גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיחות הגרעין: ישראל במקום משני אחרי האינטרס האסטרטגי-כלכלי באירופה

איראן היא חלק ממשוואה, שבה לישראל יש תפקיד משני ● ארה"ב מועידה לבעלות בריתה באירופה תפקיד תיווך, לא מפני שהבנה אמריקאית־איראנית היא יעד נכסף, אלא בגלל שביידן מנסה לשקם את השותפות עם אירופה ● הבנה עם איראן תקל על ארה"ב לטפל בשתי הפצצות הגלובליות המתקתקות האחרות

נשיא איראן חסן רוחאני סוקר את ההתפתחויות הגרעיניות החדשות באיראן במהלך "יום האנרגיה הגרעינית" בטהראן, שבת / צילום: Reuters, IRANIAN PRESIDENCY
נשיא איראן חסן רוחאני סוקר את ההתפתחויות הגרעיניות החדשות באיראן במהלך "יום האנרגיה הגרעינית" בטהראן, שבת / צילום: Reuters, IRANIAN PRESIDENCY

חזרה אמריקאית אל מסגרת הסכמי הגרעין עם איראן תלויה לא מעט באוסף של דקויות דיפלומטיות.

איראן רוצה הסרה מלאה של הסנקציות, שהטיל עליה ממשל טראמפ מ־2017 ואילך. ארה"ב מוכנה להסיר את כל הסנקציות "שאינן מתיישבות" עם ההסכם הגרעיני; אבל חלק ניכר של עיצומי טראמפ, כמו למשל אלה המכוונים נגד הבנק המרכזי של איראן, או נגד משמרות המהפכה, לא היו קשורים כלל בגרעין, אלא הוטלו על יסוד חוקים נגד טרור ועל פי הסכמים בינלאומיים נגד הפצת טילים בליסטיים.

אין לפי שעה כל סיבה להניח שאיראן תקבל אבחנה בין סוגים של סנקציות. בעיניה, כל סנקציה שהוטלה מאז נחתם ההסכם ב־2015 היא בחזקת הפרה של התחייבויות; ואם אמריקה מפירה את התחייבויותיה, גם איראן תוסיף להפר.

דיפלומטיה נעזרת תמיד בסמנטיקה. סיכויי ההצלחה שלה כאן מוכרחים להיחשב למוגבלים. אבל מוטב שלא להקל ראש במניעים. הבה נדבר כאן על מניעיה של ארה"ב.

איראן היא עכשיו מרכיב במשוואה רחבה, שבה נועד לישראל תפקיד משני למדי. ארה"ב מועידה לבעלות בריתה באירופה תפקיד תיווך לא מפני שהבנה אמריקאית־איראנית היא יעד נכסף או מקווה, אלא מפני שממשל ביידן מנסה לשקם את היחסים עם בעלות הברית.

להנהיג את העולם החופשי

הנשיא ביידן הוא ותיק מדיניות החוץ. הוא היה חבר בוועדת החוץ רבת-הכוח של הסנאט במשך 30 שנה. הוא עמד שם בעיצומה של המלחמה הקרה נגד ברית המועצות, בשנות ה־70 וה־80, כאשר בריתות מעבר ים היו בנפשה של מדיניות החוץ האמריקאית. שררה אז הסכמה דו־מפלגתית רחבה על חשיבותן. ההתנערות מהן בימי נשיאותו של דונלד טראמפ הייתה לצנינים בעיני רוב חברי הסנאט. הצורך לנסות ולהשיב אותן על כנן עומד במרכז מדיניות החוץ של ביידן.

שני מאורעות ב־20 השנה האחרונות החישו את ההתרחקות בין אמריקה לאירופה: מלחמת עיראק, ב־2003, שבעלות בריתה העיקריות של ארה"ב התנגדו לה; וההתנערות החד־צדדית מן ההסכמים עם איראן ב־2017. בשני המקרים האלה ארה"ב לא שעתה לבעלות בריתה. במקרה השני, היא התכחשה להסכם שהיא עצמה יזמה וחתמה.

השאלה אינה החוכמה שבהסכם. מאורעות השנים האחרונות המחישו מה מוטעית הייתה להיטותו של הנשיא אובמה לחתום על ההסכם, לא רק מפני שאיראן הפרה את סעיפיו הגרעיניים, אלא מפני שהוא שימש כסות נוחה להתפשטותה הצבאית והפוליטית במזרח התיכון.

השאלה היא ממשותה של ההתיימרות האמריקאית רבת-השנים להנהיג את העולם החופשי, אם אין היא מוכנה להתחשב ברצונותיו של העולם הזה. מדיניות חד־צדדית הייתה אופציה אמריקאית כל זמן שארה"ב נהנתה ממעמד "מעצמת העל היחידה". היא חדלה להיות "היחידה" לנוכח התחזקותה הפנומנלית של סין בכל התחומים, כולל הצבאי, ועל רקע השיקום רחב הממדים של העוצמה הצבאית הרוסית.

אין שום דבר שגרתי

כמו בשיא המלחמה הקרה נגד ברית-המועצות, ארה"ב זקוקה עכשיו לעזרה בבלימת מגמות תוקפניות של יריבותיה האסטרטגיות. זה אמור בייחוד באירופה, אבל גם במזרח אסיה.

בשתי היבשות, התנהגות ארה"ב התחילה להעמיד את בריתותיה בספק. אנחנו רואים את זה בייחוד בגישתה הפשרנית, או פשרנית יחסית, של גרמניה הן כלפי רוסיה והן כלפי סין; ראינו את זה בשנים האחרונות בהימנעותן של אחדות משכנותיה של סין מלהתייצב בגלוי נגד מגמותיה הטריטוריאליות.

בשבוע שבו התחדשו, אם גם באופן לא ישיר, השיחות בין ארה"ב לאיראן, מוקד התבערה הפוטנציאלי החמור ביותר בעיני ארה"ב אינו המפרץ הפרסי ואינו הגרעין האיראני. שני מוקדים הרבה יותר מיידיים ומבשרי רעות הם ים סין הדרומי וגבול אוקראינה־רוסיה.

התנהגותה של בייג'ינג בים סין הדרומי היא שוחרת־עימות זה 20 שנה. אבל היא מקצינה והולכת. ניסיונותיה של סין להשתלט על מי החופים של ארצות קטנות בהרבה, המתחלקות איתה בים הזה, מתחילות להצטייר כהכנה קונקרטית לפעולה צבאית. היעד האולטימטיבי הסביר ביותר של פעולה כזאת הוא טייוואן. כוח משימה של הצי האמריקאי, שבראשו נושאת מטוסים, נשלח בשבוע שעבר אל ים סין הדרומי ל"פעילות שגרתית". אבל אין שום דבר שגרתי בפעילותה של סין, הפורשת צי ענקי של "ספינות דיג" במי החופים של הפיליפינים, נגד החלטה מפורשת של בית הדין הבין לאומי בהאג.

לאורך גבולותיה של אוקראינה, רוסיה מעבה את כוחותיה בשיעור שאין לו הסבר שגרתי: 25 אלף חיילים נשלחו אל חצי האי קרים, שרוסיה כבשה מאוקראינה לפני שש שנים; ופעילות רוסית מוגברת נרשמת באזור מזרח אוקראינה, שבו פועלים מאז 2014 מורדים פרו־רוסיים.

לא זו בלבד שרוסיה לא מנסה לשכך את המתח שם, אלא שהיא מתגרה רטורית באוקראינה ובידידיה. דוברת משרד החוץ במוסקבה איימה ביום ו' ב"תוצאות בלתי־הפיכות לגורלה של המדינה האוקראינית" אם קייב תבקש עזרה מנאט"ו. איומים כאלה, בסגנון כזה, כנראה לא נשמעו באירופה מאז שנות ה־30 של המאה שעברה.

לפנות "לעבר אסיה"

לפנים, ברק אובמה הצדיק את להיטותו ליישב מחלוקות עם איראן בצורך להפנות משאבים וכוחות "לעבר אסיה", זאת אומרת נגד התחזקותה של סין. הנבחרת הדיפלומטית של אובמה, על אנשיה ועל צורת מחשבתה, חוזרת ומייצגת עכשיו את ארה"ב במגרש הדיפלומטי. אחדים מתווי הפנים בצד האמריקאי מוכרים מאוד, אולי מוכרים מדיי.

אין עניין רצוי פחות במשוואה הגלובלית האמריקאית ממשברים צבאיים בשלושה מוקדים מרוחקים בעת ובעונה אחת. אין זו הגזמה להגיד שארה"ב פועלת עכשיו תחת ההיגיון של מצב חירום בינלאומי. השאלה היא מה משלושת המשברים האלה ניתן לנטרול קל יותר. על פניה התשובה היא איראן, אם כי לא בטוח כלל שאיראן שותפה לתחושה הזו. וגם אם התנהגות איראן אינה ניתנת לרציונליזציה, עצם המאמץ האמריקאי להידבר איתה ישכנע את אירופה ברצינותה של ארה"ב וברצונה הטוב. אלה חשובים מאוד, כאשר אסטרטגים אירופיים שוקלים עכשיו את הסבירות של פלישה רוסית לאוקראינה, או אפילו למדינות הבלטיות החברות בנאט"ו.

"ניו יורק טיימס" פירסם ביום א' קריאה לטובת חזרה מלאה להסכמי 2015. העיתון מכתיר את מאמרו בהכרזה ש"'הלחץ המקסימלי' על איראן נכשל". העיתון מודה ללא חשק שההתנגדות להסרת הסנקציות באה מצד שתי המפלגות הפוליטיות בארה"ב, ושותף לה היושב ראש הדמוקרטי של ועדת החוץ, אבל "אם לאיראן הייתה הנטייה להיכנע לדרישות ארה"ב, היא הייתה עושה כן לפני זמן רב".

הגיונה של הטענה הזו אינו מרשים - והסימנים מעידים שגם אינו מתקבל על דעת הממשל. הסיכוי להסרה מלאה של הסנקציות אינו גדול. אבל הנציג הרוסי בשיחות צייץ ביום שישי, ש"הושגה התקדמות ראשונית", ופגישה נוספת תכונס השבוע "כדי לקיים את התנופה החיובית". אוצר המלים הזה הוא כמובן הסיבה שאנחנו אוהבים דיפלומטים. הם יודעים הכול מבלי לספר לנו.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com ובגלובס: https://tinyurl.com/yoavkarny. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

פתיחה ירוקה בתל אביב; מדד הבנקים עולה ב-1.7%, אודיוקודס צוללת ב-15%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.8% ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" ● עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ב-5%

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

״חזירות״: הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

השכירויות שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיעות לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"