גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

"המטרה: למשוך השקעות מהעולם בסטארט־אפים בתחום הבנייה"

כ־200 סטארט־אפים פועלים בישראל בתחומי הבנייה, התכנון וניהול הנכסים, כמעט כולם בשלבים ראשוניים של פעילות ושל גיוסי הון • במקביל פועלים כמה מאיצים וחממות שמנסים לקדם אותן • יזמי קהילת בריקס מצהירים: "התעשייה נמצאת רק בהתחלה שלה" ● חדשנות בנדל"ן, פרויקט מיוחד

סיון בלסנהיים ועמליה פז, ממייסדי קהילת בריקס / צילום: איל יצהר
סיון בלסנהיים ועמליה פז, ממייסדי קהילת בריקס / צילום: איל יצהר

אחת ההשפעות של משבר הקורונה על התעשיות והשווקים השונים בעולם הוא זירוז הכנסת טכנולוגיות לתחומים שעד למשבר הצליחו לשמר את אופן ההתנהלות השמרני שלהם.

בכל הקשור לנדל"ן, מעריכים בקהילת טכנולוגיות הנדל"ן "בריקס", עד הקורונה ביצעו מיזמי טכנולוגיה בישראל בסך הכול 15-20 פיילוטים עם גופי נדל"ן בארץ. ב-2020, שנת הקורונה, "מספרם לכל הפחות הוכפל", אומרת עמליה פז, ממקימות הקהילה, שצופה "המשך גידול במספרים, שכן חברות הנדל"ן שכבר נפתחו לאפשרות להכניס טכנולוגיות חדשות ימשיכו בכך, וחברות נוספות עתידות להצטרף".

עולם טכנולוגיות הנדל"ן מגוון ואינו מוגבל לבנייה. הוא כולל את כל שרשרת הערך, משלבי התכנון, דרך הבנייה, המכירה ועד התחזוקה.

בתחום התכנון אפשר למצוא מערכות שמאפשרות למקסם אחוזי בנייה בשטחים, ואת תמהיל הדירות שיניב את הרווח המקסימלי; מערכות לזיהוי שטחים בעלי פוטנציאל השקעה. בתחום הבנייה קיימות, למשל, מידול תלת-ממדי של תהליכי בנייה ומעקב אחר התקדמות הבנייה; שימוש בחומרים, בבניינים או בתשתיות בעזרת רחפנים; מנופים אוטונומיים; הדפסת רכיבים לבנייה במדפסות תלת-ממד.

בתחום התחזוקה והמעקב קיימות טכנולוגיות שיודעות לנטר תנועת הולכי רגל במגדלים ובאילו מתקנים הם משתמשים ובאילו פחות; ניהול מבנים; מערכות לניטור ולניהול איכות האוויר; מעקב אחר שיעור עובדים או מבקרים בחללים סגורים; מעקב אחר תצרוכת אנרגה וחיסכון; ניהול קהילות שוכרים במגורים או בחללי עבודה משותפים; מערכות לניהול קשרי לקוחות לסוכני נדל"ן ולקשרים עם סוכנים אחרים; ואף מערכות מבוססות בינה מלאכותית להקצאת אשראי לשוכרים כדי לסייע במימון לשוכרים צעירים בעלי דירוג אשראי נמוך; ניהול נכסים עבור חברות ניהול וגופים מוסדיים; וכמובן - חברות המפתחות מערכות לניהול ה"בית החכם".

המערכת של סמסון לוג'יק לשינוע חומרי בנייה / צילום: Samson Logic

סיון בלסנהיים, ממייסדי קהילת בריקס, מספר אפילו על חברה שמפתחת מערכת לניהול התנגדויות של תושבים: "הקבלן מעדיף לסיים עם זה כמה שיותר מוקדם כדי לדעת איפה הוא עומד".

מנטורים, חממות או עזרה בגיוס הון

אלפי חברות סטארט-אפ ועוד אלפי חברות הייטק ותיקות פועלות בישראל - ורק בשנים האחרונות עולה מספרן של אלה העוסקות בתחום הבנייה, התכנון והתחזוקה. על פי נתוני Start-up Nation Central, בישראל פועלות כיום 174 חברות סטארט-אפ בתחום הקונטק (טכנולוגיות בנייה), ועוד 54 בתחום הפרופטק (טכנולוגיות הקשורות לניהול הנכסים).

בעוד שהאקו סיסטם של ההייטק הישראלי מגוון ומורכב, וכולל את האקדמיה, מכוני המחקר, צה"ל, התעשיות הביטחוניות, והממשלה - בעיקר דרך רשות החדשנות - בתחומי הקונטק והפרופטק האקוסיסטם צעיר.

הגופים העיקריים שפועלים בו הם חממות וקהילות - חלקם במטרה לחבר חברות צעירות לחברות בוגרות, וחלקם גם משקיעים. תוכנית קונטק, המשותפת למשרד השיכון, למשרד הכלכלה ולהתאחדות הקבלנים, מפעילה חממה שפועל בה כבר מחזור רביעי של סטארט-אפים. היא מציעה מנטורינג וחיבור לתעשייה, ללא השקעה כספית. תוכנית של מנטורינג וגם השקעה היא זו של מרכז החדשנות Highroad שהוקם -2018 ומתמחה בטכנולוגיות אורבניות.

חברות הנדל"ן הגדולות הן שחקניות חשובות, שיש להן תפקיד כפול: הן גם מהוות אתר לניסויים, וגם משקיעות בסטארט-אפים בעצמן. שיכון ובינוי, למשל, מפעילה חממה לסטארט־אפים במשותף עם ENEL. לענקית תוכנות התכנון אוטודסק, יש מרכז פיתוח מוביל בארץ שמבוסס על סטארט-אפ רכשה, ומאז ביצעה עוד ארבע רכישות של סטארט-אפים.

קהילת בריקס הוקמה בסוף 2019 על ידי אנשי הייטק, נדל"ן ופיננסים. משרדיה נמצאים ברמת השרון. "ראינו בשנה האחרונה כ-100 סטארט-אפים ישראליים ועוד כ-50 מהעולם. אנחנו פועלים בשני צירים - גם מול הסטארט-אפים וגם מול חברות הנדל"ן, והמטרה שלנו היא להיות הגוף המוביל לעולם הפרופ-טק", אומר בלסנהיים. בהמשך, הם מתכננים להתפתח ולהפוך לקרן הון סיכון ישראלית שלא רק תצא להשקעות בחוץ, אלא גם לדבריו, "למשוך את ההשקעות מהעולם בסטארט-אפים הישראליים".

בריקס כבר רשמה לזכותה כמה עסקאות ושיתופי פעולה בין סטארט-אפים בתחום הנדל"ן לבין חברות ישראליות. הסטארטאפ Olin, מתחום המציאות הרבודה, חובר לחברה יזמית גדולה בתחום המגורים והם ממתינים לציוות לפרויקט של החברה היזמית לשם ביצוע פיילוט; מיזם Conwize שמטפל במחשוב תהליך מכרזים, כולל קבלני משנה וספקים, נמצא במשא ומתן לשילוב בפיילוט; הם חיברו את חברת Datumate, המפתחת פלטפורמה לניהול מיזמי תשתיות, לקבלן ביצוע גדול בישראל; והפנו כמה חברות מתחום הסיורים הווירטואליים אל חברת נדל"ן מסינגפור לצורך שיווק בתקופת קורונה.

לדבריהם, בריקס נמצאת גם במגעים מתקדמים לשיתוף פעולה עם כמה מהעיריות הגדולות בישראל "להטמעת מגוון טכנולוגיות בתחום האורבני", אך לא הסכימו לפרט הרבה מעבר לכך. "יצרנו כמה תוכניות לליווי של הסטארט-אפים האלה, חלקן על ידי ליווי של מנטורים, חלק במודל בסגנון חממת סטארט-אפים וחלק בעזרה בגיוס הון מקרנות הון סיכון", אמר בלסנהיים.

לצד החברות הללו פועלות חברות שפיתחו פתרונות ספציפיים לאתגרים הנדסיים ספציפיים של עולם הבנייה. בין אלה למשל חברת סמסון לוג'יק, שפיתחה פלטפורמה לאריזה ולשינוע של חומרי בנייה במכולות חכמות עם חיישנים. החברה, הם מספרים, הוקמה על ידי מהנדס בנייה שזיהה כשל בתהליך הבנייה שבו מתבזבז זמן יקר על פיזור חומרים באתר הבנייה על ידי המנוף - שזמן פעולתו הוא מן היקרים בתהליך. "הסנסורים יודעים להגיד היכן נמצאת המכולה, מה מצב המלאי שבה, וכך למנוף לוקח לפרוק את החומרים חצי שעה, במקום ארבע שעות. המנהל מקבל חיווי בכל שלב היכן נמצאות המכולות וכמה מלאי ברזל נותר בהן", אמרה פז. אחד ממייסדי החברה הוא פרופ' יחיאל רוזנפלד מהטכניון.

רוב החברות בישראל: אפילו לא בסבב גיוס הון שני

החברות הישראליות בתחום הקונטק והפרופטק ברובן צעירות מאוד, מעיד בלסנהיים.
"אתה כמעט לא רואה בתעשייה סטארט-אפים בשלבי גיוס B ומעלה", השלב שבידי החברה כבר מוצר עובד ובסיס לקוחות ראשוני, והיא נמצאת במגמת התרחבות. "הרוב הם ברמת הסיד, סיד פלוס, או A", שבהם החברות רק יוצאות לדרך או מתחילות להתבסס. "התעשייה נמצאת רק בהתחלה שלה", הוא אומר.

דאטומייט היא דוגמה לחברת טכנולוגיות הנדל"ן מהיותר מתקדמות. את החברה הקים היזם הסדרתי ד"ר ג’אד ג’רוש והיא מנוהלת כיום על ידי טל מאירזון. המוצר שהם פיתחו הוא מערכת לניהול מיזמי תשתיות, בין היתר על ידי צילומי רחפן.

