גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטק סוגר רבעון: עלייה במעורבות משקיעים זרים ואף מילה על "בועה"

הרבעון הראשון של השנה שבר שיאים במדדים העיקריים של השקעות בהייטק הישראלי וסך גיוסי ההון זינק לפי IVC ומיתר ב-89% ל-5.4 מיליארד דולר ● עם זאת, הם מעריכים כי בטווח הקצר המגמה לא תימשך ● האם אכן מדובר בבועה ולמה הזרים יותר מתעניינים בשוק?

תעשיית ההייטק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
תעשיית ההייטק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הרבעון הראשון של השנה היה חסר תקדים מבחינת היקפי השקעות ההון סיכון בחברות ההייטק הישראליות, אך המגמה לא צפויה להימשך. כך מזהיר דוח חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'.

גיוסי ההון בשלושת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו ב-5.4 מיליארד דולר - זינוק של 89% ביחס לרבעון האחרון של 2020, שהיה רבעון שיא, ופי שניים מברבעון המקביל בשנה שעברה.

מקור הזינוק בעלייה בשווי העסקאות בלבד, שכן מספרן הכולל לא השתנה. ברבעון הראשון של 2021 נרשמו 172 עסקאות השקעה, לעומת 173 ברבעון האחרון של 2020. סכום הגיוס הממוצע ברבעון הראשון עמד על 31 מיליון דולר, והסכום החציוני על 10 מיליון דולר - כפול משיעורם ברבעון האחרון של 2020.

בתקופת הקורונה החברות הבוגרות נהנו מגל ההשקעות בהייטק ששטף את העולם. לעומתן, חברות צעירות בשלב הסיד (גיוס הון ראשוני) סבלו מהאטה בגיוסים. אלא שמאז השפל ברבעונים הראשון והשלישי של 2020, זינקו היקפי גיוסי הסיד ועברו את שיעורם מלפני המגפה. כך, בעוד שבשני הרבעונים הללו עמד היקף הגיוסים על 38 ו-40 מיליון דולר, בשני הרבעונים האחרונים הם כבר עמדו על 93 ו-101 מיליון דולר בהתאמה. סכום הגיוס החציוני שעמד ברבעון השני של השנה שעברה על 120 אלף דולר, טיפס ועלה עד לשיעור של 1.85 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה הנוכחית.

 

הדוח מתריע

לצד ההתאוששות בגיוסי הסיד - הרבעון היה שעתם של המגה-גיוסים. זינוק חד נרשם בשיעור הגיוסים של יותר מ-50 או 100 מיליון דולר שהגיעו לשיא כל הזמנים בפער ניכר - יותר מכפליים - בהשוואה לשיא הקודם שנקבע ברבעון הראשון של 2020.

הדוח מזהיר עם זאת, כי החגיגה לא צפויה להימשך. "דפוס ההשקעות בחברות בצמיחה בוול סטריט, ובפרט במדד הנאסדא"ק, נמצא בקורלציה גבוהה עם גודל ההשקעות בהייטק הישראלי". נכתב בדוח, שהשווה את ההשקעות בהייטק הישראלי לקרן הסל "ARK Innovation" שעוקבת אחר שמות חמים כמו "זום", ספוטיפיי, טסלה, Roku, ו-Square. "לאחרונה, הסנטימנט בוול סטריט השתנה וכמה מהשמות הבולטים מבין חברות הצמיחה הפסידו כ30%-40% מערכן והציפו בכך את השאלה - 'האם השוויים של חברות הטק הנסחרות נמצאים בטריטוריה בועתית?'" נכתב בדוח.

הדוח המשיך וציין כי "יש לנקוט במשנה זהירות בהערכות בדבר קיומה של בועה, ואולם אנו נמצאים כבר עתה במצב של תיקון. בהתחשב בקורלציה הגבוהה עם דפוסי ההשקעות בהייטק הישראלי - קיימת הסתברות גבוהה שלפחות בטווח הקצר - ברבעונים השני והשלישי השנה - לא יישברו השיאים שנקבעו ברבעון הראשון של השנה".

