גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זכות העמידה הרחבה עוזרת לכולם

התפתחות זכות העמידה הרחבה במשפט הציבורי והרחבתה הביאו להישגים רבים לציבור בישראל. על בית המשפט לבחון את העניין עצמו – ולא את זהות המתעניין

בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור
בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור

לפני מספר חודשים, בעת שערכתי מחקר משפטי, נתקלתי בפסק דין משנת 2015 שנפתח במשפט "זוהי עתירה ציבורית בה טוענת העותרת כי על מזכיר הממשלה ועל שרת המשפטים להימנע מלהביא לאישור הממשלה את עניין מינויו של עורך דין שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה". את העתירה הגישה עמותה בשם התנועה למשילות ודמוקרטיה, עמותה ציבורית שעושה שימוש נהדר בכלי הדמוקרטי החשוב של זכות העמידה הרחבה, ומגישה לא מעט עתירות ציבוריות, כעותר ציבורי החל מיום הקמתה בשנת 2013.

ולכן, מעט הופתעתי שבטור שפורסם בגלובס, שאמור היה להיכתב על נבצרותו של ראש הממשלה הנאשם בפלילים מלכהן בתפקידו, בחר היועץ המשפטי של העמותה לעסוק דווקא בזכות העמידה - אותה זכות שמאפשרת לארגון בו הוא עובד להגיש לא מעט עתירות כאלה בשנים האחרונות. למה רק מעט, משום שלמרות שהגמל במקרה הזה אינו רואה את דבשתו שלו, הוא בהחלט משתלב בשיח קיים ומתעצם בשנים האחרונות, המנסה להביא לצמצום וביטול זכות העמידה של העותר הציבורי, בין אם אנשים פרטיים ובין אם עמותות המקדמות נושאים ציבוריים, בטענה כי אלה הביאו את בית המשפט להתערב בעניינים לא לו, כביכול כחלק מ"מהלך מתוכנן" של כבוד השופט אהרן ברק.

ובכן, מעמד העותר הציבורי במדינת ישראל אכן הורחב במידה ניכרת מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, לאחר שבית המשפט הפנים את תפקידו החשוב כמגן שלטון החוק, תוך שהוא בוחר לשים במרכז ההליך את העניין עצמו, ולאו דווקא את המתעניין.

אומנם עו"ד זאב לב דיבר על ברק (שהוא, לצערי הרב, דמות הדמון הקבועה בטורים מעין אלה), אבל היה זה דווקא השופט חיים כהן ז"ל, שיצא נגד הסתתרותה של המדינה מאחורי זכות העמידה ככסות לביצוע עבירות מינהליות: "כאשר החוק מטיל חובה על המִנהל, וזה מסרב לקיימה, לא יסבול בית המשפט כי הרשות המינהלית תתחפר מתחת לחוסר מעמדו של העותר כדי למנוע פירוש החוק על-ידי בית המשפט".

מאז ועד היום הביאו העותרים הציבוריים במדינת ישראל להישגים רבים מספור, תיקונים במכלול פגיעות ופעולות שביצע השלטון בחוסר סמכות ותוך מעבר על החוק. למעשה, סביר להניח כי כל אחד ואחת מהקוראים של שורות אלה הושפע בחייו בדרך זו או אחרת מהליך משפטי שהוגש על-ידי עותר כזה - ובשלל נושאים.

העובדה שבעשור האחרון השלטון הוא אותו שלטון, ובראשו עומד אותו אדם, יצרה תפיסה ציבורית שגויה, המתודלקת תדיר בטורים מעין אלה, לפיה עיקר העותרים נגד עוולות שלטוניות מייצגים עמדה פוליטית מסוימת המובאת בפני בג"ץ. בפועל עתירות ציבוריות מוגשות בכל מערכת המשפט - בבתי המשפט לעניינים מינהליים, בתי הדין לעבודה, ועדת הבחירות ועוד; ובשלל עניינים - חברתיים, כלכליים, איכות סביבה, שלטון מקומי, זכויות נשים, נגישות, רווחה, זכויות אדם ועוד.

בדומה לתובע ייצוגי (שנהנה מלגיטימיות ואהדה ציבורית), העותר הציבורי מביא בפני בית המשפט עניין רחב יריעה, הכרוך בעוולה שלטונית, ומשמש לא פעם פה למי שלא יכול לבוא ולטעון בעצמו, בין אם משיקולים לוגיסטיים (דוגמת האסירים בפסק דין הפרטת בתי הסהר), תרבותיים (עתירת ארגון הנשים קולך בשם הנשים החרדיות), ארגוניים (פסק הדין בנוגע להפגנות בכיכר גורן, שקיבע את חופש המחאה - אגב, שם לצדי באולם עמד איתמר בן גביר וטען בלהט בזכות חופש ההפגנה) או סתם חוסר מודעות ציבורית לנושאים שהם מנת עיסוקם של ארגונים בעלי מומחיות וניסיון.

ולפעמים מביא העותר הציבורי גם קולות קצת "אחרים", וכפי שהיטיב לבטאם השופט אליקים רובינשטיין: "לבעלי החיים מקום הראוי להם למניעת צערם, ורווחתם מושגת באמצעות בני אדם וארגונים המתמסרים לכך, ושערי העמידה פתוחים לעותרים ציבוריים. אין בעלי החיים, ככל הנראה, בעלי מעמד בדין כשלעצמם, וכך גם הצבי בענייננו, בניגוד לשאר העותרים בעתירה דנא, הרשאים - אם ירצו - להעלות טענות גם בנושא הצבי, בשמם שלהם כדורשי טובת הצבי".

וכשלא יודעים להתמודד עם כל הטענות החשובות האלה (וגם לא עם טענות בדבר הצורך הדחוף להורות על יציאה לנבצרות של ראש הממשלה הנאשם בפלילים), מפתחים כל מיני תאוריות קצה קונספירטיביות, תוך עירוב רסיסי מידע שגויים או נעדרי הקשר, ושופכים עוד נפט למדורה.

וסתם בכדי לסבר את האוזן, במקום שבו מלין עו"ד לב על כך שכבוד השופט חנן מלצר מתייחס לסוגיית סמכות היועץ המשפטי לממשלה בעתירה בדבר הסכם ניגוד העניינים שעליו סירב (למרות התחייבותו) לחתום ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא שוכח לספר לקוראים שמי שהעלה את סוגיית סמכות היועמ"ש וחייב את בית המשפט להתייחס לכך - לא היה בית המשפט, וגם לא העותר הציבורי - אלא ראש הממשלה עצמו, שממש גרר את הדיון לשם. אבל למה להתעכב על העובדות כשאפשר לערבב שברי טענות, לבזוק קצת "ברק", והנה לנו עוד אבן בחומת הדה-לגיטימציה של בית המשפט.

המחוקק הישראלי נדרש בעבר לסוגיית העותר הציבורי, בעת שחוקק את חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, ולא ראה לנכון לצמצם את זכות העמידה. אם רוצים להשיב את אמון הציבור במערכת המשפט - מוטב יהא להצביע על הישגי העותר הציבורי מתוך ראייה כוללת ועל זמנית, ולא מתוך תפיסה פוליטית רגעית צרה המעוניינת לנגח את בית המשפט.

הכותב הוא היועץ המשפטי התנועה למען איכות השלטון בישראל

עוד כתבות

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה צורך בה ומה היו המלצותיה? ● פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את הניו יורק טיימס בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

בפעם השנייה תוך פחות משנה: שופרסל נקנסת בכ-2 מיליון שקל

לטענת הרשות להגנת הצרכן, הקנס יוטל על רשת שופרסל בגין אי-הצגת מחיר, הטעיה במחיר המוצר בקופה ואי-סימון ארץ הייצור ● בדצמבר האחרון הודיעה הרשות על כוונתה להטיל על שופרסל קנס בסך 2.1 מיליון שקל מסיבה דומה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

מרוויחים יותר, גם משוק ההון: הבנקים רק התחזקו מאז רפורמת בכר

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים אחר כך כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם, שמרו על ההגמוניה לאורך השנים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

בתום יום תנודתי, בורסת ת"א ננעלה בירידות קלות

ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד הביטוח עלה ב-0.8% ● נתניהו צפוי לקיים הערב מסיבת עיתונאים כלכלית בניסיון להרגיע את הרוחות במשק ● תדיראן זינקה בכ-6% לאחר שהודיעה כי תיכנס לתחום קירור חוות השרתים ● האינפלציה בישראל נכנסה לראשונה מזה שנה לטווח היעד של בנק ישראל ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

