דרך צדדית. מה שנדרש הוא טרקטוריסט וכמה משאיות עם מצע כורכר / צילום: Shutterstock
הצפיפות בכבישי ישראל והעיכובים בתכנון וסלילת תשתיות תחבורה, המשתרך אחר קצב הבנייה למגורים, יוצרים תמריץ עבור בעלי אינטרסים שונים לייצר "קיצורי דרך", תרתי משמע. כך, אנו מוצאים ברחבי הארץ עשרות ואף מאות דרכים ושבילים כבושים ולעיתים אף רחובות סלולי אספלט של ממש, שהתנועה נוסעת בהם, שאף מוסד תכנוני מעולם לא נתן להם הכשר ובוודאי לא היתר. מהו אפוא דינה של דרך בלתי חוקית, וכיצד ניתן לטפל בה?
הקושי בהתמודדות עם דרך פיראטית הוא עצם העובדה שהיא לא מצויה בהליך תכנוני ועל כן אין אפשרות להגיש לה התנגדות ושלעתים קרובות גופי האכיפה מעלימים עין מהנסיעה בה.
דרך פיראטית יכולה, לדוגמה, להיסלל על ידי אגודה שיתופית של מושב, שמעוניינת להסיט את התנועה ממרכז המושב אל דרך עוקפת, או על ידי תושבים המעוניינים ליצור להם קיצור דרך מן הכביש הראשי אל בתיהם, כדי לחסוך זמן ודרך נסיעה. ה"יתרונות" בדרך פיראטית הם שהיא "חוסכת" את מסלול התכנון והביצוע הסטטוטורי, שהוא מטבעו יקר, איטי וסבוך ותוצאתו לא ודאית. בדרך פיראטית אין צורך בהזמנת תכנון מפורט של הדרך, בבירור עלויות, בקבלת אישורים, בהפקדה להתנגדות במוסדות התכנון ובעררים לבתי משפט, ואין צורך בסלילה על פי תקן. כל שנדרש הוא טרקטוריסט, טרקטור, ובמקרה הטוב כמה משאיות עם מצע כורכר. דרך פיראטית יכולה להיסלל בן לילה, ולקבוע עובדה בשטח בבחינת מעשה עשוי. כאמור, היות שהדרך לא נבנתה בהליך חוקי, אין אפשרות להתנגד לה, וקשה לסגור אותה לאחר שנבנתה.
ההלכה: סלילת דרך טעונה היתר בנייה
ההלכה לעניין דרכים פיראטיות נקבעה לראשונה בבג"ץ 10/00 עיריית רעננה נ’ המפקחת על התעבורה מחוזות ת"א והמרכז, מפי השופטת נאור, שם הסוגיה נדונה בהרחבה, ונקבע הכלל הבסיסי שלפיו סלילת דרך טעונה היתר בנייה.
שורה של פסיקות בתי משפט והחלטות של ועדות הערר יישמו הלכה זו על מקרים מסוגים שונים. נדמה שדבריו של השופט רוזן בפסק דין שניתן בעתירה המנהלית חבצלת השרון נ’ מועצה אזורית עמק חפר, משקפים היטב את תפיסת בתי המשפט: "מוחוור בעליל, השלמה עם מבנה לא חוקי, כמו גם, עם כביש לא חוקי - פוגעת בשלטון החוק ובמראית פני הצדק. מבנה לא חוקי, המוקם על ידי אזרח, דינו להיות מוחרב ומסולק מן העולם. עצם בנייתו ועמידתו על יסודותיו של מבנה לא חוקי, אומרת - "לא דין ולא דיין". שלטון החוק אינו יכול להתיר שימוש בדרך שנבנתה ללא היתר חוקי, דרך בלתי חוקית".
ההחלטה האחרונה: סגירה לאלתר של דרך
ההחלטה האחרונה ביותר בעניין דרך פיראטית במושב מזור, ניתנה אך לפני חודשים ספורים, בידי ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז מרכז. יו"ר ועדת הערר, עו"ד רונית אלפר, החליטה על סגירה לאלתר של דרך פיראטית שנפרצה והוכשרה על ידי המועצה המקומית בהסתר.
ממכלול פסקי הדין והחלטות ועדות הערר מסתמן כי המסלול היעיל לאכיפת דרך פיראטית הוא עתירה מהירה לבית המשפט, שיורה לגופי התכנון והאכיפה לאכוף את הדין בתחומן. מסלול זה על פי רוב יביא את בירור ההליך באופן מהיר ויעיל ועשוי להביא לסגירת הדרך הפיראטית לאלתר. ואנו נוסיף ונאמר כי כל ניצחון במסלול שכזה, יש לגבות בפנייה לגופי פיקוח ואכיפה מרובים ככל הניתן, ובהם רשם האגודות השיתופיות, גופי האכיפה במשרד המשפטים, וכמובן יידוע גופי התכנון המקומיים והמחוזיים בהחלטות. הליכי "ביסוס הצלחה" מרובים ככל הניתן ירחיקו את ניסיון הפריצה הבא.
מובן גם שאין לנוח על זרי הדפנה, אלא להמשיך ולעקוב, שמא מנסים להפקיד תוכנית חדשה לצורך הכשרת הדרך. מאחר שהדרך נפרצה לספק צורך, ספק אם ניסיון הפריצה יחדל גם לאחר כשלון בקרב אחד.
הכותב ממשרד קולודני ושות’ המתמחה בתכנון ובנייה ונדל"ן