שמוליק שלח, מנהל מחקר וטכנולוגיה ב־IVC, מסביר כי "לאורך העשור האחרון רואים קורלציה גבוהה - של מעל ל־90% - בין השוויים של מדד נאסד"ק הכללי לבין היקף ההשקעות הדולרי בהייטק המקומי - שמהווה אינדיקטור מסויים לשווי החברות. ARK Innovation ETF (ARKK) של Cathie Wood, נחשב למכשיר ההשקעה הבולט בתקופה האחרונה בחברות טכנולוגיה שנסחרות במכפילים גבוהים - ואולי אף גבוהים מדי - ביניהן טסלה, Roku, זום, ספוטיפי, Square ועוד".

לדבריו, "שינוי בהעדפות המשקיעים בוול סטריט - מעבר מסוים לחברות ערך על חשבון חברות צמיחה - הביא לירידה חדה בחודשיים האחרונים בשווי של קרנות סל כגון ARKK וחברות טכנולוגיה ציבוריות שנהנות ממכפילים גבוהים, אך לא ניכר כרגע בהיקפי הגיוסים בישראל, מה שיכול להשתנות בעתיד הקרוב".

הדוח מצביע גם על תופעה נוספת - חלק משמעותי מגיוסי ההון היו בתחומי הסייבר והפינטק. גיוסי חברות הסייבר בלבד ברבעון הראשון של השנה היו דומים בהיקפם לסך הכולל של גיוסי כל ההייטק הישראלי בשנתיים האחרונות.

בנוסף, חל זינוק ביחס של ההשקעות הזרות מבין כלל ההשקעות, לעומת ההשקעות הישראליות. מאז 2019, מספר עסקאות הגיוס מקרב משקיעים ישראלים היה לרוב נמוך בהשוואה למשקיעי חוץ, אך בפער צנוע של עד 20% יותר עסקאות זרות. ברבעון הראשון של השנה, גדל הפער ליתרון של למעלה מ-50% לטובת המשקיעים הזרים: 594 עסקאות של גורמי חוץ לעומת 403 עסקאות "ישראליות".

המשקיעים מסייגים

הפנינו את תשומת לבם של משקיעים מהשורה הראשונה לממצאי הדוח המצביעים על היתכנות של היווצרות דינמיקה בעלת מאפיינים בועתיים והאפשרות ששיאיי הרבעון האחרון לא יישברו ואף יחזור לרמה, הגבוהה לכשכעצמה, שנקבעה ברבעונים האחרונים. "זה נכון, אך אף אחד לא יודע מתי זה יקרה", אמר משקיע אחד והוסיף כי חסרים עדיין אינדיקטורים שיתמכו באמירה ברורה יותר בנושא.

"אני נזהר מהשימוש במונח בועה", אמר עידו יבלונקה, יו"ר פעיל במספר סטארט-אפים ובעבר מנכ"ל יאהו ישראל, שגם רשם גם שלושה אקזיטים. "עם זאת, השוק בכללותו מתומחר בשיא כמעט בכל מדד פיננסי, ובמיוחד חברות טכנולוגיה מתומחרות מאוד גבוה. זה יכול עוד לעלות, אבל היסטורית אתה מצפה לירידה של המכפילים. אני לא חושב שחברות יימחקו אבל תהיה ירידה מסוימת לרמות מחירים סבירות יותר בשנים הקרובות". עם זאת, הוסיף, "אני לא רואה את זה קורה כרגע".

גיל ארזי מקרן FinTLV שהשקיעה בחברות כמו נקסט אינשורנס והיפו, מקדים ואומר כי "צריך להיזהר מהמילה בועה ויש הבדל בין תיקון לבועה - מאחורי בועה אין שום דבר". עם זאת הוא מודה כי הוא חש יותר אי נוחות למראה הערכות השווי של חברות מסוימות, לא רק חברות פרטיות המגייסות הון, אלא גם בתחום החברות הנסחרות. "אני רואה חברות נסחרות שקשה להבין את היכולת העסקית-כלכלית שלהן לייצר רווחיות, או שהמודל העסקי שלהן מעלה את שאלת היכולת להצדיק את השווי שנקבע להן. מצד שני - יש חברות שיש להן מספיק כסף, מודל עסקי ברור ויכולת צמיחה אקספוננציאלית וחייבים לעשות הבחנה בין הסוגים", אמר.

לדברי ארזי, הוא נתקל בכמה מקרים מוכרים שבהם הוא "לא מבין את המודל ולא מבין איך אותן לא יצטרכו עוד ועוד כסף כדי להמשיך ולהתקיים ללא רווחים".

ארזי מצביע על כך שבניגוד לטרנד הרווח בתקופה האחרונה, לפיו חברות ישראליות שואפות להתפתח ולגדול לחברות עצמאיות וגדולות, המודל בסייבר הוא מוטה לכיוון של ציפיות להירכש בידי אחת מענקיות האבטחה שישלבו אותן במוצריהן ויפתחו בפניהן את ערוצי ההפצה שלהן. הבעיה מתחילה, הוא מזכיר, ש"אחרי שגייסת כל כך הרבה כסף, קשה להישאר עם חברה עם מכירות נמוכות והוצאות פיתוח אדירות. אתה חייב ערוץ הפצה חזק, ומצד שני חייב הרבה כסף על פיתוח".

גיל ארזי / צילום: אייל טואג

יש ביקוש לישראל 

ארזי מציין סיבה נוספת להתנפחות הערכות השווי והיא התדמית הטובה של התעשייה הישראלית בעולם, שלעיתים עולה על התפיסה העצמית של הישראלים את עצמם. לדבריו, "היתרון התחרותי שלנו הוא שהמוצרים הישראלים מבוקשים בכל מיני מקומות בעולם ומאפשר להעלות את תג המחיר". הערכה זו רלוונטית במיוחד לתחום הסייבר, שכבר עתה תופס רבע מהגיוסים בישראל. "בעולם שהמוצרים הישראליים נחשקים יותר, אז קל למכור אותם בגלל אפקט ההילה. במקביל, החברות הגלובליות הגדולות מסתכלות על ישראל ומחפשות מה יכולות לקנות כדי להעשיר את הפורטפוליו ללקוחות שלהן. זה מייצר ערך לסטארט-אפים בעולם הסייבר".

אלון ליפשיץ מייסד קרן "הנקו" אומר, כי "כבר 20 שנה שאחת לתקופה אומרים שהבועה עומדת להתנפץ אבל עובדתית מאז שנת 2000 זה לא ממש קרה. אחרי משבר 2008, ההייטק נפל לשנה וחזר, וגם בשיא הקורונה ההשקעות ירדו למשך חודשיים-שלושה בשיעור של 30%, רק כדי לחזור זמן קצר לאחר מכן".

אלון ליפשיץ, קרן הנקו / צילום: יפעת גוב

לדברי ליפשיץ שיעור הערכות השווי בסך הכל מיישר קו שיעורן בעמק הסיליקון, וטוען כי רק אירוע חיצוני כמו נפילות בבורסות בארה"ב או תוכנית מיסוי אגרסיבית של ממשל ביידן, יכולים להפסיק את החגיגה. גם אז, הוא מעריך, "יהיה מדובר בתיקון זמני של כ-20%-30%".

עם זאת מודה ליפשיץ כי בתקופה הנוכחית חל גם קצת אפקט עדר. "חברות מתחילות לגייס ואנו נגררים לתוך זה. כל עוד יש אסטרטגיות יציאה שיוצרות לנו החזרים יפים - הכל יהיה בסדר", אמר.

ליפשיץ הוסיף כי גם טרנד השקעות ה-SPAC עלול להביא בהמשך השנה לירידות בהערכות השווי לפיהן חברות מגייסות הון: "הופעת הספאקים מובילה לתופעה של גיוסים גבוהים של כמה מאות מיליונים עד מיליארד דולר. השוק די בוער ואני מעריך ממה ששומע מהמשקיעים הגדולים שהחגיגה עשויה להסתיים כבר השנה, או לפחות להצטמצם - ברגע שיצטמצם שם, נראה בתגובה ירידה בשווי החברות שמגייסות".

עוד כתבות

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט