גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הענקתם שירות כקבלן חיצוני ובדיעבד הוגדרתם כשכירים: כך יחושב הפיצוי שתקבלו

ביה"ד הארצי לעבודה קבע הלכה חדשה בנוגע לפיצוי שיינתן בגין הפערים בין השכר כקבלן לבין השכר כעובד שכיר, הכולל גם זכויות סוציאליות

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-ליבנה / צילום: הנהלת בתי המשפט
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-ליבנה / צילום: הנהלת בתי המשפט

בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב מורחב של שבעה שופטים ושני נציגי ציבור, קבע כיצד יפוצה קבלן חיצוני של מעסיק שהוגדר בדיעבד כעובד שכיר שלו. זאת, בין היתר, בגין הזכויות הסוציאליות המגיעות לו כשכיר ולא שולמו לו כעצמאי. שאלה זו הוגדרה על-ידי בית הדין כסוגיה עקרונית ביותר בתחום דיני העבודה. זאת, לאחר ששנים רבות הייתה מחלוקת בקרב שופטי בית הדין הארצי בנושא.

נשיאת בית הדין הארצי, השופטת ורדה וירט-ליבנה, קבעה הלכה חדשה בנוגע לפיצוי. לפי ההלכה, הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד יחושבו על בסיס השכר המשוער שהיה מקבל, לו היה מוגדר מלכתחילה כשכיר. כעת, במקרה שהשכר שקיבל כקבלן נמוך מהשכר המשוער שהיה מקבל כשכיר, לרבות הזכויות הסוציאליות - יהיה זכאי העובד לפער בין הסכומים; במקרה שהשכר כקבלן גבוה מהשכר המשוער כשכיר, לרבות הזכויות הסוציאליות (עלות השכר למעסיק) - יקוזז הפער בין הסכומים מהזכויות הסוציאליות המגיעות לו.

לאחר מכן, לפי ההלכה, בית הדין יבחן את השאלה אם יש מקום להטיל על המעסיק "פיצוי לא ממוני". זאת, בשל הסיווג המוטעה של העובד כקבלן ולא כעובד שכיר. "נקודת המוצא היא שיש לפסוק את הפיצוי 'הלא ממוני', ושהנטל לשכנע כי אין מקום להטיל פיצוי כזה הוא לפתחו של המעסיק", נקבע.

בכל הנוגע לפסיקת הפיצוי הלא-ממוני, שנתון לשיקול-דעתו של בית הדין, אחד השיקולים הוא סוגיית תום-הלב של העובד ושל המעסיק. נקבע כי במקרה שהעובד חסר תום-לב בעניין דרישתו בדיעבד להיות מסווג כשכיר (מאחר שביקש או הסכים להעסקתו כקבלן) - העובד לא יקבל את הפיצוי הלא-ממוני או שיקבל פיצוי בשיעור נמוך; ואילו במקרה שהמעסיק היה חסר תום-לב בצורה מובהקת בכל הנוגע לסיווגו של העובד כקבלן - אזי שיעור הפיצוי הלא-ממוני יהיה גבוה. זאת, על-מנת שתישמר ההרתעה הנדרשת של מעסיקים להימנע מסיווג מוטעה.

חוסר תום-לב

הנשיאה וירט-ליבנה ביקשה לבצע שינוי יותר משמעותי, ולקבוע כי במקרה של חוסר תום-לב משמעותי מצד העובד בעניין סיווגו, יש לדחות את תביעתו מבלי להידרש להתחשבנויות. אולם בסופו של דבר נמצאה הנשיאה בעמדת מיעוט של ארבעה נגד חמישה.

הנשיאה וירט-ליבנה ביקשה לקבוע כי במקרים של חוסר תום-לב מובהק של העובד - שיוכח על-ידי המעסיק - לא יוכרו כלל יחסי עובד-מעביד, ולכן לא יהיה צורך להמשיך כלל לשלב השני של חישוב הזכויות המגיעות לעובד.

וירט-ליבנה כתבה כי לאחר שבית הדין יבחן את כלל הפרמטרים הרלוונטיים - האם מדובר בעובד טעון הגנה? האם ניתן להצביע על חוסר תום-לב מובהק של העובד? - יהיה לו שיקול-דעת לקבוע אם מדובר ביחסי עובד-מעביד. "ככל שישנו חוסר תום-לב רב יותר מצד העובד - כך יינתן משקל רב יותר להסכמת הצדדים (להעסיק את העובד בתחילה כעצמאי), כאשר נטל ההוכחה לעניין זה יהיה על המעסיק" .

לדבריה, באמצעות זאת יושג איזון הולם, "כך שמי שיוגדר לבסוף כעובד הוא אכן מי שמשפט העבודה, על תכליותיו, התכוון להעניק לו את מכלול הזכויות והחובות הניתנות למי שבא בגדרי מונח זה".

אפקט מצנן

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, שכתבה את עמדת הרוב, התנגדה לעמדת הנשיאה וסברה כי אין לייחס לעיקרון תום-הלב של העובד מעמד כה רם. זאת, באופן כזה שחוסר תום-הלב שלו ימנע את הגדרתו כעובד שכיר, גם אם הוא ממלא אחר המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הגדרתו ככזה. לעמדתה, את שיקול חוסר תום-הלב יש לשמור לשלב של ההתחשבנות בפועל.

לדברי השופטת, "כאשר מוצע לתת משקל לתום-לבו של העובד, וכאשר 'תום-הלב' מיתרגם לשאלה אם העובד הסכים או ביקש את העסקתו כ'קבלן' - ממילא יש בכך סתירה חזיתית לעצם הקוגנטיות (עיקרון שלפיו לא ניתן להתנות על זכויות מכוח חוקי העבודה, א' ג')".

עוד ציינה דוידוב-מוטולה כי "הגמשת הכלל המשפטי והפיכתו לתלוי לחלוטין בנסיבות הקונקרטיות תשליך בהכרח גם על הגדלת ההוצאות המשפטיות והקטנת הוודאות, באופן שיוביל לאפקט מצנן מפני הגשת תביעות".

אל הנשיאה וירט-ליבנה הצטרפו השופטים רועי פוליאק ואילן סופר ונציג הציבור (מעסיקים) עצמון ליפשיץ; עמדת הרוב נכתבה על-ידי השופטת דוידוב-מוטולה, שאליה הצטרפו סגן הנשיאה אילן איטח, השופטות לאה גליקסמן וחני אופק-גנדלר ונציגת ציבור (עובדים) יעל רון.

את המערער בתיק ייצגו עורכי הדין עודד שטייף ופז לב רן.

עוד כתבות

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו