שבבים / צילום: שאטרסטוק
לצד הקשיים שעימם מתמודדים יצרני תעשייה רבים בשנה האחרונה, על רקע ההפרעה בשרשרת האספקה העולמית שנבעה מהקורונה, צפויים רבים מהם, בפרט בענף הרכב העולמי, לעמוד בפני בעיה נוספת - מחסור עולמי ברכיבי אלקטרוניקה.
המחסור בשבבים החל לתת אותותיו כבר בתחילת השנה, והשתקף בעיקר בענף הרכבים, אך כעת נראה שהוא צפוי לעשות את דרכו גם ליצרניות מכשירי החשמל הביתיים וציוד התקשורת. כל זאת עוד לפני "פקק" האוניות שנוצר בתעלת סואץ, ושמשתחרר בימים אלו, שם היו לא מעט אוניות שהובילו רכיבים אלקטרוניים אל יצרני הרכב באירופה ובארה"ב, מה שרק עשוי להחריף את המצב.
איך זה נוצר?
המחסור עצמו נובע מעקרונות סטנדרטיים של צד הביקוש וההיצע; בעוד שחלק מהתעשיות הגדילו את ההזמנות של השבבים עם פרוץ משבר הקורונה, ענף הרכב דווקא הקטין את ההזמנות, ואף החזיר חלק מההזמנות הקיימות. הסיבה לכך נעוצה בצפי ל"קריסה" במכירות הרכבים בעולם, בשל הכניסה לסגרים והאי-ודאות לגבי המגפה העולמית, מה שכאמור הוביל את יצרני הרכבים לצמצם את הזמנותיהם ולהקטין את היקף הייצור.
כפי שניתן לראות בגרף, ההיסטוריה מלמדת על התאוששות איטית מאוד של ענף הרכב, לפחות במשבר 2008, כך שניתן להבין מהיכן נובע החשש של יצרניות הרכבים. אך בפועל, למרות ניסיון העבר, התברר כי מכירות הרכב התחדשו במהירות רבה, ולהבדיל מענפים אחרים שעד היום מתקשים להתאושש, ענף הרכב חווה התאוששות בצורת "V".
נוסף על כך קיימת מגמה של התגברות ייצור רכבים חשמליים, ומכאן העובדה כי בכל רכב חשמלי מוטמעים הרבה יותר שבבים מאשר ברכב רגיל. השינוי בתמהיל כלי הרכב ממנועי בנזין למנועים חשמליים הגדיל ויגדיל עוד יותר את הדרישה לשבבים.
בתגובה לשתי מגמות אלו, יצרניות הרכב אומנם מיהרו להגדיל את הייצור כתוצאה מהביקוש המוגבר של הצרכן, וחידשו את ההזמנות מהספקים השונים, אך לצערן גילו כי ספקי השבבים עסוקים במילוי הזמנות למחשבים ולקונסולות, שם נרשם גידול בביקוש להזמנות על רקע הצפי לעלייה במכירות בתקופת הקורונה, בדיוק הפוך מענף הרכב.
גורם חשוב נוסף במשוואה, המשפיע בין היתר על אספקת השבבים, הוא ההפרעות בשרשרת האספקה. השיבושים שנגרמו בתובלה הגלובלית בצל הקורונה באים לידי ביטוי בעליית מחירים בקצב מסחרר וחסר תקדים - הן בעלויות השינוע דרך הים והן דרך האוויר.
על מה זה צפוי להשפיע?
על רקע המחסור ברכבים חדשים, הביקוש לרכבים משומשים בארה"ב (יד שנייה) הלך וגדל, מה שהוביל לעליית מחירים. לפי המדדים האחרונים (CPI), הקצב השנתי של סעיף רכבים משומשים בארה"ב עמד על כ-10%, הגבוה ביותר מאז 2010. שילוב של עליות במחירי התובלה ובעיות נוספות בצד ההיצע, יחד עם ביקוש חזק כתוצאה משיעור חיסכון גבוה במיוחד בארה"ב (13.6%) והרחבות פיסקאליות שמגיעות ישירות לאזרחים, ממשיכים לתמוך בלחץ לעליית מחירים.
השאלה הגדולה היא האם כל זה זמני? את התשובה לכך נדע ככל שהזמן יחלוף, אך בינתיים ציפיות האינפלציה בארה"ב ובכל העולם מזנקות. נוסף על כך, המחקרים השונים על המחסור בשבבים מצביעים על כך שישנם אנליסטים שמצפים כי המחסור הזה יימשך לפחות עד 2023. לצדם יש גם המעריכים שמדובר במחסור זמני שייפתר בתחילת 2022.
חשוב לציין כי סימני האינפלציה נמצאים מסביבנו כמעט בכל אינדיקטור - מחירי הסחורות שטיפסו לשיאים של שנים, מנהלי הרכש שמאותתים על זינוק במחירי מוצרי הביניים והעסקים שמאותתים על העלאות מחירים בחודשים הקרובים. הלחץ בשוק השבבים רק עומד להוסיף עוד שמן למדורה.
התמודדות עם המחסור
המחסור הנוכחי בשבבים "העיר" את המדינות השונות, שגילו עד כמה גדולה תלותן בספקים מחוץ למדינה ומעבר לים, ועד כמה משמעותי ייצור שבבים מקומי עבורן. קל וחומר, כאשר מרבית הענף מבוסס על מיקור-חוץ, ומעל 50% מכלל אותו מיקור-חוץ נסמך על ייצור באמצעות חברה טייוואנית בודדת (TSM).
ניתן לראות כי מדינות שונות מגיבות למחסור בשבבים באופן של הגברת העידוד לייצור מקומי. כך, הודיע לאחרונה נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על תוכנית תמרוץ לפתיחת מפעלי ייצור במדינה, בהיקף של כ-50 מיליארד שקל. אירופה הודיעה על כוונתה לאמץ תוכנית לעידוד פתיחת מפעל שבבים מתקדם ביבשת (כרגע מבלי להציג מקורות למימון הקמה כזו). אלה מצטרפות לתוכנית המפורסמת של סין "מיוצר בסין 2025", אשר חרתה על דגלה את כוונתה להפוך למעצמת ייצור שבבים עולמית.
בהתאם, החברות המובילות בייצור שבבים אינן שוקטות על השמרים, ומאמצות תוכניות השקעה נרחבות בהרבה מאלה שבעבר. חברת TSM הטייוואנית הודיעה על תוכנית השקעות של 100 מיליארד דולר בשלוש שנים, גידול דרמטי מול היקף השקעה של כ-17 מיליארד דולר ב-2020 (שנת שיא בפני עצמה). אינטל (INTC) הודיעה על פתיחת שני מפעלים חדשים באריזונה, בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. סמסונג צפויה להגדיל את ההשקעה השנתית שלה מכ-28 מיליארד דולר ב-2020 לכ-33 מיליארד דולר ב-2021.
סך ההוצאות ההוניות בתחום השבבים רשם עלייה דו-ספרתית ב-2020, והן צפויות לצמוח השנה שוב בקצב דו-ספרתי. הרכיב הגדול ביותר מסך ההוצאה ההונית של חברות השבבים הוא ה-WFE (Wafer Fab Equipment), המהווה כ-50% מתוכן.
כל אלה גוזרים עתיד ורוד לחברות ייצור הציוד למפעלי שבבים (Wafer Fab Equipment) לתקופה של השנתיים הקרובות. סך הכנסות התחום עמד בשנים האחרונות על כ-50 מיליארד דולר, לפני שצמח ב-2020 לכ-58 מיליארד דולר, והשנה הוא צפוי לעמוד על 73-77 מיליארד דולר.
מי שייהנו מכך הן חברות כמו ASML (אשר בלעדיה לא ניתן כיום להקים מפעל לייצור שבבים דיגיטלי בטכנולוגיה המתקדמת ביותר), טוקיו אלקטרון, Lam Research, אפלייד מטיריאלס, Teradyne, KLA Corp, Onto Innovation, ולא פחות מהן, גם החברות הישראליות הפעילות בתחום - נובה וקמטק.
הכותבים הם כלכלן מחלקת מאקרו ואנליסט בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך