חיסונים של פייזר. החברה לא קיבלה תשלום מלא / צילום: Associated Press
הפלונטר הבלתי נגמר של החיסונים ממשיך להסתבך: אישור התקציב לרכישת החיסונים החדשים מתעכב בשל מחלוקת בזירה הפוליטית, החוזים עם פייזר לא נחתמים ולכן לא ניתן להזמין ולשלם על החיסונים, ואילו פייזר מסתמכת על ההבטחות וההתחייבויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וממשיכה לשלוח לישראל חלק מהחיסונים שעדיין לא הוזמנו רשמית.
במקביל החליטה החברה לעכב משלוח של 700 אלף חיסונים שהיה אמור לנחות בנתב"ג בקרוב, בדיוק בשל העובדה שלא קיבלה עבורם תשלום. לאחרונה נזף החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, במשרד הבריאות על כך שחברות התרופות העבירו לישראל שני משלוחים של כ-3 מיליון חיסונים, על אף שלא נחתם שום הסכם לרכישתם ושלא התקבל כל אישור מהגורמים הרלוונטיים להוציא את הסכום הנדרש לרכישה.
בפייזר מסרבים להתייחס לפלונטר ולמשלוחים. גם מודרנה מתנהלת בצורה דומה מול המדינה וממשיכה לשלוח חיסונים ללא הסכם חתום.
ברקע עומד הרצון של ישראל להבטיח את "מלאי החיסונים" העתידי לאזרחים, במידה ונידרש למנת חיסון נוספת ב-2022, וכן לחיסונים לילדים. ישראל רכשה עד היום 27 מיליון מנות חיסון בעלות של כ-2 מיליארד שקל.
הישיבה שלא הייתה
לפני כחודשיים החל משרד הבריאות, בהובלת נתניהו, לקדם מהלך של היערכות לשנת 2022 מבחינת ההגנה הבריאותית לאזרחים. הכוונה הייתה להביא לאישור הממשלה הצעה ליצירת קופסת קורונה חדשה, בתקציב של 7 מיליארד שקל, שבמסגרתה יאושר גם רכש של יותר מ-30 מיליון מנות חיסון בעלות של יותר מ-3 מיליארד שקל.
גורמי המקצוע במשרד האוצר חשבו שהכמות המבוקשת מופרכת. בנוסף, הם ציינו כי ישנם תקציבים קיימים שכבר אושרו במסגרת קופסאות קורונה קודמות, ולא מוצו הסכומים שהוקצו להם, ומהם ניתן יהיה לקחת את התקציב הנדרש עבור החיסונים החדשים. אבל המהלך לא נחסם באוצר, אלא בזירה הפוליטית.
משרד הבריאות ביקש לכנס ישיבת ממשלה שתעסוק באישור "קופסת קורונה" תקציבית. הישיבה הייתה אמורה להתקיים לפני פסח, אך נדחתה בשל מחלוקת פוליטית בין בני גנץ לנתניהו בנוגע לאי-מינוי שר משפטים קבוע.
גורמים המעורבים בתהליך מסבירים כי בפייזר מסתמכים על ההתחייבות של נתניהו ומשרד הבריאות כי יחתמו על חוזי הרכש החדשים לחיסונים העתידיים, אך מלבד העובדה שאישור התקציב מתעכב בשל המחלוקת הפוליטית, גם היקף הרכש מפייזר עדיין לא אושר סופית על ידי כל גורמי המקצוע.
אותם גורמים מעלים סימני שאלה בנוגע לדחיפותם של אותם חיסונים. לטענתם, אם הרכש כה דחוף, ניתן לקחת את התקציב לטובתו מהתקציבים שכבר אושרו בעבר לטובת תוכנית הסיוע הממשלתית. כך, למשל, בקופסאות הקורונה נותרו תקציבים לא מנוצלים עד לתקרה שהוקצתה, בין היתר בתקציבי הסיוע לעסקים.
בנוסף עולות תהיות בנוגע לכמות שאמורה להירכש מפייזר. ככל הידוע, על פי ההסכם עם פייזר רוב החיסונים העתידיים (30 מיליון) יירכשו ממנה, אך בינתיים לדברי גורמים העוסקים ברכש החיסונים ישנו מלאי של חיסונים של מודרנה שקיים בישראל, אשר ניתן יהיה לנצל לטובת מבצע חיסונים נוסף. כלומר, תידרש רכישה נמוכה יותר מפייזר, כדי שלא להגיע לסיטואציה שבה ייזרקו חיסונים של חברת מודרנה שכבר נרכשו.
מלחמת האשמות
גורמים בכירים בממשלה מזהירים כי המשך העיכוב בחתימת ההסכם השני עם חברת פייזר והתשלום עבור החיסונים מסכן את מבצע החיסונים כולו, ואת מעמדה של ישראל כמדינה מועדפת בסוגיית החיסונים.
במשרד הבריאות ובמשרד ראש הממשלה מאשימים את גנץ כי הוא מונע אישור של ההקצאה לחיסונים, ומתנה זאת במינוי שר המשפטים. גנץ טוען כי נתניהו הוא האשם בעיכוב, בכך שהוא מונע מידע מספק אודות חבילת התקציב המלאה שאמורה להגיע לאישור הממשלה. המשמעות הישירה של העיכוב היא כי אין מספיק מנות חיסון לאוכלוסיית בני הנוער בגילאי 12-16, שאמורים להתחסן בחודש הבא, לאחר קבלת אישור ה-FDA.
לפי גורם ממשלתי המעורב בעניין, מחיר החיסונים ב"סבב השני" יהיה זהה למחיר בסבב הראשון - כ-30 דולר למנת חיסון. מדובר במחיר יקר יותר מזה שמקבלים ארה"ב והאיחוד האירופי, שהשקיעו תקציבים במענקים לפיתוח החיסונים, אך זהה למחיר שמקבלות מדינות אחרות.
גורמים בכירים בממשלה אומרים כי "כל יום של עיכוב מקרב אותנו לחידוש המגפה בקיץ. פייזר תכניס אותנו לרשימת ההמתנה לחיסונים, כמו כל המדינות האחרות בעולם, בשל קעקוע היחסים המיוחדים איתם ושבירת האמון".
בכחול לבן דוחים את ההאשמה, ואומרים כי בנימוק החיסונים - שעלותם כ-200 מיליון שקל - נתניהו מנסה להעביר תקציב ענק של מיליארדים שפרטיו אינם ברורים, ולהימנע ממינוי שר משפטים ומינויים חשובים אחרים בממשלה.
במכתב שנשלח מלשכתו של גנץ למנכ"ל משרד הבריאות ולמנכ"ל משרד האוצר, עם העתק לשרים, נכתב כי "הצעת המחליטים כוללת אישור דברי חקיקה הכורכים בתוכם מספר נושאים שאינם רק נושא רכש החיסונים, כפי שנטען בפומבי, ונעדרות ממנה הבהרות באשר למצב העובדתי הקיים, לתכלית ההצעה ולדחיפותה".
לפי בדיקה שערך גנץ, לאחר הרכש המדובר תיוותר יתרת חיסונים ללא שימוש בעלות גבוהה, מבלי לפרט את הסיבה. כמו כן, ישנה עמימות לגבי היכולת להחליף את החיסונים במקרה של מציאת וריאנטים חדשים.
בלשכת גנץ מציינים כי לא ברורה הדחיפות לאשר תקציבים חדשים שיגדילו את הגירעון, בדגש על נושאים שאינם קשורים לרכש החיסונים ולצורכי מערכת הבריאות. לדבריהם, ככל שתקודם החלטה היא תעסוק בנפרד בנושא החיסונים, ללא קשר לסוגיות אחרות שהוטמעו בה, שאינן סודיות ושאינן דחופות.
מפייזר נמסר בתגובה: "החברה השלימה את כל משלוחי החיסון לישראל במסגרת ההסכם הראשוני, שנחתם בנובמבר 2020. החברה עובדת בימים אלה עם ממשלת ישראל על עדכון ההסכם לאספקת חיסונים נוספים למדינה. לוח הזמנים של המשך המשלוחים עשוי לעבור התאמות, בעוד עבודה על ההסכם נמשכת".