יוגב קציר משיכון ובינוי (מימין) וסימונה קוני מ־ENEL / צילום: גיא נרדי
ברובע הנמל בעיר התחתית של חיפה, בחלל תעשייתי שעוצב מחדש, מפתחים מוצרים שישנו את עולמות הבנייה והנדל"ן. זוהי מעבדת החדשנות INFRALAB, המשותפת לחברת שיכון ובינוי ולקונצרן האנרגיה העולמית ENEL.
יוגב קציר, מנכ"ל המעבדה, מספר שהיא הוקמה בעידוד הרשות לחדשנות, שהקציבה להקמת המעבדה בחיפה שליש מעלות ההקמה, עד 4 מיליון שקל. בנוסף, המדינה מממנת כמחצית מהעלויות, עד תקרה של 500 אלף שקל בשנה. המדינה מעניקה גם 85% מעלות הפרויקט של כל סטארט-אפ, ובסך הכול עד מיליון שקל.
הסטארט-אפים שפועלים במסגרת המעבדה הם מהתחומים שבהם שיכון ובינוי ו-ENEL פועלות. קציר: "בנייה, תשתיות, אנרגיה. אלה תחומים מאוד מסורתיים, שמרניים, שלסטארט-אפים מאוד קשה להצליח בהם בלי שיתוף פעולה מצד השחקנים הגדולים".
לדבריו, הבחירה למקם את המעבדה בחיפה קשורה לקירבה למפעלים הגדולים: "לא היינו יכולים להתמקם באתר בנייה, ולכן בחרנו להתמקם ליד מפעל לייצור בטון טרומי של סולל בונה. זה חשוב לסטארט-אפים כי יש להם שם זירת ניסויים שלא ניתן לתת בתוך המבנה".
מהם הדברים העיקריים שעובדים עליהם במעבדה?
"הדרך הראשונה נוגעת לכל מה שקשור לעולם התכנון, כלומר תוכנות שרטוט ומידול.
הדרך השנייה היא איך הופכים את הבנייה ליותר מתועשת. כלומר, איך מגיעים למצב שבו מייצרים במפעל חלקים של המבנה, או הדירה, ומרכיבים אותם בשטח. בעולם הבנייה יש כמויות מטורפות של דאטה. הגביע הקדוש של העולם בזה הוא איך לתפוס את הדאטה, לנתח אותו ולהחזיר אותו עם ערך למשתמש הסופי. זה יכול להיות מידע שקשור למיקום הנכון של צינורות, איכות הבטון היצוק ואיך ניתן להקרין את התוכניות על התקרה או הקיר בשביל שהפועלים ידעו איפה להתקין את המיזוג".
תחום נוסף, ומשמעותי ביותר לדברי קציר, הוא נושא התפעול והתחזוקה של מבנים ותשתיות. לדבריו, "זה הזנב הארוך של התחום, כי בסופו של דבר, כשאתה חושב כמה עולים הדברים, כאן נמצא רוב הכסף. יש מעט בתכנון, יותר בביצוע, ובסוף, בתחזוקה, נמצא רוב הכסף.
"תחשוב כמה זמן אנחנו מתחזקים מבנה, גשר, או תשתיות חשמל? עשרות אם לא מאות שנים".
עם זאת, קציר מצנן את הציפייה לקבל בעתיד הקרוב מבנים מוכנים ומהירים, לפחות בישראל: "לפני שש שנים כולם חשבו שאנחנו נדפיס בניינים כמו שאנחנו מדפיסים היום חלקים למכונה. היום מבינים שהנתיב הזה מוביל כרגע למבוי סתום. עד כה לא הצליחו לייצר חומרים ומדפסות שיעמדו בתנאים הקונסטרוקטיביים ויידעו להקים בניינים באופן תעשייתי. חזון של מדפסות תלת-ממד שבונות בניינים באמצע תל אביב כנראה לא יקרה. קצב השינוי בעולם הבנייה שונה מאשר תחומים אחרים".
"אתה מזין להם את התוכניות והם יודעים איפה לחפור"
תחום משמעותי אחר הוא המיכון האוטונומי, וקציר מציג כמה מהחברות החשובות בתחום. "יש חברה אמריקאית שנקראת BUILD ROBOTICS שמפתחת דחפורים אוטונומיים. אתה מזין להם את התוכניות והם יודעים איפה וכמה לחפור. יש חברה ישראלית בשם RodRadar, שעל הדחפור פיתחה רדאר כדי לזהות היכן יש תשתיות תת-קרקעיות. כיום, אף אחד לא יודע מה יש מתחת לקרקע ויש פגיעות במאות מיליוני דולרים. חברה אחרת שנקראת IntSite מפתחת עגורנים אוטונומיים. אלה הכלים החשובים ביותר באתר הבנייה".
אתם פועלים כבר שלוש שנים. האם יצאו מפה איזה חידוש או המצאה לעולם הממשי?
"יש חברה שקוראים לה בלייד ריינג'ר, שפיתחה רובוט שמנקה פאנלים בשדות סולאריים וכבר ביצעה הנפקה בבורסה בתל אביב". החברה נסחרת כיום בשווי של 170 מיליון שקל, ושיכון ובינוי מחזיקה ב-6.7% מהמניות.
"חברה שנייה נקראת SWAPP, הם מפתחים עבור אנשי נדל"ן ואדריכלים בינה מלאכותית שמאפשרת אופטימיזציה של תכנון החללים במבנה. הם גייסו 7 מיליון דולר ומתחילים למכור את המוצר ללקוחות".
אצלכם יש 20 סטארט־אפים. כמה יש בסך הכול בישראל?
"אני מעריך שבעולם יש כמה אלפים ובישראל כמה מאות. צריך להבין שהסטארט-אפים האלה עובדים בסביבה קשה מאוד. רוב קרנות ההון סיכון לא יודעות להבין את השוק הזה. הן מוטות תוכנה או תעשיות שיותר הולכות לעולמות של דברים שקורים באינטרנט. כי שם הרווחים יותר גדולים. הסייקלים של המכירות וההשקעות יותר מהירים. לקרן הון סיכון אין יכולת להעריך סטארט־אפ מתחום הבנייה והתשתיות כי הם לא מכירים את התעשייה הזאת באמת".
"יש לנו שוק של 100 מיליארד דולר"
אחת החברות שפועלת בחממה ונמצאת עכשיו בתחילת תהליך של מסחור היא GREENVIBE, המפתחת חיישנים לבדיקות חוזק ונתוני בטון באתרי בנייה בזמן אמת, ישירות לטלפון הסלולרי.
GREENVIBE הוקמה רק לפני שנתיים, ונמצאת כעת בסבב גיוס שני. המייסדים הם אורן וויס, רועי רשף ואולג ניגרטסיק. לדבריהם, החברה כבר מתחילה לעבוד עם חברות בשטח, בהן שיכון ובינוי עצמה וכן, אשטרום, תדהר ועוד.
רועי רשף, המנכ"ל, מסביר שהפוטנציאל בתחום הוא אדיר: "יש לנו שוק של למעלה מ-100 מיליארד דולר. רק בדיקות הבטון בעולם הן 70 מיליארד דולר".
בדיקת חוזק הבטון הרגילה, כך על פי התקן, מחייבת קידוח גליל, או יציקת קוביית בטון ובדיקה פיזית של חוזק במעבדה. לדברי רשף, "הבדיקות האלה הן אופרציה מסובכת. מעבר לזה שהן לוקחות כמה ימים, הן ברמת דיוק של 85%-80% במקרה הטוב. אנחנו מכוונים להיות ברמת דיוק של 95%".
מה הפתרון שלכם?
"אנחנו שמים סנסור בשלב היציקה. הוא מודד את הבטון בזמן היציקה וגם אחר כך ומשדר את הכול בזמן אמת לענן ואז ישירות לטלפון הסלולרי. מעבר לזה, הוא נותן הרבה דברים שהבדיקות היום לא מסוגלות לתת. בחזון שלנו הסנסור יישאר שם עוד 100 שנה ויוכל להגיד אם המבנה המנהרה או הגשר תקינים, או שיש איתם בעיה ומהי. אני מאמין שבתוך חמש שנים נהיה חברה גלובלית".
"יש פה לא רק השקעה, אלא גם אסטרטגיה"
דידי פז, מנהל התפעול הראשי של קבוצת שיכון ובינוי, מסביר שלמעבדה בחיפה יש משמעות פרקטית וכלכלית עבור החברה: "המעבדה מתעסקת עם הדברים הקטנים שיצאו מהאקדמיה. בשיכון ובינוי אנחנו משקיעים סכומים של כ-2 מיליון דולר בחברות שצמחו מהמעבדה וגם בחברות בשלות שלא מתאימות להשקעה במעבדה. הולך ונבנה פה תיק מאוד מגוון ומעניין עם 20 סטארט־אפים, בשלבי התקדמות שונים.
"חברת הרובוטים שבה השקענו (בלייד ריינג'ר) יצאה להנפקה בהערכה של פי חמישה ממה שהשקענו בה, בתוך חצי שנה".
פז מודה שלחברה יש תוכניות גדולות בתחום ההשקעה בטכנולוגיה: "את אותן השקעות אנחנו נפתח בעתיד הקרוב לקרן שלתוכה נשפוך את הפעילות ונהפוך אותה לציבורית. דרך אחת להסתכל על הפרויקטים האלה היא כעל השקעות הון סיכון. דרך לא פחות חשובה וקריטית היא היכולת שלנו כמשקיע אסטרטגי. יש פה היבט של להכניס את החברה האלה לשוקי הפעילות של שיכון ובינוי באירופה, אפריקה, אמריקה".
פז מסכם את ההתעניינות של החברה בטכנולוגיה: "יש פה מערכת גומלין מאוד מעניינת שלא מתחילה ונגמרת רק בהשקעה. יש פה הרבה אסטרטגיה".