תעודת כשרות / אילוסטרציה: שאטרסטוק
הרבנות הראשית ממשיכה לבצר את הריכוזיות המוחלטת שלה. הפעם מדובר בהחלטה של ועדת היבוא ברבנות הראשית שלא להכיר בארגון רבני צהר כגוף מוכר לצורך השגחה על מוצרים בחו"ל.
חשוב להבין - הרבנות הראשית לא יכולה ולא מסוגלת, גם אם היא מעוניינת בכך, לפקח על כל מוצר שמיוצר במפעל בחו"ל. לשם כך היא נאלצת, בעל-כורחה, להכיר בגופים אחרים. היא מכירה בכמאה גופי כשרות שונים, בהם גופים שחלק מהקהילות בחו"ל בעצמן לא סומכות עליהם. ההכרה הזו מתבצעת ללא קריטריונים, תוך הפעלת שיקול-דעת שרירותי לכאורה.
התמונה מתבהרת כעת, עם הבקשה של ארגון רבני צהר לקבל הכרה. הארגון, שנמצא בחזית העשייה בכל הקשור להשגחה איכותית על כשרות בישראל, נתקל בהתנגדות מוחלטת. הרבנות מבחינתה לא מוכנה להכיר בכשרויות עם השקפה הלכתית אחרת, אך אין לה לגיטימציה לא להכיר בכשרות שמקובלת על קהילות גדולות בעם ישראל.
ברבנות יודעים שרבים מגופי הכשרות בהם הם כן מכירים, בוודאי גופים בישראל המתקראים "בד"צים", הם גופים שבעצמם לא מתיימרים לעמוד בנהלי הרבנות. ולמען האמת, זה בסדר גמור. בקהילות יהודיות רבות בארה"ב, לדוגמה, ידוע שהשגחה של גופים מסוימים היא בעייתית, ולכן הם פשוט לא יקנו את אותם מוצרים.
לרבנות אין כלים ואין יכולת לפקח ולהיכנס לכל מפעל בכל חור נידח במזרח אירופה, במערבה או באמריקה. זה פשוט בלתי אפשרי. האימפריאליזם הנואש של הרבנות, להחיל את נהליה על כלל הקהילות היהודיות בעולם - נועד לכישלון. והוא כמובן לא קשור ליהדות. היהדות מעולם לא הייתה הומוגנית, אחידה או נתונה לפסיקה מחמירה חד-ממדית. ביהדות יש דעות שונות ויש השקפות הלכתיות שונות. הניסיון לייצר סולידאריות ביניהן הוא חשוב, אבל סטנדרט הלכתי אחד פשוט לא קיים. מספיק לראות את תתי ותת-תתי הזרמים בחברה החרדית.
מי שעוד לא התעורר, חייב להבין: הכוח של הרבנות לאשר גופי כשרות בחו"ל הוא סיפור שמשפיע על כולנו. כל מוצר שאתם רואים בסופר, שיובא מחו"ל עם המילה "כשר", גם כזה שלא בהכרח קשור למזון, צריך לקבל אישור של הרבנות הראשית אם הוא רוצה לקבל את המילה "כשר". אותו פקיד במחלקת היבוא, זה שהחליף את הקודם שסרח לכאורה, צריך לבדו לתת את האישור. הועדה שמעליו קובעת באילו גופים צריך להכיר, הוא עושה את הבדיקות, ובסוף היבואנים מיישרים קו. זאת הרגולציה הבעייתית של הרבנות הראשית.
הרבנות הראשית היא גם זו שמתיימרת לקבוע לכולנו מיהו יהודי ומי לא, ולפסוק לכולנו את ההלכה. גם למי שלא באמת רוצה בה. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר לא מזמן בראיון שהוא לא צריך את מערך הכשרות, או כדבריו: "אני כאדם דתי לא צריך את מערכת הכשרות... את מערך הכשרות צריכים המון אנשים שרוצים לאכול כשר, שהם שומרי מסורת, שאכפת להם ולא מבינים בזה".
סמוטריץ' וחבריו במפלגות החרדיות בעצם לא צריכים את מערך הכשרות. והאמת, לא בטוח בכלל שהם בכלל אוכלים במקומות תחת השגחת כשרות הרבנות. הם מסתדרים יפה מאוד עם כשרות של אחד מעשרות הבד"צים שקיימים בחברה החרדית, אותם גופים פרטיים שלא שואלים את הרבנות שאלה אחת בענייני הלכה. אבל הם בסך-הכול דואגים לכם, צרכני הכשרות, אלה שרוצים לצרוך כשרות ואלה שאדישים לכך.
כך גם לגבי מוצרים מיובאים; במקום שחלילה תחליטו בעצמכם, במקום לספק לכם מידע וחופש בחירה - הם יחליטו בשבילכם. הגיע הזמן לעצור זאת ולהוציא מידיה של הרבנות את המונופול על הכשרות בישראל.
הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה