בקרוב תקנו דירה בבלוקצ'יין / צילום: Shutterstock
תארו לעצמכם את התסריט הבא: לאחר מסע חיפושים מייגע מצאתם סוף-סוף את דירת חלומותיכם. עשיתם סיבוב בדירה וראיתם שהמטבח גדול ומואר, החדרים מסודרים נכון לצורכי המשפחה והרחוב שקט ומקסים. אתם ניגשים בהתרגשות למוכרת, מודיעים לה שאתם מעוניינים לקנות את הדירה, ולאחר משא ומתן קצר מסכמים את המחיר ואת תנאי התשלום. המוכרת שולפת את הטלפון החכם שלה, נכנסת במהירות למרשם המקרקעין ומעלה את פרטי הדירה שלה. בין הפרטים אתם מזהים במהירות שהשעבוד הרשום היחיד הוא של הבנק הממשכן, וההתרגשות שלכם מתגברת. הנה, תכף זה קורה.
המוכרת לוחצת על לשונית "מכירת דירה", וביחד אתם מזינים את פרטי הזיהוי שלכם ובחלונות הייעודיים את תנאי התשלום ותנאים נוספים שסיכמתם ביניכם. בסיום אתם לוחצים על כפתור "אישור" הירוק שבתחתית המסך, ומיד אתם מקבלים הודעה למכשירי הטלפון שתאשרו את פרטי העסקה. האפליקציה של רשם המקרקעין מתריעה כי על מנת להתקדם עליכם לבצע את תשלום המקדמה, כפי שסוכם. התשלום מתבצע באמצעות אחת מאפליקציות התשלומים הפופולריות, ומיד לאחריה נרשמת לטובתכם הערת אזהרה במרשם, ונשלח דיווח על העסקה לרשות המסים. התשלום הבא צריך להתבצע תוך עשרה ימים, לאחר שתיקחו משכנתה מאחד הבנקים או מנותני האשראי החוץ-בנקאיים המורשים לכך. זהו, העסקה יצאה לדרך, קניתם דירה במזל טוב.
למחרת אתם מתחילים במלאכת איתור הבנק או הגוף הפיננסי שממנו תיקחו משכנתה. לא מדובר במלאכה קשה כי אתם פשוט נכנסים ללינק הייעודי שנשלח אליכם ומזינים את שם הממשכן או לחלופין בודקים אוטומטית את שלוש ההצעות האטרקטיביות ביותר.
מכיוון שאין לכם העדפה ספציפית לגבי הממשכן, אתם לוחצים על כפתור "קבל הצעות למשכנתה" ומקבלים כעבור כמה שניות שלוש הצעות כמובטח. ההצעות מבוססות על נתוני העסקה והפרטים שהזנתם, המוצלבים עם נתונים כספיים מסוימים שאישרתם את הגישה אליהם, כגון שכרכם בחודשים האחרונים, אישור תשלום ביטוח לאומי ומס הכנסה ונתונים נוספים המצויים במאגר האשראי המאובטח.
אתם בוחרים באחת מההצעות, ומשלימים את תהליך האימות והחתימה הדיגיטלית. ברכות, המשכנתה אושרה, ואתם צועדים בבטחה לקראת השלמת עסקת רכישת הדירה.
אם התסריט הזה נשמע לכם מופרך או לקוח מסרט הוליוודי עתידני - אתם כנראה לא עוקבים אחרי התפתחות טכנולוגיית הבלוקצ’יין והבשורה שהיא מביאה עמה. טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת רישום וביצוע של פעולות דיגיטליות באמצעות רשת מבוזרת של מחשבים, שכל אחד מהם צריך לאשר את הביצוע ולרשום את ביצוע הפעולה על מנת שהפעולה תושלם ותירשם. כל סבב כזה יוצר "בלוק", והבלוקצ’יין היא למעשה לא יותר מאשר שרשרת של "בלוקים" כאלה.
הביטקוין - המטבע הדיגיטלי שהטריף את העולם בשנים האחרונות הוא לא יותר מאשר "ניסוי כלים", מוצלח מאוד (אך לא נטול כשלים), בטכנולוגיית בלוקצ’יין. על בסיס הטכנולוגיה הזו, סאטושי נאקמוטו (שם בדוי), הממציא של הביטקוין, "יצר" מטבע דיגיטלי שניתן להעברה מיד ליד על בסיס פלטפורמת הבלוקצ’יין. ערכו של הביטקוין נובע כמעט בצורה מוחלטת על רמות הביקוש וההיצע המשתנות שלו. כשהביקוש גובר - ערכו עולה, וכשההיצע גובר - ערכו יורד. לאחרונה החלו להתפרסם בתקשורת עסקאות ביצירות אמנות דיגיטליות; היצירות מגולמות במטבע דיגיטלי ייחודי המכונה NFT (Non-Fungible Token - מטבע או אסימון "חסר תחליף"). מטבע זה, בדיוק כמו הביטקוין, ניתן להעברה מיד ליד ומקבל ערך הנגזר מהביקוש ליצירת האמנות שאותה הוא מגלם.
בדיוק באותו אופן אפשר לנהל את מרשם המקרקעין ופעולות המבוצעות בנכסי נדל"ן, ובייחוד מכירה, קנייה ושעבודים. מרשם המקרקעין שלנו מבוסס, עד היום, על המרשם העות'מאני.
טכנולוגיית הבלוקצ’יין היא האכסניה המתבקשת לניהול מאגר שכזה. כבר היום ישנן חברות המתמחות ב"טוקניזציה" של נכסי נדל"ן - יצירת מטבע או אסימון דיגיטלי המגלם בצורה בלעדית נכס מסוים, והניתן להעברה מיד ליד. ברגע שגם מרשם המקרקעין יהיה מבוסס בלוקצ’יין, ניתן יהיה לקנות נכס נדל"ן ולקחת משכנתה בדיוק באותו אופן שאנחנו עושים היום עסקאות רכישה באינטרנט.
אני זוכר עד היום את הפעם הראשונה שקניתי ספר באמצעות האינטרנט (כן, ענקית הטכנולוגיה אמזון התחילה בתור חנות ספרים מקוונת). זה היה לפני 20 שנה, והרגיש כאילו המציאות עולה על כל דמיון. אנחנו לא נצטרך לחכות עוד 20 שנה עד שניתן יהיה לקנות דירה באמצעות הטלפון החכם שלנו, זה ממש מעבר לפינה.
הכותב הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע, לשעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך