נגיף הקורונה / צילום: שאטרסטוק
מחקר שהובילה שירותי בריאות כללית יחד עם אוניברסיטת תל אביב באוכלוסייה הישראלית, מצא כי החיסון של חברת פייזר נגד קורונה יעיל מעט פחות מול הזן הדרום אפריקאי של הווירוס, לעומת הזן הבריטי המצוי בישראל. בבדיקה של מחוסנים שחלו בכל זאת, נמצא כי שיעור הנדבקים בווריאנט גבוה מאשר בקרב הלא מחוסנים.
יחד עם זאת, החוקרים מסבירים כי נראה שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי. לו היה מדובר בירידה משמעותית, היינו רואים התפשטות נרחבת של הזן הדרום אפריקאי בקרב ישראלים מחוסנים. בפועל, לאחרונה העריך משרד הבריאות כי הזן הדרום אפריקאי מהווה כ-1% מההדבקות החדשות, ואלה ממילא הולכות ויורדות.
החוקרים איתרו מטופלים של הכללית שנמצאו חיוביים לקורונה החל מהיום ה-14 לאחר קבלת מנת החיסון השנייה. החוקרים מדגישים כי היה קשה לאתר כמות גדולה של חולים כאלה, משום שמעטים מן המחוסנים אכן התגלו בחיוביים.
לכל מחוסן הותאם לא מחוסן הדומה לו בגיל, במין במגזר, באזור המגורים ובמאפיינים נוספים. בסך הכל הותאמו כ-400 זוגות כאלה, של מחוסנים ולא מחוסנים. כל הנגיפים שבודדו נשלחו לריצוף גנטי.
בריצוף נמצא כי אמנם השכיחות של הזן הדרום אפריקאי נמוכה - 1% כפי שהצהיר משרד הבריאות. אולם, בקרב המחוסנים, הייתה שכיחות הזן הזה גבוהה פי 8 מאשר בקרב הקבוצה המצומדת של הלא מחוסנים, שבה היו שכיחים יותר הזן הבריטי והזנים שהיו נפוצים קודם להופעת הזן הבריטי.
המסקנה היא כי היעילות של החיסון מול הווריאנט הבריטי היא מאוד גבוהה, ומול הזן הדרום אפרקיאי - נמוכה יותר. בלתי מחוסנים עלולים לחלות בשני הזנים, והגיוני כי הם יחלו בזן הבריטי הנפוץ יותר. לעומת זאת המחוסנים מוגנים מאוד מהזן הבריטי, ואם הם כבר חולים - וזה קורה בשיעורים יותר נמוכים משמעותית מאשר הלא מחוסנים, עד כדי 90% פחות - יש יותר סיכוי שיהיה זה הזן הדרום אפריקאי שיתפוס אותם.
אולם, כאמור, למרות שהמשק פתוח והווריאנט הדרום אפריקאי מצוי בישראל, אנחנו לא רואים אותו בהתפשטות משמעותית, ולכן נראה כאמור כי החיסון נותן הגנה משמעותית נגדו, גם אם פחות חזקה מאשר מול הווריאנט הבריטי. כעת השאלה היא האם החיסון מספיק חזק מול הווריאנט כדי לאפשר השתלטות על המגיבה במשק פתוח לגמרי.
יש לציין כי גם בקרב המחוסנים הזן הדרום אפריקאי היה מצוי פחות מן הזן הבריטי. הזן הדרום אפריקאי הגיע לארץ כאשר החיסונים כבר החלו להינתן, ולכן לא הייתה לו הזדמנות להפוך נפוץ כמו הזן הבריטי. בהמשך, הוא עלול להתבסס בכיסים מסוימים של לא-מחוסנים, ולסכן במידה מסוימת גם את המחסונים שסביבם.
"הזן הדרום אפריקאי יכול לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה החיסונית"
"בדקנו את עמידות הווריאנטים השונים בישראל - הבריטי והדרום אפריקאי - לחיסון של פייזר", מסבירה פרופ׳ שטרן , מביה״ס ע״ש שמוניס למחקר ביורפואי וסרטן בפקולטה למדעי החיים באוניברטיסת תל אביב, "בדקנו האם רואים יותר הדבקות מזן מסוים בקרב המחוסנים בהשוואה ללא-מחוסנים, ומצאנו שהתשובה לכך חיובית: מצאנו, באופן מובהק, יותר מקרים של הזן הדרום אפריקאי בקרב המחוסנים במנה שנייה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. פירושו של דבר שהזן הדרום אפריקאי יכול לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה החיסונית. יחד עם זאת, יש להדגיש כי הזן הדרום אפריקאי מהווה מיעוט המקרים בקרב אוכלוסיית המחוסנים".
לדברי פרופ' שטרן "לא ניתן ללמוד ישירות מהמחקר את דרגת ההגנה המדויקת של החיסון כנגד הזן הדרום אפריקאי, זאת כיוון שהשכיחות של הזן הדרום-אפריקאי בישראל היא מאוד מאוד נמוכה, ומצייגת כ- 1% מכלל ההדבקות. השכיחות הנמוכה בכל זאת מעודדת מאוד פירושה שגם אם הזן הזה מצליח לפרוץ את החיסון, הוא לא מצליח להתפשט באוכלוסייה, כפי שעשה הזן הבריטי שמהווה את הרוב המוחץ של הדבקות הקורונה בישראל".
לדברי פרופ' בן שחר, מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית במערך החדשנות בכללית "תוצאות מחקר זה ממחישות את החשיבות שיש להרחבת הריצוף הגנטי של הנגיף בקרב נדבקים וזאת כדי להיות מסוגלים לאתר התפרצות אפשרית של הזן הדרום אפריקאי כמו גם זנים חדשים בארץ וכדי לשפר הבידוד של חולים הנושאים זנים אלה. התוצאות מדגישות שלא ניתן להתייחס למגפת הקורונה כמצב שחלף".
מחקר ראשון בעולם שמתבסס על נתוני "עולם אמיתי"
לדברי ד"ר דורון נצר, מנהל אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית "מדובר במחקר ראשון בעולם, חשוב ביותר, המתבסס על נתוני "עולם אמיתי" המוכיח כי החיסון מקנה הגנה פחותה יותר נגד הזן הדרום אפריקאי לעומת הנגיף המקורי והזן הבריטי.
התוצאות מלמדות על חשיבות והצורך בריצוף וניטור מתמיד אחר זנים חדשים ושימוש באמצעים משלימים לרבות ריחוק ומסיכות בחללים סגורים למניעת הדבקה ולמניעת התפרצות נוספת של קורונה בישראל".
פרופ רן בליצר, ראש מערך חדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר מוסיף "שיטת המחקר אשר יישמנו במחקר ראשון מסוגו זה, שבה שלחנו לריצוף 400 צמדים מזווגים מראש של מתחסנים ולא-מתחסנים בעלי מאפיינים דומים שנדבקו בקורונה, מאפשרת להתגבר על הטיות ולהסיק מסקנות.
"אף כי המספרים אינם גדולים ויש להמשיך ולהרחיב את היקף המעקב, הפער המשמעותי בשכיחות הזן הדרום אפריקאי בין המתחסנים שנדבקו למרות החיסון ללא-מחוסנים מצביע בסבירות גבוהה על יעילות פחותה של החיסון במניעת הדבקה בזן זה.
"הדיווחים עד כה בנושא זה מהעולם לא היו חד משמעיים, אך בכל הזהירות הנדרשת ניתן לומר כי ההתאמה של ממצא זה לממצאים מעבדתיים של מבחני נטרול שפורסמו בעולם ובישראל מחייבת תשומת לב, ומדגישה את הצורך במאמץ ממוקד להרחבת הניטור האפידמיולוגי-ריצופי וההתערבות להקטנת המשך התפשטות הזן הדרום-אפריקאי בישראל".