צ'ק פוינט רוכשת חברת אבטחת סייבר ל-AI בעסקה המוערכת ב-300 מיליון דולר

רכישה שניה לנדב צפריר כמנכ"ל צ'ק פוינט ● החברה הנרכשת, Lakera.AI נחשבת לפי צ'ק פוינט לאחת המובילות בעולם לאבטחת יישומי agentic AI, ומעסיקה כ-70 עובדים, ל-11 מהם תואר דוקטור ● מטה החברה בשוויץ ישמש את צ'ק פוינט כמרכז המחקר והפיתוח הגלובלי שלה בתחום אבטחת AI, ויפעל לצד מרכז הפיתוח בתל אביב

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הראלי בתל אביב דועך, ואיך מרכיבים תיק השקעות "סופר ספרטה"?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

סניף של רשת אושר עד. 39% בחרו בה כרשת הזולה ביותר / צילום: תמר מצפי

לא רק המחיר קובע: רשתות השיווק המועדפות בחברה החרדית - והפוטנציאל

קמעונאית המזון יש חסד היא המועדפת על החברה החרדית, בעיקר הודות לסניפים השכונתיים - כך עולה מסקר של אסקריא המתמחה במגזר זה ● במקום השני נמצאת אושר עד, הכוללת סניפי דיקסאונט באזורי תעשייה; ובמקום השלישי רשת רמי לוי, שעשויה לגדול אם תשפר את פריסתה

הנפקת אודיטי טק. מציעה אופציה בפרמיה של פי 2 על מחיר המניה / צילום: 2023 Nasdaq, Inc. / Vanja Savic

הנפקות של 4 מיליארד דולר: בשוק נוהרים לאג"ח עם ריבית של 0%

גיוס חוב באמצעות אג"ח להמרה בריבית 0% הפך לטרנד לוהט בוול סטריט עם גיוסים של מיליארדי דולרים, גם בקרב חברות ישראליות ● גם בורסת הקריפטו Coinbase, גייסה באמצעות האג"ח הללו 2.6 מיליארד דולר, וחברת האוצר סטרטג'י הייתה מראשונות הטרנד השנה וגייסה בחודש פברואר 2 מיליארד דולר ● מה עורר מחדש את המכשיר שכמעט ונעלם?

תקיפת מתחמי מחבלים בעזה / צילום: ap, Yousef Al Zanoun

לצד התמרון: הדרכים של צה"ל להימנע מפגיעה בחיי החטופים

היום השני לכיבוש העיר עזה יוצא לדרך: אמ"ן נערך לסייע באתגר שממתין ללוחמים ● המבצע יימשך חודשים - אלא אם תהיה פריצת דרך: הלו"ז המסתמן ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ● "עלול לגרום לנזק למדינת ישראל": 260 עובדי שב"כ לשעבר נגד מינוי דוד זיני ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr

250 עובדים ו-16 אזכורים למילה אחת: מה עומד מאחורי פיטורי הענק בפייבר

מיום הופעתו של ChatGPT, היה ברור שפלטפורמות הפרילנסרים - כמו פייבר ומתחרתה Upwork - יצטרכו להשתנות ● בפוסט שכתב אמש מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן, בו הכריז על פיטורי כרבע מהעובדים, הוא ציין את המילה "AI" לפחות 16 פעמים. אבל האם החברה אכן מנצחת ב-AI? ● וגם: מה חושבים על פייבר בבית ההשקעות אופנהיימר?

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

"סוף סוף הוא מודה": איך הגיבו בטורקיה לנאום "ספרטה" של נתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את נאום "ספרטה" של נתניהו, המתיחות ביחסים בין ישראל למצרים מתגברת, ואיך משפיעה התקיפה בקטאר על המלחמה בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

ליאורה עופר, הראל ויזל וישי דוידי. חברי פורום העסקים / צילום: ענבל מרמרי, דימה טליאנסקי, איל יצהר

"צועדים אל תהום מדיני וכלכלי": פורום העסקים מגיב לנאום ספרטה של נתניהו

לדברי פורום העסקים, "מדיניות הממשלה בראשות בנימין נתניהו מובילה את מדינת ישראל לשפל כלכלי ומדיני מסוכן וחסר תקדים. כאן זה לא ספרטה. החזון כפי שהוצג יקשה עלינו לשרוד בעולם גלובלי מתפתח" ● יו"ר ההסתדרות אמר כי "רוצה לראות את ההנהגה שלנו יודעת לאן היא לוקחת את מדינת ישראל" ● ממטה ההייטק נמסר "הבידוד הוא תוצאה של מדיניות כושלת ויכול להישבר על ידי מדיניות שונה"

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב