ● ניצב דורון תורג'מן: "יהיו עצורים"

בני לנדא / צילום: איל יצהר

גל הנפקות ה-SPAC: בני לנדא ודודי ויסמן נאלצו לעדכן את התשקיף

התשקיפים המעודכנים של כתר1 וגפן לנדא כוללים התייחסות להנחיה החדשה שלה-SEC בניסיון לצנן את ההייפ סביב הנפקות ה-SPAC ● גפן לנדא מבקשת לגייס 250 מיליון דולר, או 288 מיליון דולר במקרה של מימוש אופציית החתמים, ולחפש יעד לרכישה בשוק הישראלי

בנימין נתניהו + ישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

למרות המצב הביטחוני: S&P אישררה את דירוג האשראי של ישראל

חברת הדירוג אישרה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של -AA ● תחזית הדירוג נותרה "יציבה" ● הנחת הבסיס לדירוג הגבוה לעת עתה היא כי הפסקת אש תתרחש בשלב מסוים, כפי שקרה בהסלמות ביטחוניות בעבר

אוניית אודיסי אוף דה סי בנמל חיפה / צילום: נמל חיפה

רויאל קריביאן הודיעה על ביטול הקרוזים שתוכננו מישראל

חברת הקרוזים הציבה בנמל חיפה את האונייה הכי חדשה שלה בכוונה להפעיל מסלולי קרוזים בקיץ ● עונת ההפלגה צפויה להתבטל בשל ההסלמה הביטחונית

כוחות משטרה בלוד השבוע / צילום: איל יצהר

המשטרה נערכת בכוחות מתוגברים לקראת לילה של עימותים

כ-15 אלף שוטרים ולוחמי מג"ב פועלים בכוחות מתוגברים בכל רחבי הארץ ● בלוד צפויים להיות הערב כ-1,000 שוטרים ● כביש 65 באזור ואדי ערה צפוי להיחסם ● כוננות גם בירושלים, ביפו, בחיפה ובעכו

אנשים באימאהה, אי מקבוצת איי סיישאל / צילום: Associated Press, Salim Ally

איי סיישל, המדינה המחוסנת ביותר בעולם, מתמודדת עם גל קורונה חדש

במדינת האיים התיירותית מתמודדים עם ההתפרצות החמורה ביותר אי פעם, לאחר שיותר מ־60% מהאוכלוסייה התחסנו, רובם בחיסון הסיני מתוצרת סינופארם

קבלת פנים בשדה התעופה למשלחת איחוד האמירויות, במעמד רה"מ נתניהו. מבצע צבאי ראשון על רקע הסכמי השלום / צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ

ברצועת עזה יכולים להתחיל להיפרד לשלום מהתקוות לסיוע כלכלי מהאמירויות

בחודשים האחרונים היו שיחות בין בכירים באיחוד האמירויות, גורמים פלסטינים ובינלאומיים, לקידום פרויקטים של תשתית עבור הפלסטינים ובעיקר בעזה, בידיעת ישראל ● גורם מהאמירויות: "אם חמאס לא יתחייב לשקט מוחלט, הוא דן את תושבי הרצועה להמשך חיי הסבל"

הפגנה בעוד סולידריות יהודית-ערבית בצומת משאבים / צילום: ניתאי פרץ

"כולנו משלמים את מחיר השנאה": מיזמים בעד סולידריות ברחבי המדינה

שיתופי פעולה של ראשי רשויות ערבים ויהודים, מפגשי אונליין וצעדות שקטות הם רק חלק מהמיזמים הקוראים להפסקת האלימות וחיזוק הדו-קיום שמתגבשים ברחבי הארץ

בניין ברמת גן שנפגע מהדף של רקטה שנפלה ברחוב / צילום: Reuters, Nir Elias

ניצול ציני או סכנה לביטחון המדינה: הוויכוח הלוהט על עתידה של תמ"א 38 ומיהן הערים הכי פחות בטוחות?

מבקר המדינה קבע לאחרונה כי 28% מאזרחי ישראל חיים ללא מיגון סמוך מכיוון שמרבית הדירות בישראל הן ישנות וללא ממ"ד ● בימים האחרונים פרץ ויכוח לוהט בין הקבלנים למינהל התכנון על ההחלטה לבטל את תמ"א 38 ● האם הלחימה תשנה את המדיניות, ומיהן הערים הכי פחות ממוגנות?

טים קוק ומארק צוקרברג / צילום: AP

במשך 13 שנה הן צייתו לכללים של אפל. עכשיו הגיע הזמן למרד

הכנסות אפל מעמלות על אפליקציות רק עולות והגיעו לפי הערכות ל-22 מיליארד דולר אשתקד • אחרי שנים של פחד, ועמלה של 30% מההכנסות, יותר ויותר אפליקציות מוכנות לצאת למלחמה מול הענקית, בבית משפט או דרך הרגולציה

בית כנסת באשקלון שרקטה בצהריים / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

מטחים לאשדוד ועוטף עזה; נתניהו על המבצע: זה עוד ייקח זמן

הירי לדרום נמשך: חמאס ניסה לשגר רקטות לעבר אסדת תמר והחטיא את המטרה ● 6 פצועים בפיגוע דריסה בשייח' גראח במזרח ירושלים • חיל הים השמיד צוללות אוטונומיות של חמאס ● דיווחים על פגיעות ישירות במספר מוקדים, בשלב זה לא ידוע על נפגעי גוף ● הפסקת אש כלל לא עלתה על הפרק במהלך דיון הקבינט

החיסון יהיה כנראה זמין בקרוב למי שמעוניין בכך / צילום: Shutterstock, Treecha

משרד הבריאות צפוי לאשר חיסון בני נוער לקורונה

רוב אנשי צוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות בעד אישור חיסון בני הנוער לקורונה ● על פי ההערכות, איגוד רופאי הילדים צפוי להמליץ לחסן את כלל בני הנוער ● עשויה גם להתקבל החלטה להסיר לגמרי את מגבלות התו הירוק בבני נוער, ואולי בקרב כלל האוכלוסייה

אלון מאסק / צילום: Associated Press, Hannibal Hanschke

הביטקוין נפל לאחר שמאסק רמז כי טסלה תמכור את אחזקותיה במטבע הדיגיטלי

מנכ"ל טסלה רמז בהתכתבות בטוויטר כי החברה מכרה, או עשויה למכור, את שאר הביטקוין שברשותה ● הביטקוין נפל בעקבות הציוצים הללו, ונסחר מוקדם יותר במחיר של 42 אלף דולר לפני שהחל להתאושש ● לפני ימים ספורים אמר מאסק כי החברה מתכננת להחזיק בביטקוין שברשותה ובכוונתה להשתמש בו בעתיד, כשהכרייה תהפוך לאנרגיה בת קיימא יותר

נתב"ג / צילום: צביקי אברמוביץ

השמיים מתרוקנים: חברות התעופה הזרות ממשיכות לבטל טיסות

לוח הטיסות בישראל ממשיך להתרוקן כשחברות התעופה מצמצמות ומבטלות את הטיסות מישראל ● בין האחרונות שנשארו נמצאות הן פליי דובאי, איירופלוט וטורקיש