לדברי פז, "דאטומייט עשו את הפיילוטים בישראל אף על פי שהשדה האמיתי הוא בחו"ל. ישראל קטנה עבורם. הם צריכים לפרוץ בחו"ל והם יפרצו. מה שמייחד אותם הוא שהם מאוד מתודולוגיים". בכך, היא מסבירה, "היא שונה מהרבה סטארט-אפים שמובלים על ידי חבר’ה מאוד צעירים, שאולי באים עם רעיון מדליק ויכולות, אבל דורשים הרבה שיוף.
"זה לפעמים יפה מאוד בשביל צעיר בן 28 אבל הם לא מבינים את העולם עצמו וצריך לשייף את המודל שלהם ולפעמים גם לקחת אותו למקום אחר. יש דברים מדהימים שצריך לעזור להם להביא אותם לעולם האמיתי - לא לעולם הדמיוני של תוכנה".

החיבור: דורש טכנולוגיה וגם היכרות עם הענף

בריקס פועל באחד מהתחומים האחרונים בעולם לאפשר חדירה של טכנולוגיות מתקדמות, הוא מאופיין בשמרנות לא רק בהכנסת טכנולוגיה - אלא גם בשיתוף מידע.
"בעולם הנדל"ן, גם מי שרוצה חדשנות שומר אותה בסוד", אמרה פז. "הטכנולוגיות ייכנסו כך או כך, השוק לא מחכה לכם, אז מוטב שיירדו מכל מיני גישות של פעם, כי אם לא אצלם היא תיכנס אצל המתחרים", אומר בלסנהיים.

בנוסף, הוא אומר, מתחלף היום דור המנהלים, והדור החדש, הצעיר - בין אם הוא הבעלים החדשים של אותן חברות, מנהל או חבר דירקטוריון - כבר הרבה יותר נוטים לכיוון הטכנולוגיה".

בלסנהיים ופז מעידים כי יותר מהטיעונים בזכות היעילות ויותר מחילופי הדורות תרמה לחדשנות בנדל"ן הקורונה. "בגלל הריחוק החברתי אי אפשר היה לאפשר ליותר מדי להתכנס - ואז הופיעו פתרונות כמו מצלמות על קסדות או על מנופים כדי לתת למנהלים תמונת מצב מהשטח באתר, מבלי להיות בו פיזית".

החזון של פז הוא שישראל תהפוך לקרקע לעריכת ניסויים עם חברות סטארט-אפ טכנולוגיות ישראליות. "היינו רוצים שהם יעשו פה פיילוטים, יקבלו תעודת כשרות ואז נעזור להם לצאת החוצה".

כשמסתכלים על הסטארט-אפים הפעילים היום בישראל אפשר לראות שהיזמים של רבים מהם הגיעו מחוץ לענף, מתחומי פעילות אחרים - וזיהו בענף הבנייה או התכנון כר נרחב לחדשנות טכנולוגית.

דוגמה לכך אפשר לראות גם בקרב המייסדים של קהילת Bricks עצמה. להקמת הקהילה חברה פז אל היזם בלסנהיים, מייסד ומנכ"ל סטארטאפ תשלומי הנדל"ן "רנטיגו" (Rentigo) ואיש ההייטק היחיד בחבורה. בלסנהיים הגיע אל תחום הנדל"ן מתחום הטכנולוגיות הפיננסיות, לאחר שגילה עד כמה שוק תשלומי השכירות בארצות הברית מתנהל באופן ידני - באמצעות צ’קים.

"רנטיגו", החברה שהקים, הציעה לבעלי נכסים לעבור לקבלת תשלומים בכרטיסי אשראי, וכך להיפגש עם הכסף מהר יותר מצד אחד, ולאפשר לדיירים ליהנות מהנקודות של כרטיס האשראי.

בלסנהיים יזם את הרעיון של בריקס אחרי קריירה בהייטק ולאחר כמה שנים על קו ישראל-ארצות הברית. באותן שנים, בטיסות ובכנסים, הכיר יזמים רבים והחל לטפח ברשת קהילה בשם "פרופטק גלובל" לסיוע הדדי בין יזמי נדל"ן ישראלים הפועלים באמריקה. על בסיס ההיכרות הזו חבר בלסנהיים לעוד שלושה שותפים. עמליה פז היא דירקטורית באפקון החזקות מבית שמלצר, ושימשה כמנהלת כספים בחברות בתחומי הנדל"ן והטכנולוגיות.

שני שותפים נוספים הם דודי דניאל, מנכ"ל לשעבר של ADO גרופ, ואשר שימש לפני כן מנהל מערך הנדל"ן של בית ההשקעות פסגות; וגיא אליאס, מנכ"ל קרדן NV, ששימש בעבר מנכ"ל חברת אספן גרופ ובתפקידים בכירים בקבוצות אלוני חץ, אמות השקעות ומבנה.

פעילה בכירה נוספת בקהילה היא יזמית ההייטק יהודית דניאל, שייסדה את הסטארט-אפ סימפ (Simp) לאיתור הזדמנויות השקעה נדל"ניות.

עוד כתבות

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל-כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל-כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל